• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / בימים ההם בזמן הזה

בימים ההם בזמן הזה

אז והיום
התהוותו של מיתוס
כדורגל על שם יהודה המכבי
מי היו המכבים?
נס לא קרה לנו
מאת: תרצה קאפח

כשעיצבה התנועה הציונית את מעגל השנה שלה זכה חג החנוכה למקום של כבוד. מתוך הסיפור ההיסטורי והמסורתי של חנוכה הודגשו הצדדים שהתאימו להשקפת העולם הציונית, כמו גבורת המכבים והמאבק לעצמאות מדינית, ואילו הצדדים הדתיים הוצנעו. כך הפכו המכבים לבני דמותם של החלוצים הציונים, ואור נרות החנוכה לסמל היציאה מחשכת הגלות אל התקומה הלאומית בארץ ישראל // תרצה קאפח

אז והיום

מה הייתה חנוכה לפני ארבעים שנה? – ‘על הנסים’ ו’הלל’ וקריאה קצרה בבית הכנסת, הדלקת הנרות הקטנים והדקים של שעווה או של שמן, בבית לביבות וקלפים לגדולים וסביבון לקטנים.
ומה היא חנוכה עכשיו? – חג החשמונאים. חג מלא תשואות. חג לאומי גדול שבכל תפוצות ישראל חוגגים אותו בנשפים ובנאומים, בשירות ובזמירות, בטיולים ובתהלוכות. כאילו נשמה חדשה נופחה בחג העתיק ורוח אחרת נתחדשה בקרבו (‘מועדים – ספר החנֻכה’, עמ’ 61).

פרופ’ יוסף קלוזנר, איש העליה השנייה, ממקימי האוניברסיטה העברית, חוקר ספרות והיסטוריון, כתב את הדברים בשנות השלושים של המאה הקודמת. קלוזנר מצביע על תהליכי שינוי שחלו בחנוכה: מחג מסורתי הנחוג בקרב המשפחה ויש לו היבטים המצוינים גם סביב בית הכנסת, הפך חנוכה לחג לאומי הנחוג בקרב ציבור רחב ומשולבים בו קטעי חול כמו מופעי בידור, ״רוח אחרת נתחדשה בקרבו״.

הסיבה המסורתית לקביעתו של חנוכה המופיעה בתלמוד היא זכר לנס פך השמן שנמצא במקדש, סיבה שתחזור ותודגש על ידי הפוסקים במהלך הדורות. חנוכה נחוג במסגרת המשפחתית בהדלקת נרות החנוכייה לעת ערב ובאכילת מאכלים מיוחדים למועד זה. בתנועה הציונית שינה חנוכה את פניו, ובדומה לשינויים שחלו בחגים מסורתיים אחרים נוספו גם לו מעמד ומשמעות מיוחדים והוא זכה לטיפוח לאומי אינטנסיבי.

חנוכה המסורתי, שבמרכזו הדלקת נרות, משחק בסביבון ואכילת מאכלי חג מסורתיים, הוחלף בחג לאומי. כרזה של קרן קיימת לישראל המדגישה את הסמלים המסורתיים של החג-

חנוכה המסורתי, שבמרכזו הדלקת נרות, משחק בסביבון ואכילת מאכלי חג מסורתיים, הוחלף בחג לאומי. כרזה של קרן קיימת לישראל המדגישה את הסמלים המסורתיים של החג

התהוותו של מיתוס

בסוף המאה ה־18 החלו תהליכי מודרניזציה בקרב החברה היהודית באירופה. יהודים רבים עזבו את הקהילה המסורתית והתבוללו תרבותית בחברה הכללית. החלו להיווצר מוסדות, אורחות חיים ויצירות בעלות זיקה למסורת אך ללא קיום מצוות. אווירת הקדושה והרוממות שליוו את הלך הרוח הדתי הומרו באידאלים חילוניים כמו לאומיות וליברליזם, ובהמשך גם סוציאליזם, וגובשו טקסים מתאימים וסמלים חדשים. במחצית השנייה של המאה ה־19 ובראשית המאה העשרים הוקמה מתוך תהליכים אלה גם התנועה הציונית, והפעילות המעשית שבאה בעקבותיה יצרה חברה ארץ ישראלית ייחודית בעלת אידאולוגיה מוצקה. התנועה הציונית והחברה הארץ ישראלית ביקשו ברוב המקרים להתנתק מערכי הדת והמסורת ופיתחו תרבות שתהוה תחליף חילוני לדת, תחליף מקודש כמו הדת עצמה.

התמונה 'הדלקת נרות חנוכה' של הצייר היהודי בן המאה ה־19 מוריץ אופנהיים — שתיעד אירועים משמעותיים במעגל השנה ובמעגל החיים היהודי — מדגישה את הפנים המסורתיות של החג המתבטאות בהדלקת הנרות-

התמונה ‘הדלקת נרות חנוכה’ של הצייר היהודי בן המאה ה־19 מוריץ אופנהיים — שתיעד אירועים משמעותיים במעגל השנה ובמעגל החיים היהודי — מדגישה את הפנים המסורתיות של החג המתבטאות בהדלקת הנרות

כבר מראשית דרכה של התנועה הציונית עסקו דמויות מובילות מתוכה ביציקת תוכן ומשמעות ציוניים לחגים. בוועידת קטוביץ שנערכה ב־1884 הציע הרב שמואל מוהליבר לקבוע את חנוכה כחג הרשמי של תנועת חובבי ציון, ועל אף שהצעתו נדחתה הפך חנוכה למועד החשוב ביותר בקרב האגודות הציוניות באירופה ובארצות הברית. חבריהן ראו עצמם כצאצאי המכבים, ורבות מהאגודות נקראו על שמם של החשמונאים וטיפחו שאיפה לכוח ולעוצמה. נשפי החנוכה שקיימו אגודות חיבת ציון כללו את כל סממני הטקס הדתי, אך נוספו להם שירי געגועים לציון ונאומים על תוכנו הלאומי של חנוכה. לקראת סוף ספרו ‘מדינת היהודים’ הכריז הרצל: ״דור המכבים יקום ושב לתחייה״.

הסמלים והטקסים המסורתיים פורשו מחדש במגמה לרוקן אותם מתוכנם הדתי המקורי ולהטעינם במיתוסים חדשים בעלי אופי לאומי או סוציאליסטי. ככל שגברה המגמה להפוך את חנוכה לחג לאומי, כך החל להיטשטש הממד הדתי שלו. הוצנעה העובדה שהמרד ביוונים פרץ בעקבות גזרות נגד הדת וגם נס פך השמן טושטש, ובמקומם הודגשו גבורתם ואומץ לבם של המכבים בחתירתם לעצמאות מדינית והניצחון על יוון. מיתוס המכבים קיבל תנופה משמעותית ושימש מקור להתעוררות לאומית. הובלטו הגבורה האנושית והרצון להתקומם ולחדש את העצמאות היהודית. אידאולוגיה זו הדגישה את שלילת חיי הגולה המסורתיים והפסיביים שהתאפיינו בציפייה לגאולה משמים.

בתנועה הציונית שינו את סיפור המכבים כך שיעלה בקנה אחד עם ערכיה ויצרו רציפות היסטורית בין דור המכבים לדור התקומה, בבחינת ״בימים ההם בזמן הזה״. תקופת המקרא, שהייתה בעיני המכבים תור הזהב, הפכה גם עבור התנועה הציונית לאות ולמופת. הודגש כי סיפור המכבים התרחש בזכות העלייה לארץ ישראל בימי שיבת ציון, שכן העלייה לארץ הייתה מטרה מרכזית של התנועה הציונית. תקופת הגלות שהפרידה בין התקומה החשמונאית לתקומה הציונית נמשלה לחושך, ולכן דור ההווה, המשול לאור, נתפס כהמשכם הישיר של המכבים אבירי האור. האור הפך למוטיב חוזר בטקסי החנוכה, משום שביטא את היציאה מחשכת הגולה לאורה של ההגשמה הציונית בארץ. המכבים, שנתפסו כחקלאים שהיו נכונים להילחם למען חירות המולדת, התאימו לערכיה של התנועה הציונית, מעין חלוצים ציונים בני העת העתיקה. הציונים רצו לכונן בארץ גוף לאומי שיהיה היורש ההיסטורי של החשמונאים.

תלמידי בית ספר בקרית מוצקין ניצבים בדמות חנוכייה במהלך תרגיל אקרובטי. בגדי ההתעמלות ותרגילי הספורט יוצרים זיקה בין חג האורים לבין גבורת הגוף. שנות החמישיםבאדיבות עיריית קרית מוצקין וביתמונה

תלמידי בית ספר בקרית מוצקין ניצבים בדמות חנוכייה במהלך תרגיל אקרובטי. בגדי ההתעמלות ותרגילי הספורט יוצרים זיקה בין חג האורים לבין גבורת הגוף. שנות החמישים

כדורגל על שם יהודה המכבי

היישוב העברי הציוני המתחדש קיים במהלך ימי החנוכה טקסים פומביים ואירועים ציבוריים שבהם הדגישו את רוח הגבורה ואת מסירות הנפש של החשמונאים, וקישרו בין מעשיהם למעשי החלוצים. החגיגות נערכו בערים, במושבים ובקיבוצים, ובשבת שלפני חנוכה הוקדשו פעילויות שונות לחשבון נפש לאומי, להתרמת כסף לקרן קיימת לישראל ולהסברה בנושא גאולת הארץ.

אחת המסורות הלאומיות הבולטות שהתפתחו בחנוכה ביישוב העברי הייתה מרוץ הלפיד. מרוץ הלפיד בהרי ירושלים, שנות הארבעים או ראשית שנות החמישיםבאדיבות איגוד האינטרנט ישראלי ופיקיוויקי

אחת המסורות הלאומיות הבולטות שהתפתחו בחנוכה ביישוב העברי הייתה מרוץ הלפיד. מרוץ הלפיד בהרי ירושלים, שנות הארבעים או ראשית שנות החמישים

חנוכה נחוג בדרכים מגוונות: מודעה מ־1932 הודיעה כי אגודת הספורט התל אביבית ‘מכבי’ מזמינה את הציבור לשבוע חנוכה במכבי שכלל תחרות כדורגל, הרצאה של איתמר בן אב״י על התרבות העברית, מרוצי אופניים, נשף חנוכה ומסיבת לביבות; ב־1934 הזמינה האוניברסיטה העברית את הסטודנטים לנשף חנוכה אקדמי שכלל ריקודים אמנותיים; וב־1940 ערכה ועדת התרבות של הסתדרות העובדים סיורים בזירות מלחמותיו של יהודה המכבי ובקברות המכבים במודיעין בהדרכת זאב וילנאי.

עיצוב המועדים הוטל בעיקר על מערכת החינוך, ובימים שלפני קום המדינה בתי הספר העבריים הם שנטלו על עצמם את המשימה. היה עליהם לעצב מחדש טקסים וחגים על פי הערכים החינוכיים שהנחילו לתלמידיהם. שולבו בהם דפוסים מסורתיים שביטאו המשכיות ורציפות היסטורית, לצד דפוסים וביטויי חג שהושאלו מהשכנים הערבים, ובהם יריות באוויר ודהירה על סוסים. כל בתי הספר של היישוב העברי ציינו את חנוכה כחג לאומי. בטקסים החדשים הונהגה עלייה לרגל של תנועות הנוער לכפר המכבים מודיעין, והחל מ־1944 הונהג על ידי תנועת מכבי מרוץ הלפיד. גם ההיסטוריוגרפיה הציונית תרמה לגיבוש מיתוס המכבים, והחוקרים הדגישו כי מלחמות המכבים נועדו להשיג חירות לאומית ומדינית.

מרכזן של חגיגות החנוכה היה בתל אביב, הלב הפועם של תנועת התחייה הציונית הארץ ישראלית. עיצוב החגיגות התגבש בהדרגה במשך כשני עשורים. תחילה נערכו נשפים פרטיים, ולעתים שולב בהם המסר הלאומי במסר הדתי, ורק בשנות העשרים באה לידי ביטוי הזהות הלאומית באופן מודגש. מחדשי חנוכה כחג לאומי שזרו בטקסים סמלים שהלכו והשתכללו במהלך השנים. הטקס הגדול והמרשים מכולם היה ‘תהלוכת האור’, שבמהלכו צעדו ברחובות אלפי ילדים ומבוגרים נושאי לפידים ונרות ומניפי דגלים לצלילי תזמורת. העיתונאי אהרן זאב בן־ישי תיאר את התהלוכה בהתרגשות:

״עמך ישראל יבנה, עמך ישראל יבנה! עם ישראל חי, עם ישראל חי״ – עולה ומתפשטת השירה הזאת בכל הרחובות אשר בהם עוברת התהלוכה. עוברים ושבים עוצרים במהלכם, חנויות מתרוקנות, אוטומובילים וכרכרות וכלי רכב אחרים מתעכבים אף הם. כל התנועה הסואנת ההומיה של העיר נפסקת. הס, דום, ילדי ישראל צועדים בתהלוכה, ילד ונר, ילד ואבוקה. ומן הגזוזטראות והחלונות והכרכובים הפונים לרחוב מלוות אותם אלפי עיניים בחיבה (‘מועדים – ספר החנֻכה’, עמ’ 214).

אחת הדרכים להשפיע על עיצוב התרבות הייתה הוצאת ספרים שנועדו להנחיל את הרוח החדשה שנשבה ביישוב. בתרצ״ח (1938) הוציאו לאור הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל וחברת אמנות בע״מ את הכרך הראשון בסדרה ‘מועדים – סדר ספרים לחגי העם’ בעריכתו של חיים הררי. בכרך זה – ‘ספר החנֻכה’ – נכללו טקסטים היסטוריים, דתיים ומסורתיים לצד טקסטים לאומיים ומסות הקשורות לחנוכה. רק סופרים ומשוררים שהתאימו לרוח הספר זכו שיצירתם תתפרסם בו. העורך בחר בקפדנות אילו תכנים ייכנסו לספר, ובאופן עריכת המקורות ביקש להעביר מסר לקוראים. לצד טקסטים דתיים שנכתבו על החג בתקופות קדומות מופיעים טקסטים לאומיים חדשים המנסים להעניק פרשנות מודרנית לטקסטים אלה ואף לנטרל את המסר הדתי הנובע מתוכם.

כרזה של חברי סניף חיפה בגדוד מגני השפה בארץ ישראל מזמינה את הציבור הרחב לסדרת הרצאות ולנשף לרגל שבוע התרבות העברית שחל בחנוכה. אנשי הגדוד קשרו בעקביות בין מלחמת השפות לבין מלחמת התרבות של המכבים במתייוונים-

כרזה של חברי סניף חיפה בגדוד מגני השפה בארץ ישראל מזמינה את הציבור הרחב לסדרת הרצאות ולנשף לרגל שבוע התרבות העברית שחל בחנוכה. אנשי הגדוד קשרו בעקביות בין מלחמת השפות לבין מלחמת התרבות של המכבים במתייוונים

מי היו המכבים?

תפיסתו של חנוכה כמועד לאומי מרכזי הייתה משותפת לכל החוגים בתנועה הציונית, אך הקבוצות השונות ביישוב העברי הגיבו לשינויים שנעשו באופיו של חנוכה באופנים שונים. בכל חוג הודגשו ערכים אחרים, בהתאם ליחס חבריו למסורת היהודית.

תנועת העבודה הדגישה כי המאבק היה בעל אופי לאומי ומעמדי. היו בתוכה גם מי שראו במלחמת החשמונאים גבורה רוחנית ומסירות נפש למען האמונה, אם כי הם הבינו את הניגוד שבין הערכים המסורתיים שעליהם מסרו החשמונאים את נפשם לבין דפוסי התנהגותם בתנועת העבודה וביישוב היהודי כולו. הרוויזיוניסטים הדגישו את ערך הגבורה, את המאבק לעצמאות לאומית ואת השחרור מעול זרים, ויחסם לתרבות יוון היה דו ערכי. אנשי הפועל המזרחי – המחנה הדתי בתנועה הציונית – שילבו בין הפרשנות המסורתית של חנוכה לבין התכנים החדשים של המועד. הם הדגישו כי המרד החל דווקא על ידי שומרי תורה, והם אלה שחירפו נפשם למען שחרור הארץ ושחרור הרוח היהודית.

בשוליים היו גם כאלה שהתנגדו לאופי החדש שקיבל חנוכה ולמרכזיותו במעגל השנה הלאומי של היישוב העברי. הקומוניסטים הובילו קו אנטי ציוני. הם תמכו בעמדת הערבים במאבקם נגד הציונות, והקבילו בין מאורעות תרפ״ט שבהם התקוממו האיכרים הערבים נגד הציונים לבין החשמונאים הכפריים שהתקוממו נגד היוונים. המופתי של ירושלים חאג’ אמין אל־חוסייני הושווה על ידם למתתיהו החשמונאי. הכנענים הסתייגו מחנוכה כיוון שהייתה בו זיקה בין יהדות לציונות, והציגו את המכבים כקנאי דת שנאבקו בעיקר במתייוונים, יריביהם מבית. החרדים ביקרו בעיקר את השימוש בחנוכה לצורך טיפוח האתוס הלאומי של המכבים. הם ראו בכך סילוף משמעותו העיקרית של חנוכה, וטענו כי חוגגי חנוכה מהמחנה הציוני קרובים בהשקפתם ובאורח חייהם למתייוונים יותר מאשר לחשמונאים. לדבריהם, באופי החגיגות בלטו ערכים שטיפחו המתייוונים בהשפעת תרבות יוון.

חוברת שהוציאה ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי בתרפ״ט המשווה בין החשמונאים לבין ההתקוממות הערבית-

חוברת שהוציאה ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי בתרפ״ט המשווה בין החשמונאים לבין ההתקוממות הערבית

הרקע ההיסטורי של חנוכה השתלב היטב עם מטרותיה של התנועה הציונית בארץ ובגולה. עיצובו מחדש תוך הדגשת צדדים מסוימים וטשטושם של אחרים הביא לשינוי אופיו ולהתאמתו למיתוס הציוני. עיצובו הלאומי המודרני של חנוכה משפיע במידה רבה על הציבור הישראלי גם היום. מעניין לבדוק מה נשמר מהמוטיבים שהוכנסו לתוכנו של חנוכה בראשית ימי המדינה ולעמוד על השינויים התרבותיים שהוא ממשיך לעבור, כמו בימים ההם גם בזמן הזה.

גלויה נוגעת ללב קושרת בין חייל בבריגדה העברית, סיוע לילדי השואה ונרות חנוכה לבין המאבק באויב הנאצי, הנרמז בשורה מתוך 'מעוז צור' המצוטטת מתחת לתמונה. הגלויה הופקה על ידי 'הועד הארצי למען החייל היהודי' אשר הוקם בראשיתה של מלחמת העולם השנייה והיה מעין גלגול מוקדם של 'הוועד למען החייל'-

גלויה נוגעת ללב קושרת בין חייל בבריגדה העברית, סיוע לילדי השואה ונרות חנוכה לבין המאבק באויב הנאצי, הנרמז בשורה מתוך ‘מעוז צור’ המצוטטת מתחת לתמונה. הגלויה הופקה על ידי ‘הועד הארצי למען החייל היהודי’ אשר הוקם בראשיתה של מלחמת העולם השנייה והיה מעין גלגול מוקדם של ‘הוועד למען החייל’

נס לא קרה לנו

בשנת תרצ״ז (1936) פרסם אהרן זאב – סופר ומשורר לילדים – את השיר ‘אנו נושאים לפידים‘ במוסף הילדים של עיתון ‘דבר’. זאב כתב את השיר עבור ילדי בית החינוך של זרם העובדים בתל אביב שבו לימד, ובאותה שנה קיימו ילדי תל אביב את תהלוכת הלפידים המסורתית כשבפיהם השיר החדש. שיר זה ליווה מאז גם את העולים ליישובי חומה ומגדל שהחלו קמים באותה עת, והפך עבורם מעין המנון המסמל את הבניין ואת התקומה בעשר אצבעות.

עיון במלות השיר מלמד על פולמוס עם התפיסה המסורתית הרואה את עיקר נס חנוכה במציאת פך השמן החתום בחותמו של כהן גדול שהשמן שבו הספיק להדלקת המנורה במקדש למשך שמונה ימים, ובניצחון המכבים המעטים את היוונים הרבים בעזרת התערבות שמימית. זאב מתנגד להעמדת הפרשנות המסורתית במרכזן של חגיגות חנוכה ומדגיש בפזמון את המעשה האנושי שהוביל לניצחון בזמן הזה.

שיר נוסף המשקף את דחיקת התפיסה המסורתית של חנוכה ואת העמדת ערך הגבורה האנושית במקומה בעידן הציוני הוא ‘מי ימלל‘ שכתב מנשה רבינא ופורסם בחוברת ‘זמירות לעם’ ב־1930. שיר זה עומד בניגוד לפיוט המסורתי ‘מעוז צור ישועתי’ שחובר כנראה בגרמניה בסוף המאה ה־12 או בתחילת המאה ה־13 ונפוץ ברוב קהילות ישראל, ובניגוד לנוסח ‘על הנסים’ הנאמר בתפילה ובברכת המזון במהלך חנוכה. במקורות הקדומים מובעת התפיסה שגם התקומה המדינית בימי החשמונאים התחוללה בזכות נס משמים. הם מדברים על הנסים והנפלאות שעשה הא־ל לעמו, ששיאם הוא חנוכת המזבח. רבינא השתמש בפסוק ״מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ״ (תהלים ק״ו, ב’) והפך אותו על פניו: הא־ל הוצא מהתמונה והמלים הפכו שיר הלל לגבורת ישראל בזמן הזה. הגאולה בשיר היא מעשה ידי אדם, העם בעצמו יקום ויגאל את עצמו.

מרוץ הלפיד באזור קברי המכבים, חנוכה תש״טצילום: דוד אלדן, לע"מ

מרוץ הלפיד באזור קברי המכבים, חנוכה תש״ט

שירים אלה, ושירי חנוכה ציוניים אחרים, מבטאים היטב את המגמה המרכזית של עיצוב תרבותי מחודש של חנוכה כמועד לאומי נטול כל סממן דתי מסורתי, מועד של גאולה בידי אדם ולא בידי שמים.

אנו נושאים לפידים

מלים: אהרן זאב

לחן: מרדכי זעירא

אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ
וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!
 נֵס לא קָרָה לָנוּ
פַּךְ שֶׁמֶן לא מָצָאנוּ
לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ
מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת
הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ
 נֵס לא קָרָה לָנוּ
פַּךְ שֶׁמֶן לא מָצָאנוּ
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם
וַיְּהִי אוֹר!

מי ימלל

מלים: מנשה רבינא

לחן: עממי

 מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל

אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם
 שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל

העידן המודרני

1936
לספירה
מאת: תרצה קאפח

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

מפלצת יוונית בירושלים

מפלצת יוונית בירושלים

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס