• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / ציונות מבוימת היטב

ציונות מבוימת היטב

המחזה
סנסציה בשיקגו
יהודי נולד
קבוצת ברגסון
לא נמות לעולם
בריטניה נגד הכט
עדיין שטה
מאת: צחי כהן

מה גרם לבן הכט, מבכירי התסריטאים בהוליווד, להפוך לפעיל נלהב למען האצ”ל? שילוב של לב חם ורגיש, אופי סוער והלם שתקף אותו כאשר גילה את שמעוללים הנאצים לאחיו היהודים הפך את הסלבריטאי האמריקני האהוד לאחד האישים המשפיעים בתנועה שעוררה את העולם לסייע ליהודי אירופה // צחי כהן

המחזה

בן הכט עמד על הבמה נרגש. דמעות מילאו את עיניו למראה ההמונים המריעים. מכל המחזות, התסריטים, הספרים והכתבות שכתב, לא היה טקסט שבו שיקע את כל כולו כמו במחזה זה. הצלחתו הייתה עבורו רגע שיא אישי, אך גם הצטרפות למהלך של גאולה לאומית. הכט עמד על הבמה של תאטרון אלווין האגדי בברודווי, חנוט בחליפת הערב שלבש תמיד להצגות בכורה, ידו מזיעה בתוך ידו של שותפו הלל קוק, שנודע באמריקה בשם פיטר ברגסון. הבכורה שנערכה בט’ באלול תש״ו (1946) נחקקה לעד בלבותיהם של כל מי שהיו באותו מעמד מרגש.

התפאורה של סצנת הסיום במחזה ‘דגל נולד’ עוד ניצבה על הבמה, מוארת למחצה ברקע. בחזית עמדו שחקני ההצגה, עדיין בתלבושותיהם, וביניהם בלט השחקן הצעיר מרלון ברנדו. לא הייתה זו סתם עוד הצגה, היה זה אירוע גיוס כספים, אולי הגדול ביותר שראתה ברודווי. בן הכט רתם את מלוא כישרונו ואת קשריו הרבים כדי להרים את הערב המרשים. הוא רץ והתרוצץ, שכנע ואיים, כתב ושכתב, והיה מעורב בכל פרט בהפקה.

ההצגה עצמה, מחזה בן מערכה אחת, הציגה תמונה סמלית של זוג ניצול שואה – טוביה וזלדה – העושה דרכו מאימי השואה לעבר גאולתו בארץ ישראל. בבית קברות חרב על אדמת אירופה מקבלים בני הזוג את השבת בתפילות ובזמירות. אל בית הקברות מזדמן דוד, ניצול צעיר וזועם. עם מותם של טוביה וזלדה, מחליט דוד לעלות לארץ ישראל, להקים להם שם בארץ ולהיאבק במנדט הבריטי. שוב ושוב נרמזות הקבלות בין מאבק היישוב במנדט לבין מאבק האבות המייסדים של ארצות הברית באותה בריטניה. בסיום ההצגה נעמד דוד ומניף על נס את טליתו השמוטה של טוביה כשהוא נושא נאום ציוני משולהב, והטלית הופכת לדגל.

רבים ביקשו לצפות במחזה 'דגל נולד', אולם הכרטיסים אזלו במהירות. התורים מחוץ לתאטרון אלווין בערב הצגת הבכורה---

רבים ביקשו לצפות במחזה ‘דגל נולד’, אולם הכרטיסים אזלו במהירות. התורים מחוץ לתאטרון אלווין בערב הצגת הבכורה

לוועדת ההיגוי של הפקת האירוע – שהייתה אחראית על קידום המחזה ועל גיוס הכספים לאחר כל הצגה – הצליח הכט לגייס שמות מרכזיים בתרבות האמריקנית באותם ימים, ובהם המוזיקאי לאונרד ברנשטיין, הסופר ליוֹן פויכטוונגר, ראש עיריית ניו יורק ויליאם אודוויר ואשת הנשיא אלינור רוזוולט. מסע ההופעות זכה להצלחה מסחררת, וסכום חסר תקדים של 400 אלף דולר גויס לטובת המטרה.

בשבועות שקדמו להצגת הבכורה אירח הכט בביתו המפואר שבפרוור הניו יורקי ניאק את החזרות להצגה. מרלון ברנדו כבר זכה אמנם להכרה מסוימת ככוכב עולה, אך שמח על ההזדמנות לעבוד עם פול מוני, שחקן תאטרון וקולנוע מוכר. ברנדו, שבהמשך חייו נודע כדובר פוליטי תקיף, היה באותה תקופה מגויס כולו לפעילות ציונית, השתתף בערבים לגיוס תרומות עבורה ואף ויתר על מרבית שכרו כשחקן בהצגה. סביב הברֵכה בבית המידות של הכט בניאק התגודדו מפורסמים אוהדי התנועה הציונית לצד פעילי מחתרות מארץ ישראל שניצלו את תנאיו המפנקים של המקום לתכנון שקט של פעולות עתידיות.

שיא המחזה היה נאום מרגש שבו פנה ברנדו – שגילם בהצגה את דוד הצעיר – לקהל הצופים האמריקני בהאשמה נוקבת: איפה הייתם בזמן המלחמה? איפה הייתם בזמן שיהודים נשרפו בתנורי אושוויץ? בקול הולך וגובר חזר ברנדו על שאלתו־תביעתו: איפה הייתם? ההאשמה שלחה גלי צמרמורת במעלה גבם של הצופים. נערות יהודיות קמו ממקומן ופרצו בבכי במעברים. התקופה התאפיינה בחשבון נפש נוקב של יהדות ארצות הברית, שרבים מקרבה חשו שלא עשו די כדי להקטין את זוועות השואה. הכט השכיל לתעל רגשות אלה לטובת המטרות שבהן תמך, ולא היסס לומר בתום ההצגה: תנו לנו את כספכם, ואנחנו נהפוך אותו להיסטוריה. עיתוני ניו יורק היללו את כתיבתו של הכט ואת המשחק על הבמה. כתב אחד ‘התלונן’ כי המחזה גרם לו נזק כספי, משום שבנוסף לכרטיס ששילם הוא חש חובה לתרום סכום נוסף למען המטרה. אולם לא כל המבקרים קיבלו את ההצגה באהדה: כתב הניו יורקר קבל על כך שמדובר בתעמולה שטחית, ועיתונאים בריטים בניו יורק כתבו כי מדובר במחזה האנטי בריטי ביותר שהועלה על במות אמריקה מעולם. המחזה נאסר להצגה בכל שטחי האימפריה הבריטית.

רבים מהמשתתפים בהצגה 'דגל נולד' עשו זאת בהתנדבות, וכולם היו שותפים למטרה שאליה גייס אותם בן הכט. בנוסף לפול מוני ולמרלון ברנדו גייס הכט לתפקיד הנשי הראשי את סיליה אדלר שנודעה בכינוי 'הגברת הראשונה של תאטרון היידיש'. מוני (מימין) אדלר וברנדו בעת החזרה הגנרלית לקראת מופע הפתיחהצילום: Bettmann, Getty Images

רבים מהמשתתפים בהצגה ‘דגל נולד’ עשו זאת בהתנדבות, וכולם היו שותפים למטרה שאליה גייס אותם בן הכט. בנוסף לפול מוני ולמרלון ברנדו גייס הכט לתפקיד הנשי הראשי את סיליה אדלר שנודעה בכינוי ‘הגברת הראשונה של תאטרון היידיש’. מוני (מימין) אדלר וברנדו בעת החזרה הגנרלית לקראת מופע הפתיחה

סנסציה בשיקגו

בן הכט נולד בכ״ב באדר ראשון תרנ״ד (1894) בניו יורק ליוסף ושרה הכט, מהגרים מרוסיה. הוא גדל בעיירה רסין שבוויסקונסין במשפחה יהודית גדולה, גדושת דודים קולניים ודודות שפויות למחצה. בשל עבודתו הרבה אביו להיעדר מהבית, ובן הצעיר בילה זמן רב אצל דודיו בשיקגו. בגיל 16, עם סיום לימודיו בתיכון, אף השתקע בשיקגו ומצא בה עבודה ככתב מזדמן וכצלם סנסציות עבור העיתון ‘שיקגו דיילי ניוז’. תפקידו היה לספק תמונות זוועה מתחום הפלילים, ובתקופה זו סיגל לעצמו סגנון דיווח חסר מעצורים ועט מהיר ומושחז שהתאימו היטב לאופייה הסוער של שיקגו. ב־1920 כבר היה לו טור יומי משלו. פסגת הישגיו העיתונאיים הייתה ב־1921, אז פרסם כתבה שהיה לה חלק מרכזי בפענוח פרשת רצח מסתורית שהובילה להרשעתו ברצח ולהוצאתו להורג של גיבור המלחמה קרל וונדרר. ב־1922 כתב את הרומן ‘פנטזיוס מלר’, והספר, שנאסר לפרסום על ידי הצנזורה, עורר שערורייה שהזניקה את הקריירה של הכט.

כישרון יוצא דופן בשירות המטרה הציונית. בן הכט בתמונת תדמית שצולמה לצורך קידום אחד מסרטיו, 1949---

כישרון יוצא דופן בשירות המטרה הציונית. בן הכט בתמונת תדמית שצולמה לצורך קידום אחד מסרטיו, 1949

הצלחתו הראשונה של הכט בעולם התאטרון הייתה המחזה ‘כותרת ראשית’ שעסק בשחיתות עיתונאית ופוליטית. המחזה, שנכתב ב־1928 עם צ’רלס מקארתור, זכה בפרס פוליצר, הועלה מאות פעמים ועובד ב־1931 לסרט מצליח.

התסריטאי צ'רלס מקארתור, ידידו של הכט ושותפו לעשייה בתחילת דרכו הקולנועית---

התסריטאי צ’רלס מקארתור, ידידו של הכט ושותפו לעשייה בתחילת דרכו הקולנועית

ב־1926, בעודו מתגורר בניו יורק, קיבל הכט מברק מחברו התסריטאי הרמן מנקייביץ’ שכתב לו בסרקזם: מיליונים מתגוללים כאן ברחובות, והמתחרים היחידים שלך הם אידיוטים. אל תפיץ את השמועה.

ככותב עני הנתון במרדף מתמיד אחרי פרנסה שמע הכט לעצת ידידו ונסע לחוף המערבי, שם כתב שורה של תסריטים קולנועיים שהיו ללהיטים, ובהם ‘העולם התחתון’ (1927), שזיכה אותו בפרס התסריט בטקס האוסקר הראשון שהתקיים אי פעם, ו’פני צלקת’ (1932) – סרט גנגסטרים העוקב אחר מעללי אדם בדמותו של הגנגסטר המפורסם אל קפונה. הבמאי היה הווארד הוקס, ואת הדמות הראשית גילם פול מוני. האגדה מספרת כי לאחר שהשלים את כתיבת התסריט זכה הכט לביקור של שני בריונים מאנשיו של אל קפונה. ‘הבוס’ שמע שהכט תיאר אותו באופן לא מחמיא ושלח אותם לבדוק את נכונות השמועה. הכט המפוחד מיהר להרגיעם וטען כי הסרט לא עוסק באל קפונה אלא רק בדמות המבוססת עליו. השניים השתכנעו ועזבו אותו ללא פגע.

כרזת הסרט 'העולם התחתון'---

כרזת הסרט ‘העולם התחתון’

ב־1934 כתב עם צ’רלס מקארתור את התסריט לקומדיה הפרועה ‘המאה העשרים’ המתאפיינת בקצב מהיר ובדיאלוג שנון ומושחז שהפך להיות סימן היכר של הכט. הכט התפרסם כבעל צירוף נדיר של איכויות. לצד היכרות טובה עם חיי העולם התחתון היו לו אוזן חדה הכרויה לסגנונות דיבור, יכולת ניסוח של דיאלוגים שנונים וכתיבה זריזה. את כתיבת התסריט לסרט ‘פני צלקת’ למשל השלים בתשעה ימים בלבד.

הסרט 'פני צלקת' — שזיכה את הכט באוסקר ב־1932 — נוצר בהשראת הגנגסטרים של שיקגו שהכט הכיר מקרוב בזכות עבודתו העיתונאית. כרזת הסרט---

הסרט ‘פני צלקת’ — שזיכה את הכט באוסקר ב־1932 — נוצר בהשראת הגנגסטרים של שיקגו שהכט הכיר מקרוב בזכות עבודתו העיתונאית. כרזת הסרט

המוניטין שיצאו לו ככותב שנון וזריז הפכו אותו למעין ‘רופא תסריטים’ שנקרא לשכתב פרויקטים שנתקעו. כך מצא עצמו הכט באתר הצילומים של ‘חלף עם הרוח’ כאחד המשכתבים האחרונים של הסרט, שבו הוחלפו כותבים ובמאים בקצב ובכמות שכמעט גרמה למפיקי הסרט להתייאש. את המשימה הכבירה השלים הכט בחמישה ימים. על אף מאמציו שמו של הכט לא מוזכר בכותרות הסרט כתסריטאי ובפרס האוסקר על התסריט זכה סידני הווארד, התסריטאי הראשון. בהמשך היה הכט מעורב בשכתוב או בכתיבה ללא קרדיט של סרטים מפורסמים רבים, ובהם ‘המרד על הבאונטי’, ‘החנות מעבר לפינה’, ‘נערתו ששת’ ו’וזרח השמש’, ואפילו בעיבוד התסריט לסרט ג’יימס בונד הראשון.

בין עשרות התסריטים הבולטים שכתב הכט או שהיה שותף לכתיבתם נכללים גם ‘אנקת גבהים’ (1939) בכיכובו של לורנס אוליבייה, ושניים מגדולי המותחנים שביים אלפרד היצ’קוק – ‘בכבלי השכחה’ (1945) ו’הנודעת’ (1946). במהלך השנים כתב הכט 25 ספרים, כעשרים מחזות, למעלה מ־65 תסריטים ומאות כתבות, טורים וסיפורים קצרים, אך דומה שאף אחד מכל אלה לא זכה לתהודה דומה לזו שזכו לה יצירותיו בנושאים יהודיים.

רופא של תסריטים ללא קרדיט. על אף שהכט היה האחראי העיקרי לתסריט הסופי של הסרט 'חלף עם הרוח' — בעיני רבים הסרט ההוליוודי הגדול בכל הזמנים — שמו נעדר מרשימת הקרדיטים בסוף הסרט וגם מהכרזות שפרסמו את הסרט. כרזה מ־1939----

רופא של תסריטים ללא קרדיט. על אף שהכט היה האחראי העיקרי לתסריט הסופי של הסרט ‘חלף עם הרוח’ — בעיני רבים הסרט ההוליוודי הגדול בכל הזמנים — שמו נעדר מרשימת הקרדיטים בסוף הסרט וגם מהכרזות שפרסמו את הסרט. כרזה מ־1939

יהודי נולד

בצעירותו התעלם הכט משורשיו היהודיים וב־1915 אף נישא בנישואים אזרחיים למארי ארמסטרונג, נערה לא יהודייה. ב־1925 התגרשו השניים, ואז נישא הכט לרוז קיילור, עיתונאית ותסריטאית יהודייה. התייחסותו הפומבית הראשונה ליהדות הייתה ברב המכר ‘יהודי מאוהב’ שפרסם ב־1931. בספר שורטטה דמותם של יהודי ארצות הברית באופן לא מחמיא בעליל, והכט זכה לקיתונות של ביקורת.

עלייתו של היטלר לשלטון ורדיפת היהודים בגרמניה חוללו שינוי בנפשו של הכט. באוטוביוגרפיה שלו, שראתה אור ב־1954, כתב:

הפכתי ליהודי בעל הכרה ב־1939. עד אז הייתי יהודי רק לפי מוצאי. באותה שנה נעשתי יהודי בעל הכרה והשקפתי על העולם בעיניים יהודיות. טבח היהודים בהמון בידי הגרמנים, שזה מקרוב הוחל, העלה את יהדותי אל פני השטח (בן הכט, ‘בן המאה ה־20′, כרך ב’, עמ’ 140).

הוא הצטרף לארגון ‘מאבק לחירות’, גוף שדחף להתערבות הצבא האמריקני במאבק נגד היטלר, והחל לכתוב באופן קבוע על היטלר ועל יחסו ליהודים בטורו בעיתון הניו יורקי PM. בטור שפרסם ב־1941 תחת הכותרת ״שם שבטי הוא ישראל״, כתב:

היום כותב אני על יהודים – אני, שקודם לכן לא ראיתי עצמי כיהודי בעל הכרה – מפני שאותו חלק בישותי שהוא יהודי נתון היום להתקפת זדון פראית. דרך התגוננותי היא להשיב כיהודי … כל מבקריי הכועסים כותבים כי גאים הם להיות אמריקנים ולשאת את השושנה בדש בגדיהם, וכי בוחלים הם עד מוות לנוכח מאמצים כשלי לייהד אותם ולהגדיל את ההכרה היהודית בעולם. יהודים טובים עונדי שושנים … אין אני מייעץ לכם להסיר את שושניכם. אני מציע רק שלא תסתתרו מאחוריהן יותר מדי. הן מסתירות אך מעט (שם, עמ’ 143).

כריכת ספרו של הכט 'הרוזן ברוגה' שראה אור ב־1926. ב־1953 הופיעה סדרת הטלוויזיה 'סיפורי העיר' שהתבססה על ספר זה ועל ספרים נוספים שכתב הכט---

כריכת ספרו של הכט ‘הרוזן ברוגה’ שראה אור ב־1926. ב־1953 הופיעה סדרת הטלוויזיה ‘סיפורי העיר’ שהתבססה על ספר זה ועל ספרים נוספים שכתב הכט

קבוצת ברגסון

המאמר לכד את עינו של הלל קוק, פעיל ציוני נמרץ מירושלים, אחיינו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ואיש אצ״ל שהיה בין מפקדי הארגון מ־1937. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלח לפעילות חשאית בארצות הברית תחת הכינוי פיטר ברגסון, וארגונו כונה ‘קבוצת ברגסון’. הוא ארגן תמיכה פוליטית וכספית למען הארגון ודחק בממשל ארצות הברית להתערב למען יהודי אירופה הנרצחים. ב־1941 נפגש הלל קוק עם בן הכט וגייס אותו לפעולה במסגרת מה שכונה ‘הוועד למען צבא של יהודים חסרי מולדת ויהודים ארץ ישראליים’ (שם, עמ’ 145). הארגון הלהיב את הכט, למרות שתכניתו נראתה לו מטורפת: בנות הברית – וארצות הברית בראשן – יחמשו כוח צבאי יהודי שיורכב מתושבי ארץ ישראל ומפליטים יהודים מאירופה, ואלה יילחמו על אדמת אירופה נגד הנאצים.

"תמיכת אמריקנים השיקה ספינה זו, אבל עוד דולרים, עוד ספינות נדרשות! תנו לנו את הכסף... אנו נביא אותם לשם!". כרזה שניסח בן הכט עבור קבוצת ברגסון לאחר רכישת הספינה הנושאת את שמורוני מועלם | סגולה

“תמיכת אמריקנים השיקה ספינה זו, אבל עוד דולרים, עוד ספינות נדרשות! תנו לנו את הכסף… אנו נביא אותם לשם!”. כרזה שניסח בן הכט עבור קבוצת ברגסון לאחר רכישת הספינה הנושאת את שמו

הכט גייס את כל יכולותיו לטובת הקמת הצבא העברי. הוא עיצב מודעות שהתפרסמו על עמוד שלם בעיתונים יומיים מובילים – פעולה יוצאת דופן בשנות הארבעים, שבהן הצניעו בדרך כלל ארגונים יהודיים את נטיותיהם הפוליטיות מחשש לתגובות אנטי יהודיות. הכט משך בכל החוטים האפשריים בברודווי ובהוליווד למען קידום הקמתו של הצבא היהודי, וגייס דמויות בולטות מעולם הבידור לטובת המטרה. הצירוף של מודעות בולטות בעיתונים היומיים עם תמיכתן של דמויות מפורסמות ומובילות הזניקה את סוגיית הצבא היהודי לראש סדר היום היהודי בשנים 1941־1942. הלחץ הציבורי שהפעילה קבוצת ברגסון, לצד המאמצים מאחורי הקלעים של מובילי דעת קהל יהודים, היו בין הגורמים שאילצו את הממשלה הבריטית להכריז על הקמת הבריגדה היהודית.

בשנים 1942־1943, כשאומתו השמועות על הזוועות שהנאצים מעוללים ליהודי אירופה, התמקדה קבוצת ברגסון בהעלאת המודעות הציבורית לטבח, ובהנעת הממשל בארצות הברית לסייע לפליטים. המטרות השתנו, אבל שיטות הפעולה נשארו דומות: מודעות על עמוד שלם בעיתונים המובילים השמיעו ברמה את זעקתם של יהודי אירופה בתקופה שבה עורכי העיתונים העדיפו לשמור על טון מתון, בניסיון להסיט את תשומת הלב מסירובן של בנות הברית להושיט סיוע משמעותי כלשהו לפליטים. דרישותיה של קבוצת ברגסון נדונו עד מהרה במאמרי מערכת ובמסדרונות הקונגרס.

המודעות זכו לתשומת לב גם בבית הלבן. במודעה שכותרתה ״דודי אברהם מדווח״ תוארה רוחו של אברהם – דודו של הכט שהיה קרבן למעשי הנאצים – יושבת על אדן החלון בבית הלבן, במרחק מטר וחצי מהנשיא רוזוולט, וממתינה לשווא לצעדים שינקוט הנשיא להצלת שאריתה של יהדות אירופה. אנשים שהיו בסביבתו של רוזוולט סיפרו כי המודעות הרגיזו את הנשיא מאוד.

הגברת הראשונה אלינור רוזוולט ידועה במיוחד בזכות 'מגילת זכויות האדם' שניסחה לאחר מלחמת העולם השנייה. לא פלא שהיא באה לצפות במופעיו הציוניים של הכט, שהיו בעיניה חלק ממאבק הומניטרי למען פליטי מלחמת העולם. רוזוולט נואמת ב־1940צילום: Getty Images

הגברת הראשונה אלינור רוזוולט ידועה במיוחד בזכות ‘מגילת זכויות האדם’ שניסחה לאחר מלחמת העולם השנייה. לא פלא שהיא באה לצפות במופעיו הציוניים של הכט, שהיו בעיניה חלק ממאבק הומניטרי למען פליטי מלחמת העולם. רוזוולט נואמת ב־1940

אחת מהמודעות המרירות ביותר שכתב הכט כמעט נגנזה לאחר שתוכנה החריף נודע עוד לפני הפרסום לג’וזף פרוסקאור, נשיא הוועד היהודי האמריקני. ברגסון זומן בדחיפות לבירור במשרדי הוועד, שם הזהירו אותו כי התבטאות מסוג זה עלולה לחולל פוגרומים על אדמת ארצות הברית. ברגסון הסכים לעכב את פרסום המודעה בתנאי שפרוסקאור עצמו יגייס פעילים שיפעילו לחץ על ממשלת ארצות הברית לפעול לטובת הפליטים. לאחר שנוכח לדעת ששום פעילות מסוג זה לא נעשית פרסם את המודעה בי״ד באלול תש״ג (1943). למותר לציין שהמודעה לא חוללה פוגרום.

סצנה מתוך 'העמוד הקדמי', קומדיה פרי עטם של הכט ומקארתור שהועלתה על הבמה בברודווי ב־1928. תמונה מתוך מאמר ביקורת על המחזה שהופיע ב'Theatre Magazine'---

סצנה מתוך ‘העמוד הקדמי’, קומדיה פרי עטם של הכט ומקארתור שהועלתה על הבמה בברודווי ב־1928. תמונה מתוך מאמר ביקורת על המחזה שהופיע ב’Theatre Magazine’

 

לא נמות לעולם

בשלהי 1942 הגה הכט את הרעיון ליצור חיזיון שיעורר את המודעות הציבורית לשואה, ובחר בשם ‘לא נמות לעולם’. על במת ענק הוצב דגם של שני לוחות הברית בגובה כ־15 מטר, והתוכן כלל את תרומתה של היהדות לתרבות האנושית לאורך ההיסטוריה ואת הטבח שעורכים הנאצים ביהודים. שיא החיזיון היה קריאה מצמררת של קדיש על ידי רבנים קשישים, פליטי המלחמה.

־־־f

ערב הפתיחה של ‘לא נמות לעולם’ נערך במדיסון סקוור גרדן בניו יורק בב’ באדר שני תש״ג (1943) בכיכובם של אדוארד ג’י רובינסון ופול מוני. החיזיון הוצג במקום פעמיים וצפו בו למעלה מארבעים אלף איש. בהמשך נדד החיזיון לערים מרכזיות נוספות ובהן הבירה וושינגטון, שם נכחו בקהל גם הגברת הראשונה אלינור רוזוולט, שישה משופטי בית המשפט העליון וכ־300 חברי קונגרס. החיזיון זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, והיה צעד מרכזי בניפוץ חומת השתיקה שנבנתה סביב המתרחש באירופה ובהקמתה של תנועת מחאה אמריקנית נגד השואה.

הקמפיין הגיע לשיאו בתשרי תש״ד (1943), בעת שהוגשה בקונגרס הצעת החלטה שקראה להקמת סוכנות ממשלתית אמריקנית להצלת הפליטים היהודים. בעקבות הצעה זו הקים לבסוף רוזוולט בטבת תש״ד (1944) את המועצה לטיפול בפליטי המלחמה, וזו סייעה בהצלתם של למעלה ממאתיים אלף איש ב־15 החודשים האחרונים של המלחמה. בשלביה האחרונים של מלחמת העולם השנייה הקימה קבוצת ברגסון ארגונים שניסו לגייס תמיכה אמריקנית בהגירה בלתי לגלית של פליטי השואה לארץ ישראל ובמחתרות העבריות שלחמו בשלטון המנדט, ובראשן האצ״ל. הכט ניצל שוב את כישרונו כדי להביא קבוצה שולית למרכז הבמה הציבורית. המחזה ‘דגל נולד’ חשף את אכזריות השלטון הבריטי ועודד את הקמתה של מדינה עברית. קשריו בהוליווד ובברודווי הביאו לתמיכתן של דמויות מובילות מתחום הבידור והבמה ברעיון הציוני, ומודעות שפרסם בעיתונים המשיכו לשפוך אש וגופרית על השלטון הבריטי והשאירו את תביעותיה של קבוצת ברגסון במרכז השיח הציבורי.

את ההכנסות הגבוהות מההצגה ‘דגל נולד’ ייעד הכט למטרה אחת בלבד: הצלה פיזית של פליטי השואה. פעילי אצ״ל רכשו בכספים שנאספו יאכטה מיושנת וגדולה בשם ‘ארגוסי’ והסבו את שמה ל’בן הכט’ – ספינת המעפילים היחידה שנקראה על שם אדם חי. בד’ בטבת תש״ז, למחרת חג המולד 1946, הפליגה הספינה מחופי ארצות הברית, חצתה את האוקיינוס ועגנה תחת דגל הונדורס בנמל פורט דה בוק שבצרפת, שם הכינו אותה פעילי המוסד לעלייה ב’ לקליטת מעפילים.

כ־600 פליטים ששהו במחנות העקורים שהוקמו באירופה הגיעו בדרכים שונות לספינה, בידיעת האמריקנים והצרפתים ובאישורם. לאחר טקס קצר בנמל פורט דה בוק, שמלבד ‘התקווה’ הושר בו גם המנון בית״ר, עלו המעפילים בחצות לילה לספינה. בט’ באדר תש״ז אחר הצהריים הפליגה האנייה, ובט״ז באדר גילו אותה מטוסי סיור בריטיים. משחתות בריטיות עקבו אחרי הספינה ודרשו מאנשיה להיכנע, אך צוות האנייה החליט להתעלם מקריאות הבריטים ולנסות להגיע לחוף בחסות החשכה. בשעה ארבע וחצי, עוד לפני רדת החשכה, נחסמה דרכה של האנייה על ידי משחתות וכמאה מלחים חמושים ברובים, באלות, ברימוני גז מדמיע ובכידונים עלו על סיפונה. נוסעי ‘בן הכט’ לא התנגדו באופן אקטיבי, והספינה נגררה לנמל חיפה.

מעפילי הספינה גורשו לקפריסין. כעשרים מאנשי הצוות והמלווים נעצרו על ידי הבריטים ונשלחו לכלא עכו, ולאחר התערבות דיפלומטית גורשו אזרחי ארצות הברית שביניהם חזרה לארצם. עם שובם לניו יורק התקבלו אנשי הצוות כגיבורים, ראש העיר ערך לכבודם קבלת פנים רשמית, והם היו אורחי הכבוד בסעודה שארגן בן הכט. במהלך הסעודה הכריז הכט על תגובתו ללכידת האנייה שנקראה על שמו: הוא יכתוב מחזה נוסף ויממן בהכנסות את רכישתה של ספינה נוספת!

צעיר המעפילים באנייה 'בן הכט' מביט מתוך גלגל הצלה. תמונה זו ודומות לה שפורסמו בעיתונות על ידי קבוצת ברגסון סייעו להעלאת המודעות לבעיית הפליטים היהודיםבאדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל ופיקיוויקי

צעיר המעפילים באנייה ‘בן הכט’ מביט מתוך גלגל הצלה. תמונה זו ודומות לה שפורסמו בעיתונות על ידי קבוצת ברגסון סייעו להעלאת המודעות לבעיית הפליטים היהודים

בריטניה נגד הכט

המודעות שפרסם הכט לאחר תום המלחמה היו בוטות במיוחד ותמכו בהפעלת אלימות נגד רשויות המנדט הבריטי. מודעה אחת קראה לתרום כסף שישמש להברחת יהודים מאירופה לארץ ישראל, ומודעה אחרת הזהירה כי רימונים ומוקשים שהתפוצצו בירושלים אינם אלא פתיח למה שעתיד לבוא, אלא אם כן תיסוג ממשלת המנדט באופן מיידי משטחי ארץ ישראל. המודעה השנויה במחלוקת שבכולן הייתה מכתב גלוי שכותרתו ״אל הטרוריסטים בארץ ישראל״. המודעה פורסמה ימים אחדים לאחר הוצאתם להורג של דב גרונר ושלושה חברי אצ״ל נוספים בכלא עכו, ולעגה לתיאורם כטרוריסטים. הכט קרא להם גיבורים, השווה אותם לג’ורג’ וושינגטון והצהיר על תמיכה הולכת וגוברת של אמריקנים שורשיים בלוחמים העברים. המודעה עוררה מהומה ודבריו של הכט צוטטו בעמוד הראשון של הניו יורק טיימס. ממשלת בריטניה הגישה מחאה רשמית לנשיא הארי טרומן בטענה שהכט מסית לרצח פקידים וחיילים בריטים. לונדון אף הפעילה לחץ על וושינגטון לבטל את הפטור ממס שהוענק לקבוצת ברגסון על הכספים שגייסה, אולם פקידי הממשל בוושינגטון הודיעו לעמיתיהם המאוכזבים בלונדון כי לא נמצאו אמצעים חוקיים לביטול הפטור.

אך בעוד קבוצת ברגסון חמקה מעונש, הכט עצמו שילם ביוקר. בבריטניה הוכרז חרם על סרטים שכתב את תסריטיהם, ושמו הוסר מכרזות של שלושה סרטים שהוקרנו באנגליה באותם ימים. לימים סיפר הכט:

כשהגיע אליי לראשונה שמע החרם האנגלי זקפתי את חוטמי. פניי קרנו מאושר כלמקרא הפרסומת המעולה ביותר בעיתונות שזכיתי לה מעודי – הודאה נאמנה ביעילות העבודה שעשיתי בכל כוחי … החרם שם קץ לצניעותי! קיסרות המנחיתה מהלומה על ראש אדם יחיד ומטילה עליו עונשין! היה בכך כדי להשגיא גאוותו של סופר ולהגדיל את שיעור קומתו בעיני עצמו. איני זוכר שום מקרה בהיסטוריה שאומה שלמה הכריזה מלחמה על היחיד. הדבר עשה עליי רושם (‘בן המאה ה־20′, כרך ב’, עמ’ 215).

אבל לחרם שהטילה עליו בריטניה הייתה השפעה גם בארצות הברית, וכשהכט הגיע להוליווד הוא גילה כי אינו מבוקש כשהיה. מפיקים שכיסיהם היו תפוחים ממאות מיליוני הדולרים שהרוויחו מפרי עמלו סירבו לשכור את שירותיו, שכן פירושה של העסקתו היה ויתור על השוק האנגלי. לבסוף ניאותו אחדים מהם להעסיקו, אך בשני תנאים: הוא יוותר על מחצית משכרו, ושמו לא יופיע על הסרטים. להכט לא נותרה בררה אלא להיכנע להסדרים החדשים, והוא עשה זאת בלי תלונות ובלי התנצלויות. הוא ייצג עיקרון והיה מוכן לשלם את המחיר על כך. מצפונו היה נקי: הוא נענה לקריאת עמו.

קבוצת ברגסון המשיכה לפעול גם לאחר שהספינה ‘בן הכט’ נתפסה על ידי הבריטים. פעילותה שילבה בין מטרותיה – העלאת עולים והברחת נשק למען ארגון אצ״ל – והביטוי המובהק ביותר לשילוב זה היה בספינת הנשק והמעפילים המפורסמת ‘אלטלנה’, שמומנה בין השאר בכספים שגייס הכט. באקט סמלי של הזדהות, ומתוך תחושת הישג עמוקה, פורקה קבוצת ברגסון ביום הקמת המדינה. נכסיה והכספים המרובים שאספה הועברו כולם לרשות מדינת ישראל הצעירה, כולל בניין המשרדים שרכשה בוושינגטון, ובניין זה שימש מעונה הראשון של שגרירות ישראל בארצות הברית.

פרשת אלטלנה היא מהמוכרות ומהמסעירות בתולדות מדינת ישראל, אולם רק מעטים יודעים כי הספינה נרכשה בכסף שגייס הכט. אלטלנה עולה בלהבות מול חופי תל אביבצילום: לע

פרשת אלטלנה היא מהמוכרות ומהמסעירות בתולדות מדינת ישראל, אולם רק מעטים יודעים כי הספינה נרכשה בכסף שגייס הכט. אלטלנה עולה בלהבות מול חופי תל אביב

דווקא לאחר שמדינת ישראל הוקמה והמטרה שלשמה פעל התגשמה, חש הכט אכזבה. הוא לא אהב את התנהלותם של דוד בן גוריון ומשה שרת – ראשי הממשלה הראשונים – ובעיקר סלד מהאופי הסוציאליסטי ששיוו למדינה הצעירה. את ביקורתו ביטא בחריפות בספרו ‘כחש’, המתאר את משפט קסטנר. הספר כולל כתב אישום חריף נגד היישוב העברי בארץ בעת מלחמת העולם השנייה ותולה בהנהגתו אחריות למחדלים שהובילו להשמדת יהודי הונגריה. הכט עצמו ראה ב’כחש’ את צוואתו הרוחנית לעם היהודי ולאנושות כולה. במענה לשאלה העומדת במרכז הספר – כיצד יכולה הייתה ההנהגה הציונית בארץ ישראל לגרום, בעקיפין ובשל מחדליה, למותם של יהודים כה רבים – הוא כתב:

עלה בדעתי שהסיפור אשר החילותי לספר וגנזתיו, לא היה אודות ישראל בלבד אלא אודות האסון שעליו סומר מוח אנוש – ההתמכרות לניצחון בוויכוח בכל מחיר. בהתייצבו מול האפשרות הכמעט ודאית של השמדת המין האנושי אם ימשיך בוויכוח אודות האידאלים הנאותים לחיות על פיהם – אין מוח האדם מסוגל לסגת מזירת הוויכוח (בן הכט, ‘כחש’, עמ’ 286־287).

בספר 'כחש' מביע בן הכט אכזבה עמוקה מהמדינה שעמל כה קשה למען הקמתה---

בספר ‘כחש’ מביע בן הכט אכזבה עמוקה מהמדינה שעמל כה קשה למען הקמתה

עדיין שטה

בשנות החמישים והשישים הנחה הכט תכנית טלוויזיה משלו בניו יורק, והמשיך לכתוב פרוזה ותסריטים לקולנוע ולטלויזיה. הוא שב לחיי הזוהר של הוליווד וברודווי ולחיים הנהנתניים והבזבזניים שחי בעבר. הכט מעולם לא חסך כסף, ובו’ באייר תשכ״ד (1964) הלך לעולמו בגיל שבעים בחוסר כל. ההספדים נערכו בבית הכנסת הרפורמי ‘רודף שלום’ שבניו יורק, והשתתפו בהם בכירי עולם הקולנוע לצד דמויות פוליטיות בולטות ובראשן מנחם בגין.

הספינה ‘בן הכט’, שהוחרמה על ידי שלטונות המנדט, נוספה לאחר הקמת המדינה לצי הספינות של חיל הים הישראלי וזכתה לשם ‘אח״י מעוז ק־24’. ב־1955 נמכרה הספינה לחברה איטלקית ושימשה במשך כחמישים שנה כמעבורת במפרץ נאפולי תחת השם ‘סנטה מריה דל מארה’. ב־2009 עברה הספינה שיפוץ יסודי והוסבה ליאכטה פרטית, וב־2010 הועמדה למכירה. ככל הידוע זו ספינת המעפילים היחידה שנמצאת עדיין בשימוש.

הספינה 'בן הכט' לאחר שנכנסה לשירות חיל הים הישראלי---

הספינה ‘בן הכט’ לאחר שנכנסה לשירות חיל הים הישראלי

לקריאה נוספת: בן הכט, ‘בן המאה ה־20׳, המתמיד, תשי״ז; בן הכט, ‘כחש — פרשת קסטנר’, לדורי, תש״ל; יובל אליצור, ׳31 דמויות ממעצבי דור המדינה׳, כרמל, תשס״ח; שמואל תמיר, ״בן הכט — שופר המצפון היהודי והאנושי״, ‘האומה’ 77, תשמ״ה, עמ’ 321־325.

העידן המודרני

1945
לספירה

תגים

אלטלנה, אניית מעפילים, אצ"ל, בן גוריון, בן הכט, הבית הלבן, הספר הלבן, העפלה, כחש, מלחמת העולם השנייה, מלחמת השחרור, קולנוע, רוזוולט, תאטרון
מאת: צחי כהן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס