• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / מצידון תצא תורה

מצידון תצא תורה

פגישה בקסבה
אש תופת
יהודי בין המחבלים
כסף קטיפה וגווילי צבי
הבטחה שהוגשמה
מאת: איתמר ברנר

חיילי הצנחנים שלחמו בצידון איבדו בקרב חברים אחדים, ובהם דני ברנר, חייל דתי מרחובות. יומן מרגש שנכתב במהלך הקרבות מספר על משפחה יהודית שפגשו החיילים בעיר תוך כדי כיבושה. בזכות המשפחה התגלה ספר תורה עתיק שהוסתר בלב הקסבה. הספר הובא ארצה ונתרם לזכרו של דני // איתמר ברנר

פגישה בקסבה

כשאנחנו עוברים במרכז הקסבה, ליד המזח והגשר המוביל למנזר הצלבני, אנחנו מזהים גבר מרכיב משקפיים עם שערות חומות, אינטליגנט הוא נראה לנו מרחוק. עוצרים את הנגמ“ש ונדהמים לשמוע: שמי יצחק הלוי, כל המשפחה שלי גרה בתוך הקסבה, מה לעשות? אנחנו עוצרים את הפעילות. עולים אתו לבית. שם גרים דודתו, שתי בנותיה, סבתא וילד קטן. כולם יהודים … נודע לנו מהמשפחה שבאחד הבתים היה פעם לפני שנים בית כנסת בצידון. הראינו להם מפה שלנו והם נתנו לנו מיקום משוער. לדעתם במקום יש ארון קודש וספרי תורה עתיקים המכוסים בקיר עץ שמודבק לקיר … יש לי פתאום רצון עז לעשות מבצע ולמצוא את ספר התורה ולהעביר אותו ארצה לבית הכנסת שבו היה מתפלל דני ברנר, הדתי שנהרג בקרב על הצומת. נחיה ונראה.

את הדברים האלה כתב ביומנו רב סרן במילואים רפי גיל, סמג“ד גדוד 7056 של עוצבת נשר — חטיבת המילואים של הצנחנים בפיקוד צפון — ביום החמישי של מלחמת לבנון. המלחמה פרצה כמבצע מוגבל בשם ‘שלום הגליל‘, שנועד להסיר את האיום של ארגוני הטרור הפלשתיניים — בעיקר פתח‘ ואש“ף — שהשתלטו על לבנון בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה במדינה בסוף שנות השבעים של המאה העשרים. ביום שישי, ארבעה ביוני 1982, פתח חיל האוויר במבצע ערצב 19 — מהמוצלחים שבמבצעים האוויריים בהיסטוריה — ובמהלכו השמיד את מערך הסוללות של טילי הנ“מ שנועדו להגן על צבא סוריה והפיל עשרות מטוסי קרב סוריים. מבצע שלום הגליל החל יומיים אחר כך, בשישה ביוני, עם פלישת כוחות צה“ל ללבנון. הצבא נע מדרום לצפון לאורך ארבעה צירים — חוף הים, אזור ההר המרכזי, הגדה המזרחית של נהר הזהרני ובקעת הלבנון. חטיבת הצנחנים, מלווה בכוחות שריון, הונחתה מהים צפונית לנהר האוואלי וניתקה את הקשר בין מפקדת פתח‘ בבירות לבין ריכוזי המחבלים בדרום לבנון.

אש תופת

גדוד 7056 גויס למילואים בשבת, ובערבו של יום ראשון כבר חצה בראש החטיבה את הגבול. למחרת נכנסה החטיבה לצור וכבשה את העיר הלבנונית העתיקה בקלות יחסית. אלפים מתושבי העיר התפנו לחוף הים שעליו נפרס דגל ענק של הצלב האדום. ביום שלישי עם שחר המשיכה החטיבה לנוע צפונה לאורך ציר החוף בואכה צידון. ביומנו מתאר רפי גיל את הקשיים הכרוכים בהנעת חטיבה שלמה בין אלפי כלי רכב צה“ליים שגדשו את הצירים.

פקק תנועה צבאי. אלפי כלי הרכב הצה"ליים שגדשו את כביש החוף של לבנון מראש הנקרה וצפונה הפכו תמרון חטיבתי למשימה מסובכת במיוחד. כוחות צה"ל בכניסה לצידון, 1982צילום: AP

פקק תנועה צבאי. אלפי כלי הרכב הצה”ליים שגדשו את כביש החוף של לבנון מראש הנקרה וצפונה הפכו תמרון חטיבתי למשימה מסובכת במיוחד. כוחות צה”ל בכניסה לצידון, 1982

בפאתי צידון נתקלו לראשונה כוחות הצנחנים והטנקים בהתנגדות חזקה של המחבלים. הומטרו עליהם אש תופת מנשק קל ומטחים של טילי נ“ט. מאש זו נפצעו — לראשונה במלחמה — חיילים אחדים, ובהם צוותו של אחד הטנקים שנלוו לגדוד, שנפגע מטיל אר־פי־ג‘י. חיילי הצוות קפצו ממנו בוערים, ובקיש, הרס“פ הוותיק של פלוגה ג‘, אחז בהם ועם לוחמים נוספים משך אותם אל תוך אחד המבנים, שם קיבלו טיפול ראשוני.

נקודת מבט של לוחם. מבט מנגמ"ש לפני הכניסה לקסבה של צידון מכיוון הנמלצילום: אבי אביאל

נקודת מבט של לוחם. מבט מנגמ”ש לפני הכניסה לקסבה של צידון מכיוון הנמל

הכניסה לעיר התעכבה בשל אש חזקה שהומטרה על הכוחות מכיוון הכיכר המרכזית, כיכר רחבת ידיים המוקפת בבניינים גבוהים. מכיוון שלא ניתן לכבוש את הרחובות המרכזיים של צידון בלי להשתלט קודם על הכיכר המרכזית, קיבלה פלוגה ג‘, בסיוע הסמג“ד רפי גיל, הוראה לעקוף את זירת הקרב דרך הפרדסים שלצד העיר ולהשתלט על הבתים החולשים על הכיכר. “תוך כדי חציית הפרדסים נפתחה עלינו אש של כוחותינו, כי לא כולם עודכנו במהלך והיה מי שחשב שאנחנו מחבלים. רק במזל אף אחד מאתנו לא נפגע“, סיפר אחד הלוחמים. לאחר שחצו את הפרדסים והתמקמו בשולי הכיכר מאחורי מבנים אחדים, החל נעם ווזנר, מפקד הפלוגה, לחצות את הכיכר בראש הלוחמים ולנוע בריצה לעבר הבתים הגבוהים שבצדה השני. ברגע שיצאו הצנחנים מאחורי המחסות ניתכה עליהם אש תופת. נעם המשיך לנוע תוך ניסיון לאתר את מקורות הירי. “ירו עלינו מכל הכיוונים ולא היה לנו מושג מאיפה באה האש“, סיפר לימים בקיש הרס“פ. “נעם כבר חצה עם חלק מהכוח את רוב הכיכר, ואז נהרג דני ברנר וגם האר־פי־ג‘י שהחזיק נפגע. גררנו אותו תוך כדי ריצה לצד השני של הכיכר“.

מדען, תלמיד חכם, צנחן. דני ברנר ז"לצילום: דיוויד ברנר

מדען, תלמיד חכם, צנחן. דני ברנר ז”ל

הפלוגה פוצלה. שתי מחלקות בפיקוד המ“פ נעם מצד אחד של הכביש, ומחלקה נוספת בפיקוד הסמג“ד בצדו השני. בקרב עיקש ואכזרי מחדר לחדר טוהרו חלק מהבתים, אולם עם רדת החשכה נותרה הפלוגה מפוצלת לשני כוחות ומנותקת משאר הגדוד, והחיילים התארגנו להגנה היקפית. צלפים מחבלים שנותרו בבניינים הגבוהים שמסביב מנעו תנועה בכיכר, והמ“פ לא הסכים שיצא כוח להביא את גופתו של דני ברנר ולחלץ חייל נוסף שנפצע ברגלו מחשש שהכוח יפגע גם הוא. רק בבוקר הגיע טנק, וגופתו של דני הועמסה עליו ופונתה לאחור. כל הלילה ניסו המחבלים להתגנב ולפגוע בלוחמים, אולם הללו הצליחו לעבור את הלילה בשלום. עם שחר נמשך טיהור הבתים בסיוע הפגזות של טנקים, ארטילריה ומטוסים, שהחריבו למעשה את הבתים הגבוהים שהקיפו את הכיכר. את שקרה לאחר מכן מתאר גיל ביומנו:

לפתע פוזרו על ידי מטוסים מיליוני כרוזים והרמקול הכריז וביקש מהאזרחים לצאת מהמקלטים, לא לפחד יותר מהמחבלים הפלשתינים. ואז — בלי להבין איך ולמה פסקה האש — דומיית מוות ירדה על כוחותינו. תוך דקות הציפו את כל העיר עשרות אלפי גברים, נשים, ילדים, פצועים, הרוגים, מחבלים נכנעים, וכולם עם דגלים לבנים. בטווח חמישים מטר מאתנו נפרסו סדינים לבנים מבית החולים … הוריתי לנצור את הכלים, להדליק את גנרטור החירום ולהשאיר אחיות, רופאים ובני משפחה בבית החולים. ואז, אחרי כל כך הרבה שעות לחימה בלתי פוסקות, החלו הדמעות פורצות מעיניי, לעיני החיילים ולעיני הלבנוניים הנצורים, וכולנו … החילונו להזיל דמעה ביחד. קורה גם ללוחמים … פתאום הרגשתי שלמרות … שאני בורג קטן, אני בתוך התמונה ומבין מה קורה ומרגיש שאני בורג אבל במרכז העניינים. אבל מעל הכל ההרגשה האיומה הזאת שאתה נלחם בתוך עיר מלאת אנשים היושבים במקלטים ההולכת ונחרבת ללא עוול בכפם, ושמחתי שבכיתי.

דחפור צה"לי בקסבה של צידון שחלקים רבים ממנה נהרסו ללא תקנה

דחפור צה”לי בקסבה של צידון שחלקים רבים ממנה נהרסו ללא תקנה

יהודי בין המחבלים

טיהור צידון התארך למעלה מהצפוי, וחטיבת הצנחנים נותרה בעיר ואבטחה את הצירים המרכזיים, מאפשרת לעיקר הכוחות להמשיך לנוע צפונה לעבר ביירות. במקביל המשיכה החטיבה לטהר את העיר ואת מחנות הפליטים הסמוכים לה ממחבלים תוך קרבות מבית לבית. כל הגברים שבעיר התבקשו לצאת לחוף הים, שם נערך מיון דקדקני בניסיון להבדיל בין אזרחים תמימים לבין מחבלים. גיל מתאר זאת ביומנו כ“עבודה מלוכלכת” שבה נעזרו החיילים במשתפי פעולה מקרב המחבלים כדי לאתר מחבלים אחרים שהסתתרו בלב האוכלוסייה האזרחית. בימים הבאים נלכדו ונהרגו מאות מחבלים.

אחדים ממאות המחבלים שנלכדו בצידון

אחדים ממאות המחבלים שנלכדו בצידון

בבתים רבים שאליהם נכנסו חיילי צה"ל נמצאו מצבורי נשק ותחמושת אדירים. לוחמי הגדוד נושאים רובי קלצ'ניקוב שנמצאו באחד הבתים בצידוןצילום: אבי אביאל

בבתים רבים שאליהם נכנסו חיילי צה”ל נמצאו מצבורי נשק ותחמושת אדירים. לוחמי הגדוד נושאים רובי קלצ’ניקוב שנמצאו באחד הבתים בצידון

ביום שישי ה־11 ביוני יצא רפי גיל בראש כוח שאבטח נגמ“ש ובו רמקול ששב וקרא לגברים לעזוב את העיר ולהגיע לחוף. “אני ישבתי על הנגמ“ש ורפי ישב בפנים“, מספר הקשר אבי אביאל. “פתאום רץ אלינו אדם חבוש ברט וצעק באנגלית: ‘אל תירו, אני יהודי!’. ברגע הראשון חשבתי שזה מחבל וכמעט יריתי בו. בתעודת הזהות שלו אכן נכתב שהוא יהודי בשם יצחק הלוי. הלכתי עם חייל נוסף לביתו, שם היו אחדים מבני המשפחה. בבית היו תשמישי קדושה וסממנים יהודיים נוספים. כעבור כשעה הצטרף אלינו הסמג“ד רפי שחשב שהלכנו לאיבוד“.

יהודי אחד בלב ארץ המחבלים. יצחק הלוי עם הצנחנים מעט לאחר רגע המפגש. בהמשך העבירו אותו ואת משפחתו לישראל. הסמג"ד רפי גיל שלישי משמאל

יהודי אחד בלב ארץ המחבלים. יצחק הלוי עם הצנחנים מעט לאחר רגע המפגש. בהמשך העבירו אותו ואת משפחתו לישראל. הסמג”ד רפי גיל שלישי משמאל

יצחק הלוי סיפר לצנחנים את הסיפור המדהים של משפחתו ושל ספר התורה המוחבא בעיר.

הקהילה היהודית של צידון נוסדה כנראה במהלך המאה העשירית. במשך השנים גדלה הקהילה והצטרפו אליה יהודים שנמלטו ממקומות שונים, אולם היא נותרה קהילה קטנה למדי. היהודים התרכזו ברובם ברובע היהודי, שטח קטן בצפון הקסבה העתיקה של העיר. למרות גודלה היו לקהילה מוסדות מפותחים בתחומים שונים. יהודי צידון — כמו יהודי לבנון כולה — היגרו ברובם לישראל ולצפון אמריקה עם פרוץ מלחמת האזרחים בשנות השבעים. גם בני משפחתו של הלוי נמנו עם הבורחים, אולם בשל היותו גבאי של אחד מבתי הכנסת הוא ראה לעצמו חובה להישאר מאחור, ועמו נותרו אחדים מבני משפחתו.

ספרי התורה המפוארים של הקהילה נלקחו ברובם עם המהגרים, אולם באחד מבתי הכנסת נותר ספר תורה שהיה שייך למשפחתו של הלוי. בערבו של יום שישי, זמן קצר לפני כניסת השבת, יצא כוח בפיקוד הסמג“ד רפי גיל והרב הגדודי למבצע שמטרתו לחלץ את ספר התורה. “תמצאו לספר התורה בית טוב בישראל“, ביקש יצחק הלוי מהקשר אבי אביאל שעמד אתו בקשר באותם ימים. הפרק המתאר את מציאת ספר התורה הוא אחד המרגשים ביומנו של רפי גיל:

וזהו הסיפור: לקחתי את הרבי, רֶב דוד שלנו, יחד עם עוד מספר חיילים. נסענו לכיוון המשוער, פגשנו בדרך את יצחק הלוי. העלינו אותו על הג‘יפ והוא הוביל אותנו עד הכביש הקרוב ביותר לקסבה. ירדנו חמושים ודרוכים ונענו אחריו בתוך מבוכי הקסבה שהייתה עד 1978 הרובע היהודי. המקום בנוי רחובות צרים ללא אור, מלוכלכים ומעופשים ומלאים פלשתינים שברחו מחיפה ומיפו במלחמת העצמאות. ואז הגענו. ראינו בכניסה מזוזה ישנה ונכנסנו לתוך בית הכנסת. בתוכו נמצאת משפחה בצפיפות עצומה. כולנו התחלנו להתרגש. מין הרגשה כזאת של ראשוניות. שמונה חיילים בתוך רובע יהודי ישן בתוך לבנון מוצאים בית כנסת עתיק. יצחק הלוי, שהיה שם בפעם האחרונה לפני חמש שנים, פורץ בבכי מר. נותנים לו פטיש חולץ, הוא פותח את ארון הקודש שהיה סגור בשלוש חתיכות עץ. בפנים אנחנו מוצאים את ספר התורה היחידי שנותר. מתרגשים, מצטלמים ובוכים, ורֶב דוד לוקח עם החיילים את ספר התורה מכוסה בטלית והולכים רגלית עד אלינו למפקדת הגדוד. אפילו אני האפיקורס הגדול מתרגש.

הקשר אבי אביאל הוציא את ספר התורה מבית הכנסת העתיק וצעד עמו בעיר עד למפקדת הגדוד

הקשר אבי אביאל הוציא את ספר התורה מבית הכנסת העתיק וצעד עמו בעיר עד למפקדת הגדוד

באותה שבת העניק ספר התורה העתיק לבית הכנסת המאולתר שבנו החיילים נופך מיוחד:

נכנסה השבת. הירש העמיד את שני הטרקטורים שמצאנו כשלל מחבלים במרחק של עשרה מטרים אחד מן השני, פרס … רשת הסוואה ענקית והפך את המקום לבית כנסת. דוד שלנו העמיד אחר כבוד את ספר התורה, וקרוב לשלושים חיילים מהגדוד התאספו ובאו לבית הכנסת הצנוע, המאולתר והיפה הזה. איזה מחזה מרגש ובלתי מוסבר של חיילים לוחמים שרים שירי שבת בצלו של בית כנסת מאולתר בתוך לב לבה של צידון הערלה.

'הכנסת ספר תורה' בלב צידון הערלה. הצנחנים מוציאים את ספר התורה העתיק מבית הכנסת ומובילים אותו דרך הקסבה של צידון לבית הכנסת המאולתר במתחם הגדודי − רשת הסוואה הפרוסה בין שני דחפוריםצילומים: אבי אביאל

‘הכנסת ספר תורה’ בלב צידון הערלה. הצנחנים מוציאים את ספר התורה העתיק מבית הכנסת ומובילים אותו דרך הקסבה של צידון לבית הכנסת המאולתר במתחם הגדודי − רשת הסוואה הפרוסה בין שני דחפורים

כסף קטיפה וגווילי צבי

תיבת ספר התורה העתיק שנמצא בצידון עשויה מעץ ומצופה בכסף ובקטיפה ירוקה, והספר עצמו כתוב באיכות נדירה על גווילי עור צבי. מומחים העריכו שהגוויל הוא בן למעלה ממאה שנה והכתב עדיין ברור ותקין לחלוטין. על הכתר שבראש התיבה מופיעה כתובת הקדשה המעידה על השנה שבה נכתב הספר:

קודש לה‘ לקהילת קודש צידון יגן עליה א־לוהים. לעילוי נשמת הזקן הנכבד הרב רבי יצחק חסון תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, ולעילוי נשמת האישה הכבודה והצדקת מרת סיניורה שמחה די חסון נוחה עדן, תהא נשמתה צרורה בצרור החיים, לחזות בנועם ה‘ שנת ציד“ה בר“ך אבר“ך אביונ“ה אשביע לחם, לחמה של תורה.

הפסוק מתהלים (קל“ב, ט“ו) המופיע בסוף ההקדשה מציין את שנת כתיבתו של הספר — תרכ“ח (1868) — ולכן הושמטה האות יו“ד מהמלה “אביוניה“. תיארוך זה מתאים לעדות המומחים שבדקו את הגוויל. מעניינת הבחירה בפסוק מתוך פרק העוסק בשבועת דוד לבנות בית לה‘ בירושלים. נראה שהמלה “צידה” משכה אף היא את לבם של יהודי צידון, שבערבית נקראת ‘ציידה‘, לצד המסר של הקדשת בית לה‘. אולם ביתו החדש של הספר בארץ ישראל נותן לפסוק משמעות חדשה ומרגשת.

צילום: זאב ח' ארליך (ז'אבו)
צילום: מירי צחי

הבטחה שהוגשמה

הקרב בצידון לא הסתיים עדיין עבור צנחני עוצבת נשר שהמשיכו לפעול בלבנון, ועבור צה“ל כולו ששקע במלחמה מתישה וארוכה שהסתיימה רק ב־1985 עם נסיגת הכוחות והקמת רצועת הביטחון בדרום לבנון. אולם סיפורו של ספר התורה העתיק נחתם. חלומו של רפי גיל הוגשם, הספר הובא לישראל ונתרם לזכרו של דני ברנר. דני, מדען מוכשר שערב המלחמה עמד לסיים דוקטורט בכימיה פיזיקלית במכון וייצמן, לא שב לביתו, ובני משפחתו מצאו בספר התורה סוג של נחמה.

חלפו שלושים שנה מאז שהחלה המלחמה בלבנון, שלושים שנה מיום שנפל דני ברנר ז“ל וממציאת ספר התורה. הרבה דברים השתנו מאז בחברה הישראלית, ולמלחמת לבנון תפקיד חשוב בשינויים שהתרחשו בה. גם חבריו של דני ברנר, לוחמי גדוד 7056, השתנו והתבגרו, אולם הם ממשיכים לפקוד את קברו מדי שנה ולתמוך במשפחתו, ובכל מפגש עולה מחדש סיפור הקרבות וסיפורו של ספר התורה העתיק.

והספר עצמו? ספר התורה שהוסתר בלב צידון מאחורי לוחות עץ ומסמרים מצא את מקומו בבית הכנסת של מושב בני דרום. הוא משמש לקריאה בתורה בחגים, ופתיחתו מרגשת כל פעם מחדש.

העידן המודרני

1982
לספירה

תגים

אש"ף, גדוד 7056, דני ברנר, מלחמת לבנון, ספר תורה, עוצבת נשר, פתח', צור, צידון, צנחנים, רפי גיל
מאת: איתמר ברנר

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס