• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי

עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי

ביצים תמורת שיר
רועי רוח
הדם שאדם
האירוסין המוזרים של הדם
אדמתו
מאת: עטר פלג

השיר מספר על יחסו של אלכסנדר זייד לאדמת ארץ ישראל, אבל מאחורי השיר עומד גם יחסו של המשורר התל אביבי אלכסנדר פן אל השומר האגדי ואל גבעות שייח’ אבריק וחרתיה // עטר פלג

פורסם בגיליון 121, תמוז תש”ף, יולי 2020

על גבעות שייח’ אבריק

מלים: אלכסנדר פן, לחן: מרדכי זעירא

 

אֲדָמָה אַדְמָתִי

רַחוּמָה עַד מוֹתִי

רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ

רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ

אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם

שֶׁאָדַם וְנָדַם

עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח’ אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה

 

הַמָּחוֹל בְּגַלִּים

יְעַגֵּל עִגּוּלִים

עוּרִי שֶׁמֶשׁ לָעַד בְּחַרְתִּיָּה

עוּרִי שֶׁמֶשׁ בְּחַרְתִּיָּה

בְּיוֹמִי וְלֵילִי

לִי יֵהוֹד עֲמָלִי

עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח’ אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה…

 

לקריאת השיר המלא

 

בבוקר יום השנה הראשון להירצחו של אלכסנדר זייד, ביולי 1939, הגיעה אחייניתו הדסה רבינוביץ’ מקיבוץ כפר גלעדי אל בית המשפחה בשייח’ אבריק. הדסה גדלה בירושלים והצטרפה לקיבוץ כפר גלעדי שהיה מעין קיבוץ משפחתי של משפחת בקר, משפחת אמה. דודיה של הדסה, ציפורה לבית בקר ואלכסנדר זייד, היו ממקימי הקיבוץ שנקרא בהמשך על שם דוד אחר – ישראל גלעדי – בעלה של קיילה גלעדי לבית בקר.

למרות החיבור העמוק של המשפחה לקיבוץ עזבה משפחת זייד את המקום כיוון שלא קיבלה את הכרעת החברים בדבר החינוך המשותף והלינה המשותפת. אלכסנדר זייד, ששמו הלך לפניו כשומר עז נפש, מונה מטעם קרן קיימת לישראל לשמור על האדמות באזור שייח’ אבריק שנקנו אך טרם יושבו, והמשפחה עברה לשם בכאב גדול באמצע שנות העשרים וחיה כמעט בגפה על הגבעות השוממות.

משפחת זייד: אלכסנדר, ציפורה וילדיהם גיורא, כוכבת והתאומים יוחנן ויפתח

 

 

ביצים תמורת שיר

כשהגיעה הדסה באותו בוקר שלחה אותה ציפורה מיד לתל אביב עם בנה הבכור גיורא זייד. היא אמרה שאלכסנדר פן הבטיח לה שיר לאזכרה אך הוא עדיין לא כתב אותו, ובלי השיר אי אפשר יהיה לקיים את האזכרה. הדסה וגיורא נסעו לתל אביב ומצאו את המשורר בקפה אררט. הדסה סיפרה כי הכניסה לבית קפה, סמל לבורגנות ולחוסר מעש, הייתה כרוכה עבורם בבושה, וגיורא נכנס ומיד התיישב כשראשו מוסתר בזרועו שמא יחשבו שהוא מבלה במקום מביש זה. תוך פחות משעה סיים אלכסנדר פן את כתיבת ‘שירו של זייד’ ובני הדודים חזרו במהירות האפשרית לשייח’ אבריק. בבית זייד הם מצאו את מרדכי זעירא שהיה חברו של זייד. הוא הלחין את השיר במקום, לימד חבורת צעירים מגרעין ההכשרה אלונים לשיר אותו, ואז אפשר היה לערוך את האזכרה.

גיורא זייד, ארכיון יד בן צבי אוסף משפחת ברלינסקי

ציפורה זייד, שמאז מותו של בעלה ראתה בהנצחתו חלק ממפעל חייה, רצתה שהטקס יהיה מושלם, ועל כן נסעה בעצמה לתל אביב ובידה קופסת נעליים מלאה כל טוב: שזיפים ולימונים אחדים, עוגה שאפתה ומוצר יקר ערך – ארבע ביצים קשות. את מרכולתה הביאה אל פן וזעירא וביקשה כי יכתבו יחד שיר נוסף לזכרו של אהובה, הפעם בקצב הדבקה. דווקא השיר השני, ‘על גבעות שייח’ אבריק’, זכה לחיים ארוכים והנציח את זכרו של זייד בתרבות הישראלית.

התמסרה להנצחת זכרו. ציפורה זייד לצד פסלו של בעלה אלכסנדר זייד, מעשה ידיו של הפַּסל דוד פולוס צילום: טלי רווה-זייד

רועי רוח

למה פנתה ציפורה זייד דווקא לאלכסנדר פן? פן היה מבאי ביתם של הזיידים והעריץ את אלכסנדר. הקשר ארוך השנים החל עם הגעתה של חבורת רועים לגבעות שייח’ אבריק בקיץ 1927. חבורת הרועים נולדה מתוך חבורה אחרת שכינתה עצמה ‘חבר’ה טראסק’. הייתה זו חבורת צעירים עליזים שנולדה בתל אביב עוד לפני מלחמת העולם הראשונה ועברה גלגולים אחדים. מקורו של שם החבורה לא לגמרי ברור, אך ההשערה הנפוצה היא כי משמעותו ביידיש מרמזת לרעש ולהמולה, והחבורה אכן קיבלה על עצמה לשמח את תושבי תל אביב הקטנה. לקבוצה הצטרפו גם משוררים ואנשי תרבות שהזדהו עם חוגי הפועלים, על אף שרוב פעילותה הסתכמה במעשי שטות וליצנות בזירה העירונית. אילן שחורי, המתמחה בהיסטוריה של תל אביב, כתב:

לחברי הקבוצה היה חלק נכבד ביותר בהתגבשות התרבות הישראלית ברוב תחומי היצירה והאמנות, ואפשר לקבוע כי חבורתם הניחה את היסודות לתרבות הידוענים התל אביבית והישראלית (“אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת: עלייתה ונפילתה של קבוצת ‘חבר’ה טראסק’ בתל אביב הקטנה של שנות העשרים והשלושים”, ‘ישראלים’ 8, תשע”ז, עמ’ 48).

ב-1927 סייר חבר הקבוצה ישראל זמירי בנגב ופגש רועים בדואים, ובחזרתו הדביק אחדים מחבריו בחזון חבורת הרועים העברית. אלכסנדר זייד, שהיה מקורב לחלק מבני החבורה, הציע להם לרעות צאן על גבעות שייח’ אבריק. מלבד זייד ישב אז בשייח’ אבריק גם גרשון פליישר שהמשיך לעסוק ברעיית צאן על אף שאחרים נשברו ועזבו. זייד ניצל את ההזדמנות ורתם את ‘חבר’ה טראסק’ לעזרתו של פליישר. שני החברים המרכזיים בקבוצה שהגיעה לשייח’ אבריק היו ישראל זמירי ואלכסנדר פן.

תחילה עבדה החבורה התל אביבית בהתלהבות, אך כעבור חודשים אחדים התברר כי בוהמיינים מתל אביב אינם מתאימים למחויבות שחיי עבודה כרוכים בה. כשפליישר מצא יום אחד את העדר מסתובב לבדו על הגבעות ללא רועה הוא הבין כי שיתוף הפעולה עם החבורה צריך להסתיים.

פרק זה בתולדות ‘חבר’ה טראסק’ ארך כשנה ולא הניב הצלחה חקלאית גדולה, אך הוא הותיר אחריו שירי רועים נאים. החבורה חזרה לתל אביב, אולם אלכסנדר פן המשיך לבקר בבית זייד בשייח’ אבריק לעתים קרובות למעין חופשות ממחויבויותיו המשפחתיות, ושהה במקום כל פעם ימים אחדים.

דמותו של זייד הותירה בו רושם רב והוא נמשך אליה כבחבלי קסם. יש הסבורים כי העובדה ששניהם היו בנים לאימהות מקהילת הגרים הסובוטניקים היא שקרבה בין השניים. פן העריך את יכולת ההיטמעות של השומר זייד בסביבתו, ואת קשריו הטובים עם ערביי הסביבה בלא שוויתר על מחויבותו למשימה הציונית שהוטלה עליו על ידי קרן קיימת לישראל.

המשורר לא התמיד במלאכת המרעה אך המשיך להגיע לביקורים בשייח' אבריק. אלכסנדר פן (שוכב משמאל) עם ציפורה ואלכסנדר זייד (במרכז), 1931 באדיבות טלי זייד-רווה ורוני קניגסברג
האם רציחתו יצרה קשרי דם? אלכסנדר זייד ומכר ערבי

 

הדם שאדם

אלכסנדר זייד נרצח בי”ב בתמוז תרצ”ח (1938) בדרכו לאספת חברים של מייסדי קיבוץ אלונים. כנופייה ארבה לו בדרך וקאסם אל-טבאש, בדואי משבט ערב אל-חילף, רצח אותו. באחת בלילה נמצאה גופתו. הרצח היה אחד ממעשי טרור רבים ששטפו את הארץ במאורעות תרצ”ו תרצ”ט, אך זהותו של הנרצח הכתה את היישוב בתדהמה. זייד הגיע לארץ בעלייה השנייה, הוא היה ממקימי ארגון בר גיורא ואחריו ארגון השומר, ודחף את חבריו להמשיך את מגמת ההתיישבות צפונה. ביישוב התהלכו אגדות על התמודדותו יחידי מול שודדים בדואים.

אלכסנדר זייד גידל את ילדיו – גיורא, כוכבת והתאומים יוחנן ויפתח – כמקומיים לכל דבר. הם דיברו ערבית היטב, היו להם ידידים ערבים, הם היו בקיאים ורגילים ברכיבה על סוסים ובאורחות החיים של שכניהם. כשהדסה מתארת את נסיעתה עם גיורא זייד לתל אביב היא מסבירה כי הוא לא יכול היה להסתדר בלי הליווי שלה משום שהיה ‘בדואי’.

יגאל אלון אמנם מנע מגיורא זייד לנקום, אך לא שכח את הרצח. כשהוקם הפלמ”ח במאי 1941 פנה אלון שהיה מפקד פלוגה ליצחק שדה וביקש רשות לנקום את מותו של זייד. ראשי ההגנה אליהו גולומב, שאול אביגור וישראל גלילי דנו בעניין בכובד ראש. מנהג נקמת הדם שהיה מקובל בתרבותו של הרוצח היה רחוק מתרבותה של הנהגת היישוב שדגלה בטוהר הנשק. בניגוד למקובל בתרבות גאולת הדם ראשי ההגנה לא רצו לפגוע בבני משפחתו של הרוצח שזהותו הייתה ידועה להם בוודאות, הם גם סברו כי אסור שבניו של זייד הם שינקמו את דמו, כדי שלא יחל מעגל דמים ללא סוף. מוסדות המדינה שבדרך כבר היו מאורגנים דיים וחזקים מספיק כדי לעצור את בניו של זייד מלעשות את המעשה, וכדי ליטול על עצמם את האחריות לסגור את החשבון עם הרוצח.

 ציפורה זייד על הסוס. צילום: טלי רווה זייד

עם הירצחו של אביו פיעמה בגיורא תחושת נקם עזה. נקמת דם הייתה מקובלת בקרב הערבים שבקרבם גדל, אך יגאל אלון עצר בעדו. כשנה וחצי לאחר הרצח יצאו בני זייד לכיוון המאהל של אל-טבאש, אך כשהבינו כי הם עלולים להרוג חפים מפשע יחד עם הרוצח הם שבו על עקבותיהם.

רצו לנקום את רצח זייד בלי לפגוע בחפים מפשע. משמאל לימין: גיורא זייד, יצחק חנקין וחבר ערבי, 1938 אוסף הדסה ברלינסקי, יד יצחק בן-צבי

הנהגת ההגנה קיבלה החלטה נדירה, בוודאי על רקע מדיניות ההבלגה שהנהיגה לאורך כל שנות המרד הערבי הגדול. מאות יהודים נרצחו באותה תקופה, אך מעמדו הלא רשמי של זייד וחשיבותו כסמל לביטחון היישוב הביאו להחלטה לנקום את מותו. יגאל אלון הטיל את התפקיד על יצחק חנקין, בנו של יחזקאל חנקין שהיה חבר בארגון השומר וחברו הקרוב של אלכסנדר זייד. אלון עצמו הוביל את לוחמיו אל אוהל אל-טבאש שהיו בו גם נשים וילדים, ולאחר שווידא את זהות הרוצח ירה חנקין בראשו.

האירוסין המוזרים של הדם

הסופר יוסל בירשטיין ידוע בסיפוריו הקצרים המסופרים בגוף ראשון ומתעתעים בקורא שנשאר תוהה האם המסופר אכן קרה.

בסיפור מהספר ‘סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים’ שכותרתו ‘קשר דם’ הוא מתאר פגישה עם יוחנן זייד בירושלים שבמהלכה שואל המספר את זייד על מפגש שהתקיים שנים רבות קודם. השניים ישבו אז על המרפסת בביתו של זייד בטבעון כאשר הגיעה לשם אישה ערביה שטענה בתוקף כי יש ביניהם קשר דם וכי בשל כך הוא חייב לסייע לה לשחרר את בנה ממעצר משטרתי שאליו נקלע. לפי הסיפור יוחנן נכנס הביתה עם האישה כדי לשמוע את פרטי העניין, וכשהם יצאו הוא אמר למספר כי הוא צריך ללכת כדי להירתם לעזרת האישה בבית המעצר. המספר שנשאר מסוקרן שואל את יוחנן כעבור שנים רבות מה היה קשר הדם שעליו דיברה האישה, ויוחנן מספר לו כי אביה היה רוצחו של אביו.

יוסל בירנשטיין. צילום: בני לפיד
ציפורה ואלכסנדר זייד וילדיהם

בירשטיין אכן חי בטבעון והיו לו קשרים עם בני זייד. האם התרחש סיפור כזה? קשה לדעת. נורית שני, בתו של בירשטיין, סיפרה לעמינדב רוטנברג הכותב עבודת דוקטור על אביה:

הוא סיפר לי את הסיפור לפני שכתב אותו כצירוף מקרים חזק ומעניין. רוב סיפוריו הם צירופים שחיבר מאפשרויות שלא בהכרח היו שייכות והוא קיבץ אותן לסיפור אחד. אבל אני לא יודעת אם המציא כזה צירוף.

ואילו בתו השנייה חנה ענבר כתבה לרוטנברג:

אני לא יודעת להגיד לך אם המפגש בין בנו של אלכסנדר זייד לבין בתו של רוצחו התרחש בנוכחותו של אבי, או שאבא רק שמע את הסיפור מפי בנו של זייד שהיה ידידו. אני יודעת בוודאות שמי שהיה ידידו של אבא לא היה יוחנן זייד אלא יפתח. כשאבא פרסם את הסיפור יפתח היה עדיין בין החיים ואבא לא רצה להשתמש בשמו, לכן בחר להשתמש בשמו של בן אחר שכבר הלך לעולמו.

הסיפור הזה מעיד אולי על ניקיון רגשותיהם של בני זייד, שעשו הפרדה בין תחושת הנקם שפעפעה בהם לבין רגשות חמים שהמשיכו ללוותם בקשריהם עם חבריהם הערבים שנים רבות לאחר הרצח.

אדמתו

הדובר בשיר ‘על גבעות שייח’ אבריק’ הוא אלכסנדר זייד. חגית הלפרין, חוקרת מסע חייו של אלכסנדר פן ושירתו, כתבה:

פן מתאר את זייד שבחר לחיות בשייח׳ אבריק חיי עמל, אך לא פחות מזייד מתאר פן גם את עצמו, את אותו צד שכיסה בעקבות המפנה האידאולוגי. בצד זה בא לידי ביטוי הקשר הפיזי של פן לארץ, קשר ארוטי כמעט, החיפוש אחר הציונות האמיתית, הנלהבת, הכנה, המצרפת מעשה לאמירה (חגית הלפרין, ‘צבע החיים – חייו ויצירתו של אלכסנדר פן’, עמ’ 126).

פן השתייך לחוגי השמאל בארץ, וברבות השנים הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י) ואף ערך את המדור הספרותי בעיתון המפלגה ‘קול העם’.

אלכסנדר פן

הלפרין מראה כיצד פן נקרע כל חייו בין אמונותיו המרקסיסטיות לבין חיבתו העזה והפשוטה לארץ ישראל. בשיר שכתב על אלכסנדר זייד מביע פן לדעת הלפרין הזדהות מוחלטת עם דמותו של זייד ואין בו ביטוי לקרע שהתחולל בנפשו.

הסופר וחוקר הספרות מתן חרמוני טוען כי הלפרין משרטטת בספרה את דמותו של פן כנאיבית מדי. לדעתו יש לקרוא את השיר על זייד כשיר מתהפך: הוא פותח בקריאה “אדמה אדמתי”, אך פן מתחכם ומסיים כל בית בשמות הערביים שייח’ אבריק וחרתיה כדי להסתייג מהדובר בשיר הרואה את האדמה כאדמתו.

המשורר הבוהמיין מתל אביב נמשך לדמותו של השומר האגדי. אלכסנדר פן בצילומים לסרט שלא הופק לבסוף באדיבות ארכיון סינמטק ירושלים

למרות האירוניה שחרמוני מצביע עליה לא בטוח שלטענתו יש בסיס היסטורי. בעת כתיבת השיר ב-1941 לא היה על גבעות שייח’ אבריק שום יישוב יהודי שנקרא בשם עברי, ובמשך השנים קראו בני המשפחה למקום שייח’ אבריק כי לא היה לו שם עברי אחר. נראה אפוא כי הלפרין צודקת, וכי המלים שאלכסנדר פן שם בפיו של אלכסנדר זייד המת שיקפו גם את תחושתו. המשורר המעריץ צייר בשיר את התמונה הרומנטית של השומר שהותיר עליו את רישומו העמוק.

על מצבתו של פן נחקקו המלים “אדמה אדמתי, רחומה עד מותי”.

 

פורסם בגיליון 121, תמוז תש”ף, יולי 2020

העידן המודרני

1941
לספירה

תגים

אלכסנדר זייד, אלכסנדר פן, השומר, שייח' אבריק
מאת: עטר פלג

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

עוד חוזר הניגון: נשאר ושר

עוד חוזר הניגון: נשאר ושר

עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה

עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה

חלוצים ללא הילה

חלוצים ללא הילה

בעקבות הפייטנית הנעלמת

בעקבות הפייטנית הנעלמת

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס