• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת העתיקה / מפלצת יוונית בירושלים

מפלצת יוונית בירושלים

המצודה של אנטיוכוס
כמו עצם בגרון
אחת ולתמיד
חורבן עד היסוד
איפה עמדה החקרא?
חדשות מרעישות
מאת: תמר הירדני

החקרא — המצודה הענקית שבנה אנטיוכוס אפיפנס בלב ירושלים — הטרידה את יהודי העיר במשך שנים רבות, גם לאחר שהחשמונאים ניצחו את היוונים והשיגו אוטונומיה. לכן כשהצליחו לבסוף להשתלט עליה הם החריבו אותה עד היסוד, מה שהקשה מאוד על החוקרים לאתר את מיקומה. האם מצודה יוונית שהתגלתה לאחרונה בעיר דוד פתרה את חידת קיומה? | תמר הירדני

המצודה של אנטיוכוס

לציבור הרחב יש תמונה פשטנית למדי של קורות ירושלים בימי החשמונאים: זה התחיל בכיבוש היווני של הארץ, המשיך בגזרות השמד והצלם שהעמיד אנטיוכוס בהיכל והסתיים בכד קטן ובניצחון גדול שבו יהודה המקבי גירש את היוונים הרשעים. אלא שהמציאות ההיסטורית הייתה מורכבת יותר וכללה בין השאר צֶלם גדול בהרבה שנבנה בירושלים. הצלם הזה לא נעלם מנופה ואף איים על שלומה במשך שנים ארוכות. שמו היה ‘החקרא’.

המושג הארמי ‘חקרא’ לקוח מהמלה היוונית ‘אקרא’ שפירושה מצודה או מבצר. זהו גם מקורה של המלה ‘אקרופוליס’ — עיר מבוצרת שחולשת על סביבותיה. כשהיוונים כבשו עיר חשובה הם נהגו לזרוע בה הרס וחורבן ואחר כך להפוך שטח נרחב ממנה למבצר גדול ומאויש היטב כדי להבטיח את השליטה במקום. כך בדיוק עשה אנטיוכוס אפיפנס אחרי שכבש את ירושלים ב־169 לפסה”נ, כמתואר בספר מקבים:

וייפול על העיר פתאום ויך בה מכה רבה ויאבד עם רב מישראל. ויקח את שלל העיר וישרפה באש ויהרוס את בתיה ואת חומותיה מסביב … ויבנו את עיר דוד בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים בצורים ותהי להם למצודה (מקבים א’, א’, ל’־ל”ג, מהדורת אברהם כהנא).

כאשר יוסף בן מתתיהו תיאר את מעשיו הנפשעים של אנטיוכוס בירושלים הוא קרא למצודה זו ‘החקרא’:

ואת חלקי העיר הנאים ביותר שרף, ולאחר שהרס את חומותיה בנה את החקרא שבעיר התחתונה (קדמוניות היהודים י”ב, 252).

רוב המידע על ארץ ישראל בתקופה החשמונאית — וכך גם המידע על החקרא — מקורו בספרי מקבים ובכתביו של יוסף בן מתתיהו. בזכותם אנחנו יודעים כי החקרא הירושלמית אוכלסה בחיל מצב יווני שהורכב בעיקר מאנשי צבא שכירים, אך גם ביהודים מתייוונים שראו עצמם חלק מהכובש והתעמרו באנשי ירושלים. המקורות לא חוסכים את שבט לשונם בתיאורם של אלה. מחבר ספר מקבים א’ למשל מכנה אותם אנשי בליעל, ויוסף בן מתתיהו כותב: “רשעי העם ובני בליעל, ומידם של אלה עלתה להם לאזרחים לסבול רעות ונוראות” (שם).

יושבי החקרא מיררו את חייהם של הירושלמים. הם צברו נשק, בזזו מהבתים אוכל והרגו בתושבים ללא הבחנה. המצב האיום הביא לבריחה המונית מירושלים, עד שבשנת 167 לפסה”נ היו העיר והמקדש לשממה והחקרא נותרה המקום המאוכלס היחיד בה. מצב בלתי נסבל זה בעיר הקודש הוא שהצית את אש המרד במודיעין והתחיל את סיפור חנוכה המפורסם, אולם גם אחרי ניצחונו הראשון והמזהיר של יהודה המקבי בקרב בית חורון ב־166 לפסה”נ נותר המצב בירושלים עגום כשהיה:

וירושלים שממה כמדבר הייתה, לא היה בא ויוצא מבניה. והמקדש מרמס [לרגלי זרים] ובני נכר במצודה משכן לגוים. ותיאסף שמחה מיעקב וישבות חליל וכינור (מקבים א’, ג’, מ”ה).

לא פלא אפוא שכאשר טיהרו סוף סוף החשמונאים את בית המקדש ב־164 לפסה”נ והשיבו את העבודה לדביר קדשנו, הם עשו כל מאמץ לכבוש את החקרא ולחסל את יושביה. עד מהרה הם נוכחו לדעת כי מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. הייתה זו מפלצת ענקית, מוגבהת על גבי פודיום ענק, מבוצרת ושמורה היטב שהייתה כדברי יוסף בן מתתיהו “רמה ונישאה על פני בית המקדש” (קדמוניות היהודים י”ב, 252). יהודה המקבי ולוחמיו ניסו לפרוץ אליה פעם אחר פעם, אולם הצלחתם הכבירה כמעט בכל החזיתות עד אז התנפצה אל מול החיילים היוונים שלעגו להם מעל מגדלי החקרא.

אנטיוכוס החמישי הושב על כס המלכות לאחר מות אביו אנטיוכוס הרביעי בהיותו בן תשע בלבד, ומלך שנתיים עד שהוצא להורג. מטבע עם דיוקנו של המלך הילד המתאר אותו כנראה מבוגר מכפי שהיה באמתבאדיבות CNG coins

אנטיוכוס החמישי הושב על כס המלכות לאחר מות אביו אנטיוכוס הרביעי בהיותו בן תשע בלבד, ומלך שנתיים עד שהוצא להורג. מטבע עם דיוקנו של המלך הילד המתאר אותו כנראה מבוגר מכפי שהיה באמת

כמו עצם בגרון

המצב הבלתי נסבל המשיך גם לאחר מות אנטיוכוס אפיפנס ועליית בנו הילד אנטיוכוס החמישי לשלטון. ירושלים חזרה אמנם לשמש עיר מקדש פעילה ותוססת, אך המצודה המשיכה לעמוד בלב העיר, תקועה באמצע בירת החשמונאים כמו אצבע בעין. יושבי החקרא לא התכוונו להניח לירושלמים לנפשם. הם הגיחו מהמצודה בפשיטות פתע והרגו בעולי הרגל ובתושבי העיר. משלא נותרה לחשמונאים ברֵרה הם הטילו על החקרא מצור ממושך ויושביה נאלצו לזעוק לאנטיוכוס לעזרה:

ויצאו מהם מן המצור … וילכו אל המלך ויאמרו: עד מתי לא תעשה משפט ונקמת את אחינו? … ויתנכרו לנו, וגם אשר מצאו ממנו המיתו ורכושנו בזזו … והנה הם חונים היום על המצודה בירושלים ללוכדה … ואם לא תקדמם במהרה גדולות מאלה יעשו ולא תוכל לעצור בעדם (מקבים א’, ו’, כ”א־כ”ט).

למרות הניצחונות המזהירים בקרבות ביהודה לא הצליחו החשמונאים לכבוש את החקרא. יהודה המקבי מסתער על צבאו של ניקנור. גוסטב דורה, תחריט, המאה ה־19-

למרות הניצחונות המזהירים בקרבות ביהודה לא הצליחו החשמונאים לכבוש את החקרא. יהודה המקבי מסתער על צבאו של ניקנור. גוסטב דורה, תחריט, המאה ה־19

אנטיוכוס החמישי נענה לקריאה ושלח את צבאו להילחם בחשמונאים. היוונים הגיעו לירושלים, השתלטו על בית המקדש וצרו על יהודה המקבי ועל אנשיו שהתבצרו בהר ציון. בסופו של דבר עזבו היוונים את ירושלים בשל בעיות מבית, לאחר שהגיעו להסדר שלום מקומי עם החשמונאים שעל פיו האחרונים יסירו את המצור מעל החקרא. ירושלים המשיכה לתפקד כעיר מקדש פעילה ותוססת, אך הצלם בדמות החקרא ואנשיה המפגעים המשיך להעיב על השמחה.

במשך כל התקופה הזו היו החשמונאים עסוקים בהדיפת התקפות של הצבא היווני בגבולות האוטונומיה היהודית הקטנה שלהם בארץ יהודה. רוב הקרבות הסתיימו בניצחון החשמונאים, ולכן אפשר להבין את התסכול המבעבע שחשו היהודים בשל כישלונם בסילוק הנוכחות היוונית המעיקה כל כך דווקא מירושלים עיר הקודש. החקרא הפכה למקום מקלט ללוחמים יוונים, וכך הגיע אליה גם המצביא היווני ניקנור לאחר שנכשל בקרב מול החשמונאים. הוא ניצל את שהותו בירושלים כדי לנסות להשתלט על הר הבית, קילל אותו ואף איים לשרוף את המקדש. ב־161 לפסה”נ ניצחו החשמונאים את ניקנור בקרב מזהיר ליד העיר חדשה שמצפון לירושלים, ויהודה המקבי הביא את ראשו ואת ידו של המצביא המנוצח בתהלוכת ניצחון מפוארת לירושלים. הוא שלח שליחים אל החקרא והזמין את יושביה לצפות מהחומה במופע של זריעת מורך לב שתכנן עבורם:

ובבואו שמה, ויאסוף את בני עמו … וישלח לקרוא לאנשים אשר במצודה, וירא להם את ראש ניקנור הרשע, ואת יד המחרף אשר שלח בזדון אל בית מקדש ה’ … ואת ראש ניקנור ציווה להוקיע על המצודה למען ייראה לכל וייגלה אות תשועת ה’ (מקבים ב’, ט”ו, ל”א־ל”ה).

פסל ראש של אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס) המוצג במוזאון אלטס שבברליןצילום: Jniemenmaa

פסל ראש של אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס) המוצג במוזאון אלטס שבברלין

אחת ולתמיד

יהודה המקבי לא זכה לראות את ירושלים משוחררת מעוּלָהּ של החקרא השנואה, שכן הוא נהרג בקרב מול המצביא היווני בכחידס ב־160 לפסה”נ. את מקומו ירש אחיו הצעיר יונתן, שכמו יהודה לפניו ניסה בכל דרך להפיל את חומות החקרא הירושלמית. בתגובה חיזק בכחידס אף יותר את החקרא ומילא אותה בתבואה ובאוכל. הוא אף הגדיל לעשות וחטף את בניהם של מנהיגי היהודים בארץ וכלא אותם בחקרא כבני ערובה.

יונתן, המדינאי המוכשר ביותר מבין בניו של מתתיהו (ראו: חגי משגב, “תכנית השלבים של יונתן”, גיליון 31), ניצל סכסוכים שפרצו בבית המלוכה היווני והצליח להתקרב אל המלך דמטריוס הראשון, מחליפו של אנטיוכוס החמישי. הלה שחרר את בני הערובה מהחקרא ואף הבטיח ליונתן כי ימסור לידיו את המצודה כולה. יונתן המתין שנים אחדות בסבלנות, אך לאחר שהתקפות הפורעים בירושלים לא פסקו צר יונתן על החקרא ב־153 לפסה”נ בהחלטה לחסל את האיום הזה אחת ולתמיד. תגובתו של המלך לא איחרה לבוא: יונתן הוזמן לבירור, המלך שב והבטיח חגיגית כי החקרא תימסר לידי היהודים, אך בפועל לא קרה דבר. בשלב זה מצא יונתן פתרון מקורי לבעיית החקרא בירושלים: הוא בנה ‘גדר הפרדה’ — חומה מסיבית בין החקרא לבין העיר:

ויונתן כינס את כל העם לבית המקדש ויעצם לתקן את חומות ירושלים … ולבנות … חומה אחרת באמצעה של העיר ולסגור את העיר מפני המשמרות שבחקרא ולמנוע מהם בכך את שפע מזונותיהם (קדמוניות היהודים י”ג, 181־182).

שפע המזון והמים שהיה בחקרא אפשר לתושביה להחזיק מעמד במשך עשר שנים תמימות, אולם בחלוף הזמן הלכו משאביה והידלדלו. באותם ימים השתלט קצין יווני בשם דיודוטוס טריפון על הממלכה היוונית, רצח את יורש העצר והפך למלך. ב־143 לפסה”נ פתח טריפון במלחמת חורמה נגד האוטונומיה היהודית העיקשת בארץ ישראל ואף הצליח לשבות את יונתן. שמחתם של יושבי החקרא לא ידעה גבול והם קראו לטריפון לבוא ולסייע להם באספקת מזון ונשק. למרות ניסיונותיו לעשות כן לא הצליח טריפון להגיע אל החקרא הירושלמית, ואת זעמו כילה ביונתן שהוצא על ידו להורג.

מהלך עניינים דרמטי זה שכנע את החשמונאים כי עליהם להכניע את החקרא ויהי מה. שמעון, אחיו הגדול של יונתן ויורשו על כס ההנהגה, הידק את המצור סביב החקרא ולא אפשר אפילו לזבוב לצאת ממנה או להיכנס אליה. יושבי המצודה החלו למות בזה אחר זה ברעב, עד שנאלצו לבסוף להיכנע בפני היהודים. קשה לתאר את השמחה שידעה אז ירושלים. עוד שנים רבות אחר כך חגגו בעיר ברוב עם את יום כ”ג באייר, שבו נפלו סוף סוף חומותיה של החקרא בשנת ג’תרי”ט (141 לפסה”נ). הצלֶם הוסר מההיכל ושמעון וגיבוריו ערכו טקס מרגש בעיר:

ויבוא אליה בשלושה ועשרים לחודש השני … בהלל ובכפות תמרים ובכינורות ובתופים ובנבלים ובשירים ובזמירות, כי נשמד אויב גדול מישראל. ויקיים לעשות שנה שנה את היום ההוא בשמחה (מקבים א’, י”ג, נ”א־נ”ב).

אירוע מרגש והיסטורי זה אף זכה לאזכור במגילת תענית, ברשימת הימים החגיגיים שבהם לא מתענים.

יונתן החשמונאי בורח מפני בכחידס אל מעבר לירדן. תחריט, 1730רוני מועלם | סגולה

יונתן החשמונאי בורח מפני בכחידס אל מעבר לירדן. תחריט, 1730

חורבן עד היסוד

עם נפילת החקרא עלתה השאלה מה לעשות בה — האם להשאירה על תלה כחלק מביצור העיר, או להחריבה עד היסוד כדי להבטיח שהיוונים לא ישובו ויכבשו אותה? על פי ספר מקבים א’ בשלב ראשון גירש שמעון את יושבי המצודה, הגביה את חומותיה ושיכן בתוכה חיילים יהודים. דבר זה נחשב למעשה כה ראוי עד כי תיאורו נחקק על לוח נחושת והוצב על עמוד בהר ציון:

ויכתבו על לוחות נחושות וישימו על עמוד בהר ציון. וזה פתשגן הכתב … ובימיו הצליח בידו לגרש את הגויים מארצם, ואשר בעיר דוד אשר בירושלים, אשר עשו להם מצודה אשר ממנה היו יוצאים ומטמאים מסביב למקדש ויעשו רעה רבה בקודש. ויושב בה אנשים יהודים ויבצרה לביטחון הארץ והעיר, ויגבה את חומות ירושלים (מקבים א’, י”ד, כ”ו־ל”ז).

אלא שבהמשך עלה חשש כי היוונים ידרשו בעלות מחודשת על החקרא. כאשר המלך אנטיוכוס השביעי אכן העלה דרישה כזו בשנת 134 לפסה”נ הרס שמעון בתגובה את החקרא עד היסוד, כולל הפודיום הענק שהגביה אותה מעל לגובה הר הבית:

וכולם נתנו את ידם לכך ופירקו את ההר, ולא הפסיקו מעבודתם לא בלילה ולא ביום, ותוך שלוש שנים תמימות ערו אותו עד היסוד ועד המישור החלק. מאותו זמן ואילך התנשא בית המקדש מעל לכל, לאחר שהחקרא וההר שעליו עמדה נהרסו (קדמוניות היהודים י”ג, 217).

 

יהודה נושא את ראשו של ניקנור. פטר פאול רובנס, שנות השלושים של המאה ה־17-

יהודה נושא את ראשו של ניקנור. פטר פאול רובנס, שנות השלושים של המאה ה־17

איפה עמדה החקרא?

שנים רבות חלפו מאז, מבנים גדולים שהיו בירושלים — ובראשם בית המקדש — חרבו גם הם. כובשים באו והלכו, בנים נבנו ונהרסו, וארכאולוגים חרוצים הצליחו לאתר את החשובים שבהם ולחשוף את שרידיהם למען ידע דור אחרון איך נראתה פעם ירושלים. רק מבנה חשוב אחד בתולדות ירושלים בימי הבית השני לא התגלה עד היום — החקרא.

פרופ’ רוני רייך, מהגדולים שבחוקרי ירושלים הקדומה, כתב בספרו ‘הזמנה לארכיאולוגיה’ כי החקרא היא כנראה הבניין הגדול ביותר בתולדות ארץ ישראל הידוע לנו מן המקורות הכתובים בלבד, בעוד איש אינו יודע היכן בדיוק עמדה. תעלומת מיקומה של החקרא הירושלמית העסיקה כמעט כל חוקר של תולדות העיר וקשה למצוא פינה בירושלים העתיקה שלא נבחנה כאפשרות סבירה למיקומה.

מהמקורות עולה בבירור כי החקרא שכנה קרוב מאוד להר הבית והייתה “רמה ונישאה על פני בית המקדש” (קדמוניות היהודים י”ב, 252), אולם לא ברור היכן בדיוק עמדה. על פי ספר מקבים א’ שכנה החקרא כאמור בעיר דוד, ויוסף בן מתתיהו אף מוסיף כי היא נבנתה בעיר התחתונה, אולם תיאור גאוגרפי זה סותר את התיאור שהיא הייתה גבוהה מבית המקדש, שכן עיר דוד והעיר התחתונה של ימי הבית השני נמוכות בהרבה מהר הבית. הקושי העיקרי באיתור החקרא נובע מכך שהיא הוחרבה כאמור עד היסוד על ידי שמעון החשמונאי, ולפיכך לכאורה אין טעם לחפש אחריה בחפירות ארכאולוגיות וכל שנותר הוא להסתמך על מקורות כתובים.

במאמרו “על מקומה של החקרה הסלבקית בירושלים” (‘קתדרה’ 14), שרטט הארכאולוג פרופ’ יורם צפריר מפה מפורטת המציגה דעות של 25 חוקרים, הממקמים את החקרא בתשעה מקומות שונים בירושלים. שישה חוקרים מצדדים בדעה שהיא נבנתה בעיר התחתונה, והאחרים סבורים שהייתה במקום אחר — במקומה של מצודת אנטוניה מצפון להר הבית, בעיר העליונה, בהר הבית עצמו ואפילו בהר ציון.

מפת ירושלים בימי הבית השני עם הצעה לזיהוי החקרא בעיר דוד. מתוך הספר 'אתרים מקודשים מתוך הבשורות', אוקספורד 1903-

מפת ירושלים בימי הבית השני עם הצעה לזיהוי החקרא בעיר דוד. מתוך הספר ‘אתרים מקודשים מתוך הבשורות’, אוקספורד 1903

הארכאולוג פרופ’ מיכאל אבי־יונה הציע — כמו לא מעט חוקרים לפניו — לאתר את החקרא בתחומי הרובע היהודי, בראש פסגה הצופה להר הבית. טענה זו מתיישבת יפה עם ההנחה שהחקרא התנשאה מעל למקדש, אולם היא בעייתית בשל ריחוקה של גבעה זו מהר הבית, מעברו השני של גיא הטירופיאון.

מצודת אנטוניה נבנתה על ידי הורדוס בשנת 35 לפסה״נ ומילאה עבורו ועבור הרומאים אחריו אותו תפקיד שמילאה החקרא עבור היוונים — שליטה על הנעשה בהר הבית. מצודת אנטוניה כפי שהיא מתוארת ב'דגם הולילנד' של ירושלים בימי הבית השני המוצג במוזאון ישראלצילום: אריאלי

מצודת אנטוניה נבנתה על ידי הורדוס בשנת 35 לפסה״נ ומילאה עבורו ועבור הרומאים אחריו אותו תפקיד שמילאה החקרא עבור היוונים — שליטה על הנעשה בהר הבית. מצודת אנטוניה כפי שהיא מתוארת ב’דגם הולילנד’ של ירושלים בימי הבית השני המוצג במוזאון ישראל

חוקר ארץ ישראל בן ציון לוריא והארכאולוג הלל גבע הציעו כי החקרא הייתה צמודה להר הבית מצפון, במקום שבו עמדה כבר קודם לכן מצודת הבירה (באריס) שבנו שליטי הארץ התלמיים ומאוחר יותר מצודת אנטוניה שבנה הורדוס. הצעה זו מתיישבת יפה עם סמיכותה של החקרא להר הבית ועם הדפוס שהיה מקובל במקומות שנכבשו שוב ושוב. בדרך כלל בנה הכובש החדש את הביצורים באותו מקום שבו בנה אותם הכובש שקדם לו, על פי היגיון הגנתי התלוי בטופוגרפיה ובמיקום. אלא שזיהוי החקרא מצפון להר הבית נסתר משלושה נימוקים: ראשית, המיקום אינו תואם כלל את התיאור המופיע בספר מקבים ובקדמוניות היהודים, שלפיו החקרא נבנתה כאמור בעיר דוד; שנית, מהתיאור של פירוק החקרא עולה כי היא ניצבה על פודיום מלאכותי, בעוד הגבעה שמצפון להר הבית מוגבהת באופן טבעי; ושלישית, החקרא נבנתה אחרי שהבירה התלמית כבר עמדה על תלה, ומכאן אפשר להסיק כי מדובר בשתי מצודות שונות שלא נבנו באותו מקום. נעיר רק כי לשיטתו של לוריא החקרא היא היא הבירה התלמית.

בשל הבעיות בשתי ההצעות שהזכרנו העלה הארכאולוג יורם צפריר הצעה מקורית שלפיה החקרא שכנה בתחומי הר הבית של ימינו. יש לזכור כי בית המקדש החשמונאי היה קטן בהרבה ממתחם הר הבית הענק המוכר לנו היום, זה שנבנה על ידי הורדוס לאחר תקופת החשמונאים. רוב ההרחבה של הורדוס הייתה לכיוון דרום, ואם החקרא אכן עמדה צמוד להר הבית מדרום הרי ששרידיה נבלעו במהלך ההרחבה ונקברו תחת רחבת הר הבית. צפריר אף מבקש לזהות חלק מהתפר המוכר בכותל המזרחי — הקדום מבין כותלי הר הבית — כחלק מקיר התמך המזרחי של החקרא היוונית. טענה זו מתיישבת יפה עם התיאור שהחקרא ניצבת על גבי פודיום מלאכותי שהגביה אותה מעל הר הבית, אולם אין דרך לאשש או להפריך אותה בשל האיסור לחפור בתחומי הר הבית.

-

חדשות מרעישות

חוקרים אחרים בחרו לקרוא את המקורות כפשוטם ולמקם את החקרא מדרום להר הבית, ובהם הארכאולוג מאיר בן־דב שהציע למקם אותה בעופל. ההיסטוריון בצלאל בר־כוכבא משך את החקרא עוד דרומה, אל עיר דוד עצמה, והארכאולוג גבי ברקאי הצטרף לדעה זו ומיקם את החקרא בעיר דוד במקום המכונה ‘קברי בית דוד’.

בין אם האתר שהתגלה לאחרונה בעיר דוד הוא החקרא ובין אם לאו, מדובר בלי ספק במצודה יוונית מבוצרת היטב, כפי שמעידים הביצורים שנחשפוצילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

בין אם האתר שהתגלה לאחרונה בעיר דוד הוא החקרא ובין אם לאו, מדובר בלי ספק במצודה יוונית מבוצרת היטב, כפי שמעידים הביצורים שנחשפו

לדעה שהחקרא נבנתה בעיר דוד הצטרף לאחרונה גם הארכאולוג ד”ר דורון בן־עמי, החופר זה שנים בחניון גבעתי הסמוך לגן הלאומי עיר דוד. הממצאים שגילה — המאששים אולי את סברתו — כוללים קטע מרשים מאוד של חומה מבוצרת, חלק ממגדל ענק ברוחב ארבעה מטרים ובאורך עשרים מטרים ושרידי חלקלקה תלולה. תיארוך המצודה לתקופה החשמונאית מבוסס על עשרות מטבעות יווניים שעליהם שמות מלכים מימי אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי — התקופה שבה עמדה החקרא על תלה. כמאתיים ידיות של כדי יין ועליהן חותמות מהאי רודוס מעידות על נוכחות נכרית במצודה. בנוסף התגלו בסביבתה ראשי חצים מברונזה ואבני קלע רבות מעופרת — ממצאים אופייניים לצבא היווני. מיקומם של החצים ואבני הקלע מעידים על כך שהם נורו מהמצודה אל תוקפים שהגיעו אליה מבחוץ. מספרם העצום של אלה מלמד על קרבות עזים שהתחוללו סביב המצודה, והם תואמים את התיאורים ההיסטוריים על ניסיונות חוזרים ונשנים של החשמונאים לכבוש את החקרא מידי היוונים שישבו בתוכה. לכאורה מדובר בחדשות מרעישות.

ידיות כדים עם חותמות מרודוס שהתגלו במצודהצילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

ידיות כדים עם חותמות מרודוס שהתגלו במצודה

ההתרגשות הגדולה המלווה עדיין את הגילוי בעיר דוד מתעמעמת מעט לנוכח שלוש סתירות מהותיות שאינן עולות בקנה אחד עם הטענה שלפיה המצודה שהתגלתה היא החקרא. ראשית, מיקומה של המצודה לא מתיישב עם המקורות שלפיהם החקרא הייתה סמוכה מאוד לבית המקדש, שכן יש מרחק רב בין המקום שבו התגלתה המצודה לבין גבולו הדרומי של הר הבית החשמונאי. שנית, החקרא מתוארת במקורות כמצודה גבוהה שחלשה על הר הבית מלמעלה. הפרש הגובה בין חניון גבעתי לבין הר הבית הוא גדול מאוד, ואם החקרא אכן מוקמה שם הרי שהפודיום שעל גביו נבנתה צריך להיות גבוה במידה בלתי סבירה, בוודאי באמצעים הטכנולוגיים של אותם ימים. שלישית, כל המקורות מתארים הרס מכוון של החקרא עד סלע היסוד ממש, בעוד בחניון גבעתי נחשפו קירות ומגדלים של המצודה.

לטובתו של הזיהוי החדש של החקרא בחניון גבעתי אפשר לומר כי מדובר כנראה במצודה יוונית גדולה מהתקופה הנכונה, וכי המקורות ההיסטוריים אינם מספרים לנו על מצודות יווניות גדולות אחרות בירושלים. אם אכן מדובר בחקרא, הרי שהתיאורים של יוסף בן מתתיהו ושל ספרי מקבים על גובהה של החקרא מעל הר הבית ועל החרבתה עד ליסוד הם מוגזמים.

אז האם אמנם התגלו שרידי החקרא בחניון גבעתי? ייתכן, אך ייתכן גם שלא. מה שבטוח הוא שלמצודה היוונית שנחשפה בעיר דוד יש חלק חשוב בתולדותיה של ירושלים החשמונאית והיא מזכירה לנו — לכבוד חנוכה — כי נס גדול היה פה.

לקריאה נוספת:
בן ציון לוריא, “מקומה של החקרה — בצפון הר הבית”, ‘קתדרה’ 21, תשרי תשמ”ב, עמ’ 31־40;  בצלאל בר־כוכבא, ‘מלחמות החשמונאים — ימי יהודה המקבי’, יד יצחק בן־צבי ומשרד הביטחון, תשמ”א, עמ’ 315־324; מאיר בן־דב, ‘חפירות הר הבית בצל הכתלים ולאור התגליות’, כתר, 1982, עמ’ 65־69;  הלל גבע, “ירושלים החשמונאית בראי הארכאולוגיה — הערות לטופוגרפיה העירונית”, ‘ספר ארץ ישראל’ ל”א (ספר נצר), החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ’ 57־75; דורון בן־עמי ויאנה צ’חנוביץ’, “מערכת הביצור הסלאוקית בחניון גבעתי, עיר דוד”, בתוך ‘חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה’ ט’, האוניברסיטה העברית תשע”ו, עמ’ 313־322.

העת העתיקה

141
לפנה"ס
מאת: תמר הירדני

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

חיל המרכבות של אחאב

חיל המרכבות של אחאב

יופייה הדומם של עיר הקודש

יופייה הדומם של עיר הקודש

בין חורבן לבניין

בין חורבן לבניין

משיח לפי תומו

משיח לפי תומו

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס