• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / בודד במערכה

בודד במערכה

המדען שהפליג בספינה
תקוות מתנפצות
מדעי הטבע ומדעי האדם
רמטכ״ל ללא צבא
מאת: ימימה חובב

בעולמו של אהרן אהרנסון היו שני מוקדים – חדשנות מדעית ופעילות ציונית – ובשני התחומים הוא הקדים את זמנו. אולם בעוד שבתחום המדע החקלאי זכה אהרנסון להכרה ולהערכה עצומה גם בארץ וגם בעולם, הרי שפעילותו הציונית והפוליטית זכתה בעיקר לביקורת מצד היישוב העברי. כפי שקורה לעתים, גם סיפור זה מלמד כי יחסי אנוש וכישורים חברתיים חשובים לא פחות מחריצות, מתבונה ומכישרון אינטלקטואלי | ימימה חובב

המדען שהפליג בספינה

בסתיו תרע״ז (1916) הפליגה הספינה אוסקר 2 מנמל קופנהגן לעבר ארצות הברית. הים היה שקט ומזג האוויר בהיר, ואפילו העובדה שצוללות גרמניות העמידו בסכנה גם ספינה ניטרלית זו לא פגמה בקסמו של השיט. כעבור שלושה ימים, בשעת בוקר מוקדמת, עגנה הספינה בנמל קירקוול שבסקוטלנד לצורך ביקורת שגרתית, ובשעה עשר החלו קצינים בריטים לבדוק את הנוסעים. הבדיקה עברה בשקט וללא תקלות, עד שהבריטים הגיעו לנוסע בעל אזרחות תורכית שלבש חליפה מהודרת והיה בעל מבנה גוף מוצק ומלא. רחש עבר בין הקצינים, והנוסע הוזמן להצטרף אליהם לביקורת נוספת באחד התאים. לקברניט נמסר כי בתאו של הנוסע נמצא חומר גרמני למכביר וכי על הספינה להמשיך בהפלגה בלעדיו.

הספינה ‘אוסקר 2’ עמדה בלבו של תרגיל ההתחמקות שערך המרגל אהרנסון לגרמנים ועל סיפונה הוא הגיע לבריטניה -

הספינה ‘אוסקר 2’ עמדה בלבו של תרגיל ההתחמקות שערך המרגל אהרנסון לגרמנים ועל סיפונה הוא הגיע לבריטניה

כשהנוסע השבוי הורד מן האנייה קראה אחריו בהתרגשות נוסעת גרמנייה יפהפייה שקשר עמה קשרי ידידות במהלך הנסיעה והבטיחה לו כי תפרסם את דבר מאסרו מיד כשתגיע לארצות הברית. היא קיימה את הבטחתה, וכעבור ימים אחדים פורסמה ב׳איבנינג פוסט׳ ידיעה על תורכי מסוכן שנפל בשבי האנגלים בקירקוול. אלא שהשבוי כלל לא נלקח למאסר. הוא הוסע בחשאי ברכבת הישר ללונדון, שם הוזמן לשיחה חשאית עם בכירי הבולשת הבריטית במשרדי הסקוטלנד יארד. השבוי התורכי היה אפוא בן ברית, והוא דן עם הבריטים על העברת מידע חסוי שיסייע להם במלחמתם בתורכים במזרח התיכון במעטה של סיפור כיסוי על שבי כביכול.

המעניין באפיזודה זו – שהייתה יכולה להילקח בקלות מסרט מתח בדיוני או מרומן בלשי – הוא לא רק שהיא התרחשה במציאות, אלא שהאדם שעמד במרכזה היה מדען בעל שם עולמי שבזמנים כתיקונם היה אמור לעסוק במחקר מדעי למען רווחת האנושות. אולם בסתיו 1916 העולם היה רחוק מלהיות מקום מתוקן, והמדען – אהרן אהרנסון – נאלץ להניח בצד את מחקריו האקדמיים ולהפנות את מרצו לעסקי ריגול לצד פעילות פוליטית חוצת יבשות.

תקוות מתנפצות

אהרן אהרנסון נולד ברומניה ב־1876 לסוחר התבואות אפרים פישל ולמלכה, הבכור משמונה ילדים – ארבעה בנים וארבע בנות ששתיים מהן נפטרו בילדותן מקדחת. בהיותו בן שש עלו הוריו ארצה והיו ממקימי המושבה זכרון יעקב, ואהרן – שנופי הארץ והווייתה הפכו עד מהרה לחלק בלתי נפרד ממנו – חש תמיד כמי שנולד בה. בגיל 12, כשסיים את לימודיו בבית הספר של המושבה, כבר מונה לעוזרו של המדריך החקלאי שנשלח לזכרון יעקב מטעם פקידות הברון רוטשילד. במשך ימים ארוכים, ולעתים גם בלילות, גמא מרחקים כשהוא רוכב על סוסתו פרחה, נע בין מושבות הברון ובוחן בתשומת לב רבה את סוגי הצמחייה ואת תצורות הנוף שנגלו לעיניו. אך טבעי היה שבהגיעו לגיל 18 נשלח על ידי אנשי הברון – כמו בחורים מצטיינים אחרים מבני המושבות – לרכוש השכלה חקלאית בצרפת. הוא שהה שנתיים בגריניון שבצרפת, ועוד קודם שקיבל הסמכה רשמית בלימודי חקלאות כבר הוחזר ארצה על ידי הברון, כיוון שהלה נזהר מלאפשר לבני המושבות להפוך לבעלי תארים ודיפלומות שעלולים להשכיח מהם את שליחותם המקורית ולהשאירם הרחק מהארץ.

אהרן אהרנסון הצעיר היה בחור מבריק שהצליח בכל אשר עשה והתקדם במהירות בתחומים רבים, ובעיקר בחקר הבוטניקה של המזרח התיכון. שיאה של ההתקדמות הזו היה הקמתה של תחנת המחקר בעתלית ב-1910. אהרנסון בשיא פעילותו המדעית, 1910-

אהרן אהרנסון הצעיר היה בחור מבריק שהצליח בכל אשר עשה והתקדם במהירות בתחומים רבים, ובעיקר בחקר הבוטניקה של המזרח התיכון. שיאה של ההתקדמות הזו היה הקמתה של תחנת המחקר בעתלית ב-1910. אהרנסון בשיא פעילותו המדעית, 1910

אהרן חזר ארצה מלא שאיפות גדולות לפיתוח חקלאי של הארץ, אך אלה התנפצו עד מהרה אל סלעי המציאות הקשה במושבה מטולה שבה מונה להיות מדריך חקלאי. הוא התאכזב לנוכח מחדלים וטעויות מקצועיות שהיו בהקמת המושבה ובתכניות החקלאיות שהותוו בה, לנוכח תנאי המחיה הבלתי אפשריים שהוענקו למתיישבים ולנוכח הבטחות שהובטחו להם ולא קוימו, והכריז כי הוא מצטרף לתפיסתו של אחד העם שהעדיף הקמת מושבה אחת העומדת איתן ברשות עצמה על פני 15 מושבות רעועות ונתמכות. אך יותר מכל הכעיסו אותו חוסר היעילות, התככים ומעשי השחיתות שגילה אצל פקידי הברון. אהרנסון מיהר לדווח לפקידים הבכירים וגם לברון עצמו על כל המחדלים והעוולות שזיהה במושבה, ועד מהרה הקים על עצמו את כולם כאויבים. ידידו האגרונום ד״ר זליג סוסקין תיאר לימים את קווי אישיותו אשר התגלו כבר בתקופה זו וליוו אותו לאורך כל ימיו:

אם אהב את מישהו, מסור היה לו בכל לבו וכל קרבן לא יקר בעיניו … אם שנא, נתן לו להרגיש זאת … לא שם מחסום בפיו. לא שיקר. מובן אפוא המספר הגדול של שונאיו ומתנגדיו … לא סבל אפסים שייחסו לעצמם חשיבות. היה גדול מדי בשביל סביבתו הקרובה, וזאת לא יכלו לסלוח לו (אליעזר ליבנה, ׳אהרן אהרנסון – האיש וזמנו׳, עמ׳ 185).

אהרן הצליח להתמיד בתפקידו פחות משנתיים עד שהברון מאס בתלונותיו התכופות על מערך הפקידות שלו ופיטר את העובד הצעיר שהיה לדבריו יהיר וגאוותן ולא הכיר במגבלות גילו. אהרן קיבל הצעה לנהל אחוזה חקלאית בלבנון, אך דחה אותה משום שלא רצה לסייע למי שמתחרה בחקלאים העברים בארץ, ונענה להצעתם של האחים הצרפתים לבית קוזינרי שהזמינו אותו לנהל את אחוזתם הסמוכה לאיזמיר. שם התאפשר לו סוף סוף ליהנות מחופש מקצועי, והוא ניצל אותו להתנסות בשיטות חדשות של גידול גפנים ומחזורי זרעים והשתמש במכונות חקלאיות מודרניות. הוא גם רכש את השפה התורכית ולמד כיצד להתנהל מול פקידי השלטון התורכי – ידע שיסייע לו מאוד בהמשך דרכו. אך גם תקופת עבודה זו הסתיימה במפח נפש. אהרנסון הזמין את אחד מידידיו מהארץ לסייע לו בעבודתו, וזה החל לחתור תחתיו. מנהלה הקודם של האחוזה – שהיה גם הוא ממכריו של אהרנסון – שב לעבוד בה כסגנו של אהרנסון, והדבר יצר מתחים רבים ביניהם. כעבור זמן מה לא הצליח עוד אהרן לעמוד בתחושה שהוא מוקף בידידים לכאורה המנסים לחתור תחתיו והחליט להתפטר ולשוב ארצה.

ההורים אפרים פישל ומלכה אהרנסון, ראשית המאה העשרים-

ההורים אפרים פישל ומלכה אהרנסון, ראשית המאה העשרים

מדעי הטבע ומדעי האדם

ב־1900 חזר אפוא אהרן לארץ, בחור צעיר בן 24 בלבד אך עתיר ניסיון ובעל מרץ בלתי נדלה ורצון עז להתפתח במגוון תחומים מקצועיים. השנים הבאות היו עבורו שנים של נסיקה מקצועית, הן במישור החקלאי והעסקי והן במישור המדעי. תחילה עסק בסוגים שונים של מסחר חקלאי: הוא ייבא ארצה מכונות, אביזרים חקלאיים ודשנים כימיים וייצא שתילי גפנים, בהמות עבודה, יינות, אתרוגים ועוד. לצד זה עסק בניהול חוות חקלאיות ובמתן ייעוץ חקלאי, אך יותר מכל התעניין במחקר מדעי. יחד עם ידידיו המהנדס יוסף טריידל והאגרונום זליג סוסקין הקים את המשרד לחקירות טכניות וחקלאיות ובאמצעותו פרסמו סקרים ומאמרים בכתבי עת מדעיים באירופה והעניקו ייעוץ מדעי לתושבי הארץ.

מחוזות ילדותו. צאן ברחובות זכרון יעקב, 1912צילום: ליאו קאן, מאוסף משפחת הלב״ץ, באדיבות ארכיון ביתמונה

מחוזות ילדותו. צאן ברחובות זכרון יעקב, 1912

אהרנסון האמין כי אחד התנאים לפיתוחו של יישוב עברי איתן בארץ ישראל הוא שימוש נכון במשאביה הטבעיים של הארץ המבוסס על מחקר מדעי יסודי. הוא ערך מסעות ממושכים לצורך סיקור צמחיית הארץ, תנאיה האקלימיים, סוגי הקרקע, המחצבים ואוצרות הטבע שבה. במהלך אחד ממסעות אלה הצליח למצוא בכרם בראש פינה ועל מורדות החרמון את ׳אם החיטה׳ – חיטת הבר שהיא מקור החיטה התרבותית. גילוי זה סייע בפיתוח זני חיטה בעלי תכונות שהגבירו את תנובתם (ראו כתבתה של תהילה ביגמן, “לחם תרבות״, גיליון 73). תגלית זו – שעמדה במוקד דיונים מדעיים חשובים באותם ימים – הקנתה לאהרנסון שם של חוקר בינלאומי חשוב. אהרנסון גם הביע את עמדתו בדיונים שהסתעפו מהתגלית הבוטנית, וקבע כי מוצאה של חיטת הבר באזור המזרח התיכון, בסביבות ארץ ישראל. הוא גם ראה בכך ראיה כי אזור זה הוא שהיווה את ערש הציביליזציה המערבית כולה.

אם החיטה שגילה אהרנסון, התגלית המדעית שהעניקה לו פרסום עולמי-

אם החיטה שגילה אהרנסון, התגלית המדעית שהעניקה לו פרסום עולמי

מסעותיו של אהרנסון לצורכי מחקר ולימוד לא הוגבלו לארץ ישראל ולשכנותיה בלבד, והוא ביקר בין השאר גם בצפון אפריקה, בקפריסין, בגרמניה, בצרפת ובבלגיה. נסיעות אלה הרחיבו את היקף ידיעותיו וסייעו לו לקשור קשרים הדוקים עם חוקרים מובילים בעולם. ב־1909 קיבל הזמנה ממשרד החקלאות האמריקני לבקר בארצות הברית, והנסיעה מומנה בסיועו של פרופ׳ אוטו ורבורג, נשיא ההסתדרות הציונית באותם ימים ובוטניקאי חשוב בזכות עצמו. מעמדו הבכיר בעולם המחקר, הקסם האישי שבו ניחן ויכולות הדיבור המרשימות שלו – תוך חודשים אחדים החל לתת הרצאות מדעיות רהוטות באנגלית, שפה שקודם לכן כלל לא ידע לדבר בה – הגדילו את מעגל מעריציו. על מעריציו נמנו גם אחדים מהמנהיגים היהודים והציונים הבולטים ביהדות ארצות הברית, ובהם נתן שטראוס, לואי מרשל, השופטים יוליאן מאק ולואי ברנדייס, יהודה לייב מאגנס והנרייטה סאלד. הוא הצליח לרתום אותם למימון התחנה לניסיונות חקלאיים בעתלית, שבה ראה את גולת הכותרת של עבודתו, ולמענה דחה אפילו את הצעתה המפתה של אוניברסיטת קליפורניה למנותו לפרופסור. במשך השנים שבהן ניהל את התחנה הקים בה ספרייה למדעי הטבע שכללה 23 אלף כרכים, אוסף גאולוגי בעל ערך מדעי רב ועשבייה מרשימה לצמחי הארץ.

אהרן אהרנסון בתקופת לימודי החקלאות בגריניון שבצרפתבאדיבות מוזאון בית ניל״י

אהרן אהרנסון בתקופת לימודי החקלאות בגריניון שבצרפת

אך ככל שגברה הערצת אנשי מדע בעולם והערכת ציוני אמריקה כלפיו, בארץ היה אהרנסון זאב בודד. טבעו הישיר והבוטה הרחיק מעליו רבים מידידיו בני מושבות העלייה הראשונה, ואילו חלוצי העלייה השנייה חשו כלפיו עוינות עמוקה על רקע כלכלי מעמדי. הוא נחשב בעיניהם נציגם המובהק של ׳הבועזים׳ – בעלי האחוזות בני המושבות שכבר התברגנו ומכרו את כל ערכי הציונות בעבור בצע כסף. במיוחד חרתה להם העובדה שבני המושבות לא הזדהו עם מאבקם למען עבודה עברית והעסיקו בשדותיהם פועלים ערבים. גם בנושא זה, כמו בעניינים אחרים, שיפוטם המחמיר את אהרנסון לא היה מוצדק לגמרי. אהרן הביע לא פעם את עמדתו בעד עבודה עברית ובעד העסקת פועלים ״אינטליגנטים״ כלשונו ובעלי ידע מקצועי ומדעי מפותח. אלא שהוא סבר שאין לפטר באופן מיידי את כל הפועלים הערבים, הן בשל דרכי שלום והן בשל הערכתו את היכרותם עם טבע הארץ ואת ניסיונם החקלאי. הוא גם טען שבכל מקרה אין די בפועלים היהודים כדי למלא את כל מקומות העבודה החקלאיים בארץ, וכי לפי שעה אין ברֵרה אלא להעסיק גם ערבים לצדם. אך הפועלים היהודים לא סלחו לו על כך מעולם. אפילו רחל ינאית בן־צבי, אשת מפלגת הפועל הצעיר וארגון השומר שהתייחדה ביחסה האנושי למשפחת אהרנסון ואף השתלמה בתחנת הניסיונות בעתלית, התקשתה להבליג על דרכו של אהרנסון בתחום זה:

אנו מגיעים לכרם, יותר משישים זני גפן חדשים מצרפת ומקליפורניה, אשכולות ענק של ענבים נטולי גרעינים, והענבות – כל אחת כמעט שזיף – נוטפות עסיס. פתאום מזדקר בין שיחי הגפן ערבי חבוש כפייה … בבת אחת פגה התלהבותי … אני מטיחה כלפי אהרנסון: “אילו עבדו בכרם זה ובשדות הניסיונות האלה פועלים עברים, היה רב ערכו של המפעל ליישוב והיו הכל מעריכים אותו״ (רחל ינאית בן־צבי, ׳אנו עולים׳, תש״ך, עמ׳ 412).

לרוע המזל, לא נמצא מזור לבדידותו של אהרן גם בזרועותיה של אישה. היו שהסבירו זאת בהערצתו לאמו ובחששו שהקשר הממשי שירקום עם אישה לעולם לא יגיע לשלמות האידאלית שזיהה בקשר שבין הוריו. הייתה לו אמנם אהובה רומנטית, אך התנאים לא אפשרו לו לממש את אהבתו אליה. הייתה זו סוניה סוסקין, אשת ידידו זליג, ואהרן, באבירות רומנטית, גילה את רגשותיו כלפיה גם לזליג ידידו לצד הכרזתו על הוויתור עליה. וכך נאלץ במשך שנים להיות ידידם הקרוב של אהובתו ואישהּ, תוך שהוא שקוע באהבתו המיוסרת כלפיה. אישה אחרת שהיה קרוב אליה הייתה הבוטניקאית רחל יפה, אחותו של הרופא הלל יפה. העובדה שהקשר בין השניים לא הבשיל לכדי נישואין הצטרף למשקעי עבר נוספים ולמאבקים מקצועיים, והיה מן הסיבות לכך שידידותם המוקדמת של אהרן ושל הלל יפה הפכה לעוינות מרה. הייתה לכך כמובן משמעות רבה בימים שבהם ניהל הלל יפה, ממנהיגי היישוב העברי בכלל והמושבה זכרון יעקב בפרט, מלחמת חורמה בארגון הריגול ניל״י.

בזכות העניין המקצועי המשותף היה יוסף טריידל אחד מידידיו הבודדים של אהרנסון. יוסף טריידל (משמאל) והצייר יעקב נוסבאום במטע ההדרים של חוות טריידל, 1925באדיבות ביתמונה ואוסף ארכיון כנרת המושבה

בזכות העניין המקצועי המשותף היה יוסף טריידל אחד מידידיו הבודדים של אהרנסון. יוסף טריידל (משמאל) והצייר יעקב נוסבאום במטע ההדרים של חוות טריידל, 1925

רמטכ״ל ללא צבא

רבים משווים בין אהרן אהרנסון לחיים ויצמן – שני מדענים אשר היו גם מנהיגים ציונים ונקטו קו פרו בריטי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. אלא שבשעה שעבור ויצמן הייתה הפוליטיקה עיסוק מרכזי והמדע שימש עבורו מעין מפלט בתקופות של משבר או של ייאוש מעבודתו הציבורית, הרי שעבור אהרנסון היה המדע אהבתו האמיתית. הוא היה פוליטיקאי גרוע בשל העובדה שהתקשה להסתיר או להגמיש את עמדותיו האמיתיות ולתמרן בין אילוצים שכפתה עליו המציאות, ומשום כך קנה לו יריבים מימין ומשמאל.

אהרן בשנותיו האחרונות-

אהרן בשנותיו האחרונות

אלא שמלחמת העולם הראשונה הטיחה אותו בכוח וכמעט מבלי שיכול היה להילחם בכך לעבר העיסוק הציבורי. היכרותו הקרובה עם ריקבונו של השלטון התורכי, המידע על טבח התורכים בעם הארמני וחששו מפני גורל דומה ליהודים, וחבירת התורכים לגרמנים – שאהרנסון תיעב באופן כמעט בלתי רציונלי ושכבר באותם ימים זיהה בתרבותם סכנת חורבן לעם היהודי – הניעו אותו לפעול להפלת השלטון התורכי בארץ ישראל באמצעות חבירה למעצמה הבריטית. ניל״י, רשת הריגול שהקים עם אחיו אלכסנדר ועם ידידו הקרוב אבשלום פיינברג – אשר פעלה בניגוד לעמדתה של הנהגת היישוב והעמידה את היישוב כולו בסכנה – הייתה גורם נוסף להעמקת השנאה כלפיו. לא הועיל לו המחיר האישי הכבד ששילם – מות אבשלום חברו הקרוב, התאבדות שרה אחותו, העינויים שעברו אביו, אחיו ואחדים ממקורביו והרס תחנת הניסיונות שלו בעתלית; לא הועילה לו העובדה שפעילותה של ניל״י בפרט ופעילותו הציבורית בכלל סייעו ליישוב בדרכים שונות – בהעברת כספים ליישוב הגווע ברעב, ובהעברת מידע לחו״ל על מצוקת היישוב שהביאה להקלה מסוימת במצב; ולא הועילה לו גם העובדה שראשי היישוב ביקשו להיעזר בו לא אחת בזמן המלחמה. רק מעטים זכרו כי בסופו של דבר היישוב לא נפגע בשל פעילות ניל״י, כי תחזיותיו הפוליטיות הוכחו בדיעבד כנכונות, כי עבודתו הדיפלומטית בקרב הבריטים סייעה למתן הצהרת בלפור וכי הוא היה שותף למאמץ להקמת גדודים עבריים. עם סיום מלחמת העולם הראשונה הייתה השנאה כלפיו ביישוב העברי עזה מתמיד. בזמן המלחמה נהגו אנשי הצבא הבריטי לטעון כי אהרנסון מנהל עבורם למעשה את המטכ״ל, אך בעירו לא היו רבים שראו בו נביא ורק מעטים הסכימו לסור לפקודתו.

אבשלום פיינברג היה ידוע ביישוב העברי כגבר יפה תואר ונשים רבות חיזרו אחריו. תמונה משנות העשרה של המאה העשרים-

אבשלום פיינברג היה ידוע ביישוב העברי כגבר יפה תואר ונשים רבות חיזרו אחריו. תמונה משנות העשרה של המאה העשרים

אם בראשית דרכו הייתה פעילותו הציבורית של אהרנסון בבחינת תבלין לעיסוקו המדעי – הוא היה למשל בין מובילי ׳כנסיית היישוב׳ שהתכנסה ב־1903 בזכרון יעקב, התארגנות ראשונית של היישוב לקראת בחירת מוסדות מייצגים – הרי שבהמשך ריכז את מרב כוחותיו בפעילות ציונית. הוא היה פעיל בהכנות לקראת ועידת השלום בפריז והוסמך לייעץ באשר לקביעת גבולותיה העתידים של הארץ. עמדתו בעניין הייתה ייחודית, שכן כמדען ביקש לקבוע את הגבולות על פי התוואי של מקורות המים. הוא גם היה בעל תפקיד – אמנם לא מוגדר לגמרי – בוועד הצירים שנשלח ארצה על ידי ההסתדרות הציונית לשם שיקום הארץ לאחר מלחמת העולם. עמדותיו הנחרצות, ולרוב הבלתי מקובלות, סלידתו המופגנת מעסקנים פוליטיים ושיוכו המעמדי יוצא הדופן היו בעוכריו, ורבים בתנועה הציונית חששו מהתקדמותו הפוליטית. העסקן מרדכי בן הלל הכהן התייחס בגלוי לחששות אלה:

שאלנו את ויצמן על דבר האגרונום אהרנסון, שהיישוב כולו מתנגד לו בגלל יחסו הגאוותני ובייחוד בגלל הרעה הגדולה שהמיטו עושי רצונו עלינו במעשה הריגול. הפחד אשר פחדנו פן יחפוץ מר אהרנסון לקחת בידו את רסן ההנהלה העליונה בתוך העבודה הציונית, כי הוא היותר בקי ומומחה בשאלות רבות התלויות בארץ ויש לו כל הידיעות והכישרונות הנחוצים לזה (׳אהרן אהרנסון – האיש וזמנו׳, עמ׳ 315־316).

ויצמן עצמו, שיחסיו עם אהרנסון ידעו עליות ומורדות, הכיר גם הוא בכישרונותיו של האיש והשתדל לנצלם לתועלת התנועה הציונית, אך לא אחת גם שלח את אהרנסון לשליחויות דיפלומטיות מרוחקות כדי להדירו ממוקדי העניינים. יש להניח כי רבים ביישוב וגם בתנועה הציונית נשמו בסתר לרווחה בט״ו באייר תרע״ט (1919), כאשר נודע כי המטוס הצבאי הזעיר שבו הוטס מלונדון לפריז נפל וטבע במימי תעלת למאנש מבלי להותיר אחריו זכר לגופותיהם של שני נוסעיו. מחוץ לארץ ישראל הורגש זעזוע עמוק לנוכח מותו בטרם עת – בגיל 43 בלבד – של המדען הדגול והמבטיח והמנהיג הציוני הגדול, אך בארץ ליווה את מותו שקט כבד, ורק שנים אחר כך, עם השינוי שחל ביחס הציבור בארץ לארגון ניל״י ולפעולותיו, השתנה במשהו גם היחס לאהרן אהרנסון.

בציבור הרחב לא היה אהרן דמות אהודה - בלשון המעטה - אולם בקרב קרובי משפחתו וידידיו המעטים נחשב לאדם משכמו ומעלה וזכה להערצתם. אהרן ובני משפחתו בתמונה שצולמה לפני מלחמת העולם הראשונהבאדיבות מוזאון בית ניל״י

בציבור הרחב לא היה אהרן דמות אהודה – בלשון המעטה – אולם בקרב קרובי משפחתו וידידיו המעטים נחשב לאדם משכמו ומעלה וזכה להערצתם. אהרן ובני משפחתו בתמונה שצולמה לפני מלחמת העולם הראשונה

אהרן אהרנסון הקדים את זמנו במובנים רבים. הוא היה מהחלוצים שעסקו במדעי הטבע בארץ; הוא היה מהראשונים שהביעו עמדות פרו בריטיות וביקשו לסלק את השלטון התורכי מהארץ גם במחיר של סיכון אישי כבד; הוא חזה את הסכנה הצפויה לעם היהודי מגרמניה שנים רבות בטרם מישהו העלה סכנה כזו על דעתו; ועל אף שיוכו הפוליטי שזוהה לימים כימני הוא ביקש לכונן ברית פוליטית יהודית ערבית ארמנית שתביא לרווחת המזרח התיכון. הוא אפילו היה הראשון שייבא ארצה, ב־1912, מכונית פרטית. אך כרבים המקדימים את זמנם, לא היו בסביבתו הקרובה אנשים רבים שידעו להעריך את מעלותיו. באה ההיסטוריה ופקחה את עיניהם, ואולי רק את עיני מי שבאו אחריהם.

אנשי ועד הצירים בראשות ויצמן, ובהם גם אהרנסון, בעת ביקורם בראשון לציון, 1918-

אנשי ועד הצירים בראשות ויצמן, ובהם גם אהרנסון, בעת ביקורם בראשון לציון, 1918

העידן המודרני

1917
לספירה
מאת: ימימה חובב

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

שובם של המרגלים

שובם של המרגלים

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס