• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / עברים בצל הצלב

עברים בצל הצלב

איננה פולין
גבינות וייסורים
אוניברסיטה וישיבה 
הגטו
התקווה בישראל
מאת: יואב שורק

פדובה קנתה לה מקום של כבוד בתולדות ישראל כעירם של חכמים ומלומדים. חיים יהודיים תוססים ורחבי אופקים שקקו בעיר האוניברסיטאית, אך תמיד בתודעת גלות מובהקת. רשמי מסע | יואב שורק

איננה פולין

שמי חורף אפורים – במידה שכלל אינה מוכרת בשמי האור הארצישראליים אפילו בשיא החורף – הפכו את הנופים לכעורים. הפראצ’ה ביאנקה (‘חץ לבן’), הרכבת המהירה הנוסעת ממילנו מזרחה – דרך ברשה, ורונה ופדובה עד ונציה – גומעת מרחקים ונופים שטוחים, שתחת שמים אלה נראים ממש כמו מסע קודר בפולין. שורות של עצים דקים בשלכת תוחמים שדות שחורים, פה ושם ניצב לו בית חווה ישן ומפעם לפעם חוצה הרכבת עיירה שבתיה הצבעוניים רק מוסיפים לחושך. איטליה, שבמונחים אירופיים נחשבת לארץ היופי שטוף השמש ואהבת החיים, מזכירה לנו את מה שהייתה עבור היהודים שחיו בה מאות ארוכות של שנים: ארץ של גלות, ולעתים קרובות גלות משפילה ומייסרת.

בזיליקה אפופת מוות. ‘מותו של ישו’, עיטור של דונטלו למזבח הבזיליקה על שם אנטוניוסיואב שורק | סגולה

בזיליקה אפופת מוות. ‘מותו של ישו’, עיטור של דונטלו למזבח הבזיליקה על שם אנטוניוס

בספרו ‘במראה כסופה’ מנפץ ראובן בונפיל, אולי החשוב שבחוקרי יהדות איטליה, את מיתוס האידיליה שהתקיימה כביכול בין יהודים לנוצרים באיטליה בימי הרנסנס. במאות ה-15 וה-16 חיו היהודים בתנאים מגבילים ומשפילים. הם היו מעטים, וחיו בקהילות קטנות ומפוזרות בתוך חברה שראתה בהם סרח עודף ומאוס. עיסוקם העיקרי היה הלוואה בריבית – תפקיד חיוני אך שנוא. רוחות הרנסנס חדרו אמנם גם לעולם היהודי, כשם שרוח הזמן חודרת תמיד, לעתים קרובות מבלי משים, גם אל חברות מיעוט; אך רוחות אלה לא נגעו כלל בתשתית החברתית, שביסודה אפליה מובנית ועקבית בין החברה הנוצרית ההגונה לבין הנספח היהודי שנתפס מקולקל במהותו ונסבל בקושי.

אך איטליה אינה בריטניה או פולין, וגם בחורף לא תמיד השמים אפורים. כשהשמש מפציעה בין העננים, או כשהסמטאות העתיקות מסתירות ממילא את השמים, יופיה של איטליה שב ומזכיר את הגלות שאינה רחוקה מדי. גלות ששומרת זיקה עזה לעברית, שחיה נוסחאות ארצישראליות עתיקות. ארץ ים תיכונית שאפשר לגדל בה גפנים ורימונים, ושרק מרחביו הכחולים של הים – הרבה מאוד ים – מפרידים בין חופיה לבין אלה של הארץ המובטחת.

ואולי בשל כך תרבות הגלות של יהודי איטליה רחוקה מזו של אחיהם – ובמידה רבה צאצאיהם – האשכנזים. כל הקורא בכתביהם של גדולי ישראל שחיו באיטליה חש את הקרבה הפשוטה לחיים: רוחות הפרישות המהדהדות בספרות הרבנית האשכנזית נעדרות מהרפרטואר התודעתי של יהודי איטליה, והיותו של היהודי ‘אדם’ לפני הכל נתפסה כאן כמובנת מאליה. יהדות בגובה העיניים. לא במקרה, המקום הראשון שבו ידוע לנו בתולדות ישראל על תקנות נגד מותרות הוא איטליה. לאסתטיקה כאן ניתן משקל רב, הניכר לא רק בבתי הכנסת היפהפיים אלא גם בכתבי הרבנים בני דור הרנסנס, שהעיסוק בחכמות היפות של פילוסופיה, רטוריקה, שירה ולשון היה עבורם טבעי ומתבקש.

מראה חלקי של הפראטו דלה ואלה מסוף המאה ה-19. הכיכר הגדולה באיטליה משתרעת על פני תשעים דונם ובלבה תעלת מים אליפטית שמשני צדיה שורות פסלים של דמויות הקשורות לעירתומס לוק

מראה חלקי של הפראטו דלה ואלה מסוף המאה ה-19. הכיכר הגדולה באיטליה משתרעת על פני תשעים דונם ובלבה תעלת מים אליפטית שמשני צדיה שורות פסלים של דמויות הקשורות לעיר

גבינות וייסורים

פדובה נודעת בתולדות עם ישראל בזכות מהר”ם פדובה, הוא הרב מאיר קצנלנבוגן (1565-1473) שאמנם נולד בפראג אך חי בעיר, כיהן בה ברבנות ונקבר בבית העלמין העתיק שלה; ובזכות רמח”ל, רבי משה חיים לוצאטו (1746-1707), יליד העיר. לוצאטו הצעיר למד בעיר מפי רבו, רבי ישעיה באסאן, מגדולי רבני איטליה. כצעיר גאון ייסד בעיר ‘חבורה קדושה’ שביקשה לקרב את הגאולה בלימודה. עיסוקו בקבלה ויומרתו הגדולה עוררו עליו קטרוגים, וסופו שנאלץ לעזוב את עירו ואת איטליה בכלל, עד שעלה לארץ ישראל והגיע לעכו שבה נפטר. בעולם נודעה פדובה בזכות האוניברסיטה שלה, מן העתיקות והיוקרתיות באיטליה, שרמח”ל נמנה על תלמידיה – וגליליאו גליליי על מוריה.

העיר עלתה לגדולה בימי הרנסנס, ורוחם של הימים הללו עודה שורה בין סמטאותיה. שתי חומות מקיפות אותה: חומה אחת מהמאה ה-13 תוחמת את לב העיר בעזרת נהר בקיליונה שממלא את החפיר סביב שלוש מרוחותיה. החומה הגדולה יותר, שברובה עדיין עומדת על תִלה, היא מהמאה ה-16, והיא כולאת בתוכה שטח גדול מאוד, המעיד על שגשוגה של העיר באותן שנים.

המראה הלילי של כיכר השוק שלפני ‘ארמון התבונה’ (פלאצו דלה רגיונה), משלים את השיש המואר באור יום של מגדל ששמר על כיכר הכניסה לארמון המלך. השעון האסטרונומי הענק שהותקן עליו ב-1437 פועל עד היום. גלגל המזלות מעיד על התקופה שבה חולקו השמים ל-11 מזלות בלבדיואב שורק | סגולה

השעון האסטרונומי הענק שהותקן על המגדל בכיכר השוק ב-1437 פועל עד היום. גלגל המזלות מעיד על התקופה שבה חולקו השמים ל-11 מזלות בלבד

הליכה ברחובות העתיקים יוצרת את הרושם שמדובר בעיר קטנה, נינוחה ושקטה; אבל העובדות מספרות אחרת: פדובה היא לבו של אזור מטרופוליטני רב אוכלוסין, מתועש מאוד, המשמש גם מרכז תקשורת וצומת תחבורתי מרכזי עבור איטליה כולה.

מחוץ ללב העיר העתיק, בין החומה הפנימית לחיצונית, נמצאים שני האתרים המרשימים ביותר בעיר. ראשון הוא הפראטו דלה ואלה, כיכר ענקית שנוצרה במאה ה-18 ובמרכזה גן אליפטי המוקף בתעלת מים ובשורות פסלים. בבוקרו של אותו יום שני סגרירי שבו ביקרתי במקום הוקמה בכיכר רחבת הידיים שורה של דוכני שוק שהציעו לחמים ומיני מאפה, גבינות שונות ומבחר רב של נקניקים ומוצרי בשר. ההבחנה בין מציעי המרכולת אינה סתמית אלא קשורה במסורות הקולינאריות והחקלאיות של הארץ: מוצרי כל דוכן מובאים מאזור מסוים ועשויים על פי המקובל בו מדורי דורות. את העין הישראלית, אגב, לוכד שלט המפנה לכיכר הצמודה לפראטו מדרום, הקרויה על שמו של יצחק רבין. בסמוך נמצא הגן הבוטני העתיק של האוניברסיטה, שהוקם באמצע המאה ה-16 והוא כיום הגן הבוטני הפעיל העתיק בעולם.

לא רחוק מהכיכר החדשה מצויה ‘הבזיליקה של הקדוש’ (Basilica del Santo)- מכלול מבנים גדול שראשיתו במאה ה-13, ובמרכזו בזיליקה על שמו של אנטוניוס מפדובה המקיפה את קברו. אנטוניוס, שנחשב למגנה של העיר, היה נזיר פרנציסקני שהגיע לאיטליה מפורטוגל ונודע כמחולל נסים. הוא נפטר ב-1231 וכעבור שנה הוכרז כקדוש. סביב דמותו וסביב הבזיליקה שפע גילויים עממיים של הקתוליות: אנשים צובאים על המקום לבקש ישועה, ופרוספקט שמוצע למבקרים מעודד אותם לנצל את ביקורם אצל הקדוש כדי להתברך. הכנסייה המקומית מציגה תערוכה מיוחדת ובה אוסף עצום ומרתק של פריטים – פעוטים לצד מרשימים ויקרים – שאנשים הכינו לכבודו של אנטוניוס כאות תודה או כסגולה להצלחה.

הקבר עצמו עטוף בהמוני פתקים ותמונות, אפוף ניחוחות כבדים של נרות, ומצטייר בעין יהודית כפגאניות העטופה ברדיד דק של מושגים מונותיאיסטיים. לתחושה זו תורמים לא רק אינספור העיטורים והפסלים שממלאים את הבזיליקה – בניגוד לחללים שנועדו לעורר כמיהה אל הנשגב והמופשט – אלא גם פולחן המוות שנוכח בה, הן בהימצאותו של הקבר בפנים והן במוות הנשקף מפניהן של רבות מהדמויות. את עיניי לכדו גם שלטים המציעים לבעלי חטאים תאי וידוי, והופעתם של הכמרים המשדרת פרישות סגפנית בתוך חברה שהמרחב הציבורי שלה מאופיין במתירנות גמורה. כביכול, אלה אחראים על החיים ואלה על המוות והאשמה.

המראה הלילי של כיכר השוק שלפני ‘ארמון התבונה’ (פלאצו דלה רגיונה), משלים את השיש המואר באור יום של מגדל ששמר על כיכר הכניסה לארמון המלך. השעון האסטרונומי הענק שהותקן עליו ב-1437 פועל עד היום. גלגל המזלות מעיד על התקופה שבה חולקו השמים ל-11 מזלות בלבדיואב שורק | סגולה

המראה הלילי של כיכר השוק שלפני ‘ארמון התבונה’ (פלאצו דלה רגיונה), משלים את השיש המואר באור יום של מגדל ששמר על כיכר הכניסה לארמון המלך.

אוניברסיטה וישיבה

נניח לתאולוגיה שעוד נשוב אליה בהמשך, וניכנס אל הלב העתיק של העיר, שגם היום מהווה מרכז של חיים סטודנטיאליים תוססים. הרחובות הציוריים מרוצפי האבן נשפכים אל תוך סטווים מקורים ואל כיכרות שעומדות על תלן מאות שנים, ובמרכזן מבנים מונומנטליים מהמאות ה-13 וה-14. מבנה מרשים אחד הוא מושב מועצת העיר, מבנה אחר הוא מגדל שעליו שעון אסטרונומי שעובד מאז 1437, מבנה שלישי הוא הכנסייה המקומית. בלב העתיק של העיר, סמוך לפיאצה דל ארבה, נמצאים שני מרחבים שיעניינו אותנו במיוחד: האוניברסיטה והגטו.

האוניברסיטה של פדובה היא מהעתיקות באירופה, ובעלת משקל ניכר ביוקרתה של העיר. גם היום האוניברסיטה נחשבת כאחת המובילות באיטליה, והעיר היא אבן שואבת לסטודנטים – כולל סטודנטים ישראלים המגיעים לפדובה בעיקר כדי ללמוד רפואה. בלי ידיעתם, הם סוגרים מעגל היסטורי מופלא: בימי הביניים המאוחרים הייתה אוניברסיטת פדובה האוניברסיטה היחידה שאפשרה ליהודים לחבוש את ספסליה, ואלה ניצלו את ההזדמנות בעיקר כדי ללמוד רפואה. במשך מאתיים שנה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18, הוסמכו בה כ-230 רופאים יהודים. לא במקרה דווקא אוניברסיטה זו אפשרה ליהודים ללמוד בה: היא הייתה אוניברסיטה עצמאית שהוקמה בעקבות רצונה של קבוצה מאנשי אוניברסיטת בולוניה, העתיקה עוד יותר, בהרחבת החופש האקדמי. במשך השנים אימצה האוניברסיטה את הסיסמה Universa universis patavina libertas, שמשמעותה בעברית היא: החירויות של אוניברסיטת פדובה הן אוניברסליות. השלטונות השונים שהתחלפו בעיר כיבדו על פי רוב את החירות זו. לא רק יהודים נהנו משוויון זה. ב-1678 העניקה אוניברסיטת פדובה לראשונה בהיסטוריה תואר דוקטור לאישה.

הלב העתיק של האוניברסיטה מרוכז סביב כיכר, ויש במתחם כיום מבנים עתיקים הרוויים בתודעה ההיסטורית של המוסד היוקרתי, לצד חנויות ספרים ובתי קפה המשרתים את אוכלוסיית הסטודנטים הצעירה. בין 1592 ל-1610 לימד באוניברסיטה המפורסם שבמוריה – גליליאו גליליי. בשנותיו באוניברסיטה, שבהן נהנה משקט כלכלי שאִפשר לו להתמסר למחקריו, עסק בין השאר בשכלול הטכנולוגיה החדשה של זמנו – הטלסקופ – ובצפייה בגרמי השמים בעזרתו. השאר, כידוע, הוא היסטוריה. בפינת החומה העתיקה של פדובה מצוי מגדל שמשמש כיום את המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטה. לא צריך להתלהב: המקום הפך למגדל תצפית אסטרונומי רק במאה ה-18, הרבה אחרי שגליליאו נקבר בפירנצה, בבזיליקה קתולית כמובן. כצפוי, גליליאו משמש נכס תיירותי בפדובה, והרחוב שבו גר לפני שנדד לפיזה, לרומא ולבסוף לפירנצה נקרא על שמו, ובו גם שלט המסמן את הבית עצמו.

אידאל ההשכלה מרחף כנראה בחללה של העיר, שכן זו הפכה גם למשכנן של ישיבות חשובות בתקופות שונות. הרב מאיר קצנלנבוגן, שהזכרנו למעלה, הגיע לעיר כדי ללמוד בישיבתו של הרב יהודה מינץ, שקיבל לשם הפעלת הישיבה מבנה ומשכורת מהקהילה. בחיבורו של רבי אליהו קפשאלי ‘סדר אליהו זוטא’ (שעליו כתב עשהאל אבלמן ב’סגולה’ 4) מתואר משהו מסדר הלימוד בישיבת פדובה באותם ימים:

בבוקר, אחרי יוצאו מהישיבה שבו היה מפלפל עם יתר הרבנים, היה יושב בדירתו ומגיד ההלכה למי שלא היה להם כוח העיון בהחלט … ואחר האוכל בין הערביים היו באים גם התלמידים הגדולים והחריפים והיה מגיד להם התוספות, וכמו כן בני העשירים והשועים – אשר היו משכירים להם רב מיתר רבני העיר כדי ללמדם ביותר התמדה וגם כן שעה רבה ואין נגרע מעבודתם דבר ממה שהיו צריכים – היו לומדים עם רבניהם בבוקר ההלכה וכי ינטו צללי ערב את התוספות.
וליום המחרת לאחר התפילה היה הולך הרב עם תלמידיו שהיו דרים עמו בבית, כאשר כתבנו, בבית אחד קטן שהיה בחצר בית הכנסת הגדול של פדואה, והוא הנקרא ישיבה; והיו סביב סביב הבית כיסאות וסמוכות של עץ, שמה ישבו כיסאות למשפט התלמוד.
ואז היו מתקבצים יתר הרבנים והלומדים עם תלמידיהם, והיה הרב מתחיל להקשות וכל אחד משיב לו איש ואיש כפי מעלתו, ואחר כך כל אחד היה מקשה ומתרץ ומוציאים לאור תעלומה, וזהו הנקרא פלפול הישיבה. והיה מפלפל כל אחד עם בן זוגו, הגדול כגודלו והצעיר כצעירותו.
והפלפול הזה היה נעשה מבחוץ, רצוני מבלתי שיפתחו ספר, כי הייתה ההלכה שגורה בפי הכל, ולא היה שם אתם בלתי גמרת הרב, שבו היה מראה להם ההלכה יומי (מתוך ‘במראה כסופה’, ראובן בונפיל, הוצאת מרכז זלמן שזר, עמ’ 112).

גם הרמח”ל למד כאמור בפדובה. הוא היה בשלב מסוים סטודנט באוניברסיטה המקומית, אך עיקר לימודו היה מפי רבו רבי ישעיה באסאן, והוא אף מצא בעיר חברים שיצטרפו לפעולותיו המשיחיות. במאה ה-19, כאשר האזור היה בשליטת האימפריה ההבסבורגית (האוסטרית), הוקם בעיר בית מדרש לרבנים שפעל בה במשך כחמישים שנה ועבר לרומא אחרי השלמת איחוד איטליה ב-1870. בראש בית המדרש עמד שמואל דוד לוצאטו, שד”ל – פרשן המקרא, המתרגם, המשורר והמלומד שעסק רבות במחקר והיה ממובילי ‘חכמת ישראל’ בדורו.

בית המדרש היה אופייני ליהדות איטליה: נמזגו בו נאמנות שמרנית למסורת עם פתיחות טבעית להשכלה רחבה. לא היה בו מן הסחף שאפיין את אנשי חכמת ישראל האשכנזים, ש”נמשכים אחר ההמון, מניחים ללאומיות שיכבה, וללשון אבותינו שתישכח מפי זרענו, ולאתאיזם שיתגבר בקרבנו בכל יום”, כפי שכתב שד”ל באיגרותיו (איגרות שד”ל, עמ’ 600). גישה זו, המחניפה לחכמי האומות ומפנה עורף לחכמת חז”ל, עתידה לדברי לוצאטו להביא לכך “שתתמעט דמות ישראל והיו נבזים ושפלים בעיני כל העם” (שם). גישה מתונה זו מסבירה את האנומליה של יהדות איטליה בין האשכנזים. בעוד שאצל האחרונים התפצלה הקהילה ונוצרו רפורמה, אורתודוקסיה וכן הלאה, אצל האיטלקים הכילה הקהילה המסורתית את רוחות השינוי, וכך נחסך ממנה הקרע הגדול.

שתי מלים עבריות ברחוב הכיכרות בגטו (ויה דלה פיאצה) הן העדות היחידה לקיומו של בית הכנסת האשכנזי, שהיה הגדול והחשוב בבתי הכנסת שפעלו בפדובה עד המאה העשריםיואב שורק | סגולה

שתי מלים עבריות ברחוב הכיכרות בגטו (ויה דלה פיאצה) הן העדות היחידה לקיומו של בית הכנסת האשכנזי, שהיה הגדול והחשוב בבתי הכנסת שפעלו בפדובה עד המאה העשרים

הגטו

רחוב קטן אחד, כמחצית מרחוב קטן שני ועוד נתח קטן מרחוב גדול יותר – ויה דל ארקו, וחלק מרחוב סולפרינו ומוויה דה פיאצה – זהו הגטו היהודי של פדובה. בתוך המרחב הזה, שאורך הרחובות בו מסתכם בלא יותר מ-150 מטר, הצטופפו היהודים החל מ-1603 ועד לשלהי המאה ה-18. עוד לפני סגירת שערי הגטו שטח זה היה לבו של אזור המסחר היהודי, וגם כיום השכונה כולה מכונה ‘גטו’, כולל החלקים שמעבר לשעריו, שמהם לא נותר שריד.

לבו של אזור המסחר היהודי, אמרנו, אך לא כך היה תמיד: מסתבר שבתקופות קדומות יותר התגוררו היהודים בשכונה אחרת, הנמצאת בין החומה הפנימית לזו החיצונית, ליד רחוב הנקרא כיום ויה סבונרולה. שם נמצאים גם בתי העלמין העתיקים, ובהם קבריהם של מהר”ם פדובה ושל בנו שמואל יהודה קצנלנבוגן, כמו גם של גיבור מקומי אחר – הרופא אברהם קטלאן, שטיפל בנפגעי המגפה שפרצה ב-1631 ואף כתב על כך ספר (בית העלמין נמצא בוויה וויאל פינת רחוב קאמפניולה, אך על מנת לבקר בו יש צורך בתיאום מראש). בבית העלמין החדש, הממוקם בוויה סוריו שמחוץ לחומה החיצונית, נמצא קברו של שד”ל, לצד שרידים שהוצלו מבית העלמין העתיק של העיר, שנמחה מן העולם ב-1509 בעת מצור שהוטל על פדובה. בבית העלמין העתיק היו קבורים מהר”י מינץ ודון יצחק אברבנאל, מגדולי חכמי ישראל שגורשו מספרד, שנפטר בוונציה ב-1503.

הגטו בפדובה הוקם עשרות שנים אחרי הגטו בוונציה, שהיה הראשון בעולם. הגטאות הוקמו בלחץ האפיפיור, שהתנגד לסובלנות שהפגינו השליטים באיטליה, שאפשרה את מגורי היהודים בערים. באמצעות הגטו ביקשו השליטים המקומיים, שלא רצו או שלא יכלו לגרש את היהודים, להצהיר על היבדלות מהם, ולהעניק בכך לגיטימציה להישארותם בעריהם. הגטו היה ללא ספק ביטוי של השפלה, ואף גרר אחריו צפיפות ובעיות נוספות, אך הוא גם עיגן את הנוכחות היהודית בערי איטליה וביסס במידה לא מעטה את הקהילות.

החיים בגטו לא היו פשוטים. ב-1630 למשל מתו במגפה למעלה ממחצית מהתושבים. אך הגטו היה גם מקום מגונן. ב-1684, בעת שהתורכים צרו על בודה שבהונגריה, הופצה שמועה שיהודי בודה הם שהסגירו את העיר לידי המוסלמים; המון מוסת התנפל על הגטו של פדובה, חולל נזקים לרכוש וכמעט פגע בנפש. בחסות הצבא העירוני הסתגרו היהודים בבתיהם במשך שישה ימים, עד שהשמועה הוזמה וההמון נרגע. י’ באלול נחוג מאז בפדובה כ’פורים של בודה’.

עם הקמת הגטו פעלו בו שני בתי כנסת – אשכנזי ואיטלקי. בהמשך נוספו עליהם שני בתי כנסת ספרדיים, אחד ציבורי ואחד פרטי. הנוסח האיטלקי עשוי להיראות במבט ראשון כמעין פשרה בין שני הנוסחים המוכרים והנפוצים יותר – האשכנזי והספרדי – אולם יסודותיו עתיקים מאוד ואינם קשורים כלל למורשת מגורשי ספרד, זו שעיצבה את הנוסח במקומות רבים אחרים בעולם היהודי.

בחלוקה הסכמטית בין יהדות ספרד הנשענת על מורשת בבל לבין יהדות אשכנז הנשענת על מורשת ארץ ישראל, האיטלקים נמנים ללא ספק על הצד האשכנזי. יהדות אשכנז מבוססת במידה רבה על יהודים שהגיעו אליה מאיטליה, ואלה גם שבו אליה מפעם לפעם כשתנאי החיים באירופה שמצפון לאלפים נעשו קשים יותר. במאות ה-14 וה-15 הגיעו לצפון איטליה קבוצות משמעותיות של מגורשים יהודים, אולם אלה לא באו מספרד ומפורטוגל אלא דווקא מצרפת ומאשכנז. למרות שהגיעו למקומות שבהם כבר גרו יהודים, הפכו מגורשי אשכנז למרכז הקהילות. אם נתחקה אחר המשפחות הוותיקות והנודעות של יהדות צפון איטליה, נמצא שבדרך כלל מדובר במשפחות שהגיעו לשם מצרפת או מאשכנז.

אין זה מפתיע אפוא שלמרות השוני הרב באקלים התרבותי בין איטליה לאשכנז, היה מהר”ם פדובה הפוסק האשכנזי החשוב בדורו. לא צריך להתפלא גם על כך שהשם לוצאטו – שם משפחתם של רמח”ל ושד”ל – מעיד למרות צלילו האיטלקי על מוצא המשפחה מאשכנז, מחבל לוסאטיה שמצפון לצ’כיה, המחולק כיום בין גרמניה לפולין.

מגורשי צרפת ואשכנז הצטרפו לקבוצות של מגורשים ותיקים יותר: יהודי סיציליה ודרום איטליה שגורשו כבר בשלהי המאה ה-13. מגורשי פורטוגל הגיעו מאוחר יותר, במספרים קטנים ועם מנטליות משלהם.

בית הכנסת האשכנזי היה גאוותם של כל יהודי העיר. לבית הכנסת שני פתחים – אחד מתוך החצר הפנימית של לב הגטו ואחד מרחוב דה פיאצה – ועל כל אחד מהפתחים רשומות בעברית המלים ‘בית תפילה’. המתבונן יכול לאתר גם את החלונות המקושתים בקומה העליונה, ששימשה כחלל המרכזי של בית הכנסת. כמו בתי הכנסת המפורסמים בוונציה, גם בפדובה היכל התפילה אינו ממוקם במפלס הרחוב אלא בקומה עליונה. על הבניין, הצבוע בגוון אדמדם, שלט שיש קטן שבכותרתו הפסוק “ובנו חרבות עולם” בעברית. מתחתיו, באיטלקית, נכתב שהבניין הושחת על ידי אנטישמים במאי 1943, ושוקם על ידי הקהילה המקומית ב-1998.

מבתי הכנסת הספרדיים שהיו בפדובה לא נותר זכר. בית הכנסת הספרדי הגדול הופצץ במלחמת העולם השנייה, וארון הקודש והבימה שלו – ששרדו את ההפצצה – הועלו לירושלים והם משמשים את קהילת ‘רננים’ שבהיכל שלמה. בית הכנסת האשכנזי, שנקרא גם בית הכנסת הגדול, הוצת ב-1943, ומאז לא שוקם כבית כנסת. ארון הקודש שלו הועבר לבית הכנסת המרכזי של שכונת יד אליהו בתל אביב.

המגדל הישן הוא עד היום הנקודה הגבוהה בעיר העתיקה, ומיקומו בפינת החפיר של החומה הפנימית מעניק לו מראה קסום במיוחד. המחלקה לאסטרונומיה של האוניברסיטה הקימה בו מוזיאון ונהנית מיוקרת שמו של גליליאו גליליייואב שורק | סגולה

המגדל הישן הוא עד היום הנקודה הגבוהה בעיר העתיקה, ומיקומו בפינת החפיר של החומה הפנימית מעניק לו מראה קסום במיוחד. המחלקה לאסטרונומיה של האוניברסיטה הקימה בו מוזיאון ונהנית מיוקרת שמו של גליליאו גליליי

התקווה בישראל

בית הכנסת הפעיל המשמש כיום את יהודי פדובה הוא בית הכנסת האיטלקי ברחוב סולפרינו. במקום שוכנים גם משרדי הקהילה היהודית ומשרדו של הרב. בית הכנסת יפה ומרשים, אך רק מבפנים. המקום אינו מזמין אורחים; ישראלים המבקרים בפדובה לא יוכלו לבקר בו אם לא יתאמו את ביקורם מראש עם הקהילה. הפרופיל הנמוך נשמר במכוון, אולי יותר בשל מנטליות של חשש מאשר בשל איום ממשי כלשהו.

במשרדים שליד בית הכנסת אני פוגש – לאחר תיאום מראש – את רבה של פדובה, הרב אהרן (אדולפו) לוצ’י. לוצ’י, יליד 1967, אינו מקומי. הוא בן למשפחה יהודית ותיקה מרומא, שלמד בבית המדרש לרבנים שם ואף חבש שנה אחת את ספסלי ישיבת הכותל בירושלים. את השיחה הוא מנהל בעברית צברית כמעט. יש לו קרובים רבים בישראל, והוא מתעתד לעלות ארצה עם אשתו ושלושת ילדיו. לדבריו, הזיקה של יהודי איטליה לישראל חזקה מאוד, ללא קשר לרמה הדתית או לעמדות פוליטיות. “אין תקווה בגולה”, הוא מעיר, ומעריך שעלייתם של צעירים שזהותם היהודית חזקה היא רק שאלה של עיתוי.

בשכבת הגיל שלו הוא בודד. הקהילה היהודית, המונה כ-250 נפש, מורכבת משתי שכבות גיל עיקריות – האחת של בני שישים פלוס, חלקם צאצאי משפחות החיות בפדובה יותר מ-500 שנה, והאחרת של סטודנטים בשנות העשרים לחייהם, אירופים וישראלים. את היעדרם של בני הארבעים הוא תולה במה שהתרחש בעת שאלה היו בני עשרים: הם עלו לארץ או היגרו לערים גדולות יותר. למרות זאת נשמר למרבה הפלא מספר חברי הקהילה קבוע במשך השנים. אף שבבית הכנסת לא מתקיימת תפילה בימות החול, אין יום שהקהילה אינה מקיימת בו אירוע כלשהו – שיעור לילדים או למבוגרים, פעילות כלשהי או תפילה. מאחורי הדלתות המוגפות המקום רוחש חיים.

הרב לוצ’י, היסטוריון בהשכלתו, ערך חוברת מקיפה על תולדות יהודי פדובה. לבקשתי הוא משרטט את התהליכים הדמוגרפיים שעברו על הקהילה מאז המאה ה-19 – תהליכים המאפיינים קהילות רבות בגודל זה באיטליה. בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה כאלף משפחות, אך ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיר רק כמאתיים נפש. הצניחה הדמוגרפית הייתה בראש ובראשונה תולדה של האפשרויות שנפתחו ליהודים אחרי האמנציפציה, שהביאו אותם להימשך לערים גדולות יותר כמו רומא ומילנו, ואף אל מעבר לים. לאלה יש להוסיף את השפעת חוקי הגזע מ-1938, שדחפו יהודים לאמץ זהות נוצרית או להגר. 43 מבני הקהילה נספו במחנות, ושלט עירוני מציין זאת על אחד מקירות הבתים בגטו.

לפני שהרב מכניס אותי אל בית הכנסת האיטלקי הוא עובר אִתי על מפת העיר העתיקה ומסמן לי את גבולות הגטו ואת מיקומו של בית העלמין העתיק. הוא משרטט בעיפרון את קווי החומה המקיפים עדיין את העיר במעין משולש גדול, ומספר לי שהוא עמל עכשיו על הפיכת החומה הזו ל’עירוב’ שיאפשר ליהודים לטלטל בשבת. “צריך לסגור רק בפינה הזאת, ואנחנו עובדים על זה”, הוא אומר. ואי אפשר שלא לחשוב: מתי שימשה חומה ארוכה כל כך מכשיר הלכתי עבור שומרי שבת מועטים כל כך?

הרבה קהילות נמחו משמי התכלת האיטלקיים בדורות האחרונים בעקבות התבוללות והגירה. אפשר שכך יקרה גם לפדובה, למרות הגחלת העוממת שעוד נותרה כאן. מביקורי הקצר התרשמתי שגחלת זו אינה ראשיתה של התחדשות אלא אקורד מסיים של עיר שעברה הולך לפניה ושאוצרה הוא הזיכרון. אך מי יודע? הקיום היהודי, כבר ראינו לא פעם, מלא הפתעות.

הכנסייה של יוסטינה הקדושה (גיסטינה בכתיב המקומי), מכלול מרשים אך צנוע לעומת הבזיליקה של אנטוני, נשקפת מאחורי אחד מחלקי החומה הרחבה שעדיין מקיפה את לב העיר, ושעבור הרב המקומי אינה אלא תשתית ל’עירוב’ של שבתיואב שורק | סגולה

הכנסייה של יוסטינה הקדושה (גיסטינה בכתיב המקומי), מכלול מרשים אך צנוע לעומת הבזיליקה של אנטוני, נשקפת מאחורי אחד מחלקי החומה הרחבה שעדיין מקיפה את לב העיר, ושעבור הרב המקומי אינה אלא תשתית ל’עירוב’ של שבת

העידן המודרני

2011
לספירה
מאת: יואב שורק

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס