‘ועדת פיל’ מקבלת את כתב המינוי בלונדון

י”ט באב ה’תרצ”ו – 7 באוגוסט 1936

בלונדון מקבל הלורד ויליאם רוברט פיל את כתב המינוי לעמוד בראש הועדה שתקרא על שמו. הועדה, שהוקמה בעקבות ארועי המרד הערבי הגדול, נדרשה לבדוק שלושה נושאים: מדוע פרץ המרד הערבי; כיצד ניתן לפתור את הסכסוך בין הערבים ליהודים; לבחון את תפקוד ממשל המנדט בארץ ישראל ואת מידת המחויבות שלו ליהודים ולערבים. הוועדה, שביקשה לעמוד על השורשים העמוקים של הסכסוך, לא התמקדה בפרטי הפרטים של אירועי המרד הערבי. היא זמנה למעלה ממאה עדים, בהם ראשי הציבור היהודי, ראשי הציבור הערבי והפקידות הבכירה של המנדט, ועל פי עדותם גיבשה את מסקנותיה.

מסקנות הוועדה היו מרחיקות לכת. היא קבעה כי בארץ ישראל קיימים שני לאומים שונים בעלי אינטרסים הפוכים ושאיפות שונות ומנוגדות. לגבי המנדט הבריטי קבעה הוועדה כי פעילותו אינה יעילות ולכן הוא לא יכול להימשך באותה הדרך. המשך המנדט במתכונתו הנוכחית, קבעו אנשי הוועדה, תגרור התפרצויות זעם חדשות מכיוון הערבים ותמנע את קיום האינטרסים הבריטים באזור. לבסוף, קבעה הוועדה כי מספר היהודים ומספר הערבים החיים בפלסטינה גבוה יותר מהמצופה עקב הגירה. כתוצאה מכך המליצה הוועדה לחלק את הארץ בין היהודים והערבים ולהותיר בידי הבריטים שליטה על מסדרון צר המוביל מיפו לירושלים ובית לחם. עד לביצוע החלוקה, בה יקבלו היהודים שטח קטן ביותר ומרבית הארץ תמסר לערבים, תוגבל בקיצוניות אפשרות העלייה. בעוד הערבים דחו את ההמלצות מכל וכל, היהודים קיבלו אותן ברגשות מעורבים. מחד גיסא, הייתה זו הפעם הראשונה שבה גורם בריטי רשמי מכריז על הצורך בחלוקת הארץ. מאידך גיסא, משמעות הדברים הייתה יצירה של מדינה יהודית קטנה ביותר, ובאופן מיידי – הגבלה של העלייה לארץ.

ועדת פיל הייתה תחנה חשובה מתוך שורה של וועדות שהובילו, בסופו של דבר, להחלטה על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל.