• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת העתיקה / חורבן בעיניים בבליות

חורבן בעיניים בבליות

קרב מכריע
הכרעה בכרכמיש
ממלכה בשולי הדרך למצרים
מרידה לא מחושבת
מסע מלחמה חורפי
מאת: אילן אבקסיס

מנקודת המבט היהודית מהווה חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון על ידי הבבלים אחת מנקודות השפל בתולדות עמנו. אולם מהכרוניקות הבבליות עולה כי עבור הבבלים היה זה רק מהלך אחד מרבים בסבך המורכב של בניית אימפריה שתשתרע מהרי איראן ועד לנילוס

קרב מכריע

609 לפסה“נ. באזור חרן נערכים אלה מול אלה צבאות אשור — הכוח הוותיק במרחב בראשות אשור אובליט מלך אשור האחרון ובעלי בריתו המצרים — וצבאות הכוח הבבלי העולה. הקרב בין שתי האימפריות נזכר בכרוניקה הבבלית בשנה ה־17 לנבופלאסר מלך בבל, המכונה גם בשם הארכאי ‘מלך אכד‘:

בחודש תמוז אשוּר אֻבַּלִט מלך אשור, חיל מצרי גדול [ ] חצה את הנהר ויצא לכבוש את העיר חרן
[ ] ניצחו את חיל המצב אשר הציב מלך אכד בתוכה. לאחר שניצחו חנו על חרן. עד חודש אלול תקף את העיר ללא הצלחה. אך לא שבו כלעומת שבאו. מלך אכד בא לעזרת צבאו [ ] … ערים רבות בהרים [ ] שלהם שרף באש. בעת ההיא צבא [ ] עד גבול אררט הלך. [בארץ?] שלהם בזזו … מלך אכד חזר לארצו (מרדכי כוגן, ‘אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט‘־ו‘ לפסה“נ‘, עמ‘ 128. בסוגריים מרובעים השלמת המהדיר או קטע חסר).

הד למערכה זו נמצא גם במקרא, שם מתואר ניסיונו של יאשיהו לתקוף את פרעה נכו בזמן מסעו צפונה:

בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ (מלכים ב‘ כ“ג, כ“ט).

הקרב הסתיים בניצחון בבלי, האימפריה האשורית ירדה מעל במת ההיסטוריה והבבלים ירשו את שטחי האימפריה האשורית שממזרח לפרת. מצרים — שגם בפעם הזו עזרתה הייתה בבחינת משענת קנה רצוץ — עדיין החזיקה בשטחים שממערב לפרת.

כתובת בבלית המתארת את מפלתו של אשור אובליט מלך אשור בחרן. לאחר המפלה ירדה אשור מעל במת ההיסטוריה

כתובת בבלית המתארת את מפלתו של אשור אובליט מלך אשור בחרן. לאחר המפלה ירדה אשור מעל במת ההיסטוריה

הכרעה בכרכמיש

בשנת 605 לפסה“נ נערך בכרכמיש קרב גדול בין בבל למצרים, קרב על השליטה במזרח התיכון כולו. גם קרב זה נזכר בכרוניקה הבבלית. הפעם מסופר כי מלך בבל נבופלאסר נותר בארצו, כנראה בשל גילו המתקדם, ובנו נבוכדנאצר הנהיג את צבאות בבל:

מלך אכד בארצו. נבוכדראצר בנו הבכור [יו]רש העצר [את צבא ארץ אכד] גייס. הוא יצא בראש צבאו לעלות אל כרכמיש אשר על גדת הפרת. [ ] אשר חנו בכרכמיש. הוא עבר את הנהר. [ ] נלחמו זה בזה. צבא מצרים נסוג מפניו. הוא הנחיל להם [מפלה] עד בלתי השאיר להם שריד. את שרידי צבא [מצרים] אשר נמלטו [מן] המפלה ושלא הוכו בחרב, בפחוות חמת השיגום צבאות אכד. הנחילו להם מפלה. איש [לא חזר] לארצ[ו]. ביום ההוא עבר נבוכדראצר את ארץ ח[מ]ת לכל אורכה (כוגן, עמ‘ 131).

הכרוניקה מתארת כיצד נבופלאסר מת ובנו תפס את השלטון. נבוכדנאצר המשיך לפעול בארצות שכבש, ושב לבבל לחגוג את חג האכיתו — ראש השנה הבבלי שחל בא‘ בניסן:

עשרים ואחת שנה מלך נבופלאסר בבבל. בחודש אב, יום ח‘ (הלך) לגורלו. בחודש אלול חזר נבוכדראצר לבבל, ובחודש אלול, יום א‘, ישב על כיסא המלכות בבבל. בשנת מלכו חזר נבוכדראצר לארץ חת, ועד חודש שבט בארץ חת התהלך כשליט. בחודש שבט הביא את מנחת ארץ חת העשירה לבבל. בחודש ניסן אחז בידי האל בל ובן בל וחגג את חג האַכִּתֻּ (שם).

לוחמים אשורים בתבליט מארמונו של סנחריב מלך אשורצילום: ג'סטין אניס

לוחמים אשורים בתבליט מארמונו של סנחריב מלך אשור

קרב כרכמיש נזכר גם בספר ירמיהו:

לְמִצְרַיִם עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ, אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה … מַדּוּעַ רָאִיתִי הֵמָּה חַתִּים נְסֹגִים אָחוֹר וְגִבּוֹרֵיהֶם יֻכַּתּוּ … צָפוֹנָה עַל יַד נְהַר פְּרָת כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ. מִי זֶה כַּיְאֹר יַעֲלֶה, כַּנְּהָרוֹת יִתְגָּעֲשׁוּ מֵימָיו. מצְרַיִם כַּיְאֹר יַעֲלֶה וְכַנְּהָרוֹת יִתְגֹּעֲשׁוּ מָיִם … הֹבִישָׁה בַּת מִצְרָיִם, נִתְּנָה בְּיַד עַם צָפוֹן. אָמַר ה‘ צְ־בָאוֹת אֱ־לוֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ, וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ … וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד עֲבָדָיו (ירמיהו מ“ו, ב‘־כ“ו).

בעקבות התבוסה המצרית השתלטה בבל על השטחים האשוריים שממערב לפרת. ספר מלכים סיכם בתמציתיות את השינויים הגאופוליטיים במרחב:

וְלֹא הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ, כִּי לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם (מלכים ב‘ כ“ד, ז‘).

נראה שיהודה החלה להעלות מס לבבלים בשנת 605 לפסה“נ. בכרוניקה הבבלית ארץ ישראל אינה נזכרת בפירוט, שכן היא מתמקדת ביחסי הגומלין בין הבבלים לבין המעצמות האחרות — מצרים ואשור. אולם כיבוש האזור נזכר בכרוניקה בקצרה, בתיאור התנהלותו של נבוכדנאצר בשטחים שממערב לפרת, המכונים ארץ חת, בשנה הראשונה למלכותו:

נבוכדראצר בחודש סיון גייס את צבאו ויצא אל ארץ חת. עד חודש כסלו התהלך בארץ חת כשליט. כל מלכי ארץ חת באו לפניו, והוא קיבל את מנחתם העשירה. אל אש[ק]לון יצא, ובחודש כסלו כבשה. לכד את מלכה, הוציא ממנה שבויים, [שלל] את שללה. את העיר הפך לתל חורבות. בחודש שבט פנה [וחזר] לבבל (כוגן, עמ‘ 131).

הבבלים נאלצו לפגוע קשות באשקלון למען יראו וייראו, ונראה שהיחידות הפוליטיות האחרות באזור הבינו היטב מיהו בעל הבית החדש במרחב. אולם כיבוש סוריה וארץ ישראל היה רק המבוא; השליטה באזורים אלה הייתה מבחינת הבבלים הקדמה לדבר האמיתי, לפרס הגדול באמת שאליו נשאו את עיניהם — מצרים.

האריה הבבלי. חלק מתבליט שהיה על שער אישתר בעיר בבל מתקופת שלטונו של נבוכדנאצר. כיום שמור התבליט במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק-

האריה הבבלי. חלק מתבליט שהיה על שער אישתר בעיר בבל מתקופת שלטונו של נבוכדנאצר. כיום שמור התבליט במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק

 

 

פלישות בבליות לארץ ישראל במאה השביעית לפנה״סעיצוב מפה: רייזי כהן

פלישות בבליות לארץ ישראל במאה השביעית לפנה״ס

ממלכה בשולי הדרך למצרים

מצרים נחשבה ליהלום הנוצץ של ימי קדם: מדינה עשירה כקֹרח, אסם התבואה של העולם הקדום, שעמדה בקשרי מסחר עם אפריקה ועם ערב, ובשווקיה היו תבלינים, זהב ושנהב. בנוסף הייתה למצרים גישה לים סוף ולים התיכון והיא ישבה בצומת מסחרי חשוב בקצה גשר היבשות בין אפריקה לאסיה.

הבבלים לא היו יוצאי דופן ברצונם לקחת לעצמם את עושרה של מצרים. כובשים רבים לפניהם ואחריהם ניסו להשתלט עליה, ותנאי מקדים לכל הבאים למצרים מצפון הוא כיבוש פלשת, השער למצרים. הבבלים התאמצו לכבוש את אשקלון, שכן השולט באשקלון ובעזה — שולט בפלשת.

יהודה כשלעצמה לא הייתה חשובה במיוחד. ממלכה הררית קטנה למדי הגובלת במזרח ובדרום במדבר ובצפון בפחוות שומרון האשורית. אולם במערב גבלה יהודה בפלשת, ואם פלשת היא השער למצרים, הרי שיהודה היא משקוף השער. שליטה יעילה בפלשת מחייבת גם שליטה ביהודה.

לאחר שהבבלים ביססו את שלטונם בסוריה, בפלשת ובארץ ישראל הם היו בשלים לאתגר של פלישה יבשתית מפלשת דרך צפון סיני למצרים, בנתיב המכונה בספר שמות (י“ג, י“ז) “דרך ארץ פלשתים“. בכרוניקה הבבלית תוארו בתמצית האירועים שהתרחשו ב־601 לפסה“נ, בשנה הרביעית לנבוכדנאצר:

מלך אכד גייס את צבאו ויצא אל ארץ חת. בארץ חת [התהלך כש]ליט. בחודש כסלו יצא בראש צבאו ויצא אל ארץ מצרים. מלך מצרים שמע וג[ייס?] את צבאו. הם לחמו בקרב שדה פנים אל פנים והנחיתו מכה קשה זה על זה. מלך אכד וצבאו חזרו [ושבו] לבבל (שם, עמ‘ 132).

הניסיון לכבוש את מצרים בסערה כשל, והכרוניקה אינה מסתירה את המכה הקשה שספגו הבבלים. הקרב נערך כנראה בצפון סיני והצבא הבבלי נסוג מובס. עדות למכה הקשה שספגו הבבלים יש בתיאור השנתיים הבאות. מלך בבל ליקק את פצעיו ותקף את שבטי הערבים. הכרוניקה מתארת בקצרה את השנים האלה. במקום לכבוש את מצרים הגדולה והעשירה פרק המלך נבוכדנאצר את זעמו ותסכולו על הערבים:

שנה 5: מלך בבל בארצו. הוא ארגן את מרכבותיו וסוסיו הרבים.
שנה 6: (ב)חודש כסלו גייס מלך אכד את צבאו ויצא אל ארץ חת. מארץ חת שיגר את צבאו והם פשטו במדבר. שללו בכמות גדולה את שללם, מקניהם ואֵלֵיהם של הערבים הרבים. בחודש אדר שב המלך לארצו (שם).

 

בבל הייתה אחת הערים הגדולות בעולם העתיק. היא הוקפה בשלוש חומות ועוביה של החיצונית שבהן היה כ־24 מטרים. היקף החומה החיצונית נע לפי הערכות שונות בין 68 ל־90 ק"מ, ושטחה של העיר היה 260־520 קמ"ר. שרידי בבל, כנראה מתקופת נבוכדנאצרAmerican Colony, Jerusalem, Library of Congress Collection

בבל הייתה אחת הערים הגדולות בעולם העתיק. היא הוקפה בשלוש חומות ועוביה של החיצונית שבהן היה כ־24 מטרים. היקף החומה החיצונית נע לפי הערכות שונות בין 68 ל־90 ק”מ, ושטחה של העיר היה 260־520 קמ”ר. שרידי בבל, כנראה מתקופת נבוכדנאצר

 

מרידה לא מחושבת

לתבוסה הבבלית היו השפעות על עמי האזור. בעקבות המפלה מול מצרים נתפסה בבל כנמר של נייר: היא אמנם ניצחה בכרכמיש אך הובסה בסיני. התחושה הייתה שאין סיבה להתרגש מהבבלים יתר על המידה. ואמנם יהויקים מלך יהודה מיהר לנצל את המצב לטובתו ומרד בבבל:

בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ. וַיְשַׁלַּח ה‘ בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ (מלכים ב‘ כ“ד, א‘־ב‘).

נבוכדנאצר לא יכול היה להרשות לעצמו שיהודה תשתחרר מהעול הבבלי ותפסיק להעלות מס — הביטוי הברור ביותר למרד. גם אם התכנית לכיבוש מצרים נגנזה, הרי שהדרך מפלשת למצרים מוליכה גם ממצרים לפלשת ועלולה לשרת את המצרים בפלישה פוטנציאלית לשטח שבשליטת בבל. ואכן נבוכדנאצר לא הבליג על המרד של יהויקים והטיל מצור על ירושלים. במהלך המצור נפטר יהויקים בתזמון מושלם. בנו יהויכין שמלך תחתיו נכנע לבבלים והוגלה לבבל, ובמקומו המליך נבוכדנאצר את דודו צדקיהו, כפי שמתואר בספר מלכים:

בָּעֵת הַהִיא עָלוּ עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם, וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר. וַיָּבֹא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל הָעִיר, וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ. וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו, וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ … וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו, וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ (שם, י‘־י“ז).

אירוע זה התרחש ב־597 לפסה“נ, השנה השביעית לנבוכדנאצר, והוא נזכר גם בכרוניקה הבבלית:

(ב)חודש כסלו גייס מלך אכד את צבאו ויצא אל ארץ חת. הוא חנה על עיר יהודה. בחודש אדר, יום ב‘, כבש את העיר ולכד את מלכה. מינה בה מלך כלבבו. את מנחתה העשירה קי[בל] והעביר לבבל (כוגן, עמ‘ 132).

מקרים דומים הסתיימו בכיבוש העיר ובהריסתה, ולא לגמרי ברור מדוע דווקא במקרה זה הבבלים לא הרסו את ירושלים המורדת. ייתכן שהסיבה לכך היא שמדובר בתחילת דרכה של בבל כאימפריה, והמכונה הבבלית לא הייתה מורגלת עדיין במקרים שכאלה. שיקול אפשרי נוסף הוא כי מלך שהומלך בחסות נבוכדנאצר לא יעז למרוד במיטיבו.

אולם להפתעת הבבלים צדקיהו — שמלך בחסות מלך בבל ואף כרת עמו ברית (כנזכר ביחזקאל י“ז) — התפתה להבטחות השקר של מצרים, נכנע ללחץ יועציו קצרי הראות, סמך על עזרת הממלכות השכנות ומרד בבבל ב־588 לפסה“נ. נבוכדנאצר לא רצה ולא יכול היה להתעלם מהמרד הזה, במיוחד לאור שבועת הנאמנות של צדקיהו. בנוסף, משקוף מתנדנד בשער מצרים עלול היה לסכן את האימפריה שלו. הוא היה נחוש ללמד את צדקיהו לקח למען יראו וייראו:

וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ, וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב (מלכים ב‘ כ“ה, א‘).

בתקופה שקדמה לחפירות הארכיאולוגיות לא יכלו מאיירים לדעת כיצד נראה לבושם של מלכי קדם ועל כן איירו אותם בהשפעת סגנון הלבוש של המלכים שהכירו. צדקיהו כורע ברך לפני נבוכדנאצר. מתוך מהדורה מאוירת של התנ"ך בצרפתית, 1670-

בתקופה שקדמה לחפירות הארכיאולוגיות לא יכלו מאיירים לדעת כיצד נראה לבושם של מלכי קדם ועל כן איירו אותם בהשפעת סגנון הלבוש של המלכים שהכירו. צדקיהו כורע ברך לפני נבוכדנאצר. מתוך מהדורה מאוירת של התנ”ך בצרפתית, 1670

נבוכדנאצר השני היה אחד המלכים הדומיננטים ביותר בשושלת הבבלית. הכתובת, המהללת את פועלו, ובעיקר את תרומתו לבניית העיר בבל, התגלתה סמוך לאחד משערי העיר מפורקת לעשרות לבנים ושוחזרה על סמך כתובת מקבילה-

נבוכדנאצר השני היה אחד המלכים הדומיננטים ביותר בשושלת הבבלית. הכתובת, המהללת את פועלו, ובעיקר את תרומתו לבניית העיר בבל, התגלתה סמוך לאחד משערי העיר מפורקת לעשרות לבנים ושוחזרה על סמך כתובת מקבילה

מסע מלחמה חורפי

בימי קדם מלחמות פרצו בדרך כלל באביב. הסיבות לכך הן תנאי מזג האוויר הנוחים והבשלת היבולים שאפשרה לצבא להתקיים על טוב הארץ תוך שהוא שולל את היבול מהצד המתגונן. נבוכדנאצר החל את המצור על ירושלים בעשרה בטבת, בשיא החורף, ובירושלים החורף יכול להיות קשה, בעיקר למי שרגיל לחום הבבלי. בהנחה שהצבא צעד בקצב מהיר מאוד של 25 ק“מ ביום, הוא היה צריך לצאת מבבל לכל המאוחר בתחילת חודש מרחשון כדי להגיע לירושלים בטבת. ייתכן אמנם שהבבלים יצאו לדרך עוד קודם לכן והלכו לאט יותר, אך הדבר פחות סביר. ראשית, חלק מהחיילים היו אזרחים מגויסי חובה וכל יום נוסף שבו הם בצבא משמעו יום פחות בעבודות השדה ופגיעה בכלכלת הממלכה. שנית, המלך ניסה לקצר ככל הניתן את שהותו מחוץ לבירה, שכן בהיעדרו יכלו גורמים עוינים לחולל מהומות לא רצויות. ולבסוף, ככל שהמסע ארך זמן רב יותר היה צורך לכלכל את החיילים בדרכים זמן רב יותר, ולא תמיד בטריטוריה אוהדת במיוחד. לכן סביר לשער שהמסע כולו נערך בחורף, על כל המשמעויות הלוגיסטיות המורכבות הכרוכות בכך. מכאן ניתן ללמוד עד כמה הוטרדו הבבלים מהמרד ביהודה. שאיפתו של נבוכדנאצר להכניע את ירושלים גרמה לכך ששיקולים צבאיים ולוגיסטיים נדחו מפני שיקולים פוליטיים ומדיניים.

הצעד הראשון של הבבלים היה בניית דייק מסביב לעיר. דייק הוא חומה נמוכה ובה מגדלים, ומטרתו לנתק את העיר ממקורות המזון שלה ולהרעיבה. לא ברור מדוע הבבלים לא ניסו לפרוץ אל העיר בסולמות, או למוטט את החומה באמצעות אילי ניגוח או מנהרות, אלא הטילו על העיר מצור ממושך והרעיבו את תושביה עד לכניעתם. אפשר כי בניגוד לאשורים שהיו בעלי טכנולוגיה יעילה ומטילת אימה לפריצת ביצורים, הידע ההנדסי של הבבלים היה מפותח פחות. אפשר גם שהדרך לא אצה לנבוכדנאצר והוא העדיף מערכה ממושכת יחסית אך בעלת סיכון פחות לחיי חייליו. ואולי העובדה שהבבלים התבססו בעיקר על צבא שכירים שהם יקרי ערך היא שגרמה לכך. כך או אחרת, ירושלים הורעבה עד מוות.

הכרוניקה הבבלית לשנים אלה לא נמצאה עד היום, ועל כן שחזור האירועים מתבסס על המקרא בלבד:

וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב, וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחַר הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו. וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה, וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּט. וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו, וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל (שם, ב‘־ז‘).

בספר מלכים לא מפורש באיזה חודש נפרצה העיר, אך בתיאור המקביל בספר ירמיהו (ל“ט, ב‘) נאמר שהעיר הובקעה בחודש הרביעי, הוא חודש תמוז. המצור החל אם כן בעשרה בטבת בשנת 588 לפסה“נ, ובתשעה בתמוז בשנת 586 לפסה“נ הובקעו חומות ירושלים. לבבלים נדרש כחודש נוסף עד שהכניעו את העיר סופית, אם בשל הצורך לחסל כיסי התנגדות ואם בשל שיקולים ביורוקרטיים כאלה ואחרים:

וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה‘ וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. וְאֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב טַבָּחִים (שם, ח‘־י‘).

על פי תיאור זה הבית הראשון חרב בשבעה באב, ועל פי המקבילה בירמיה (נ“ב, י“ב) הוא חרב בעשרה באב. לאחר חורבן ירושלים הוגלה חלק מהעם לבבל. מכיוון שארץ חרבה שרוקנה מיושביה אינה מעלה מסים, הותירו הבבלים חלק מאוכלוסיית יהודה, המכונה בספר ירמיהו ‘דלת הארץ‘ (מ‘, ז‘), ונתנו לתושבים אלה קרקעות לחקלאות. על שארית זו הופקד גדליה בן אחיקם. תפקידו היה פשוט: לשמור על השקט ולהעלות מסים בזמן.

גדליה נרצח כידוע כעבור זמן קצר, ולאחר הרצח קיימת שתיקת מקורות מוחלטת באשר למה שהתרחש בארץ יהודה. בספר ירמיהו (מ“ג, ה‘־ז‘) מתואר איך בעקבות הרצח ירדו כל הנשארים בארץ יהודה למצרים, וירמיהו בתוכם, אולם ממצאים ארכיאולוגיים מלמדים כי בלא מעט אתרים הייתה המשכיות יישובית, וכי גם לאחר מות גדליה לא התרוקנה ארץ יהודה כליל מיושביה. 0

בזמן שהבבלים השתלטו על האשורים הייתה התרבות האשורית מפותחת מזו הבבלית. בתחום מכונות המצור למשל עלה כנראה הידע הצבאי של האשורים על זה של הבבלים. תמונת אילוסטרציה של אזרח אשורי-

בזמן שהבבלים השתלטו על האשורים הייתה התרבות האשורית מפותחת מזו הבבלית. בתחום מכונות המצור למשל עלה כנראה הידע הצבאי של האשורים על זה של הבבלים. תמונת אילוסטרציה של אזרח אשורי

לקריאה נוספת:
מיכאל אביעוז, “התאריך של חורבן בית המקדש הראשון במקרא ובמקורות הבתר־מקראיים“. ‘חידושים בחקר ירושלים‘ י“א (תשס“ו), עמ‘ 23־34; אברהם מלמט, “דמדומי ממלכת יהודה“, ‘ישראל בתקופת המקרא‘, ירושלים תשמ“ג, עמ‘ 242־291; עודד ליפשיץ, ‘ירושלים בין חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל‘, ירושלים 2004; בוסתנאי עודד ואברהם פאוסט, “ארץ ישראל בתקופה הנאו בבלית“, ‘קתדרה‘ 121 (תשס“ז), עמ‘ 171־178.

העת העתיקה

609
לפנה"ס

תגים

אשור, בבל, חורבן, כרכמיש, מלך אכד, נבוכאדנצר, נבוכדראצר, נבופלאסר
מאת: אילן אבקסיס

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

חיל המרכבות של אחאב

חיל המרכבות של אחאב

יופייה הדומם של עיר הקודש

יופייה הדומם של עיר הקודש

בין חורבן לבניין

בין חורבן לבניין

משיח לפי תומו

משיח לפי תומו

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס