• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת החדשה / יותר מסתם פירורים

יותר מסתם פירורים

כל אחד והמצה שלו
מצה לכל דורש
צועדים עם מצות בקיבתם
מאת: ארי זיבוטובסקי וארי גרינספן

כיום כל אחד יכול לגשת לפני פסח לחנות הסמוכה לביתו ולרכוש חבילת מצות שמורות כשרות למהדרין, אולם לא תמיד היה כך. לפני המצאת מצות המכונה נאפו המצות בקהילות ישראל בדרכים שונות, ובקהילות קטנות – בעיקר בעתות משבר ומלחמה- לא תמיד היה קל להשיג את המאכל היהודי השטוח || ארי גרינספן וארי צבי זיבוטפסקי

כל אחד והמצה שלו

ערבבו קמח ומים ואפו את הבצק תוך 18 דקות לכל היותר — כך אמרו חכמי התלמוד לפני קרוב לאלפיים שנה — וחיש קל קיבלתם מאפה נטול שאור, הלוא הוא המצה המזוהה כל כך עם חג הפסח. אבל שום דבר אינו פשוט כל כך. מצה היא סמל יהודי מובהק מאין כמוהו, אחד המעטים שנותרו, ויהודים בכל מקום ובכל תקופה הפכו עולמות כדי לאפות או להשיג מצות לפסח. על מקומה המרכזי של המצה בחיי היהודים יעידו כתבי יד מאוירים רבים הכוללים איורים של מצות ושל תהליך הכנתן. לא כל מצה ראויה לעלות על שולחן הסדר — לשם כך חובה עליה להיות כשרה לפסח.

הקמח לאפיית המצות לליל הסדר חייב להיות עשוי מאחד מחמשת מיני הדגן המוזכרים בהלכה: חיטה, כוסמין, שעורה, שיבולת שועל ושיפון. מרגע קצירתם נשמרים הגרעינים כדי לוודא שלא תחדור לתוכם לחות העשויה לגרום להם לתסוס או להחמיץ. לפי המסורת על המים המשמשים לעיסה להיות מי מעיין ולא מי ברז, וכדי לוודא שלא יהיו חמימים, פן יאיצו את תהליך ההתססה, שואבים אותם ערב לפני האפייה ומאחסנים אותם במקום קריר. מים אלה קיבלו כינוי מיוחד — ‘מים שלנו’ — מלשון לינה, כלומר מים שעבר עליהם לילה.

הכנות לפסח של גברים ונשים בנפרד. הכיתוב "כדיני טחינת החיטים וכדיני אפיית המצות" מופיע גם בשפה המרתית המדוברת בהודו. איור מתוך הגדת פונה שנדפסה בהודו ב־1874באדיבות ארי גרינספן

הכנות לפסח של גברים ונשים בנפרד. הכיתוב “כדיני טחינת החיטים וכדיני אפיית המצות” מופיע גם בשפה המרתית המדוברת בהודו. איור מתוך הגדת פונה שנדפסה בהודו ב־1874

אפילו למועד המדויק של אפיית המצות יש משמעות. המנהג שהשתמר מדורי דורות הוא להדר ולאפות את מצות המצווה הנאכלות בליל הסדר בערב פסח לאחר חצות היום. המנהג היה מושרש כל כך עד שבחיבור ‘מעשה הגאונים’ מהמאה ה־11 מתועד סיפורו של אלמוני שאפה את מצותיו בבוקרו של ערב הפסח ולאכזבתו גילה שההלכה אוסרת עליו להשתמש בהן בליל הסדר. אבל לסיפור יש סוף טוב: שני רבנים חשובים ממגנצא התירו את השימוש במצות אלה בדיעבד, תוך קריאה להימנע מנוהג פסול שכזה בעתיד. מנהג אפיית המצות בערב פסח מתקיים עד היום ומלווה בדרך כלל בשירה ובשמחה, אם כי כיום מקובל שגם מצה שנאפתה זמן רב לפני הפסח כשרה למצת מצווה.

במשך אלפי שנים הוכנו המצות בעבודת יד. כמות מדודה של קמח הונחה בקערה, נוספה לה כמות מדודה של מים, העיסה נילושה לשם קיום המצווה, רודדה לעיגולים אשר ברוב הקהילות חוררו כדי למנוע את תפיחת הבצק, ולבסוף הוכנסו המצות לאפייה בתנור לוהט. כל התהליך נעשה באווירה של התרגשות, חדווה ורעות, ובתום 18 דקות היו המצות מוכנות.

מצות בקוטר מטר. ילדה יהודייה באיראן מחזיקה מצה טיפוסית של הקהילה. שנות השבעים של המאה העשריםצילום: ארכיון הג'וינט

מצות בקוטר מטר. ילדה יהודייה באיראן מחזיקה מצה טיפוסית של הקהילה. שנות השבעים של המאה העשרים

כל קהילה יהודית הכינה את המצות שלה בצורה שונה מעט. בארצות ערב הכינו מצות עבות ורכות, הדומות במראן ללאפה של היום. המצות נאפו בתנורים שכונתיים שבהם הוטחו עיגולי הבצק לקיר הכבשן, השחימו ונשרו מטה על מצע הגחלים הלוהטות. באיראן היו המצות ענקיות וקוטרן היה קרוב למטר. בעיראק סימנו היהודים את המצות באחת, בשתיים או בשלוש צביטות כדי שיזהו את שלוש המצות המיועדות לליל הסדר. במזרח אירופה הכינו מצות עגולות ודקות, דמויות קרקר, אשר שמרו על פריכותן שבוע שלם. המצות הרכות של יהודי תימן התיישנו במהירות ועל כן הם אפו מדי יום מצות טריות.

קבוצת יהודים אחת — אנוסים ממוצא ספרדי או פורטוגלי — נאלצה להתמודד עם קשיים אדירים כדי להשיג מצות. במרוצת הדורות הם פיתחו שיטות שונות לאפיית מצות בחשאי מאימת זרועה הארוכה של האינקוויזיציה. ב’ספרד החדשה’, כפי שכונתה מקסיקו בעבר, מצאו אותם מומרים בכפייה פתרון ייחודי לבעיה: הטורטייה — לחם שטוח ודק שלא תופח המיוצר מקמח תירס או מקמח חיטה — היא מרכיב מרכזי בתזונה של ילידי טקסס ומקסיקו זה אלפי שנים. אף כי היו דיווחים על אפיית מצות במקסיקו, על פי רוב נהגו האנוסים לאכול טורטיות בימי הפסח כדי להימנע מאכילת חמץ. לא ברור אם מדובר רק בצירוף מקרים, אך הלחם הזה נחשב במקסיקו למאכל מסורתי בימי חג ה’לנט’ (תענית) הנוצרי החל בדרך כלל במקביל לחג הפסח היהודי וידוע גם בכינויו ‘פן דה סמיתס’ — לחם שמי.

איור של סופר הסת"ם אורי פייבוש מתוך הגדת קופנהגן. צבעי מים על קלף, 1739באדיבות ארי גרינספן

איור של סופר הסת”ם אורי פייבוש מתוך הגדת קופנהגן. צבעי מים על קלף, 1739

מצה לכל דורש

בעקבות המהפכה התעשייתית היגרו מאות אלפי יהודים מאזורי פריפריה כפריים במזרח אירופה אל הערים הגדולות, תחילה לערי אירופה ואחר כך גם לערי העולם החדש. מאפיות שכונתיות קטנות לא יכלו עוד לספק את הביקוש הגדול וקצר המועד למצות, ואילו תהליך הייצור ההמוני של מצות נעשה אתגר קל מאוד לתעשייה המתפתחת. ב־1850 לערך הומצאה מכונה לייצור מצות שאפשרה רידוד כמויות גדולות של בצק בבת אחת. לגרסאות מאוחרות יותר של המכונה הוסיפו שכלולים כמו מיכון תהליכי הלישה והניקוב.
הייצור ההמוני גרר פולמוס רבני חריף באשר לכשרותה של המצה התעשייתית, אך גלגלי הקדמה היו בלתי ניתנים לעצירה. מפעלי מזון ענקיים בארצות הברית, ובהם ‘מנישביץ’, ‘הורוויץ מרגרטן’ ו’סטרייטס’, ייצרו מאות אלפי מצות. המצה התעשייתית קיבלה הכשר מכל הרבנים, למעט הקנאים ביותר, ויש שסברו אפילו כי היא עדיפה בכשרותה על מצות היד. חברת ‘מנישביץ’ רשמה פטנט על תנור המסוע, פריט מקובל כיום בכל מאפייה מסחרית.
מאחר שללא מצות אי אפשר לקיים את ליל הסדר כהלכתו, וקשה גם להתקיים בלעדיהן במהלך ימי החג, הפכה חלוקת מצות לעניים לנוהג רווח מאוד בקהילות יהודיות. בעתות מלחמה ורעב היו המצות יקרות מציאות במיוחד. ארגון הג’וינט (JDC) הקים מערך הפצה מיוחד שסייע לספק מצות להמוני יהודים עקורים לאחר שתי מלחמות העולם, והוא ממשיך לשלוח מצות למקומות כמו רוסיה, בולגריה וקובה עד היום.

כיום נוהגות קהילות קטנות רבות לייבא מצות ממרכזים יהודיים גדולים כמו ישראל, ארצות הברית, בריטניה וצרפת, אולם לא תמיד הדבר היה אפשרי, והביקוש למצות בקהילות קטנות יצר לעתים מצבים משעשעים. ניו זילנד היא ללא ספק אחת הקהילות היהודיות הקטנות והנידחות ביותר בעולם, וב־1980 הפתרון שלה לאספקת מצות היה פנייה לחברת הביסקוויטים — הלא כשרה כמובן — ‘אולסברוק’ שבקרייסטצ’רץ’ והזמנת מצות שייאפו במיוחד בהשגחת הקהילה. המצות היו אמורות להישלח לפני חג הפסח גם לקהילות וולינגטון ואוקלנד. כאשר משגיח הכשרות שהיה אחראי על פס הייצור של המצות ב’אולסברוק’ עזב התעורר ספק באשר לכשרותן, ואכן ב־1982 התגלו במצות חתיכות של ביסקוויטים ועוגיות.

גלויה של מפעל לייצור מצות מכונה בעזרת קיטור. בשלב זה רק הרידוד נעשה בעזרת מכונה בעוד הלישה וניקוב החורים נעשו ביד. וינה, סוף המאה ה־19באדיבות ארי גרינספן

גלויה של מפעל לייצור מצות מכונה בעזרת קיטור. בשלב זה רק הרידוד נעשה בעזרת מכונה בעוד הלישה וניקוב החורים נעשו ביד. וינה, סוף המאה ה־19

בישראל, לא רק בני אדם אוכלים מצות. בימי הפסח אפילו בעלי החיים בגני החיות ניזונים ממזון כשר לפסח. מאחר שעל פי ההלכה נאסר לא רק לאכול חמץ בפסח אלא גם להחזיקו, ואיסור זה מעוגן גם בחוקי מדינת ישראל, יש צורך לסלק את כל החמץ מהתפריט של הדיירים בגני החיות. כך למשל הגורילות בספארי ברמת גן, שהורגלו לקבל מדי בוקר פרוסת לחם מרוחה בגבינת שמנת, אוכלות בפסח מצה מרוחה בגבינה. גם הפרימטים ומעלי הגרה האחרים מקבלים מצות כחלק מתזונתם היומית, אם כי בדרך כלל בכמות לא גדולה. פילים, מכל מקום, לא מקבלים מצות.

אורנגאוטן אוכל מצות בספארי ברמת גןצילום: גטי אימג'ס

אורנגאוטן אוכל מצות בספארי ברמת גן

המצה היא יותר מסתם מצווה; היא הפכה למרכיב חשוב בפולקלור היהודי והיו לכך גם היבטים אמנותיים. בהגדות לא מעטות מופיעים איורים משעשעים, בין השאר של כלבים, בשל הפסוק שנאמר על מכת בכורות: “ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו” (שמות י”א, ז’). ב’הגדת יהודה’ מהמאה ה־15 נראה כלב קצוץ לשון נכנס למאפייה, ואילו באיור המתאר את צליית קרבן הפסח ב’הגדת וושינגטון’ שיצאה לאור ב־1478 נראה כלב מביט בשקיקה על הכבש ומלקק את לסתותיו. ב’הגדת פראג’ שהודפסה ב־1526 היתוספה בעמוד העוסק באכילת המרור הערה שבה נכתב כי נהוג שהגבר מורה על אשתו בעת הגיית המלה מרור, כמאמר הפסוק “ומוצא אני מר ממוות את האישה” (קהלת ז’, כ”ו).

על פי ההלכה אסור לאכול מצה בערב פסח כדי שטעם המצה יהיה חדש בשעת הסדר, ורבים נוהגים להימנע מכך כבר מראש חודש ניסן. איסור זה מקשה על העובדים במאפיות המצות, ובמיוחד על האופים בערב פסח, בשעה שבה כבר אסור לאכול חמץ. בתלמוד הירושלמי מדגיש רבי לוי את חומרת האיסור של אכילת מצה בערב פסח באמצעות משל: “האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו” (פסחים י’, א’). איור בהגדת נירנברג השנייה מאמצע המאה ה־15 ממחיש את הרעיון: אופת מצות כעוסה מורה באצבעה על שני נערים שמסתתרים מאחורי התנור וחוטפים מצות. מתחת לאיור נכתב: “אוכלים מצות בסתר לפני ליל הסדר”, ובהמשך מצוטטים דברי רבי לוי.

"מרור זה שאנו אוכלים על שום מה?". איור מתוך 'הגדת וושינגטון' — הגדה איטלקית שאוירה על ידי יואל בן שמעון ב־1478מאוסף ספריית הקונגרס

“מרור זה שאנו אוכלים על שום מה?”. איור מתוך ‘הגדת וושינגטון’ — הגדה איטלקית שאוירה על ידי יואל בן שמעון ב־1478

צועדים עם מצות בקיבתם

עבור חיילים יהודים ששירתו לאורך הדורות בצבאות שונים תקופת פסח הייתה אתגר לא פשוט, ורבנים צבאיים בכל העולם ובכל מערכה צבאית במאות השנים האחרונות השתדלו לספק את צורכיהם.

המצות השתנו ללא הכר בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה. חיילים יהודים עם מצות יד עגולות בפולין בזמן מלחמת העולם הראשונהבאדיבות ארי גרינספן

המצות השתנו ללא הכר בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה. חיילים יהודים עם מצות יד עגולות בפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה

כיום ניתן למצוא מצות בכל יחידה צבאית כמעט וגם בטנקים ובנושאות מטוסים. לעתים קרה שיהודים נלחמו בשני צבאות יריבים, ושני הצדדים סיפקו להם מצות. כך קרה למשל במלחמת האזרחים בארצות הברית. יהודי בשם ג’וזף ג’ואל מחטיבת מתנדבי אוהיו פרסם ב־23.3.1866 בעיתון ‘ג’ואיש מסנג’ר’ כתבה שתיארה ליל סדר שנערך בפאייט שבווירג’יניה המערבית ב־1862 — הפסח הראשון באותה מלחמה:

באותה תקופה היינו מוצבים בפאייט והמשימות שהוטלו עלינו לא היו תובעניות במיוחד. כיוון שידענו כי חג הפסח מתקרב התארגנו, עשרים חיילי החטיבה היהודים, וביקשנו ממפקד החטיבה לשחרר אותנו מחובותינו כדי שנוכל לקיים את מצוות החג, בקשה שהוא נענה לה בחפץ לב. מאחר שזמן קצר קודם לכן נהנינו מביקור של השלָם שהותיר את כיסינו מלאים שטרות ירקרקים, החלטנו למצוא אדם מתאים שייסע לסינסינטי שבאוהיו ויקנה לנו מצות. למרבה המזל הסוחר שסיפק לנו מצרכים באופן שוטף היה יהודי תושב העיר, והוא לקח על עצמו בשמחה לשלוח לנו מצות. עוד אנו מצפים בדאגה גוברת לקבלת המצות שלנו, והנה בערב פסח בצהריים הגיעה למחנה רכבת אספקה ועליה היו לשמחתנו שבע חביות של מצות. פתחנו אותן ולהפתעתנו ולשמחתנו גילינו שהסוחר המתחשב צירף שתי הגדות וסידורים. כעת יכולנו לערוך את ליל הסדר אם רק נשיג את שאר המצרכים הנחוצים.
בתום התייעצות מהירה שקיימנו הוחלט שנתחלק לחוליות, רובן יצאו לתור אחר המצרכים באזור ואחת תישאר במחנה ותבנה בקתת עץ שבה נקיים את ליל הסדר. בשעות אחר הצהריים שבו המחפשים בידיים מלאות. השגנו שתי חביות שכר תפוחים, כבש אחד, תרנגולות אחדות וביצים. חזרת ופטרוזיליה לא השגנו, אבל במקומן קטפנו עשבי בר שמרירותם עלתה לחששי עשרות מונים על כל מרור שממנו ‘נהנו’ אבותינו. אולם עדיין היינו מעט אובדי עצות כאדם שהגריל פיל בלוטו. היה לנו את הכבש, אך לא ידענו איזה חלק שלו מסמל את הזרוע בקערת הסדר. אולם כושר ההמצאה הינקי ניצח. הוחלט לבשל את הכבש בשלמותו, להניחו על השולחן ולאכול את כולו, וכך נדע לבטח שאכלנו את החלק הנכון. מצרכים לחרוסת לא עלה בידינו להשיג, ובמקומה הנחנו על השולחן לבנה, שבהיותה קשה לעיכול הזכירה לנו במראה את ייעודה של החרוסת.
עם רדת ערב היה הכל מוכן והתיישבנו להתחיל את הטקס. בהיעדר חזן נבחרתי אני לנהל את הסדר. פתחתי בבקשה מהקדוש ברוך הוא לברך את המזון המונח לפנינו ולשמור על חיינו מסכנה. הטקס התנהל למישרין עד לרגע שבו היינו אמורים לאכול מהמרור. אמרתי את הברכה וכל אחד מאתנו אכל את מנת עשב הבר הנדיבה שהוקצבה לו. והנה חזיז ורעם! איזו בוקה ומבולקה אחזה בקהילתנו הקטנה יקשה על עטי לתאר. הצמח היה מר מאוד ושרף כמו פלפל חריף. התעורר בנו צימאון כזה שהשכיח מאתנו את המצווה המתירה שתיית ארבע כוסות בלבד, וכתוצאה מכך חוסלה במהרה כל כמות הסיידר. אחדים מאתנו השתכרו, אחד חשב שהוא משה רבנו, שני חשב שהוא אהרן, ובחור שלישי החציף פנים והחליט שהוא פרעה. התוצאה הייתה תגרה, ואף שאיש לא נפצע, משה, אהרן ופרעה היו צריכים להינשא על כתפיים למגוריהם במחנה, שם הושארו להתפכח … תקרית פעוטה זו לא קלקלה את התיאבון שלנו, ולאחר שעשינו צדק עם הכבש, העופות והביצים המשכנו את טקס הסדר כהלכתו, והוא התנהל על מי מנוחות ללא אירועים ראויים לציון.

הנה כי כן, שם ביערות הפרא של וירג’יניה המערבית, הרחק מהבית ומהידידים, הפנינו את תפילותינו אל א־לוהי ישראל שכולו אהבת נצח והקדשנו לו את קרבן הפסח שלנו. אני בספק אם נשמות אבותינו, אלה שצפו בנו ממרומים יושבים עם כלי הנשק לצדנו מוכנים לקרב, נאמנים לא־לוהינו ולמטרתנו הצודקת, דמיינו אי פעם בני תמותה מקיימים כך את הטקס הזה לזכר יציאת מצרים (“סדר פסח במלחמת האזרחים — זיכרונות מהמלחמה”, בתרגום).

החייל ג'וזף ג'ואל, מחבר הכתבה על ליל הסדר בווירג'יניה בזמן מלחמת האזרחים בארצות הבריתבאדיבות Rutherford B. Hayes Presidential Center

החייל ג’וזף ג’ואל, מחבר הכתבה על ליל הסדר בווירג’יניה בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית

בדיווח אחר מסופר כיצד אייזק לוי, חייל בחטיבת הרגלים ה־46 של וירג’יניה בצבא הקונפדרציה של מדינות הדרום, החמיץ בשוגג את היום הראשון של פסח בשנת 1864, אך שמר על הלכות הפסח בשאר ימי החג עם מצות שנרכשו בצ’רלסטון והספיקו לשבוע. לוי נהרג באותו קיץ בקרב על פיטסבורג. סיפור ידוע אחר עוסק בחייל בצבא הצפון שבסוף המלחמה פגש ילד מכרסם מצה בעיר כבושה בווירג’יניה, ובסופו של דבר הוזמן להסב לסדר עם אויביו.

המצה נותרה מאכל יהודי סמלי, אהוב ומושמץ בעת ובעונה אחת. מאכל שמחד גיסא מסמל את מזונם היבש והפשוט של העבדים ומזכיר לנו מנין באנו, ומאידך גיסא מבשר את החירות שצופן לנו המחר. לא פלא שיהודים בכל רחבי העולם, לאורך כל הדורות, עשו כל מאמץ להשיג מצות לפסח.

Illustration by Uri Feibush from the Copenhagen Haggada, watercolor on parchment, 1739
Illustration by Uri Feibush from the Copenhagen Haggada, watercolor on parchment, 1739
Larger than life. Girl with matza in Iran, circa 1970
Larger than life. Girl with matza in Iran, circa 1970
Illustration of the laws of grinding wheat and baking matza on Pesach, captioned in Marathi script as well as Hebrew, from the Poona Haggada, India, 1874
Illustration of the laws of grinding wheat and baking matza on Pesach, captioned in Marathi script as well as Hebrew, from the Poona Haggada, India, 1874
This seal of approval from Rabbi Abraham Isaac Kook, chief rabbi of Palestine, was printed by Manischewitz along with affidavits from dozens of other rabbis in the U.S., Russia, and Palestine. Rabbi Kook’s approbation was the only one printed in Hebrew, not Yiddish, and the only one to endorse only the flour from which the matza was made, not the matza itself. His son, Rabbi Tzvi Yehuda Kook, considered machine-made matza less likely to contain hametz than the traditional handmade variety
This seal of approval from Rabbi Abraham Isaac Kook, chief rabbi of Palestine, was printed by Manischewitz along with affidavits from dozens of other rabbis in the U.S., Russia, and Palestine. Rabbi Kook’s approbation was the only one printed in Hebrew, not Yiddish, and the only one to endorse only the flour from which the matza was made, not the matza itself. His son, Rabbi Tzvi Yehuda Kook, considered machine-made matza less likely to contain hametz than the traditional handmade variety
Postcard of a steam-powered matza factory in Vienna at the end of the 19th century. Women knead and perforate the matza dough by hand, and a steamroller flattens it
Postcard of a steam-powered matza factory in Vienna at the end of the 19th century. Women knead and perforate the matza dough by hand, and a steamroller flattens it
Ad for machine matza from the Cohen Bakery, corner of Cherry and Pike Streets, 1855
Ad for machine matza from the Cohen Bakery, corner of Cherry and Pike Streets, 1855
Matza-shaping machine from the Lvov Museum of the History of Religion, early 20th century
Matza-shaping machine from the Lvov Museum of the History of Religion, early 20th century
Instruments used to perforate matzas, as pictured in The Jewish Encyclopedia (New York, 1901–6)
Instruments used to perforate matzas, as pictured in The Jewish Encyclopedia (New York, 1901–6)
“I have found woman more bitter than death,” notes the book of Ecclesiastes. Illustration from the Washington Haggada, commissioned by Yekutiel ben Shimon from a workshop in Ferrara, Italy, in 1478. This image whimsically accompanies the passage in the Haggada explaining why bitter herbs are eaten at the Seder
“I have found woman more bitter than death,” notes the book of Ecclesiastes. Illustration from the Washington Haggada, commissioned by Yekutiel ben Shimon from a workshop in Ferrara, Italy, in 1478. This image whimsically accompanies the passage in the Haggada explaining why bitter herbs are eaten at the Seder
A century of machine matza. Yeshiva students inspect matza at Streit’s Bakery in 1950s New York.
A century of machine matza. Yeshiva students inspect matza at Streit’s Bakery in 1950s New York.
Orangutan eating matza at the Ramat Gan Safari
Orangutan eating matza at the Ramat Gan Safari
Hand-tinted albumen print of Joseph Joel in his Union uniform, a gift to his commander, Rutherford B. Hayes, after the Civil War
Hand-tinted albumen print of Joseph Joel in his Union uniform, a gift to his commander, Rutherford B. Hayes, after the Civil War
Jewish soldiers with round matzas in Poland during World War I
Jewish soldiers with round matzas in Poland during World War I
American Jewish servicemen from the Signal Corps enjoy machine matza during World War II
American Jewish servicemen from the Signal Corps enjoy machine matza during World War II
Baking matza in the Łódz ghetto, 1943
Baking matza in the Łódz ghetto, 1943
On active matza duty. Chaplain Alan Greenspan with matza in Saigon, April 1966
On active matza duty. Chaplain Alan Greenspan with matza in Saigon, April 1966

העת החדשה

1850
לספירה
מאת: ארי זיבוטובסקי וארי גרינספן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

ברית בראש ההר

ברית בראש ההר

האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה?

האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה?

הגדת  המשורר

הגדת המשורר

המכחול המגויס

המכחול המגויס

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס