• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / ציונות בקו נקי

ציונות בקו נקי

הסגנון העברי
בסוף מערב
הקו הנקי
עם נגיעות מקומיות
יריד המערב
שובו של המזרח
בית יהודי חדש
מאת: תמר הירדני

איך הפך דווקא הסגנון האדריכלי ברוח בית הספר באוהאוס שכונה הסגנון הבינלאומי לביטוי של תנועה לאומית? // תמר הירדני

פורסם בגיליון 136, חשוון תשפ”ב, אוקטובר 2021

הקמת מדינה חדשה היא עניין מאתגר שדורש בין היתר להגדיר את ייחודה בהשוואה למדינות אחרות, להחליט כיצד היא תיראה ולגבש את זהותה, את תדמיתה ואת צביונה. התנועה הציונית, שלקחה על עצמה את המשימה להקים מדינה קטנה במזרח התיכון, התחבטה עוד בראשית המאה העשרים בסוגיות אלה, ובין היתר גם עסקה בשאלה מה יהיה הקו האדריכלי המנחה של הבתים והמוסדות שייבנו במדינה שבדרך.

לכאורה, מדובר בשאלה תמוהה. מה צורך לתנועה הציונית בקו אדריכלי, ומה פתאום תנועה לאומית זקוקה בכלל לאדריכלות אחידה? אדרבה, אולי לעם רב גוונים ותפוצות כמו שלנו עדיף שהארץ תיבנה באדריכלות רבת פנים וצורות בהתאם לאופיים של העולים ולצורכיהם? ובכן, גם אם בתנועה הציונית היה מי שחשב שקו אדריכלי הוא דבר מיותר, הרי שהוא לא השמיע את קולו לנוכח דעתם הנחרצת של אדריכלים צעירים ונמרצים יוצאי אירופה שקראו לגיבוש אדריכלות ממלכתית אחידה עם מסר עיצובי ברור. הם טענו כי עם הנאסף שוב לארצו לאחר אלפיים שנות חייב לבטא את ערכיו באופן חזותי בכל מוסדות התנועה הציונית, בבתי הספר, בבתי המגורים ואפילו בבתי המלון.

למה הציונות צריכה קו אדריכלי, ולמה דווקא הסגנון הבינלאומי? קו המרפסות האופייני לסגנון הבינלאומי בבית קולנוע אסתר (כיום מלון סינמה) שנחנך ברחוב זמנהוף בתל אביב ב-1939 צילום: Robinbagon

 

 

הסגנון העברי

תל אביב, שהייתה באותה עת המרכז הלאומי הציוני הגדול ביותר בארץ ישראל, הפכה עד מהרה למגרש המשחקים של אותם אדריכלים, והייתה הראשונה שבה נעשה ניסיון ליצור בפועל אדריכלות לאומית. לפני מלחמת העולם הראשונה נבנו בתל אביב בתים ומלונות ראשונים בסגנון לקטני (אקלקטי) – שילוב עשיר ומעניין של מזרח ומערב – שזכה לשם ‘הסגנון הארץ ישראלי’. הוא נשען על מסורות בנייה מקומיות בעלות אופי מזרחי מובהק, אבל שילב בתוכו אלמנטים אדריכליים קלסיים, מוּריים (אסלאמיים) ואפילו מעט אר דקו צרפתי. הסגנון החדש עורר התלהבות ביישוב מפני שהוא ביטא את התפיסה שציוני אמיתי הוא זה המצליח לשלב ערכים מהעולם המערבי המודרני – כמו יצרנות, חריצות, דיוק, ניקיון ומוסר עבודה – עם ערכי המזרח המשפחתיים המאופיינים במחויבות לקהילה ובחיבור לאדמה ולמורשת.

דוגמאות לסגנון בנייה ראשוני זה פזורות עד היום בלב תל אביב הישנה, ובמיוחד באזור הרחובות נחלת בנימין, אלנבי ורוטשילד. רוב המבנים ששרדו ואף שופצו לתפארה באזור זה הם פרי עבודתם של האדריכלים אלכסנדר לוי ויהודה מגידוביץ. לוי בנה בין השאר את בית הפגודה ברחוב מונטיפיורי, ומגידוביץ, לימים המהנדס הראשון של תל אביב, הוא המזוהה ביותר עם הסגנון הארץ ישראלי. במדרחוב נחלת בנימין הוקם לכבודו אתר הנצחה ובו מפה המציגה את שלל יצירותיו האדריכליות בסגנון הארץ ישראלי ואף תמונות של מבנים נבחרים שהקים.

שילוב של אדריכלות קלסית, אר דקו ועיטורים מזרחיים. יהודה מגידוביץ
בית הקפה קזינו גלי אביב בחוף תל אביב, 1922. תכנון: יהודה מגידוביץ. צילום: ישראל סוסקין
מלון נורדאו היום. תכנון: יהודה מגידוביץ. צילום: אלעד כהנים

 

המבנה התל אביבי שהביא את הסגנון הארץ ישראלי לשיאים מרשימים הוא כמובן גימנסיה הרצליה שתכנן האדריכל יוסף ברסקי בשיתוף עם מנהלו של בית הספר בצלאל בוריס שץ ב-1909. ב-1925 בנה ברסקי באותה רוח את בית החולים ביקור חולים ברחוב הנביאים בירושלים, ובניגוד לאחותו הגדולה הגימנסיה, פנינה אדריכלית שנהרסה ב-1959, בית החולים שרד למרבה המזל עד היום.

אחת הפסגות של הסגנון הארץ ישראלי היה מבנה גימנסיה הרצליה שנהרס ב-1959. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ, 1936

מתכנני הגימנסיה, יוסף ברסקי ובוריס שץ צילום: בית שץ

 

אדריכל נוסף שהשתמש בסגנון הארץ ישראלי בכישרון רב היה אלכסנדר בֶּרוַולד. הוא אמנם תכנן את העיר בת ים, אבל התגורר בחיפה והקים בה מבנים חשובים רבים. הבולטות ביצירותיו של ברוולד בחיפה הן המבנה ההיסטורי של הטכניון שבו הרבה להשתמש בסגנון הקשתות המזרחי, ובית הספר הריאלי שקשתותיו חוסות בצל כיפתו המזרחית המרשימה.

מבנה הטכניון הישן שתכנן אלכסנדר ברנוולד בחיפה (היום מוזאון המדעטק). צילום: Sharonphoto
מבנה מסוגנן של שנאי חשמל ביפו שתכנן אלכסנדר ברנוולד. צילום: דני גרשוני

 

הסגנון הארץ ישראלי היה כה ניכר ומזוהה עם הציונות עד כי האדריכל הסקוטי פטריק גדס עיצב על פיו את הספרייה הלאומית על הר הצופים ב-1929 בבנייה מודרנית ששילבה מוטיבים מזרחיים ואפילו כנעניים.

 

בסוף מערב

החל מסוף שנות העשרים הסכסוך הפוליטי בארצנו המנדטורית הלך והחריף, במיוחד לאחר פרעות תרפ”ט (1929) שהיו קו פרשת מים ביחסי יהודים וערבים. הקרע העמוק יצר לחץ למצוא קו אדריכלי לאומי מובהק יותר, שייבדל לגמרי מכל חיבור לאופי הבנייה המזרחית המקומית שנתפסה אז כמאפיינת את הערבים. האדריכלים פנו אפוא להתבונן במתרחש באירופה ולבדוק אם קורה שם משהו מעניין מבחינה אדריכלית שיוכל אולי להתאים גם לארץ ישראל.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה אירופה טלטלה גדולה, וגדול במיוחד היה המשבר בגרמניה שהפסידה במלחמה ונאלצה לפלס לה דרך חדשה מתוך השבר המורלי, הלאומי והכלכלי שהותירו הקרבות. החיפוש אחר תקווה ואופק חדש הביא בין היתר להתפשטותו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שנקרא האדריכלות החדשה. הוא היה מנותק במכוון מכל מסורת בנייה מקומית וביטא רעיון של פתיחת דף חדש וקדמה.

האדריכלות החדשה פותחה בעיקר בבית הספר לאדריכלות בָּאוּהאוס שהוקם בגרמניה, ומה שאפיין אותה היה מבנים לבנים, חלקים, בעלי צורות גאומטריות וחזיתות מעוגלות, ונטולי כל רמז לעיטור אדריכלי. גג הרעפים המסורתי הוחלף בגג שטוח, והמבנה כולו הורכב בדרך כלל משילוב של קוביות עם משטחים גדולים של זכוכית. המבנים היו נטולי סימטריה ונבנו במכוון בבטון, בפלדה ובטיח – חומרי בנייה חדשים וזולים באותה תקופה שתפסו את מקומם של חומרי הבנייה הרגילים כמו אבן ועץ. מהותה של האדריכלות החדשה הייתה פשטות ופונקציונליות, ושימוש בחומרים זולים שאפשרו בנייה מהירה ושווה לכל נפש.

בית הדפוס הישן של עיתון
הסגנון הבינלאומי התאפיין בצורות גאומטריות פשוטות, בקווים ישרים, במבנים לא סימטריים ובחלונות אנכיים בחדרי המדרגות. סמל הבאוהאוס

 

הקשישים בגרמניה הביטו בתדהמה במה שנראה להם כמפלצות לבנות מרובעות שכמותן החלו לצוץ בכל מקום, אבל הצעירים התאהבו באדריכלות הרעננה הזו שייצגה בעיניהם חדשנות ומודרניות מערבית לצד פונקציונליות נקייה ופשוטה. האדריכלות החדשה התפשטה כאש בשדה קוצים בכל אירופה והפכה עד מהרה נפוצה גם בארצות הברית. כעבור שנים מעטות סגנון זה הופיע בכל פינה על הגלובוס, מה שהקנה לו את הכינוי הסגנון הבינלאומי, אך לעתים הוא נקרא על שמו של בית הספר המרכזי שהגה אותו – באוהאוס.

בראשית שנות השלושים, בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-1933, החלו יהודים לעזוב בהדרגה את גרמניה, ובהם גם אדריכלים שלמדו ואף לימדו בבאוהאוס ובבתי ספר אחרים לאדריכלות באירופה. אלה מהם שהגיעו לארץ ישראל בעלייה החמישית הביאו אתם בהתלהבות לשולחן מקבלי ההחלטות את הרעיון שהסגנון הבינלאומי החדש יכול לשמש כקו האדריכלי המושלם שהתנועה הציונית מחפשת. הסגנון הבינלאומי נטול השורשים התאים ככפפה ליד לרוח הצעירה והחלוצית שהתבטאה בצניעות חומרית, בהתפתחות ובהתחדשות.

הדברים עלו יפה עם השקפתו של הרצל כי ארץ ישראל תאפשר בנייה מהיסוד ברוח מודרנית עם כל החידושים הטכנולוגיים. האדריכלים טענו כי הסגנון הבינלאומי ישמש בידיהם כלי אסתטי נהדר להפוך את המולדת המזרחית למערבית יותר מבחינה חזותית. אם ניקח את הרעיון עד לקצה, הרי שסגנון זה ימחיש באופן הבולט ביותר את הפניית העורף של היהודי החדש, העברי והחילוני, כלפי העבר והמסורת לטובת הגדרה לאומית יהודית חדשה בארץ ישראל.

הדגמת מאפייני הבאוהאוס על בית פולסקי ברחוב שפירא ברמת גן. צילום: יובל בנג'י

 

הקו הנקי

הקווים הנקיים, הישרים והעגולים של הסגנון והשימוש בטיח לבן חף מכל עיטור ביטאו בין היתר גם ערכים של בריאות והיגיינה. מרכזי בריאות ובתי הבראה נבנו באותה עת באירופה כמעט על טהרת הסגנון הבינלאומי. נקיותו הרגועה של סגנון זה קרצה במיוחד לחלוצים שהגיעו מאירופה, שכן הם תפסו את המזרח כמקום מלוכלך ומלא חיידקים. עמוס עוז היטיב להדגים זאת בספרו ‘סיפור על אהבה וחושך’:

סבתי שלומית הגיעה לירושלים ישר מווילנה ביום קיץ חם בשנת 1933, העיפה מבט המום אחד על השווקים המיוזעים, על הדוכנים הססגוניים, על הסמטאות השוקקות שהיו מלאות צעקת רוכלים ונעירת חמורים וגעיית עזים וצווחת פרגיות תלויות קשורות רגליים וצווארים מדממים של עופות שחוטים, ראתה את כתפיהם ואת זרועותיהם של גברים מזרחיים … ומיד חרצה גזר דין סופי: “הלוונט מלא מיקרובים” (עמוס עוז, ‘סיפור על אהבה וחושך’, עמ’ 41).

תפיסה זו עולה ממחקרים רבים על התקופה, והבולט שבהם הוא ספרה של דפנה הירש ‘באנו הנה להביא את המערב – הנחלת היגיינה ובניית תרבות בחברה היהודית בתקופת המנדט’. הירש מתארת את פועלם של הרופאים הציונים הראשונים, כמו ד”ר אברהם אלברט טיכו וד”ר אריה בעהם, ואת המשאבים העצומים שהקדישה התנועה הציונית לתחום ההיגיינה בארץ ישראל, שהתבטאו בין השאר בהקמת תחנות טיפת חלב ברחבי הארץ על ידי נשות הדסה. המוסדות הציוניים ראו בכך שלב בסיסי הכרחי בהתאמת המזרח לערכי המערב ובהכשרת מרחב נקי שבו תוכל לקום ולפעול מדינה עברית מודרנית.

ההיגיינה נתפסה כביטוי מרכזי להשלטת התרבות המערבית במזרח התיכון. חמור ששימש לחלוקת חלב בירושלים מטעם טיפת חלב בראשית שנות העשרים הארכיון הציוני

 

טיעון נוסף לאימוץ הסגנון הבינלאומי, שאינו חשוב פחות מההיבט האידאולוגי ומהעניין ההיגייני, היה הטיעון הפרקטי – החומרים המודרניים המתקדמים והיעילות הטכנולוגית המשופרת של הסגנון הבינלאומי יאפשרו תהליכי בנייה מוזלים. הבנייה תהיה פונקציונלית ופשוטה ולא תבזבז זמן ומשאבים על עיטורים ושאר פרפראות מיותרות של קדמונינו. הסגנון הבינלאומי לא הסתפק במחשבה אדריכלית על חיסכון אלא טרח גם לבטא זאת. הוא הפנה את עורפו להפגנת העושר המסולסל שאפיין מסורות אדריכליות שביקשו להראות את עושרו של הבונה. קו זה שירת היטב את האידאולוגיה הציונית שביקשה להפגין צניעות ולהתרחק מבורגנות.

בשנים אלה החלו להישמע קולות נוספים שקראו לזניחת הסגנון הלקטני ולאימוץ הסגנון הבינלאומי כסגנון האדריכלי של התנועה הציונית במקומו. אחד המצדדים בצעד זה היה יוזף פרנק, אדריכל יהודי וינאי חשוב שהיגר בהמשך לשוודיה אבל היה מעורב מאוד בפעילות ציונית ואף השתתף בשנות העשרים בתחרות לבניית המוסדות הלאומיים בירושלים – והפסיד. פרנק קרא להתרחק ככל האפשר מהאדריכלות המזרחית:

“יהיה זה לא רצוי לראות את סגנון המסגדים מועתק שוב ושוב”. במקום להסתמך על העבר ועל הבנייה העממית, טען פרנק, סגנון מקומי אמיתי עבור ארץ ישראל צריך להיות בעל אוריינטציה בינלאומית ולהוות ביטוי לסגנון הבינלאומי המודרני (Daniella Ohad Smith, “Hotel design in British Mandate Palestine: Modernism and the Zionist vision”, The Journal of Israeli History, Vol 29, 1, 2010, p. 108).

בית החולים הגרמני בירושלים שנבנה על ידי אדריכלים גרמנים בסוף המאה ה-19, היום אגף של ביקור חולים. צילום: Minimama2
הסגנון הבינלאומי השתרש בעולם במיוחד בתחום הבריאות בשל הקו הפשוט שביטא ניקיון ושקט. בית החולים בילינסון בפתח תקוה שנבנה בסגנון הבינלאומי צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

 

 

עם נגיעות מקומיות

תומך בולט נוסף בסגנון הבינלאומי היה האדריכל יוחנן (אויגן) רטנר, חבר תנועת העבודה ששימש במהלך השנים בתפקידים בכירים בהגנה ובצה”ל. רטנר עלה ארצה מרוסיה בראשית שנות העשרים וברוב כישרונו הספיק תוך שנים ספורות לתכנן מבנים מרכזיים בחיפה ובהם בית הפועלים, האמפיתאטרון ואגפו המערבי של סניף בנק אפ”ק. ב-1928 הדהים רטנר את קהיליית האדריכלים המקומית כשגבר על שועלים ותיקים וקטף את המקום הראשון בתחרות לתכנון בנייני המוסדות הלאומיים בירושלים.

רטנר טען כי הסגנון הבינלאומי – שאותו כינה הסגנון החדיש – אינו סתם סגנון אדריכלי אלא כלי להטמעתם של ערכי החיים שמציע המודרניזם בכלל: חדשנות, שבירת מוסכמות וחופש. הוא ראה במודרניזם את היסוד לעקרונות הציונות החילונית המתקדמת ולאידאולוגיה של תנועת העבודה, ולכן תכנן מבני ציבור ציוניים רבים על פי הסגנון הבינלאומי, ובהם כמובן גם את בנייני המוסדות הלאומיים.

הוא פרסם שורה של מאמרים המסבירים למה התנועה הציונית זקוקה לסגנון אדריכלי אחיד ולמה זה חייב להיות הסגנון הבינלאומי. במאמרו המכונן “לקראת הסגנון המקורי” שפורסם ב-1935 כתב רטנר כי היעדר סגנון אחיד ביישוב הציוני גורם לכאוס ופוגע ביכולת לגבש סדר יום לאומי רחב. על השאלה הבוערת – כיצד ייתכן לאמץ סגנון בינלאומי כסגנון לאומי אם הוא לא מבטא שום ייחוד לאומי – השיב רטנר כי היישוב לא אמור לאמץ את הסגנון הבינלאומי באופן עיוור, אלא לשלב בו שינויים נדרשים בהתאם לצורך הפיזי של כל מבנה, לאקלים המקומי, לזווית השמש ולאופיים של הבונים, וזה מה שיהפוך את היישום המקומי של הסגנון הבינלאומי לייחודי:

תנאי האקלים, סגנון החיים, סיבות כלכליות ובייחוד הגורמים הנעלמים … יגרמו לכך שהסגנון היהודי ‘החדיש’ בארץ ישראל יהיה שונה מהסגנון החדיש בצרפת או בסין (א’ רטנר, “לקראת הסגנון המקורי”, ‘בית ועיר – ספר השנה לבניין תרצ”ה’ בעריכת יעקב שיפמן, עמ’ 36).

השפעתם הגדולה של רטנר ואדריכלים מקומיים נוספים שוחרי הסגנון הבינלאומי – ובהם לאופולד קרקואר, אריך מנדלסון, ריכרד קאופמן, זאב רכטר, אריה אלחנני ויוסף נויפלד – הביאה לאימוץ בפועל של האדריכלות החדשה כסגנון הציוני הבלעדי.

תוך שנים מעטות נבנו מאות בתים ומוסדות בסגנון הבינלאומי ברחבי היישוב העברי בארץ ישראל. המוסדות יישרו קו בשמחה עם הבשורה האדריכלית החדשה, ותחת שרביטו של מהנדס העיר תל אביב יעקב בן-סירה נבנו בתל אביב עד קום המדינה למעלה מ-4,000 בתים בסגנון הבינלאומי, ואלה בהקו בשמש בחיפוי הטיח הלבן שלהם. בזכות פעילותו הנמרצת של בן-סירה הפכה תל אביב ליישוב בעל הריכוז הגדול ביותר בעולם של בתים בסגנון הבינלאומי, וב-2003 הכריז ארגון אונסק”ו על אזור ‘העיר הלבנה’ בתל אביב כאתר מורשת עולמית.

הסגנון הבינלאומי אומץ בהתלהבות ביישוב ותל אביב נחשבת היום לאחד הריכוזים הגבוהים בעולם של אדריכלות בסגנון זה. הצבע הלבן וקו המרפסות האופייני בכיכר דיזנגוף, שנות הארבעים

 

גם חיפה וירושלים זכו למנות נכבדות מהסגנון הציוני החדש, ובמקביל לבניית המוסדות הלאומיים בירושלים הוקם בה באותה עת גם מרכז העיר המנדטורי בסגנון הבינלאומי. מרכז מסחרי זה, כמו גם השכונה העברית הגאה רחביה, זכו לטוויסט ירושלמי מתבקש בדמות חיפוי הקירות באבן בהתאם לדרישה של תקנת העזר העירונית. בכך התגשם חזונו של רטנר שצפה כי התאמות מקומיות ייצרו מוטציות ייחודיות, והן אלה שיהפכו את הסגנון הבינלאומי מרעיון כלל עולמי לביטוי בעל טעם ומראה מקומי. דוגמה נאה לכך היא מלון עדן שבנה רטנר עצמו ברחוב ההסתדרות שבמרכז העיר ירושלים. המלון יכול לשמש מופת למבנה בסגנון הבינלאומי בלבוש ירושלמי הכולל חיפוי אבן ושלוש קשתות חזית.

יוחנן רטנר גבר על אדריכלים מנוסים בתחרות לעיצוב המוסדות הלאומיים. בניין המוסדות הלאומיים שתכנן ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים מאוסף ספריית הקונגרס

 

 

יריד המערב

השימוש בסגנון הבינלאומי בארץ ישראל הגיע לשיאו ביריד המזרח השישי והבלתי נשכח שהתקיים על גדות הירקון בתל אביב ב-1934.

יריד המזרח היה תערוכה בינלאומית שנוסדה ב-1923 ביוזמתה של חברת ‘מסחר ותעשייה’ שטיפחה קשרים כלכליים ומסחריים בין מדינות המזרח התיכון וארץ ישראל בפרט לבין מדינות העולם. יריד המזרח השישי זכה להצלחה מסחררת ועלה אפילו על האופטימיות שבתחזיות. במשך שישה שבועות בלבד נרשמו בו כמעט 600 אלף ביקורים, פי שניים ממספר היהודים שהתגוררו באותה עת בארץ ישראל כולה.

יריד המזרח לא ייצג תרבות מזרחית אלא דווקא את הבאת תרבות המערב אל המזרח. כרזת התערוכה, 1934

 

שלושים מדינות הציגו את מרכולתן ב-74 ביתני אבן ייעודים, חלקם ענקיים, שבנו אדריכלים ציונים שונים לקראת התערוכה. כל הביתנים, עד האחרון שבהם, עוצבו על טהרת הסגנון הבינלאומי. כפי שחזה רטנר, גם במקרה זה גרמו אילוצים מקומיים לשינויים מובחנים בקו האדריכלי המוכתב, והמבנים תוכננו בהתאם לכיוון הרוח ולזווית השמש באזור חוף הים. בכל הביתנים שולבו אמצעי הצללה יצירתיים שנועדו להתמודד עם השמש התל אביבית הקופחת. בביתן ‘ארמון תוצרת הארץ’ למשל שיקע האדריכל ריכרד קאופמן את החלונות והכניסות בתוך המבנה כדי למנוע קרינת שמש ישירה. פתרונות הצללה נוספים היו עיצוב כרכובים בולטים מעל לחלונות וזוויות מפתיעות של קירות ותריסים.

הסגנון הבינלאומי שימש את המוסדות כדי לשוות ליישוב אופי עמלני ומעשי. ארמון תוצרת הארץ שתכנן ריכרד קאופמן במתחם יריד המזרח ולפניו פסל 'הפועל העברי' שיצר אריה אלחנני

 

התערוכה הייתה אפוא שיר הלל לסגנון הבינלאומי ותצוגה מרהיבה של שלטונו הבלתי מעורער בארץ ישראל עם טוויסט מקומי. עם זאת קשה להתעלם מהאירוניה בכך שביריד המזרח נבנו בפועל אך ורק מבנים ברוח המערב. וילי וולטש, המהנדס הראשי של היריד, תיאר לימים בגאווה כיצד נבנה המתחם במהירות שיא, בשמונה חודשים בלבד:

היריד היה אמור לספק תמונה של אדריכלות יהודית מודרנית, ומטרתנו הייתה להזמין מספר אדריכלים להכין תכניות למבנים בודדים ולאחר מכן לעבד את התכניות למכלול משותף. כך הצלחנו ליצור משהו שהוא עשיר ומגוון כמו הרכבו של העם היהודי, ועם זאת מציג אחדות של קו אדריכלי, אחדות מטרה (Willi Weltsch, “The eight months wonder – The architecture of the Fair”, ‘The Palestine Post, 26.4.1934, p. 10 ).

 

כל המבנים בתערוכה תוכננו על טהרת הסגנון הבינלאומי. קפה גלינה שתכננו ג'ניה אוורבוך, אלזה גדעוני ושלמה גינזבורג, שנות השלושים

שובו של המזרח

רק כעבור שנים רבות, ובעיקר לאחר שבירת ההגמוניה של שלטון מפא”י בשלהי שנות השבעים והתמוססותה האיטית של הממלכתיות האשכנזית בעיקרה, הביאו מלותיו של וולטש להרמת גבה. האירוניה זעקה לשמים – כיצד ייתכן לפסוק בשמחה שסגנון שהוא מערבי בכל רמ”ח אבריו מייצג נאמנה את מגוון הרכבו של העם היהודי? הביקורת על הבחירה הממסדית בסגנון הבינלאומי שהשתלט על המרחב הציבורי החלה להיערם. למרות שהבחירה נולדה מתוך רצון להתרחק מכל מה שנקשר באויב הערבי, היא ביטאה גם את עיוורונה של המנהיגות הציונית כלפי תרבותם של יהודי המזרח.

האדריכל שרון רוטברד בחן בספרו ‘עיר לבנה, עיר שחורה’ את עיצובה של תל אביב ועמד על זרותם של המבנים בסגנון הבינלאומי לבנייה שהייתה מקובלת בארץ ישראל ובעיקר בעיר יפו השכנה. הוא ראה בכך נוכחות פיזית ותרבותית שתולה ששללה במופגן את המזרח וראתה עצמה חלק בלתי נפרד מהמערב עד כדי ייצוג ערכים של תרבות הגמונית לבנה תרתי משמע.

לא בכדי בחרה דפנה הירש לקרוא לספרה ‘באנו הנה כדי להביא את המערב’, שכן לצד התודה העמוקה לרופאים ולאחיות שקידמו את ההיגיינה בארץ ישראל המנדטורית היא גם חשפה את הגזענות ואת ההתנשאות של אחדים מהם שהשתמשו בניקיון ובהיגיינה כדי להוכיח את עליונותם על הערבים ועל היהודים שהגיעו מצפון אפריקה ומהמזרח.

 

 

בית יהודי חדש

הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ייצג נאמנה לאורך שנים רבות את הווייתה של החברה הציונית המודרניסטית החילונית החדשה, את זיקתה הברורה של הנהגת היישוב לתרבות המערבית ואת מאמציה להנחיל בארץ ערכים ועקרונות אירופיים שהיו נפוצים אז: חדשנות, חופש וניתוק מכבלי המסורת. הבחירה באימוץ קו אדריכלי כה זר למרחב נתפסת כיום כעיוורון מכוון שביקש להתגבר כביכול על המבוכה הלאומית סביב העובדה שארצם של היהודים נקלעה בטעות למזרח התיכון המלא מיקרובים, ולכן יש לנקות ולהתאים אותה לערכיו ולאורח חייו של היהודי החדש ששב סוף סוף לארצו.

הסגנון הבינלאומי הוסיף למשול בעוז במרחב העירוני בצורות שונות עוד עשורים רבים. מוסדות הציבור שנבנו בשנות החמישים והשישים בסגנון הברוטליסטי התאפיינו בהפגנת כוח שהתבטאה בבטון חשוף ובוטה, ובתי המגורים שנבנו אז עוצבו כשיכוני רכבת טוריים בהשראת האדריכלות שרווחה בגוש המזרחי בהשראת הסגנון הבינלאומי. רק בשלהי שנות השבעים החל הסגנון הבינלאומי לאבד מכוחו לנוכח ריבוי הפנים של החברה הישראלית והקריאה לבטא באדריכלות הממלכתית גם פנים אחרות ומגוונות יותר. השרידים המרתקים של הנוף הארכיטקטוני מימי הציונות המתגבשת מגוללים סיפור של אידאולוגיה, שליטה והגמוניה, ובעיקר סיפור של חיפוש דרך במרחב הציבורי והתחקות אחר זהות לאומית שנוכחת בנוף.

להרחבה…

 

העידן המודרני

1928
לספירה

תגים

אדריכלות, אריה אלחנני, אריך מנדלסון, באוהאוס, גימנסיה הרצליה, העיר הלבנה, וילי וולטש, זאב רכטר, יוחנן רטנר, יוסף נויפלד, יעקב בן סירה, ירושלים, לאופולד קרקואר, קו נקי, ריכרד קאופמן, תל אביב
מאת: תמר הירדני

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס