• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת

שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת

רחוב 86
הולכת ומתפלגת
אורתודוקסיה עם כריזמה
נולדים בתוך בורשט
מתעצבת מחדש
גוונים של שחור
מאת: רחל גורדן

יותר מתל אביב ואפילו יותר מירושלים, יהודים רבים רואים בניו יורק את העיר היהודית ביותר בעולם. המגוון הדתי העצום, הזרמים ותתי הזרמים הרבים שנוצרו בה ב-150 השנים האחרונות, מעניקים לקהילה היהודית של ניו יורק אופי דתי מיוחד במינו

רחוב 86

ב-1946 חזר אהרן פרנקל, חייל משוחרר, לביתו באפר ווסט סייד שבמנהטן. עם שובו גילה פרנקל שהוא כבר אינו חש בבית בשכונה היהודית האופנתית שבה גדל. “לשם מה חזרתי?”, שאל פרנקל במאמר שכתב ב’קומנטרי’, המגזין היהודי המוביל באותם ימים (Aaron M. Frankel, “Back to Eighty Sixth Street”, ‘Commentary’, Augost 1946).

המקום שאליו חזר פרנקל היה לא רק העיר היהודית ביותר בארצות הברית, אלא גם הקהילה המשגשגת ביותר בניו יורק. באמצע המאה העשרים היה רחוב 86 מרכזו של העולם היהודי של ניו יורק, “אומרים שזה הרחוב שבו יהודים מרגישים הכי בבית”, כתב פרנקל. רחוב 86 ושכונת אפר ווסט סייד שמסביבו היו מיקרוקוסמוס שייצג את מה שהיה לעיר ניו יורק בכללותה להציע ליהודיה: קצת מכל דבר.

היהודים בארצות הברית יצרו מודל חדש של יהדות המתאים יותר לחיים בתרבות האמריקנית. תפילה מיוחדת למען החיילים שבחזית ביום הפלישה לנורמנדי, 6.6.1944. הרב עומד לפני קהל המורכב מנשים. הגברים הכשירים היו בחזיתמאוסף ספריית הקונגרס

היהודים בארצות הברית יצרו מודל חדש של יהדות המתאים יותר לחיים בתרבות האמריקנית. תפילה מיוחדת למען החיילים שבחזית ביום הפלישה לנורמנדי, 6.6.1944. הרב עומד לפני קהל המורכב מנשים. הגברים הכשירים היו בחזית

אולם פרנקל – כמו חיילים משוחררים רבים אחרים – חש באפר ווסט סייד מחנק ואווירה פרובינציאלית. לדבריו, “יהודי רחוב 86 עדיין מרגישים בגלות, חוששים ללא הרף שהם עדיין לא שייכים ולא מקובלים”. קבלתם הגוברת והולכת של היהודים ושל היהדות באמריקה בשנות הארבעים והחמישים המאוחרות והשתלבותם במדינה גרמו לחיילים משוחררים יהודים כמו פרנקל לחוש נבוכים מול הגבולות שכפו על עצמן המובלעות היהודיות. בהיותם בצבא הם גילו שאם הם לא עשו עניין מכך שהם מיוחדים או שונים, גם אף אחד אחר לא עשה מזה עניין. ההתנסות שחוו כשהתקבלו כ”חברים נורמלים בכוחות המזוינים האמריקנים” הובילה רבים מהם למסקנה שאין צורך בקיומם של חיים יהודיים במובלעות נפרדות בערים כמו ניו יורק. למעשה, היו שטענו שדווקא ההסתגרות מטפחת חוסר ביטחון. “הייתכן שהבעיה היהודית היא תוצאה של אורח החיים הצר שלנו לא פחות משהיא תוצאה של לחץ חיצוני?”, תהה פרנקל, שהיה מודאג מכך שבני דתו לא ממש עזבו את הגטו אלא “שינו ואותו וציפו אותו בזהב”.

מהגרים מחדש. חיילים יהודים לחמו שנים ארוכות לצד בני ארצם הגוים במלחמת העולם השנייה. לאחר חזרתם לניו יורק הם ייסדו זרם דתי וחברתי שהתאים לתפיסת עולמם החדשה. לוחמים אמריקנים חוזרים הביתהמאוסף ספריית הקונגרס

מהגרים מחדש. חיילים יהודים לחמו שנים ארוכות לצד בני ארצם הגוים במלחמת העולם השנייה. לאחר חזרתם לניו יורק הם ייסדו זרם דתי וחברתי שהתאים לתפיסת עולמם החדשה. לוחמים אמריקנים חוזרים הביתה

יהודים אמריקנים אחרים שביקרו בניו יורק התרשמו מן הסתם יותר מהאפשרויות הגלומות בה לחיים יהודיים, כפי שכתב פרנקל עצמו: “לעולם אינך צריך ללכת יותר מעשרה בלוקים, ובדרך כלל חמישה או שישה בלבד, כדי למצוא בית כנסת לפי נטיית לבך”. מצב זה הוא שהפך את ניו יורק ליעד ייחודי עבור יהודי ארצות הברית.

הולכת ומתפלגת

למרות שפרנקל חש שעירו היהודית היא קרתנית ומחניקה במופגן, האמת היא שעברו עליה תהליכי שינוי רבים ומורכבים. כשהגיעו פליטים יהודים מברזיל לניו יורק ב-1654 ביקש המושל פיטר סטויווסנט למנוע מהם את הכניסה לעיר. למרות שהממונים עליו בממשלת הולנד ביטלו את ניסיונותיו אלה, המושל עדיין יכול היה למנוע מהיהודים לבנות בית כנסת ולתבוע מהם להתפלל בדממה. רק במאה ה-18 קיבלו יהודי ניו יורק רשות לעבוד את א-לוהיהם בציבור ובנו את בית הכנסת הראשון – ‘שארית ישראל’.

בית הכנסת השני של ניו יורק – ‘בני ירושלים’ – נוסד ב-1825 ואז נוצרה הפרדה בין הקהילה האשכנזית לקהילה הספרדית. היה זה הראשון בשורה אינסופית של פילוגים בתוך הקהילה היהודית. ב-1829 התפלגה קהילת ‘אנשי חסד’ – כיום בית כנסת קונסרבטיבי גדול באפר ווסט סייד – מקהילת ‘בני ירושלים’. ב-1835 היו בניו יורק ארבעה בני כנסת, ב-1845 עשרה וב-1855 למעלה מעשרים. באמצע המאה ה-19 נעלמה לחלוטין השאיפה לשמור על אחדות, חברי קהילות נטו להביע חוסר שביעות רצון מקהילתם, והצורך למשוך חברים חדשים עודד את הקהילות לערוך התאמות בהתנהלותן הדתית. באותם ימים היגרו רעיונות רפורמיים לניו יורק יחד עם צעירים יהודים שהגיעו מגרמניה. הם ביקשו לשפר את הגינונים בבתי הכנסת וכך לזכות בכבוד רב יותר מצד השכנים הלא יהודים.

אוטונומיה קהילתית הפכה לנורמה החדשה עבור יהודי ניו יורק, והיהדות האמריקנית המונוליתית הוחלפה בעשרות בתי כנסת וסגנונות של יהדות. כיוון שבמצב זה לא היה אף בית כנסת שייצג את הקהילה היהודית של ניו יורק, נוסדו ארגונים בין קהילתיים שמטרתם הייתה להתעלות מעל להבדלים ונוצרה בעיר יהדות דמוקרטית ומגוונת.

בסוף המאה ה-19 חולקה ניו יורק הלא אורתודוקסית בין היהדות המסורתית – זו שתיקרא לימים קונסרבטיבית – לבין היהדות הרפורמית, אם כי מטה התנועה הרפורמית הועבר מסינסנטי לניו יורק רק ב-1950. המגוון הדתי של יהודי ניו יורק היה התשתית שאפשרה ליהודים לא רפורמים לייסד ב-1886 את בית המדרש לרבנים באמריקה (Jewish Theological Seminar, ובקיצור JTS). המונח ‘לא רפורמי’ מתאר נאמנה את התומכים המוקדמים של תנועה זו: הייתה להם זיקה למסורת אולם הם לא חשו כבולים אליה. הם ביקשו למנוע את ההתבוללות ולמשוך מהגרים יהודים מזרח אירופים שהקיצוניות של הרפורמה דחתה אותם. בהיותה יריבת הרפורמה נהנתה היהדות הקונסרבטיבית בשלב ראשון אפילו מגיבוים של האורתודוקסים. רק באמצע המאה העשרים ביקשו הקונסרבטיבים להשיל מעליהם את ההגדרה ‘לא רפורמים ולא אורתודוקסים’.

מנהיגים מוכשרים וכריזמטים עיצבו את דרכה של התנועה הקונסרבטיבית מאז ומעולם. סולומון שכטר, שגילם בדמותו את השילוב בין היהדות המזרח אירופית המסורתית לבין ההשכלה החילונית שאותה העריכו הקונסרבטיבים מאוד, ארגן מחדש את ה-JTS. הוא היה מוערך כל כך עד שגם מנהיגי קהילות רפורמיות התייצבו תמכו בסמינר שלו. בשנות השישים של המאה העשרים ניווט פרופ’ אברהם יהושע השל מה-JTS את התנועה הקונסרבטיבית לעבר מחוזות הצדק החברתי וכרת ברית עם תנועות שפעלו למען זכויות אזרח. שכטר והשל, שניהם מזוקנים, דמו מאוד ללמדנים מזרח אירופים מסורתיים, אולם היו מעורבים בענייני השעה ושיקפו את השילוב בין ישן וחדש שהיהדות הקונסרבטיבית החשיבה כל כך. היעדרו של מנהיג מסוג זה כיום עשוי להסביר מדוע צעירים ניו יורקים רבים כל כך עזבו את התנועה הקונסרבטיבית והעדיפו קהילתיות יהודית לא דתית. כשם שבראשית המאה העשרים המונח ‘לא רפורמי’ ביטא בוז כלפי היהדות המתבוללת של הרפורמים באמצע המאה ה-19, כך המונח ‘לא דתיים’ מבטא כיום את חוסר שביעות הרצון של הדור הצעיר מהפשרנות של הוריו.

פרופ' אברהם יהושע השל, מראשי הזרם הקונסרבטיבי בצעדה למען זכויות אדם עם המנהיג השחור מרטין לותר קינגצילום: AP

פרופ’ אברהם יהושע השל, מראשי הזרם הקונסרבטיבי בצעדה למען זכויות אדם עם המנהיג השחור מרטין לותר קינג

אורתודוקסיה עם כריזמה

ב-1915 ייסדה התנועה האורתודוקסית בית מדרש לרבנים משלה בניו יורק. העיתוי לא היה מקרי. באותם ימים עברה יהדות ארצות הברית שינוי דמוגרפי – מפיזור בכל המדינה עם קהילה גדולה בניו יורק למצב שבו רוב היהודים מתגוררים בצפון מזרח המדינה וכמעט מחציתם מתגוררים בניו יורק.

לאורך השנים רבנים אורתודוקסים מוכשרים וכריזמטים עיצבו גם הם את הגיוון היהודי של ניו יורק. בשנות השבעים רענן הרב שלמה קרליבך – ‘הרבי המרקד’ – את בית הכנסת של אביו באפר ווסט סייד בעזרת השילוב הייחודי שיצר בין חסידות, חום אישי ומוזיקה. בית הכנסת בכיכר לינקולן זכה גם הוא לרב דינמי במיוחד, הרב שלמה ריסקין, שתחת מנהיגותו הפכה הקהילה בסוף שנות השישים מקונסרבטיבית לאורתודוקסית והבטיחה את הצערתה של היהדות האורתודוקסית בניו יורק של שנות השבעים.

הרב שלמה קרליבך, שיצר גישה חדשה וצעירה ביהדות האורתודוקסיתבאדיבות פרויקט מורשת קרליבך carlebach.net

הרב שלמה קרליבך, שיצר גישה חדשה וצעירה ביהדות האורתודוקסית

למרות שהקהילה היהודית באפר ווסט סייד ידועה בסצנת הרווקים והרווקות שלה היא מהווה מרכז ליהודים בני כל הגילאים. בתי הכנסת הלא אורתודוקסים בעיר מתמחים בפעילות חברתית, בשיעורי תורה ובסעודות שבת קהילתיות, ומשלימים עוגנים אלה במגוון רחב של אפשרויות חינוכיות ותרבותיות המעורר קנאה ויראת כבוד בקרב יהודים בכל רחבי ארצות הברית. ברוקלין, שהייתה מאז ומעולם המחוז האורתודוקסי ביותר בארצות הברית, זוכה גם היא לתחייה לא אורתודוקסית: רבי אנדי בכמן מפארק סלופ עומד בראש אחד מבתי הכנסת הפרוגרסיביים והליברליים של ברוקלין. אפילו בית הכנסת בני ירושלים שבווסט סייד, שהיה מעורב בפילוגים רבים לאורך שנות קיומו הארוכות, מוגדר כ’בלתי מזוהה’ בעשור האחרון – הגדרה חביבה ביותר על בני הדור שדתם כובתה על ידי הוריהם שוכני הפרברים.

 

נולדים בתוך בורשט

אולם מה שעשה את ניו יורק כל כך מיוחדת מנקודת מבט יהודית הוא היותה מקום שבו כל אחד יכול לחוש יהודי רק מעצם חייו בעיר בלי צורך להשתייך לקבוצה דתית כלשהי. במאמר שהתפרסם בעיתון היהודי ‘פורוורד’ ב-2010 משיב לינור אשכנזי על השאלה האם יהודי ניו יורק הם ‘יותר יהודים’:

בניו יורק יהודים ממש נולדים בתוך בורשט. הם שוחים מינקות באתניות שלם – מחנויות הבייגל דרך בורו פארק ועד לברודווי – עד כדי כך שהם אפילו אינם חשים בכך. בכל רגע הם נמצאים במרחק נסיעה קצרה בתחתית מהלואר איסט סייד של מנהטן, שער הכניסה של אבותינו לאמריקה (17.2.2010)

אכן, לניו יורק היסטוריה של תרבות יהודית חזקה. ניו יורק, ‘ישראל של אמריקה’, הפכה להיות המולדת היהודית בתוך ארצות הברית, עם ציוני דרך יהודיים היסטוריים משלה, כמו אליס איילנד, הלואר איסט סייד, פסל החירות וקוני איילנד המעלים בזיכרונם של יהודי ארצות הברית נוסטלגיה נטולת רגשות מעורבים.

אלא שעבור פרנקל, כמו עבור כותבים נוספים באמצע המאה העשרים, היהדות המוחצנת של ניו יורק איימה לדרדר את התוכן שלה. בניו יורק היהדות הייתה הכל, ולכן הייתה סכנה שהיא תהפוך ללא כלום. “היהודיות של רחוב 86 עשויה לומר כל דבר – מדתיות חזקה ועד לתמיכה במניעת השמצה בלבד, היא עשויה להיות רעיון פוליטי או אתי, או שהיא עשויה שלא לומר שום דבר”. לדברי פרנקל, אפילו היהדות הרקונסטרוקטיבית של מרדכי קפלן – זרם שנולד וצמח באפר ווסט סייד ונראה בראשיתו כמבשר תקווה שיש ליהדות סיכוי לשרוד באמריקה המודרנית – “נראה … עתה כמבוסס יותר מדי על הנחות היסוד של הגטו”.

מתעצבת מחדש

רחוב 86 היה המקום שבו פתח לראשונה רבי מרדכי קפלן, מגדולי התאולוגים שקמו באמריקה במאה העשרים, חנות במרכז היהודי האורתודוקסי (ה-JC) וראה בה מקום “שיקרב בין היהודים … למטרות חברתיות, תרבותיות ויצירתיות בנוסף לעבודת הבורא”. רעיונותיו נתפסו רדיקליים מדי עבור המרכז האורתודוקסי, והוא עבר ב-1921 למורד הרחוב וייסד את הקהילה הרקונסטרוקטיבית ליהדות מתקדמת (SAJ). ג’ודית’, בתו של קפלן, הייתה הראשונה שחגגה במקום בת מצווה ב-1922.

רוב היהודים בארצות הברית מזדהה כיום אידאולוגית עם התנועה הרקונסטרוקטיבית שהייתה בעבר תנועת שוליים. תפיסתה את היהדות כתרבות מתפתחת חסרת ממדים על טבעיים שאינה כבולה להלכה והדגש שהיא שמה על חשיבותם של ערכי השוויון ביהדות הפכו למיינסטרים היהודי הלא אורתודוקסי.

עבור קפלן, שנולד למשפחה אורתודוקסית ולימד בסמינר התאולוגי של התנועה הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיביזם ייצג את המרכיב היהודי “המשותף לכל היהודים”. למרות שהפילוסופיה שלו יצרה לבסוף תנועה משל עצמה, הרעיון המקורי של קפלן – לייסד זרם שיאחד את כל קצות הקשת היהודית – נבע משאיפה לאחדות בין הזרמים השונים שנראתה אפשרית בעשורים הראשונים של המאה העשרים בניו יורק. ב-1945, כאשר קבוצה של רבנים אורתודוקסים שרפה בפומבי סידורים שפרסם קפלן ונידתה אותו, הוא הבין מן הסתם שאחדות כזו אינה סבירה עוד.

החיים בפרברים לאחר המלחמה – ולא החיים בשכונות היהודיות הוותיקות – הם שעוררו אצל צעירים יהודים כמו אהרן פרנקל תחושה רעננה, קוסמופוליטית והרפתקנית שמוליכה לחיי דת מודרניים. בשעה שחסידים ויהודים אורתודוקסים אחרים נטו יותר להישאר בעיר, יהודים רפורמים וקונסרבטיבים האמינו שהפרברים ישמשו מצע בריא יותר לצמיחת הקהילות שלהם. לשכונות היהודיות בתוך העיר היה מבחינתם ניחוח טחוב ומעופש שהזכיר את הדירות שבהן חיו הסבים שלהם. לכן לא מפתיע שכאשר פרנקל שב לאפר ווסט סייד הוא סיפר על “שקיעה של הלב ודיכוי של הרוח בשעה שהאופק נהיה לפתע צר והעולם כה חמים ושקוע בעצמו”.

כ-35% מכלל יהודי ארצות הברית משתייכים כיום לתנועה הרפורמית. הגידול המשמעותי של התנועה נובע בין השאר מהגישה הליברלית שרבים מיהודי ארצות הברית דוגלים בה. הרבות הרפורמיות הן דוגמה קלסית לפתיחות זוצילום: AP

כ-35% מכלל יהודי ארצות הברית משתייכים כיום לתנועה הרפורמית. הגידול המשמעותי של התנועה נובע בין השאר מהגישה הליברלית שרבים מיהודי ארצות הברית דוגלים בה. הרבות הרפורמיות הן דוגמה קלסית לפתיחות זו

פרנקל כתב על הפסיכולוגיה הבתר מלחמתית של יהודי מנהטן בני המעמד הבינוני. עבורו להיות יהודי בניו יורק משמעו היה “לסבול מחוסר ביטחון פנימי אוניברסלי וקטלני ומרצון נואש לכבוד עצמי. במקרים אחדים, תחת השפעתם של אירועים מסוימים, מצב זה התדרדר לפניקה”. מנקודת מבטנו כיום קשה להבין כיצד סמוך כל כך לשואה יכול היה פרנקל להיות כה חסר אמפתיה לתשוקה היהודית לביטחון, אולם בעיניו, ובעיני אחרים כדוגמתו, שיקפה הקהילה היהודית של ניו יורק תחושה של חוסר ביטחון.

 

גוונים של שחור

מה שהיה בעבר בלתי מושך בעליל הפך מושא לתשוקה. האפר ווסט סייד וברוקלין הופכים כיום יותר ויותר פופולריים בקרב היהודים שמעוניינים לגור בהם ולהחיות בהם את דתם. חצי מאה לאחר שפרנקל שב הביתה ותיעד את תחושותיו באשר לאפר ווסט סייד הפכה ברוקלין, כדברי הסוציולוג אגון מאייר, מפרבר לשטעטל, בעיקר השכונות בורו פארק וויליאמסבורג. אמנם עלויות הנדל”ן הגבוהות בניו יורק דוחפות יהודים לא מעטים, ובעיקר את המשפחות האורתודוקסיות הגדולות, לבדוק מה יש לקהילות אורתודוקסיות באזורים אחרים של ארצות הברית להציע, אך עדיין בורו פארק ידועה כאחת השכונות האורתודוקסיות ביותר בעולם, ונדמה שמגמה זו רק מעצימה עם השנים. יותר ויותר מסעדות, חנויות ובתי מלון מותאמים לצורכי הקהילה האורתודוקסית. גם הקהילה האורתודוקסית של ניו יורק עצמה מגוונת ומפולגת, והדבר ניכר במיוחד בהתייחסות לזרמים יהודיים אחרים ולתרבות האמריקנית הכללית. בכינוס שערכו ב-2012 יהודים אולטרה אורתודוקסים בנושא הסיכונים הגלומים ברשת האינטרנט מילאו את אצטדיון הבייסבול של ניו יורק עשרות אלפי גברים, ים של חליפות שחורות וחולצות לבנות. מיכאל גרינבוים דיווח על הכינוס ב’ניו יורק טיימס’:

ההתאספות יצרה תחושה של פגישת מחזור משפחתית ענקית, אולם הערתו של אחד המשתתפים חשפה את טבעה המפולג של היהדות האורתודוקסית בניו יורק. “זה עשוי להיראות כמו קהילה משום שאנחנו כולנו נראים אותו דבר”, הוא אמר, “אולם כמעט שאיני מכיר כאן איש” (20.5.2012).

 

האורתודוקסים בניו יורק מיוצגים על ידי ארגונים רבים ושונים. איחוד הקהילות האורתודוקסיות באמריקה, המוכר כ-OU, והמועצה הרבנית של אמריקה מייצגים את האורתודוקסיה המודרנית; אגודת ישראל היא הארגון העיקרי של היהדות החרדית והאולטרה אורתודוקסית; וחסידות חב”ד היא ענף של היהדות החסידית המוכר היטב לכלל יהודי ארצות הברית בזכות מאמצי הקירוב הנמרצים שלה הנערכים בעיקר בקמפוסים של האוניברסיטאות והקולג’ים. בנוסף לחב”ד יש בניו יורק מגוון של קבוצות חסידיות בגדלים שונים ובהן סקווירא, בובוב, סאטמר וויז’ניץ. ברוקלין אכן מחזקת את התחושה שניו יורק נעשית יותר ויותר אורתודוקסית. הקפת אפר ווסט סייד בעירוב ב-1994 היא ראיה נוספת לנוכחות הדתית הגוברת בשכונה.

היבט נוסף שייחודי ליהודי ניו יורק הוא סצנת הדייטים המפורסמת שלה. אחוז הרווקים והרווקות בעיר נותר נמוך בהשוואה לארצות הברית כולה. אפילו בשנות העשרים והשלושים, שהיו חילוניות יחסית, יהודי ניו יורק חיו, התחנכו ועבדו – ולכן גם נפגשו והתחתנו – בעיקר עם יהודים אחרים. אמנם במקרים רבים לא מוטיבציה דתית מנעה מצעירים יהודים ליצור קשרים חברתיים עם לא יהודים אלא דווקא האנטישמיות, ובכל זאת הייתה בניו יורק אוכלוסייה יהודית גדולה דיה שאפשרה לצעירים בחירה מספקת שלא התאפשרה בקהילות קטנות יותר. מצב זה גם הביא למעבר של צעירים יהודים מאזורים אחרים בארצות הברית לניו יורק לאחר לימודיהם בקולג’, מתוך הנחה שזה המקום שבו יוכלו למצוא אהבה יהודית.

העידן המודרני

1960
לספירה

תגים

אברהם יהושע השל, אורתודוקסיה, ארה"ב, הרב מרדכי קפלן, הרב סלומון שכטר, הרב שלמה קרליבך, התנועה הקונסרבטיבית, התנועה הרפורמית, חיילים יהודים, יהדות ארה"ב, יהדות מודרנית, מרטין לותר קינג, ניו יורק
מאת: רחל גורדן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס