• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת החדשה / שמים כיפה

שמים כיפה

מי שילם על הכיפה?
עוצרים בירוק
שלבים של בנייה וחורבן
מאת: תמר הירדני

סיפור כיפתו של בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי בירושלים מסמל את סיפורה של ירושלים במאתיים השנים האחרונות. אמת ואגדה שזורים בסיפורה של הכיפה הנישאה, החל מבנייתה לאחר ביקור הקיסר הגרמני פרנץ יוזף, דרך צביעתה בירוק בשלהי שלטון התורכים ופיצוצה בידי הירדנים, ועד להכרזה על שיפוץ בית הכנסת לאחרונה | תמר הירדני

מי שילם על הכיפה?

שנת 1869 הייתה שנה היסטורית במזרח התיכון: בתום תכנונים רבים ועבודה מאומצת הסתיימה כרייתה של תעלת סואץ. נתיב חדש קישר סוף סוף בין אירופה למזרח הרחוק וקיצר בבת אחת את המרחק בין היבשות. מנהיגי אירופה ושועי עולם רבים כיבדו בנוכחותם את טקס חנוכתה של התעלה, ובהם גם פרנץ יוזף ירום הודו, קיסר אוסטרו־הונגריה. הקיסר ניצל את ביקורו במזרח התיכון והגיע גם לעיר הקודש ירושלים. ביקורו עורר התרגשות רבה בקרב השלטון העות‘מאני אשר ראה בכך הזדמנות לחיזוק הקשרים בין המדינות. דרכים נסללו ודגלים נתלו, והקיסר צעד נכבדות ברחובות ירושלים העתיקה, ביקר באתריה החשובים ואף הגיע אל הרובע היהודי.

הקיסר פרנץ יוזף הראשון נחשב למלך ליברלי בדעותיו. לאורך 68 שנות שלטונו — זמן השלטון השלישי באורכו באירופה מאז ומעולם — התחבב על העמים הרבים שהיו תחת שלטונו, השווה את מעמדה של הונגריה לזה של אוסטריה, והפך את בירתו וינה למרכז התרבות הגבוהה של אירופהאיור: באדיבות גטי אימג'ס

הקיסר פרנץ יוזף הראשון נחשב למלך ליברלי בדעותיו. לאורך 68 שנות שלטונו — זמן השלטון השלישי באורכו באירופה מאז ומעולם — התחבב על העמים הרבים שהיו תחת שלטונו, השווה את מעמדה של הונגריה לזה של אוסטריה, והפך את בירתו וינה למרכז התרבות הגבוהה של אירופה

ביקור הקיסר ברובע היהודי תואר בהרחבה בעיתון ‘החבצלת‘ כחלק מסקירת השנה החולפת שכתב עורך העיתון, ישראל דוב פרומקין:

ביום ו‘ בכסלו תר“ל האירה הארץ מיפעת הוד הדרת תפארת הקיסר האדיר הרחמן פרנץ יוזף הראשון ירום הודו (“שלום ירושלים — אוזן חכמים תבקש דעת“, י“ב בתשרי תרל“א, 7.10.1870).

בהערה הוסיף הכותב:

הקיסר בצדקתו הנחילם כבוד, כי אחרי בקרו את מקום המקדש … שם פניו לרחוב היהודים לשחר גם את מקומות אשר שם ישראל נקרא עליהם. ומכבודו האיר את הבית הכנסת הגדול של הספרדים.

הקיסר ביקר גם בבית החולים רוטשילד, בבית הספר למל ואף בבית הכנסת תפארת ישראל, שמקימיו היו נתינים אוסטרו־הונגרים.

עם צבע או בלעדיו, התנשאה כיפת בית הכנסת תפארת ישראל מעל לרובע היהודי בירושלים. בתמונה מ־1936 לא ניתן אמנם להבחין בצבעי הכיפה, אך האבנים החשופות שלה מרמזות על כך שאין עליה שכבת צבעצילום: צבי אורון

עם צבע או בלעדיו, התנשאה כיפת בית הכנסת תפארת ישראל מעל לרובע היהודי בירושלים. בתמונה מ־1936 לא ניתן אמנם להבחין בצבעי הכיפה, אך האבנים החשופות שלה מרמזות על כך שאין עליה שכבת צבע

בית הכנסת תפארת ישראל נבנה בין השנים 1857־1872 על ידי כולל ווהלין במימון חסידי רוז‘ין וסדיגורא, ונקרא על שם רבי ישראל פרידמן מרוז‘ין שיזם את בנייתו. ביקורו של הקיסר בבית הכנסת זכור במיוחד בשל אגדה ירושלמית נאה המספרת כי בית הכנסת עמד שלם, למעט הכיפה שעל גגו שבנייתה התמהמהה עקב חסרון כיס. הקיסר השתומם למראה הכיפה הנעדרת, וניסן ב“ק, גבאי בית הכנסת ומייסדו, ראה בכך הזדמנות להשיג מימון. הוא מיהר להסביר לקיסר כי בית הכנסת הסיר את כובעו לכבוד הקיסר, ופרנץ יוזף שהשתעשע מהתשובה המחוכמת העניק לו מיד סכום נכבד שכיסה את ההוצאות להשלמת הבנייה.

פרנץ יוזף ופמלייתו בביקור בחצר בית הכנסת רוז'ין בירושלים. בימין התמונה ניתן להבחין בניסן בק עטור זקן לבן. בק סירב להצטלם כל חייו בשל האיסור לעשות פסל ותמונה, ולכן זו אחת מהתמונות הבודדות שבהן הוא מופיע. לצדו עומד הרב יוסף שפירא-

פרנץ יוזף ופמלייתו בביקור בחצר בית הכנסת רוז’ין בירושלים. בימין התמונה ניתן להבחין בניסן בק עטור זקן לבן. בק סירב להצטלם כל חייו בשל האיסור לעשות פסל ותמונה, ולכן זו אחת מהתמונות הבודדות שבהן הוא מופיע. לצדו עומד הרב יוסף שפירא

האם אגדה זו נכונה? האמנם חסרה הכיפה בבית הכנסת תפארת ישראל ובנייתה הושלמה מכספי הקיסר? בצילום של הרובע היהודי משנות השישים של המאה ה־19 רואים משמאל לבית הכנסת החורבה את בית הכנסת תפארת ישראל כשעל גגו תוף הכיפה ללא הכיפה עצמה. עם השגת הכסף להשלמת הבניין מזכיר ישעיהו הלוי הורוויץ בעיתון ‘החבצלת‘ את היעדרה הבולט של הכיפה עד אז:

והן זה כשנתיים ימים אחרי הגיעו עם הבניין עד מקום נתינת כיפת הגג אזל הכסף, והיה כל עובר על פני כבוד הבית וראה עמדתו המו מעיו על האי נחלה שפרה, כלילה בהדרה, עומדת בלי מחסה ומסתור מזרם וממטר (כ“ב באלול תרל“א, 8.9.1871).

קטע מעיתון 'החבצלת' המתאר את תרומתו של הקיסר לבית הכנסת תפארת ישראל. י"ב בתשרי תרל"א (7.10.1870)--

קטע מעיתון ‘החבצלת’ המתאר את תרומתו של הקיסר לבית הכנסת תפארת ישראל. י”ב בתשרי תרל”א (7.10.1870)

מדברים אלה עולה כי בעת שהקיסר ביקר בירושלים — כמעט שנתיים קודם לכן — כיפת בית הכנסת עדיין לא הושלמה. האם היה זה פרנץ יוזף שמימן את הבנייה? בתיאור ביקורו של הקיסר בעיתון ‘החבצלת‘ מוזכר עד כמה השתדל ניסן ב“ק לעניין את הקיסר במצב בית הכנסת:

משם הלך [הקיסר] שמח להבית הכנסת הנקרא בשם תפארת ישראל הבנוי לתלפיות בהשתדלות … ניסן ב“ק … ובחבלי חסד משך עיניו על יופי הבניין וחוסנו. ולאות נאמן כי מצא המשתדל חן בעיניו הושיט לו ידו הרמה, ואלף פרנק נתן על הבית הכנסת להראות כי מפליא חסדיו גם ליהודים (י“ב בתשרי תרל“א).

נראה אם כן שהקיסר אכן תרם סכום נכבד להשלמת בניין בית הכנסת. עם זאת, לא מוזכר אפילו ברמז כי הכסף יועד לכיפה דווקא, ואין גם כל אזכור לאמירה המשעשעת של ניסן ב“ק בדבר הסרת הכובע לכבוד הקיסר. ייתכן אמנם שפרומקין פשוט לא ידע פרטים אלה, אולם הדבר לא סביר, שכן הוא היה חברו הקרוב של ב“ק וגיסו מאשתו הראשונה.

הפרשה בהירה מעט יותר בדבריו של ישעיהו הלוי הורוויץ, המציין כי: “עיני קיסר עסטרייך מלך אונגארין ביופיה חזה, ואמר גדול יהיה כבוד הבית הזה“. אך גם בדבריו לא מופיע שום זכר לאמירה המשעשעת של ניסן ב“ק או לתרומת כסף לכיפה דווקא. אדרבה, בהמשך מזכיר הורוויץ בפירוש מקור מימון אחר להשלמת הכיפה:

ועתה לשמחת לבב אוהבי ציון ואשר בכבודה יתיימרו, יתבשרו כי בהתעוררות אדמו“ר הקדוש המפורסם מורנו הרב אברהם יעקב שליט“א מסדיגורא, בחמלתו השגיח לרחמהו את הבניין הנפלא ושלח איש מיוחד להיות נשען על יד המרומם … מורנו הרב ניסן ב“ק נרו יאיר, למען יעמדו שניהם על המוגמר המצטרך עוד כחמשת אלפים רובל כסף … לכסות ולתת כיפת הגג רצפת אבני גזית (כ“ב באלול תרל“א).

השלים את הכיפה. רבי אברהם יעקב מסדיגוראבאדיבות הספרייה הלאומית

השלים את הכיפה. רבי אברהם יעקב מסדיגורא

נפתרה התעלומה: בנו של רבי ישראל מרוז‘ין, רבי אברהם יעקב מסדיגורא, הוא שתרם כסף כדי להשלים את הכיפה החסרה. מתי אם כן נולדה אגדת הקיסר? קשה לומר, אך היה זה בוודאות רק במאה העשרים, לפחות שלושים שנה לאחר האירועים עצמם. ראיה לכך ניתן למצוא ברשימתו של העיתונאי הציוני אברהם ליודוויפול שביקר בארץ ישראל ב־1897 והעלה את רשמיו על דפי עיתון ‘הצפירה‘ שראה אור בוורשה ובברלין. ליודוויפול מתאר את ששמע בעת ביקורו בבית הכנסת תפארת ישראל:

מנהלי העדה, כאשר הגיעה המלאכה עד הטפחות, לא עצרו כוח לכלות את הבניין, ויעמוד הבית עד שנת תרל“ב בלי כיפה. ובן הרב ישראל, בשבתו על כסא צדיקותו בסדיגורא, שלח ציר מיוחד לירושלים וימלא את ידו לגמור את בניין בית הכנסת הזה על חשבונו (“בארץ אבות — רשימות וזכרונות ממסעי לארץ ישראל“, ט‘ בניסן תרנ“ח, 1.4.1898).

מכאן שבשלהי המאה ה־19 עוד לא סיפרו לתיירים בירושלים את אגדת הקיסר והכיפה, וזו נולדה אפוא מאוחר יותר.

מצא את ההבדלים. בתמונת הר הבית שצייר פייר לוטי ב־1895 ניתן לראות בצדה השמאלי את בית הכנסת תפארת ישראל על כיפתו הירוקה, ואילו בציור משנות העשרים של המאה העשרים נראית באופק בבירור כיפתו הלבנה של בית הכנסתמאוסף ספריית הקונגרס

מצא את ההבדלים. בתמונת הר הבית שצייר פייר לוטי ב־1895 ניתן לראות בצדה השמאלי את בית הכנסת תפארת ישראל על כיפתו הירוקה, ואילו בציור משנות העשרים של המאה העשרים נראית באופק בבירור כיפתו הלבנה של בית הכנסת

מצא את ההבדלים. בתמונת הר הבית שצייר פייר לוטי ב־1895 ניתן לראות בצדה השמאלי את בית הכנסת תפארת ישראל על כיפתו הירוקה, ואילו בציור משנות העשרים של המאה העשרים נראית באופק בבירור כיפתו הלבנה של בית הכנסתמאוסף ספריית הקונגרס

רק בט“ו באב תרל“ב, עם השלמת הבניין, נחנך סוף סוף בית הכנסת תפארת ישראל, וימים ספורים אחר כך הקדיש עורך ‘החבצלת‘ שני עמודים שלמים לתיאור הטקס החשוב ולתיאור מבנה בית הכנסת, כולל מידותיו ויופיו. על הכיפה הוא כתב:

ממעל … כיפה גדולה ונשגבה למאוד, נשענת על ארבעת כותלי הבית הגבוהים והרחבים, וי“ב חלונות יקיפו עיגולה … ומסדרון (גאללעריא) נחמד ומפואר מתחת להכיפה, ומעקה ברזל עשת יקיפוהו (“שלום ירושלים, חנוכת בית הכנסת המפואר תפארת ישראל אשר למקהלת חסידי וואלין“, י“ט באב תרל“ב, 23.8.1872).

הקהילה הפרושית בירושלים לא יכלה להתעלם מהשלמתו של בית הכנסת החסידי לא רחוק מ‘החורבה‘, ועיתון ‘הלבנון‘, ביטאונה של קהילה זו, דיווח על כך באיחור של חודש ועם עקיצה מסוימת:

זה שבועיים כלתה מלאכתו ונחנך ברוב שמחה וששון הוא הבית לה‘ הנקרא בשם תפארת ישראל, בית הכנסת לאחינו חסידי וואלין. תפארת רום הבית הכנסת הזה נפלא מאוד מבית ומחוץ, והוא בנוי בתבנית בית הכנסת הגדול ‘בית יעקב‘ אשר לקהילת קודש הפרושים … אך קטנה ושפלה ממנה (“דברי הימים — אזיע“, כ“ב באלול תרל“ב, 25.9.1872).

עוצרים בירוק

כיפת בית הכנסת בלטה במיוחד בגובהה, ובעיקר בצבעה החריג, והיא מתוארת אצל הפרושים באריכות:

כיפתה רעננה ונשקפה על פני כל העיר, משוחה בששר בצבע ירוק, וכל הרואה יעמוד ויכיר זה היכל בית תפילת אחינו קהילת קודש חסידי וואלין. ומה נפלאים מעשי ה‘! הישמעאלים ישומו וישרוקו ויחרקו שן בקנאתם, אך גם שנאתם גם קנאתם מהבל יחד. ומה עצמו חרונם בראותם הצבע הירוק אשר על כיפת הבית הכנסת, כי צבע ירוק קדוש הוא לישמעאלים, ולפני עשרים שנה אם עבר איש יהודי בלבוש ירקרק ברחוב, הכוהו, פצעוהו, סחבוהו וקרעו בגדו ממנו, ועתה הנם רואים בית תפילת ישראל כלולה בהדר ונישאה מאוד, והצבע הקדוש על פניה, ואין לאל ידם לעשות מאומה, אך יחרקו בשיניהם עד יעתקום ממלתעותיהם.

פאר והדר. פנים בית הכנסת בראשית המאה העשרים-

פאר והדר. פנים בית הכנסת בראשית המאה העשרים

האיסור על מי שאינם מוסלמים ללבוש ירוק נאכף בחומרה באימפריה העות‘מאנית, כפי שעולה בין השאר מעיון בכתביהם של יהודים שהתגוררו בשטח האימפריה או ביקרו בה, ובהם רבי ישראל מפירושא בן המאה ה־16 ורבי גדליה מסימיאטיץ בן המאה ה־18. רבי משה פוריית בן המאה ה־17 אף הזהיר תיירים יהודים בעניין הזה:

אבל תיזהר כל אחת שלא לקחת אתה שמלות ירוקות, אפילו בנמצא רק חוט אחד מצבע ירוק בכל הבגד, וכיוצא בזה בפוזמקאות. אל תביאו כזאת לארץ, כי גדולה הסכנה לכל הלובש ירוק. ועתים תימצא עטרה בטלית וקצה ירוק, יש לתקן זאת כי ירוק אסור ליהודים בכל ארץ תורכיה ובירושלים (“מסעות ר‘ משה פוריית מפראג“, בתוך: אברהם יערי, ‘מסעות ארץ ישראל‘, עמ‘ 277).

הכעס הגדול שעוררה הכיפה הירוקה של תפארת ישראל עולה גם מידיעה שפרסם אליעזר בן יהודה בעיתונו ‘הצבי‘ 15 שנה אחרי צביעת כיפתו של בית הכנסת בירוק. בן יהודה מברך את הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאיד על ביקורם בארץ ישראל. אחרי פירוט סדר יומם של השניים בארץ הוא מוסיף:

שמענו כי בעבור השר על פני בית הכנסת תפארת ישראל, וירא כי הכיפה מלמעלה צבוע בצבע ירוק, וביודעו כי רע בעיני המוסלמים כי ישתמשו לא מוסלמים בצבע הזה הקדוש להם, שלח לבקש מהגבאי הרב רבי נסים ב“ק כי יצבעו את הכיפה בצבע אחר לעשות נחת רוח לילידי הארץ, וייעשה הדבר, וכל המוסלמים מברכים את השר בגלל זה (“ברוכים הבאים“, י“ט באייר תרמ“ז, 13.5.1887).

תיאור זה מלמד כי שנים רבות הייתה כיפת בית הכנסת תפארת ישראל צבועה ירוק והשלטונות המוסלמיים לא התערבו בעניין ולא עשו ניסיון כלשהו לכפות על היהודים לצבוע אותה בצבע אחר. הדבר נבע כנראה מהתרופפותו של השלטון העות‘מאני בירושלים, ורק מחווה שנעשתה ביוזמתו של ברון יהודי הביאה לשינוי.

אם נסתמך על עדותו של בן יהודה, הרי שבעקבות ביקורו של הברון רוטשילד נצבעה הכיפה ב־1887 בצבע שונה. אלא שבספר מסעותיו של הסופר הצרפתי פייר לוטי שיצא לאור בתרגום לאנגלית ב־1895 מופיע איור צבעוני של כיפת הסלע, ומשמאל לה נראית במרחק כיפת בית הכנסת תפארת ישראל והיא ירוקה בתכלית. ייתכן אם כן שבקשתו של הברון רוטשילד לא כובדה מיד אלא רק כעבור שנים אחדות. אפשרות נוספת היא שהאיורים בספרו של לוטי נעשו בתקופה שבה הכיפה הייתה עדיין ירוקה. כך או כך, בציורי צבע מראשית המאה העשרים הכיפה צבועה בלבן או באפור.

כיפת בית הכנסת המפוארת התנוססה מעל בתי הרובע היהודי במשך שנים ארוכות. היא ניצבה בגאון גם כאשר יושבי הרובע היהודי גורשו מבתיהם בי“ט באייר תש“ח, בעיצומה של מלחמת העצמאות, אך יום לאחר מכן החדירו הירדנים חומר נפץ לבית הכנסת הנטוש ופוצצוהו. מהכיפה הגדולה ורצופת ההרפתקאות לא נותר דבר.

64 שנים אחר כך, בכסלו תשע“ג, אושרה התכנית לשיקום תפארת ישראל והופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. בכך הולך ומתגשם חלומם של חברי כולל ווהלין לשוב ולהביט על ירושלים מרום כיפתו של בית הכנסת תפארת ישראל.

גבאי בית הכנסת תפארת ישראל בשנות השלושים של המאה העשריםבאדיבות הארכיון הציוני

גבאי בית הכנסת תפארת ישראל בשנות השלושים של המאה העשרים

שלבים של בנייה וחורבן

בית הכנסת תפארת ישראל ללא כיפתו

-

בית הכנסת עם הכיפה בשנות השלושים של המאה העשרים

-

בית הכנסת בשיא תפארתו בשנות הארבעים

עם צבע או בלעדיו, התנשאה כיפת בית הכנסת תפארת ישראל מעל לרובע היהודי בירושלים. בתמונה מ־1936 לא ניתן אמנם להבחין בצבעי הכיפה, אך האבנים החשופות שלה מרמזות על כך שאין עליה שכבת צבעצילום: צבי אורון

בית הכנסת לאחר החרבתו בידי הירדנים ב־1948

--

בית הכנסת תפארת ישראל כיום

העת החדשה

1870
לספירה
מאת: תמר הירדני

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

הקרב על הגבעה

הקרב על הגבעה

אוצרות בנמל הדרומי

אוצרות בנמל הדרומי

השוטר, הדיפלומט והליצן

השוטר, הדיפלומט והליצן

הווקף והר הבית – איך הכל התחיל?

הווקף והר הבית – איך הכל התחיל?

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס