• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת העתיקה / איך מיהודה יצא קיסר

איך מיהודה יצא קיסר

קיסר מיהודה
אותות משמים
המרד מתרחב
שלטון המצביאים
נחבא אל הכלים
מלחמה על הקיסרות
מי נתן את ההוראה
ברומא ובירושלים
מאת: חגי אולשניצקי

אספסיאנוס קיסר רומא ידוע ליהודים בעיקר כמצביא שדיכא את המרד הגדול ביהודה וכקיסר שתחת שלטונו חרב המקדש. פחות ידוע לנו עד כמה השפיע המרד ביהודה על קביעת זהותו של הקיסר

בשנת 69 לסה”נ תפס אספסיאנוס את השלטון באימפריה הרומית. הקיסר החדש, שבתפקידו הקודם פיקד על הדיכוי האכזרי של המרד הגדול, היה שנוא על יהודים רבים. המרד הגדול החל בשנת 66 ונמשך גם לאחר עליית אספסיאנוס לשלטון ברומא. את שלבי הסיום של המערכה ביהודה ניהל טיטוס, בנו של אספסיאנוס, והוא נודע כמי שהחריב את בית המקדש השני. באופן פרדוקסלי, דווקא המרד הגדול הגדיל את סיכוייו של אספסיאנוס לזכות בכס השלטון. בין התורמים לכך היו יהודים רבים, שכללו לא רק את מחוללי המרד שניסו להיחלץ מעול האימפריה.

בשנת 66 הגיעה האימפריה הרומית תחת שלטונו של נירון קיסר כמעט לשיא התפשטותה היבשתית. היא שלטה על כרבע משטחו של העולם המוכר, ועל כרבע מאוכלוסיית תבל כולה. בין נתיניה היו יהודים רבים, בעיקר בארץ ישראל ובמצרים, ושיעורם מוערך בין 5 ל-15 אחוזים מכלל התושבים. שלטונו של נירון נחשב שרירותי ואכזר. סווטוניוס תיאר אותו כקיסר שהחל כשליט טוב ועם הזמן התגלתה אכזריותו:

מעשי שרירות אלה, תאוותנותו, פזרנותו, אהבתו לבצע ואכזריותו היו אמנם בודדים תחילה ובחשאי, כאילו נעשו מתוך שגגת נעורים; אבל גם אז לא היה לאיש ספק שמעשי נבלה אלה יסודם באופיו ולא בגילו (סויטוניוס, ‘שנים-עשר הקיסרים’, מהדורת אלכסנדר שור, עמ’ 197).

נירון קיסר התמסר לחיי תענוגות ואמנות, וכאשר נשרפה העיר רומא בקיץ 64 נפוצה השמועה כי האש הוצתה בשליחותו וכי הוא צפה בה להנאתו בעודו מנגן. איור מתוך הספר ׳ההיסטוריה של איטליה לעם׳, פירנצה 1930־1934

גם ביהודה סבלו מנחת זרועו של נירון. השלטון הרומי בארץ ישראל נטה נגד היהודים בסכסוכים שפרצו בינם לבין תושבים לא יהודים בארץ. האירוע הבולט ביותר התרחש בקיסריה, כאשר סורים שקיבלו מהרומאים זכויות אזרח שלא ניתנו ליהודים מנעו מהיהודים להיכנס לבית הכנסת והרומאים צידדו בהם. בעקבות המאורע נאלצו יהודי קיסריה לעבור לנרבתא הסמוכה. בירושלים קבעו הרומאים את נשר הזהב של הלגיון בשער המקדש ואף דרשו את אוצרות המקדש. אירועים אלה ואחרים עוררו את היהודים למרוד ברומאים.

המרד החל בהיקף מקומי כאשר יהודי ירושלים וסביבתה צרו על חיל המשמר שהיה בעיר. כשהחיילים הרומאים נכנעו לבסוף והניחו את נשקם, הפרו היהודים את הבטחתם לאפשר מעבר בטוח לרומאים שביקשו לסגת מהעיר, ובמקום זאת טבחו בהם והרגו את כולם, פרט למפקדם מטיליוס שהבטיח להתגייר:

 

המרד ביהודה היה הגדול ביותר באימפריה. מטבע מהשנה השלישית למרד, שנת 86. בצדו האחד גביע והכיתוב ׳שקל ישראל׳, ובצדו השני ענף רימונים והכיתוב ׳ירושלים הקדושה׳באדיבות Classical Numismatic Group

המרד ביהודה היה הגדול ביותר באימפריה. מטבע מהשנה השלישית למרד, שנת 86. בצדו האחד גביע והכיתוב ׳שקל ישראל׳, ובצדו השני ענף רימונים והכיתוב ׳ירושלים הקדושה׳

 

בתגובה למעשי היהודים יצא נציב סוריה קסטיוס גאלוס לארץ ישראל עם צבא אדיר של שלושים אלף חיילים שכלל את כל הלגיון ה-12, אלפי חיילים מלגיונות אחרים ויחידות רבות של כוחות עזר ובעלי ברית.

גאלוס שהגיע מצפון כבש בדרך לירושלים ערים וכפרים, ובהם קיסריה, אפק ולוד, וחנה בגבע שמצפון לירושלים. גאלוס צעד לירושלים, ומשלא זכה להתנגדות בדרך – כיוון שהיהודים שהשתתפו במרד בשלב זה היו מעטים ולא יכלו להתמודד עם הרומאים בשדה הפתוח – הגיע לחומותיה והטיל מצור על העיר. לו היה מתמיד במצור היה מצליח לכבוש את ירושלים ולהביא קץ למרד באבחת חרב, אך כעבור זמן מה, בלי הסבר ברור ולמרות שעמדו לרשותו מאות מכונות מלחמה וכלי מצור, החליט גאלוס להסיר המצור ולסגת. החלטה זו הייתה הרסנית לצבא הרומי בטווח הקצר, אך בסופו של דבר היא הביאה כליה דווקא על היהודים. הם ראו בנסיגת גאלוס אות לתמיכה במרד משמים, ותחת רושם זה יצאו בהתלהבות לזנב ברומאים הנסוגים.

ככל שהרומאים התמידו בנסיגתם כך לחצו עליהם היהודים ביתר עוז. כפריים רבים מהסביבה חזו בהצלחת בני עמם ואחזו בנשק כדי להצטרף לאחיהם. נסיגת הרומאים המסודרת הפכה לבריחה מבוהלת. לאורך נתיב הנסיגה, ובעיקר בבקעת בית חורון, נותרו גופותיהם של כ-6,000 חיילים רומאים ומאות מכונות מלחמה וכלי מצור של הצבא. הלגיון ה-12 איבד כנראה את נשר הזהב שלו – חרפה שאין שנייה לה – וגאלוס עצמו ברח לסוריה. זו הייתה אחת התבוסות הקשות ביותר שסבלה רומא מאוכלוסייה מורדת. דבר הניצחון התפשט כאש בשדה קוצים, ערים רבות הצטרפו למרד מתוך אמונה שהחזרת העצמאות היהודית היא רצון הא-ל. כך הפך המרד מעניין מקומי למרד הגדול. בעקבות תבוסת גאלוס הוזעק אספסיאנוס לקבץ יחידות מכל רחבי האימפריה ולצאת בראשן לדיכוי המורדים.

המרד התפשט גם למצרים, ובמיוחד לקהילת אלכסנדריה. בעקבות האירועים ביהודה החלו תושביה הלא יהודים של אלכסנדריה להטריד את שכניהם היהודים. האלימות שהתפתחה ערערה את היציבות בפרובינקיה שהייתה אסם התבואה של האימפריה. הנציב הרומי של מצרים באותה עת היה טיבריוס יוליוס אלכסנדר, שמאוחר יותר השתמש במעמדו כדי להכריע מי יהפוך לקיסר. טיבריוס היה בן למשפחה יהודית אמידה באלכסנדריה ואחיינו של הפילוסוף פילון האלכסנדרוני. לא ברור אם טיבריוס היה יהודי מאמין, אך ידוע כי אביו תרם את ציפוי הזהב לשערי החומות החיצוניות של בית המקדש בירושלים, ומכאן שמשפחתו נטלה חלק פעיל בקהילה היהודית.

לטיבריוס הייתה קריירה מזהירה שכללה שירות כנציב רומא ביהודה בשנים 46-48, וכאחד מאנשי המטה של הגנרל דומיטיוס קורבולו במסע המלחמה בארמניה בשנת 63. בהמשך קודם לתפקיד נציב רומא במצרים, שם שרר כאמור מתח בין יהודים ללא יהודים. טיבריוס פתר אותו באמצעות דיכוי היהודים. היהודים אמנם לחמו באומץ, אך הובסו וכחמישים אלף מביניהם נהרגו בידי אנשיו של טיבריוס. הוא הציל בעיקר את עשירי הקהילה, כנראה מתוך נאמנות למקורביו ולבני המעמד הגבוה הדומים לו.

מעשיו של טיבריוס השקיטו את מצרים, אך השקט שהשתרר הביא דווקא לצמצום העוצמה הצבאית שהייתה נתונה בידיו. הקיסר נירון סבר כי היציבות במצרים מאפשרת לו להעביר את כוחותיו למקומות שבהם צריכים אותם יותר, והחליט להעביר ליהודה את הלגיון ה-15 וכוחות נוספים שהיו עד אז תחת פיקודו של טיבריוס.

בעקבות החלטה זו נשלח טיטוס למצרים כדי לקבל את הפיקוד על הכוחות שיועדו ליהודה, ובינו לבין טיבריוס נוצר קשר ששינה בהמשך את גורלה של רומא. טיטוס והחיילים שהועברו ממצרים חברו אל צבאו של אביו אספסיאנוס, שכלל את הלגיונות החמישי והעשירי ויחידות עזר נוספות. אליהם הצטרפו בעלי ברית רבים, כולל צבאו של אגריפס היהודי, ובסופו של דבר עמדו לרשות אספסיאנוס שישים אלף חיילים – אחד הכוחות הגדולים שרומא קיבצה מעולם.

אולם בזמן שחילותיו של אספסיאנוס התקבצו ביהודה עברה הפוליטיקה הרומית שינוי משמעותי.

נירון קיסר שולח את אספסיאנוס לדכא את המרד ביהודה. מתוך כתב יד מאויר מראשית המאה ה־16, הספרייה הלאומית של ויילס-

נירון קיסר שולח את אספסיאנוס לדכא את המרד ביהודה. מתוך כתב יד מאויר מראשית המאה ה־16, הספרייה הלאומית של ויילס

בראשיתה הייתה רומא ממלכה קטנה בדומה לערי מדינה רבות. שינוי שיטת הממשל הרומית היה דומה לזה שהתרחש באתונה ובערי מדינה יווניות אחרות אשר ביטלו את המלוכה והעבירו את השלטון לידי האזרחים הנכבדים. המלך האחרון של רומא היה לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס. הוא נחשב למלך רודן והודח על ידי תושבי העיר ב-509 לפסה”נ. את המלוכה החליף שלטון רפובליקני, ומאז ימי סופרבוס הפכו המושג מלוכה והתואר מלך למלות גנאי בפי הרומאים.

ברומא הונהגה שיטת ממשל עממית שהייתה שונה מאוד מהדמוקרטיה האתונאית הישירה. באתונה האזרחים, גברים בלבד, היו מתכנסים ומצביעים על כל החלטה ועל כל מינוי לתפקיד כלשהו. אזרחי רומא, גברים בלבד, בחרו לתקופה קצובה בבעלי תפקידים מסוימים מקרב העשירים בבני העיר. הם ניהלו את העיר לצד הסנט – אספה של נכבדים שהתקבלו למוסד זה על פי מידת עושרם. כדי ליצור איזון ולמנוע התדרדרות לדיקטטורה עמדו בראש ההיררכיה השלטונית שני אנשים שכונו קונסולים. הם כיהנו יחדיו במשך שנה, ויכלו להטיל וטו זה על פעילותו של זה. במקרי חירום קיצוניים, כמו בפלישת הקרתגנים בפיקודו של חניבעל ב-218 לפסה”נ, היו ממנים דיקטטור יחיד להנהגת המדינה, ומשך כהונתו הוגבל לחצי שנה.

במאה הראשונה לפסה”נ החל השלטון הרפובליקני להתערער עד כדי מלחמות אזרחים. לקראת אמצע המאה חילקו ביניהם שלושת האנשים החזקים ברפובליקה – קראסוס, פומפיוס ויוליוס קיסר – אזורי השפעה, ויצרו למעשה שלטון משולש שכונה טריומווירט. לאחר מות קראסוס בקרב מול הפרתים נשאר השלטון בידי שני האחרים ונוצר ביניהם מתח. לבסוף הצעיד יוליוס קיסר את צבאו לרומא, מעשה שהיה אסור על פי החוק. במלחמת האזרחים שהחלה לאחר מכן קיסר ניצח והכריז על עצמו דיקטטור.

בשנת 44 לפסה”נ יוליוס קיסר נרצח. מותו הוביל למלחמת אזרחים נוספת, ותומכיו ניצחו בה. המנצחים היו אנטוניוס, לפידוס ואוקטביאנוס – הטריומווירט החדש. הרפובליקה מתה סופית כאשר אנטוניוס – שחבר לקלאופטרה מלכת מצרים – לחם באוקטביאנוס. מלחמה זו הסתיימה ב-31 לפסה”נ בניצחונו של אוקטביאנוס ששינה את שמו לאוגוסטוס והכתיר עצמו לקיסר. אוגוסטוס אמנם השאיר בתוקפה את המערכת הסנטורית הקונסולרית הישנה כדי לספק את שמרנותם של הרומאים שהתנגדו למשטר מלוכני, אך הוא החליש את הסנט ואת הקונסולים ולמעשה פעל כשליט יחיד. אוגוסטוס היה הקיסר הראשון ומייסד השושלת היוליו-קלאודית, שכללה בשנים הבאות ארבעה מבני משפחתו.

אחרון הקיסרים בשושלת היוליו-קלאודית היה נירון קיסר, ושלטונו האכזרי, הנהנתני והמטורף עורר אי נחת לא רק בקרב העם ביהודה אלא בכל רחבי האימפריה. מושלי הצבא בפרובינקיות המרוחקות מרדו בו, הוא הודח על ידי הסנט ולדברי סווטוניוס התאבד בעזרת מזכירו באמצעות תקיעת פגיון בגרונו.

הדחתו של נירון גדעה את השושלת היוליו-קלאודית, אך גם העלתה על השולחן את עצם האפשרות של הדחה באמצעים צבאיים וחוללה סדרה של מלחמות פנימיות שבכל אחת מהן תפס את השלטון מפקד צבאי אחר בתמיכתם הכוחנית של לגיונותיו. ארבעה קיסרים שלטו בזה אחר זה כשהם נישאים על כתפי לגיונותיהם בעקבות ניצחונם במלחמת אזרחים, ובכך העניקו לשנת 69 את השם ‘שנת ארבעת הקיסרים’. עד אז חילופי קיסרים נעשו בעקבות מאבקי כוח ותככי חצר, אך לא באמצעים צבאיים. ההיסטוריון הרומי טקיטוס כתב כי החידוש באותה שנה היה שעלייתו של אדם על כס הקיסרות לא הייתה זקוקה עוד להכרה פומבית של תושבי העיר רומא, אלא הוכרזה בפי חילותיו בקצות האימפריה. משנה זו ואילך גברה חשיבותו של הצבא, וכל מי שהתיישב על כס הקיסר השתדל לרצות את אנשי הצבא כדי שישמרו לו אמונים וימשיכו לתמוך בשלטונו.

עיצוב: רייזי כהן

שנת ארבעת הקיסרים

כיוון שהמאבק על תפקיד הקיסר הרומי הפך להיות מאבק צבאי, הרי שלכוחות הצבא שהוצבו ביהודה – שלא דמו בגודלם לשום כוח אחר ברחבי האימפריה – הייתה השפעה מכרעת על הכתרת הקיסר הבא. אולם אין די בהשפעה צבאית, על המיועד לקיסרות לשאוף לזכות בתפקיד. מסע המלחמה ביהודה סיפק לאספסיאנוס את התהילה הקרבית הנדרשת, אך הוא לא היה מעורב במהפכות הראשונות שהתרחשו ברומא בשנת ארבעת הקיסרים וכל מעייניו היו נתונים למלחמה ביהודה. המקורות הקדומים מתארים את אספסיאנוס כאדם צנוע יחסית שלא שש להתמנות לקיסר. ייתכן שהסיבה העיקרית לחוסר שאפתנותו נעוצה במוצאו – הוא היה בן למשפחה איטלקית שעלתה למעמד הפרשים, ולא היה לו הייחוס הראוי, לפחות לדעתו. כל הקיסרים שקדמו לו באו ממשפחות רומיות שורשיות, ואבותיהם ואבות אבותיהם היו מהדמויות הבולטות בעברה של העיר. הרעיון להכתיר את אספסיאנוס לקיסר נולד דווקא בקרב חייליו: אם לגיונות אחרים יכולים להתערב במאבק על מינוי הקיסר, מדוע על הצבא הגדול המוצב ביהודה – הכוח המנוסה והמצליח בכל צבאותיה של רומא – להימנע מלהכתיר את מפקדו לקיסר?

אספסיאנוס

 

פקודיו של אספסיאנוס מצאו בן ברית בטיבריוס נציב מצרים, שכזכור התיידד בראשית המרד הגדול עם טיטוס, בנו של אספסיאנוס.

טיבריוס עקב בעניין אחר מאבקי הגנרלים על השלטון באימפריה לאורך שנת 69. הוא הבין כי בשלב זה רומא נכונה להציב בראשה קיסר שאינו בן למשפחה רומית ותיקה, ואף לא בן העיר רומא כלל. עם זאת, הוא חש כי על אף השינוי בהלוך הרוח רומא עדיין לא בשלה לקבל קיסר ממוצא יהודי, וקל וחומר אדם שלא היה איטלקי. בנוסף לכך טיבריוס ידע כי בעידן של מאבק צבאי על השלטון סיכוייו להתמנות לקיסר פחתו דווקא לאחר הצלחתו בדיכוי המרד באלכסנדריה, שכן בעקבותיו הועברו כוחות צבא רבים שהיו בשליטתו לרשות אספסיאנוס, ולא נותרו תחת פיקודו אנשי צבא מספיקים כדי לנסות לתפוס את השלטון בכוח.

טיבריוס הבין כי עליו להגביל את שאיפותיו ולהסתפק בתפקיד המושך בחוטים, מתוך הנחה שאם יתמוך במועמד שייבחר הוא יתוגמל על מאמציו. משהחליט על דרך פעולה זו היה טיבריוס הראשון שהכריז על נאמנותו ועל נאמנות חייליו לאספסיאנוס, מפקד הצבא הרומי ביהודה, והודיע כי הוא ואנשיו רואים בו את האיש הראוי להתמנות לקיסר. צעדו של טיבריוס הספיק כדי לגרום לאספסיאנוס – שהיה מסופק באשר לסיכוייו להתמנות לתפקיד – לדרוש את השלטון לעצמו בשמו ובשם הצבאות המזרחיים של האימפריה.

עד שנת 69 תוצאות המאבק ביהודה השפיע על הנעשה ברומא, ומשנה זו ואילך המצב התהפך: המאבק ברומא הכתיב את קצב ההתפתחויות ביהודה. אספסיאנוס ובנו טיטוס החליטו לעכב את כל התכניות הצבאיות ביהודה כדי להתרכז בכיבוש השלטון. הם העבירו חצי מהצבא שהיה ביהודה לפיקודו של מוקיאנוס נציב סוריה, כיוון שזה נשבע אמונים לאספסיאנוס. הכוח המאוחד יועד לצעוד מסוריה לרומא כדי להדיח את הקיסר ויטליוס ולהכתיר תחתיו את אספסיאנוס.

נראה כי טיטוס ואספסיאנוס העריכו שהזמן אינו פועל לטובת היהודים, וכי הם לא ינצלו את העיכוב בפעילות הרומית כדי להקים ביצורים אלא ישקעו במלחמתם הפנימית. בסופו של דבר פסק הזמן שניתן ליהודים היה קצר, שכן המערכה על השלטון ברומא הייתה קלה משציפו. הלגיונות שישבו ליד חלקו הבלקני של נהר הדנובה נשבעו חיש מהר אמונים לאספסיאנוס, והביסו את ויטליוס בקרב בדריאקום השני. מיד לאחר שכבשו את רומא הם הוציאו להורג את ויטליוס, יום לפני שמוקיאנוס הגיע לשם בראש חייליו. הלגיונות שנלקחו מיהודה נשלחו עד מהרה חזרה כדי להמשיך את המלחמה ביהודים המורדים.

שנת 69 הייתה שנה שקטה לצבא הרומי ביהודה. חיילים רבים צעדו לרומא וחזרה ללא אבדות בנפש, והנותרים בארץ נחו והתכוננו לבאות. היהודים לעומתם היו נתונים בלחימה מתמדת בינם לבין עצמם, טבחו באחיהם, הרסו והשמידו מחסני אספקה ומקורות מזון, והחלישו את יכולתם להתנגד לרומא. בתחילת שנת 70, כאשר טיטוס, מפקדו החדש של הצבא ביהודה, וטיבריוס שמונה לסגנו צרו על ירושלים, הם אמנם נתקלו בהתנגדות משמעותית, אך לא עזה כמו זו שיכלה להיות לו כל תושבי העיר ולוחמיה היו מאוחדים ומוכנים לקרב עם הרומאים.

-

מטבעות עם דמותו של אספסיאנוס. מן הצד השני הכתובת: ‘יהודה השבויה’

חורבן הבית סימל עבור היהודים את אכזריותו של השלטון הרומי, אך יוסף בן מתתיהו טוען כי מדובר בטעות. טיטוס, כמו יתר הרומאים, ידע להעריך בנייני פאר עתיקים, והוא ראה בבית המקדש אמצעי להאדיר את האימפריה. נראה כי גם אם טיטוס היה רוצה בהחרבת המקדש כדי לדכא את היהודים, לא היה זה מעשה שהיה מתגאה בו. סביר להניח כי יוסף בן מתתיהו, נאמנו ואיש חצרו, הביע את עמדתו הרשמית של אדונו כשכתב כי טיטוס התנגד להחרבת המקדש וכי הדבר קרה בשגגה:

[טיטוס] הקהיל אליו את שרי צבאותיו. ששת גדולי השרים נאספו יחד, והם טיבריוס אלכסנדרוס מפקד כל הצבא … וטיטוס נועץ אתם בדבר ההיכל. אלה יעצו לעשות בו ככל חומר משפט המלחמה, כי לא יחדלו היהודים ממחשבות מרד כל העת אשר יהיה ההיכל על מכונו … ואלה יעצו להציל את בית המקדש אם יעזבו אותו היהודים ולא יוסיפו להניח בו את כלי נשקם, ולשרוף אותו רק כאשר יעלו עליו היהודים לעשות משם מלחמה … אולם טיטוס גילה את דעתו כי לא יאות לקחת נקמה מהבית הזה – אשר אין בו רוח חיים – על חטאות אדם ולהשחית באש את הבניין הנהדר, אם גם יעלו אליו היהודים להילחם משם, כי הדבר הזה יהיה נזק לרומאים, ואם יישאר ההיכל על מכונו יתנוסס כאבן נזר בכתר מלכותם. דברי טיטוס נתנו אומץ בלב פרונטון ואלכסנדרוס וצראליס והם הסכימו לדעתו (יוסף בן מתתיהו, ‘תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים’, מהדורת שמחוני, ספר ו’, ד’, ג’).

הכוחות הרומיים הציתו את השערים ואת האולמות החיצוניים במתחם במטרה לכבוש אותם, ואז עמלו לכבות את האש כדי שלא לפגוע בבית המקדש עצמו, ורק חייל פורק עול שילח את האש במקדש. האפולוגטיות הבולטת בדבריו של יוסף בן מתתיהו מעידה כי הוא מבקש לנקות את שמו של טיטוס, שכן לצד הטענה שמפקדי הצבא לא רצו בשרפה הוא טוען גם כי שרפת המקדש הייתה גזרה משמים:

-

נצחונו של טיטוס, לורנס אלמה-טדמה, מוזיאון וולטרס לאמנות, בולטימור

התנהגותו הנהנתנית של נירון קיסר – שהזניח את תפקידו והתייחס לשלטון כעניינו הפרטי – עוררה תסיסה רבה ברחבי האימפריה הרומית. המרד שפרץ ביהודה היה רק השלב הראשון בהתנגדות הרחבה לנירון, ובהמשך לגיונות הצבא הרומי הם שהפילו אותו והמליכו את מפקדיהם לקיסרים בזה אחר זה. המרד הביא לריכוז כוח צבאי גדול ביהודה, וכוח זה הוא שהכתיר בסיומה של שנת ארבעת הקיסרים את אספסיאנוס לקיסר. בזכות העובדה שאספסיאנוס השכיל לאחוז ברסן השלטון במתינות ולהרגיע את הפוליטיקה הרומית ואת כלכלתה, הוא זכה להוריש את ממלכתו לשני בניו אחריו.

כדי להתפנות למאבק על כתר הקיסרות מינה אספסיאנוס בשנת 96 את בנו טיטוס לפקד על הצבא ביהודה. ׳ניצחונם של טיטוס ואספסיאנוס׳, ג׳וליו רומנו, 1537, מוזאון הלובר, פריז

 

העת העתיקה

69
לספירה

תגים

אספסינוס, המרד הגדול, חורבן, טיבריוס יוליוס אלכסנדר, טיטוס, יוסף בן מתתיהו, ירושלים, רומא
מאת: חגי אולשניצקי

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

חיל המרכבות של אחאב

חיל המרכבות של אחאב

יופייה הדומם של עיר הקודש

יופייה הדומם של עיר הקודש

בין חורבן לבניין

בין חורבן לבניין

משיח לפי תומו

משיח לפי תומו

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס