• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / קרבן העדה

קרבן העדה

שמחה על קיום מצווה
יום הפסח וחג המצות
ליל שימורים
"ועצם לא תשברו בו"
זיכרון ושחזור
מאת: זאב ארליך

ערב פסח, הדרך העולה שכמה. בהר גריזים נשלמות ההכנות לחג. השה ממתין, והעדה לבושה לבן. ובהר הבית? על פסח השומרונים, פסח היהודים – ומה שביניהם || זאב ח’ ארליך

שמחה על קיום מצווה

אם כאשר אנחנו יושבים כיום סביב שולחן הסדר, קוראים את ההגדה ומזכירים את הזבחים ואת הפסחים – אנחנו מייחלים לפסח דוגמת זה הנחגג מדי שנה כבר אלפיים שנה על הר גריזים שבשומרון? פסח השומרונים נראה לכאורה דומה מאוד לפסח דורות של עם ישראל, כפי שנעשה כשהעם ישב על אדמתו ובית המקדש עמד על תלו. האמנם יש זהות בין הפסח השומרוני לפסח היהודי?

כדי לענות על שאלה זו עלינו לשים פעמינו אל ההר המשקיף שכמה בחודש ניסן.

החג המרכזי של השומרונים הוא יום הקרבת קרבן הפסח – זבח הפסח בלשונם. זה היום שמחבר את כל בני העדה. גם השומרונים שמתגוררים בחולון – המרכז השני של השומרונים – מגיעים להר גריזים כדי להשתתף בחגיגה. מי שעזב את העדה ולא השתתף פעם אחת בזבח הפסח ניתק את הקשר עם העדה לצמיתות. אין דרך חזרה.

לפני כשנתיים הוקרן בארץ הסרט התיעודי ‘שומרוני בודד’, המגולל את סיפורו של ברוך צדקה – אביה של השחקנית סופי צדקה – שארבע בנותיו עזבו את העדה. הסיפור שלו ממחיש את הקשרים ההדוקים בין בני העדה מחד גיסא, ואת הקשיים הניצבים בפני מי שהוא או בני משפחתו לא הלכו בתלם מאידך גיסא.

כל תהליך הקרבת הפסח מתבצע על פי הכתוב בתורה בשמות י”ב, על פי הפרשנות השומרונית כמובן. בעשור לחודש הראשון לפי לוח השנה השומרוני – י’ בניסן בלשוננו – קונים נציגי העדה את הכבשים לקרבן הפסח. הדבר מבוסס על הפסוק: “דברו אל כל עדת ישראל לאמור: בעשור לחודש הזה, ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית”. את הכבשים בודקים היטב על מנת לוודא שאין בהם מום, שהרי בעלי מומים אינם כשרים להקרבה, ומוודאים שאכן נקנה “שה תמים זכר בן שנה”, ככתוב. כל משפחה, או קבוצה של משפחות גרעיניות, קונה כבש, ושומרת עליו מכל משמר עד ליום ההקרבה – “עד ארבעה עשר יום לחודש הזה … בין הערבים”.

הזבח עצמו נערך ביום י”ד בניסן. כבר בצהרי היום מבעירים את האש בתנורים המוכנים לצליית הכבשים. התנורים הם למעשה בורות גדולים המדופנים באבני שדה. האש הבוערת במשך מספר שעות מחממת את האבנים, וכך התנור מוכן לצליית הכבשים לאחר שחיטתם. מוטות עץ ארוכים מעצי אורן הגדלים בהר גריזים, שישמשו כשיפודים, מוכנים אף הם. למעלה מחמישים כבשים מוכנים אף הם במקום לשחיטתם.

שעתיים שלוש לפני השקיעה מתקבצים ראשי העדה וזקניה בבית הכהן הגדול, או במרכז הקהילתי על הר גריזים, ומקבלים את פני האורחים הרבים הבאים לברך, להיפגש, לראות ולהיראות. בין האורחים: נציגי השלטון – הן נציגי הממשל הצבאי הישראלי והן נציגי הרשות הפלשתינית, דיפלומטים, ראשי עדות שונות, ראשי קבוצות פוליטיות, ידידי העדה, חוקרים וחברים אישיים.

כשעה לפני השקיעה יוצא הכהן הגדול בראש זקני העדה ונכבדיה אל מקום הזבח. המוני אורחים שבאים לראות את הטקס צובאים על הגדרות המקיפות את המתחם הסגור. צעירי העדה – כולם לבושים לבן – מרוכזים באזור ‘מזבח השחיטה’, שהוא למעשה תעלה חפורה באדמה, בהתאם לכתוב “מזבח אדמה תעשה לי”. התעלה מדופנת באבנים – “ואם מזבח אבנים תעשה לי”. מבעירים אש בתעלה ומכינים עליה מכלי מים לצורך הפשטת העורות מעל הכבשים.

זקני העדה ונכבדיה סובבים את הכהן הגדול בתפילה ובפיוט. הפיוט, שנאמר בארמית, עוסק ביצחק, שעל פי המסורת נולד בפסח, ובאיל שהוקרב במקומו, המזכיר את קרבן הפסח. הכהן הגדול עולה על במת אבן קטנה, פניו מערבה אל השמש השוקעת, ופותח בקריאת הפסוקים המצווים על הקרבת הקרבן: “וידבר שמא…” – שם ה’ אינו נהגה ככתבו, ובמקומו משתמשים השומרונים במלה הארמית ‘שמא’, שפירושה ‘השם’ – “אל משה ואל אהרן בארץ מצרים…”. קולו הולך ומתחזק, הקהל כולו מרותק לקריאתו, הצעירים כבר גוררים את הכבשים אל סמוך למקום השחיטה, והשוחטים מוכנים למלאכתם בחלפים שלופים. עם שקיעת החמה מגיע הכהן למלים “ושחטו אותו כל קהל עדת בני ישראל” – כך כתוב בנוסח התורה שבידיהם – ואז מגיע רגע השיא של היום, השחיטה עצמה. לאחר השחיטה יש פרץ של חיבוקים ונשיקות, מפגשים מרגשים בין קרובים רחוקים, ושמחה אמיתית על קיומה של מצווה חשובה – המצווה הראשונה שנצטווה בה עם ישראל עוד בהיותו במצרים – הקרבת קרבן הפסח.

שומרונים מתפללים-

שומרונים מתפללים

יום הפסח וחג המצות

עם השקיעה מתחיל היום הראשון של חג המצות. בתורה רק יום י”ד בניסן – שבו מקריבים את הקרבן – נקרא חג הפסח, ושבעת ימי החג נקראים חג המצות. כבר בתקופת חז”ל החלו לקרוא לכל שבעת הימים חג הפסח, והביטוי התנ”כי חג המצות השתמר בעיקר בתפילות. אצל השומרונים נשמרה ההבחנה המקראית גם בדיבור ובשיחה: פסח הוא רק הקרבן והיום שבו הוא קרב, וכל שבעת הימים מכונים חג המצות.

העיסוק בקרבן הפסח נמשך אל תוך הלילה. עם קריאתו של הכהן הגדול “ושחטו אותו” ממהרים השוחטים השומרונים לשחוט את הכבשים. גם אצלם “שחיטה בזר כשרה”, כמקובל אצלנו, ולא הכהנים הם ששוחטים. הם מקפידים שדם הקרבן יוגר אל התעלה המשמשת כמזבח, ואף מורחים טיפת דם על המצח, זכר לנאמר בפסח מצרים: “ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם”. הם לא נותנים דם על הבתים כי בעבר חיו השומרונים בין שכניהם הערבים בשכם, וסימן הדם על הבית יכול היה לעלות להם בחייהם.

את הכבשים מפשיטים מעורם בעזרת המים שחוממו מבעוד יום. קורעים את בטנם ומוציאים את האיברים הפנימיים. החלקים שלא נאכלים נשרפים על המזבח, ושאר האיברים מנוקים ומוחזרים לתוך גוף הכבש לקראת צלייתו. במשנה בפסחים (ז’, א’) יש מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי האם מותר להחזיר את האיברים הפנימיים לגוף הכבש, או שמא יש לתלות אותם מבחוץ, משום שאם יחזירם הגוף יהפוך למעין כלי שבתוכו יתבשלו האיברים, וקרבן הפסח חייב להיות צלי ולא מבושל.

מי מאתנו ראה פעם את גיד הנשה? השומרונים מקפידים כמונו שלא לאכול את גיד הנשה, והם מוציאים אותו ושורפים אותו על המזבח.

כשעתיים לאחר השחיטה מוכנים כל הכבשים להכנסתם לתנורים לצלייה. חלקם איבריהם בתוכם, כדעת רבי יוסי הגלילי במשנה, וחלקם איבריהם תלויים על השיפוד מחוץ לגוף הכבש, כדעת רבי עקיבא. על כולם נבזק מלח, שנאמר: “ולא תשבית מלח ברית א-לוהיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח”.

אמנם ניתן להכניס כל כבש לתנור בנפרד, אך גם פעולה זו נעשית על ידי השומרונים בהשתתפות כל המשפחות ובחגיגיות רבה. בהינתן האות מתאספים סביב התנורים כל נציגי המשפחות כששיפודי העץ שעליהם תלויים הכבשים בידיהם, ותוך קריאת פיוט מיוחד מוכנסים כל הכבשים המשופדים לתנורים. לכל משפחה מורחבת יש עקרונית תנור משלה, אולם הם לא מייחסים לכך חשיבות רבה. מה שחשוב תלויים על השיפוד מחוץ לגוף הכבש, כדעת רבי עקיבא. על כולם נבזק מלח, שנאמר: “ולא תשבית מלח ברית א-לוהיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח”.

אמנם ניתן להכניס כל כבש לתנור בנפרד, אך גם פעולה זו נעשית על ידי השומרונים בהשתתפות כל המשפחות ובחגיגיות רבה. בהינתן האות מתאספים סביב התנורים כל נציגי המשפחות כששיפודי העץ שעליהם תלויים הכבשים בידיהם, ותוך קריאת פיוט מיוחד מוכנסים כל הכבשים המשופדים לתנורים. לכל משפחה מורחבת יש עקרונית תנור משלה, אולם הם לא מייחסים לכך חשיבות רבה. מה שחשוב הוא שכל כבש ייצלה בפני עצמו, ולכן נועצים את השיפודים בתחתית התנור כך שהכבשים אינם נוגעים זה בזה וגם לא בדפנות התנורים.

ההתלהבות רבה והפעילות נמרצת. ילדים, בחורים צעירים ואף מבוגרים עסוקים כולם בכיסוי התנורים. שבכת ברזל מונחת על כל תנור, עליה נפרס שק, ועליו נשפכת אדמה לחה שחונקת את האש הבוערת בתנור וגורמת לכבשים להיצלות מהחום ולא להישרף באש. התנורים מכוסים, וכל חור או סדק שממנו עולה עשן נסתם מיד.

סידור התפילה השומרוני, הנקרא דפתֶר, כתוב בכתב שומרוני. הפיוטים בתפילה השומרונית נאמרים בנעימות שומרוניות ייחודיותבאדיבות זאב ח' ארליך

סידור התפילה השומרוני, הנקרא דפתֶר, כתוב בכתב שומרוני. הפיוטים בתפילה השומרונית נאמרים בנעימות שומרוניות ייחודיות

ליל שימורים

בזמן שהכבשים נצלים בתנורים מורשים האורחים הרבים שהתקבצו לטקס להיכנס אל רחבת הזבח כדי לראות מקרוב את מהלך האירועים, לפגוש ידידים, לחקור ולברר, ולהעמיק את ידיעותיהם בתרבות השומרונית ובמסורתה. עבור הצופים מבחוץ זו חוויה ייחודית ונדירה. בני העדה ידידותיים ברובם, ושמחים להסביר את פרטי הטקס ולענות על שאלות האורחים.

לאחר שלב זה עוזבים רוב האורחים את המקום, הרבה לפני שהכבשים מוצאים מהתנורים. יש מהשומרונים, בעיקר הצעירים והצעירים ברוחם, שנקבצים סמוך לתנורים ומזמרים מפיוטי החג העוסקים בעניינו של יום – קרבן הפסח. הפיוטים כולם בארמית, ומשולבים בהם פסוקים ושברי פסוקים על פי הנוסח השומרוני של התורה. אחרים מתקבצים בבתים, משפחות משפחות, הורים, ילדים ונכדים, ולעתים אף אורחים מבחוץ. יש המנצלים את הזמן הזה לנמנום קל, ויש צעירים שזו ההזדמנות עבורם לתור אחר שידוך, כשכל בני העדה מרוכזים יחד, שמחים ורגועים, ולבושים במיטב מחלצותיהם.

סמוך לחצות מורגשת תכונה ברחובות השכונה השומרונית במרומי הר גריזים – כולם נקראים להוציא את הכבשים מהתנורים. מניסיונם, ומחישובים שעשו, יודעים השומרונים מה צריך להיות גודל התנור כדי שהכבש ייצלה כראוי בזמן הנתון ולא יישרף. הייתי עד למקרה שבו משפחה בנתה לעצמה תנור חדש, וכשהוא נפתח בחצות התברר שהכבש נשרף ואינו ראוי לאכילה. התנור היה קטן מדי וחומר הבערה שהושם בו היה רב מדי. כדי למנוע עוגמת נפש כזו רובם מעדיפים להשתמש בתנורים הגדולים והישנים, ומקפידים לחשב כראוי את היחס בין גודל התנור לבין חומרי הבערה.

בחצות מתקבצים סביב התנורים צעירי הקהילה, שאליהם מצטרפים גם מבוגרים ואפילו מעט זקנים, ובבת אחת הם מרימים את שבכות הברזל שכיסו את התנורים. העשן העולה מתפזר ונמוג, הצעירים תופסים איש איש את שיפוד העץ של משפחתו והכבשים מוצאים מהתנורים. עתה הכבשים צלויים במידה הראויה. מניחים אותם על קערות או מגשים שעליהם כבר מונחים מצות ומרורים.

המצה השומרונית דומה ללאפה ויש בה מלח בשל היותה חלק מהקרבן. במצה כזו אפשר לכרוך בקלות את בשר הקרבן ואת המרור. המרור של השומרונים הוא הצמח המוכר בשם ‘מרור הגינה’, והוא אכן מר מאוד.

המצה השומרונית דומה ללאפה ויש בה מלח בשל היותה חלק מהקרבן. במצה כזו אפשר לכרוך בקלות את בשר הקרבן ואת המרורצילום: זאב ח' ארליך

המצה השומרונית דומה ללאפה ויש בה מלח בשל היותה חלק מהקרבן. במצה כזו אפשר לכרוך בקלות את בשר הקרבן ואת המרור

“ועצם לא תשברו בו”

“כהנים זריזים הם” אמרו חז”ל, וכעין ראיה לכך ממהרים הכהנים השומרונים לאכול מקרבן הפסח מיד עם הוצאתו מהתנור. הקהל מרוכז ברובו ליד התנורים הריקים, ופותח בשירת פיוט יפהפייה ומרגשת – הנה זכו בני הקהילה גם השנה להקריב את קרבן הפסח, והם עומדים לאכול אותו עוד מעט “צלי אש ומצות על מרורים”.

יש האוכלים במקום הזבח ויש האוכלים בביתם. יש האוכלים בעמידה ויש האוכלים בישיבה. יש המניחים את מגש הקרבן על גבי שולחן ויש המניחים אותו על הקרקע. השווה לכולם הוא ההקפדה על שני כללים: האחד – “מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם, ואכלתם אותו בחפזון”, אוכלים מהר, כעומדים לצאת ברגעים הקרובים ממצרים. והשני – “ועצם לא תשברו בו”, מקפידים לא לשבור את העצמות. רבים אוכלים את הקרבן בידיים כדי לשמור שלא לשבור עצם. אין מה לדבר על סכין ומזלג, אלה אינם בנמצא כלל.

כל בני העדה חייבים באכילת בשר הקרבן בלילה הזה. אחד המחזות המרגשים הוא האכלת ילד צעיר מבשר הכבש לאחר שהוא כבר ישן שנת ישרים. כדי לקיים את המצווה מעירים את הילד. לעתים הוא מסרב לאכול, לעתים הוא אף בוכה ומילל, אך מצווה היא מצווה ולכן יש להאכילו, או לפחות למרוח מבשר הכבש על שפתיו, מתוך הנחה שהילד יעביר את לשונו על שפתיו ו’יאכל’ מבשר הקרבן.

לאחר חצות הלילה מסיימים גם האחרונים את אכילת הקרבן. סעודת החג מסתיימת, ואת הנותר מן הבשר מחזירים אל המזבח ושורפים אותו במקום המיועד לכך: “ולא תותירו ממנו עד בוקר, והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו”.

נותרו מעט מאוד שעות שינה עד תפילת השחר הנערכת כשעה לפני הזריחה. זו סיבה טובה לדחות את מצוות העלייה לרגל אל פסגת ההר ליום האחרון של חג המצות – שביעי של פסח בלשוננו.

שומרונים על הר גריזיםאדוארד קפרוב

שומרונים על הר גריזים

זיכרון ושחזור

אם נשווה את טקס הקרבת קרבן הפסח של השומרונים להקרבת קרבן הפסח בזמן שבית המקדש היה קיים נמצא הבדלים לא מעטים ונציין אחדים מהם:

“זה מקחו מבעשור ואין פסח דורות מקחו מבעשור”. רק בפסח מצרים היה ציווי לקחת את השה ולייחדו לקרבן בעשור לחודש, בי’ בניסן. לדורות אין מצווה להקדים את לקיחת הכבש. ואילו השומרונים מקפידים לקחת את הכבש בעשור לחודש.

על פי ההלכה היהודית כל קרבן נצלה בנפרד בתנור פתוח עם אש גלויה. השומרונים צולים כבשים אחדים בתנור אחד סגור ומכוסה.

וההבדל הגדול ביותר: במרכז הסעודה בישראל נמצא בשר קרבן חגיגה, ורק בסוף הסעודה, “על השובע”, נאכל כזית מקרבן הפסח על מצות ומרורים. אצל השומרונים קרבן הפסח הוא עיקר הסעודה החגיגית.

מה משמעותם של הבדלים אלה? התבוננות מעמיקה באופן ניהולם של שני הטקסים מגלה שלצד הדמיון הרב יש גם הבדל תהומי ביניהם. לדעתי, המרתק בכל העניין הוא הביצוע השונה למרות ההסתמכות על אותם פסוקים ממש.

אצלנו כל טקס קרבן הפסח מהווה זכר בלבד להקרבת הקרבן ולאכילתו בלילה הגדול והנורא של היציאה ממצרים, ואילו אצל השומרונים הטקס הוא שחזור של ההקרבה ושל האכילה ההן. יש כמובן חשיבות לשחזור אירועים מן העבר, בעיקר בצד החינוכי שלהם, ועיקר מצוותו של הלילה הזה הוא “והגדת לבנך” – ההעברה לבנים, ולדור הבא בכלל, את אירועי הלילה ההוא ומשמעותם. אולם השאלה היא כיצד מועבר מסר זה, האם בדרך של שחזור ושל דיוק בפרטים כמעט אחד לאחד כשיטת השומרונים, או שמא בדרך של זכר בלבד לאירועי הלילה ההוא, עם תוספות, הבהרות ומדרשים, ובעיקר – “לפי דעתו של בן אביו מלמדו”. זוהי השיטה היהודית, שיטת ההלכה.

נמצאנו למדים כי על אף הדמיון הרב בין קרבן הפסח של היהודים לבין קרבן הפסח של השומרונים, ועל אף בסיס הפסוקים המשותף, לא לפסח כזה אנחנו מייחלים.

כהן שומרוני מציג את התורה השומרונית בבית הכנסת של העדה בחולוןתמר הירדני

כהן שומרוני מציג את התורה השומרונית בבית הכנסת של העדה בחולון

העידן המודרני

2011
לספירה
מאת: זאב ארליך

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס