• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע

יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע

למשטר את המדבר
לעבודה
מי ומי?
מסגד וממשל
עיר במלחמה
באר שבע הבריטית
התרחבות
היהודים באים
מאת: אילן גל-פאר

למרות ששמה של העיר באר שבע ידוע לנו כבר מהמקרא, הרי שהעיר המודרנית הוקמה מאפס בהחלטת ממשלה. תחנות בהתפתחותה המהירה של עיירת הפיתוח התורכית שהוקמה לפני 120 שנה // אילן גל־פאר

פורסם בגיליון 120, סיון תש”ף, יוני 2020

רוצים לבחון את עצמכם על הכתבה? היכנסו לחידון באר שבע מי יודע

לפני 120 שנה עשו התורכים משהו שלא נעשה קודם בכל 400 שנות שלטונם בארץ ישראל: הם ייסדו עיר חדשה – באר שבע. הם גם הכריזו עליה כבירתה של הנפה הגדולה ביותר מבין ארבע הנפות של מחוז ירושלים – וזאת בעוד שהעיר עדיין לא הייתה קיימת. בניין הקבע היחיד באתר המיועד להקמת העיר ב־1900 היה חאן שהוקם
כשנתיים קודם לכן.

באר שבע הוקמה במקום שומם שנותרו בו רק חורבותיה של עיר קדומה. בשטח היו שלוש בארות ששבטי הבדואים בנגב היו מגיעים אליהן כדי להשקות את עדריהם. פרט לכך לא היה במקום סימן לנוכחות בני אדם.

החוקר הנודע אדוארד רובינסון, אחד המבקרים המערביים הראשונים באתר העיר הקדומה, ראה ב־1838 רק הריסות פזורות של העיר העתיקה שהייתה נטושה מאות שנים. הוא איתר בגדה
הצפונית של נחל באר שבע שרידי כנסייה ויסודות מבנים, ולידם באר ישנה – הידועה כיום בשם ‘באר אברהם’ – שסביבה הניחו בדואים שקתות גסות עבור מקניהם. האזור המדברי מסביב היה שומם, ללא מבנה קבע, ללא עץ וללא סימנים המעידים על עיבוד הקרקע. מבקרים נוספים שהגיעו לאתר מסרו תיאורים דומים.

בדואי משקה גמליו בבאר שבבאר שבע. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית, ספריית הקונגרס

למשטר את המדבר

ניסיונות השלטון התורכי להטיל את מרותו על שבטי הבדואים הנודדים בנגב זכו להצלחה מועטה בלבד. הבדואים, שנאמנותם הייתה בעיקר למשפחה ולשבט, לא נשמעו לשלטון זר והתעלמו מהחוק. המרכז השלטוני בעזה, שהייתה אז הנפה הדרומית של ארץ ישראל, לא היה מסוגל להשתלט על השבטים שאורח חייהם התאפיין באנרכיה, בריבוי סכסוכים, במלחמות ובמסעות שוד.

ב־1894 נוסדה תחנת השיטור מצודת פטיש, בסביבות אופקים של היום, בניסיון לרסן את הבדואים, אולם לא היה די בכך. גורמי השלטון המקומיים המליצו להפריד בין שבטי הנגב לבין המרכז בעזה, ולהקים מרכז שלטוני קבוע בלב אזור נדודיהם של הבדואים. מטרת מרכז זה הייתה לקרבם לשלטונות, ליישב אותם במגורי קבע ולהטיל עליהם חוק וסדר. לרצון לפתור את הבעיה המקומית עם הבדואים נוסף מניע פוליטי רחב יותר. בשנים 1892־1906 שררה מתיחות בין תורכיה לאנגליה ששלטה במצרים בדבר הגבול בין ארץ ישראל לסיני. כל צד ניסה להשיג את תמיכת השבטים באזור בניסיון למשוך אותם לצדו. השלטון התורכי פעל בנחישות כדי לזכות בנאמנות הבדואים והסתמך על המכנה המשותף הדתי של האסלאם. הוא שאף להפוך אותם לאזרחים משלמי מסים כמו תושבי הקבע בארץ ולגייס לצבא את הצעירים שיודעים מלחמה מהי.
הסיבות להקמת העיר החדשה צוינו בדיווח של עיתון המגיד:

על פי עצת נציב ירושלים שמה ממשלת הסולטן אל לבה להפוך את ארץ הנגב ביהודה השוממה לארץ נושבת. יושבי ארץ הנגב בימינו מתי מספר הם, רובם הם אנשי מקנה יושבי אוהלים, ובגלל זה נספחה ארץ הנגב כולה למדבר שור [סיני] וממשלת הסולטן רק שמה נקרא עליה, כמו על יתר מדברי ערב. עתה יושיב הסולטן נציב מיוחד בבאר שבע לכל ארץ הנגב … הממשלה תשתדל על ידי הנציב בבאר שבע כי ישלחו שבטי הרועים, הנצים זה את זה בכל עת, לעבודת האדמה ידיהם … רק בעמל רב גבתה הממשלה באיזה מקומות מס מצער לאות שלטונה על הגלילות האלה, ועתה תחלק הממשלה להשבטים השונים לעובדה ולשומרה, ותקווה להכניס משם לאוצרה כחמישים אלף ליטרות תורכיות שנה שנה. בזאת תספח הממשלה את ארץ הנגב ואת המדבר למדינת פלשתינה גם במובן המדיני שעד כה עמלה בזה לריק זה כמה שנים (“ירושלים”, ‘המגיד’, כ”ו באב תר”ס, 21.8.1900 , עמ’ 394).

בהמלצת מושל ירושלים הוחלט באיסטנבול בנובמבר 1899 על הקמת המרכז המנהלי החדש בבאר שבע, ועל יצירת נפה מנהלית חדשה הכפופה לירושלים. הקמת הנפה החדשה התאימה למדיניותו של הסולטן שדגל ביישוב שטחים שוממים ובהרחבת סמכות האימפריה. לאזור באר שבע היו יתרונות אחדים: מיקום מרכזי בלב המרחב הבדואי הגובל בשלושת המטות הבדואיים הגדולים בנגב, בארות שהפכו אותו למקום התכנסות של שבטים בדואיים שונים, ושרידי העיר העתיקה שאפשר היה להיעזר בהם כחומרי בנייה עבור העיר החדשה.

לעבודה

בראשית 1900 החלו התורכים להקים במקום השומם מרכז מנהלי חדש וייחדו את נפת באר שבע כיחידה מנהלית נפרדת השווה במעמדה לנפות האחרות בדרומה של ארץ ישראל – עזה, חברון ויפו. בעיתון הצבי נכתב:

באר שבע, בפלך עזה, הורמה למעלת קאזה (עיר המחוז) (“קושטא”, ‘הצבי’, כ”ז באדר א’ תר”ס, 26.2.1900 , עמ’ 1).

בידיעה שמופיעה באותו עיתון בצרפתית צוין שהייתה הסכמה ממלכתית כי בבאר שבע יוקם קאימקאמיליק – תחום שלטונו של קאימקאם – ממלא מקום הפאשה. החלטה זו נפלה עוד בטרם נבנתה העיר. הקאימקאם הראשון של הנפה שאך הוקמה התגורר בינתיים באוהל על הגבעה שנמצאת היום בפינת רחוב האבות ורחוב
טרומפלדור. השלטון התורכי רכש מהבדואים בסביבה שטח והעניק אלפיים דונם ממנו למועצת העיר החדשה כדי שתמכור חלקות לתושבים שיגיעו להתגורר בעיר החדשה. עיתון המגיד דיווח על  ההתקדמות המנהלית בנגב:

נציב ירושלים, שהלך עזתה לגבות את המעשר ואת מס הקרקעות מאת יושבי השפלה, סר לבאר שבע לראות בעיניו את מצב המקום ויושביו. הדרך העולה מעזה לבאר שבע תיהפך בקרוב למסילת עגלות (“ירושלים”, ‘המגיד’, שם).

תכנון העיר החדשה הופקד בידי המהנדס סעיד נשאשיבי ועוזרו הצעיר ראע’ב נשאשיבי. השניים למדו הנדסה באיסטנבול וינקו את עקרונות התפיסה המערבית לעיצובה של עיר מודרנית המורכבת מרשת רחובות ישרים בדגם שתי וערב היוצרים ריבועים זהים, כל אחד בן 3.6 דונם. בכניסה המערבית לעיר הוקם בית הסראיה – בית
הממשל – מבנה מרשים בן קומותיים החולש על העיר עם גג אדום שנראה מרחוק. מאחורי בניין הסראיה נבנה קסרקטין למגורי כוח השיטור שיועד להשליט סדר בין השבטים.

התורכים הבינו שכדי לשלוט במדבר עליהם להעניק שירותים מנהליים. הסראיה, בית הממשל התורכי, 1917, ויקיפדיה

 

הציר המרכזי בעיר היה הרחוב שהוביל מהסראיה לכיוון נחל באר שבע, היום מדרחוב קרן קיימת לישראל. רחוב זה שימש מרכז מסחרי לבדואים מהסביבה ונמכרו בו בין השאר רתמות, אוכפים, חבלים, רשתות לנשיאת קש וצמר, כלי בית ועבודה, מוצרי סדקית, בדים ואף חרבות ופגיונות – מצרכים מבוקשים בקרב הבדואים. בחלקו הדרומי של הרחוב התרכזו בעיקר בעלי המלאכות הזעירות כמו נפחים וסנדלרים.

מי ומי?

רוב תושבי הקבע של באר שבע היו ערבים ממוצא עירוני שהגיעו אליה מעזה ומחברון, והיה בה גם מיעוט נוצרי. שייח’ים אחדים משבטי הנגב רכשו דירות בעיר, אך התגוררו בהן רק חלק מזמנם. בניסיון להדק את זיקת הבדואים לעיר החדשה שנוסדה באזורם ולהעניק להם תחושה שזו בירתם, מונה אחד מהשייח’ים החשובים לראש עיריית באר שבע, ומועצת העיר הורכבה משייח’ים של חמשת השבטים בנגב. גם המועצה האזורית של הנפה כללה שייח’ים מחמשת השבטים. בדואים שבחרו לבנות את ביתם בעיר זכו להנחה ברכישת הקרקע. הממשל גם מסר לרשות עירייה אחת משלוש הבארות הקדומות כדי שתמכור את ממימיה לתושבים שלא היו ברשותם בארות. בארות נוספות נחפרו במרץ רב עם ייסוד העיר.

שני יהודים ניגשו למכרז הממשלתי להקמת טחנת קמח – יעקב גורדון ומאיר שניידרוביץ’. הם רכשו דונם אדמה בפינת הרחובות טרומפלדור וקרן קיימת לישראל ועליו הקימו את הטחנה ששירתה בעיקר בדואים מהאזור שהביאו חיטה לטחינה על גבי גמלים. הטחנה והבתים שנבנו לידה ריכזו סביבם את היהודים המעטים שהתגוררו בעיר עד 1929.

בשנותיה הראשונות מנתה העיר החדשה כ-300 נפש, ועד שנתה החמישית התחלפו בה שישה קאימקאמים. הקאימקאם השביעי שמונה לעמוד בראש הנפה היה מֶהמֶט אַסַף אֶסָאד בֵּיי, מושל נאור וחרוץ שיזם שכלולים אחדים בעיר.

השוק שפעל בימי רביעי העיד כי העיר שימשה מרכז עבור שבטי האזור. השוק הבדואי בבאר שבע בראשית ימי המנדט

בסוף 1905 הוקצה בשולי העיר, היום דרומית לרחוב שלושת בני עין חרוד, שטח עבור שוק בהמות פתוח. השוק סייע מאוד לבדואים שפרנסתם התבססה על סחר בצאן ובגמלים. יום השוק נקבע ליום רביעי בשבוע, וביום זה נהרו לבאר שבע בדואים מרחבי הנגב כדי למכור את בהמותיהם ולהצטייד תמורתם במצרכים. יום השוק שימש גם הזדמנות למפגש חברתי בין בדואים משבטים שונים. הם יכלו לבלות בבתי קפה, להחליף דעות ולהאזין למספר סיפורים.

 

מסגד וממשל

ב-1906 נבנה הג’אמע – המסגד הגדול – ובנייתו סייעה בקירוב הבדואים לעיר והדגישה את המשותף בין הבדואים המוסלמים לבין הסולטן ‘אמיר הנאמנים’. המסגד המפואר, שצריחו נראה מרחוק, הוקם מול הסראיה וכך המחיש את הקשר בין הדת לשלטון. הוא נועד להכיל מתפללים רבים מאלה שהתגוררו בעיר ותוכנן כמסגד אזורי המיועד גם לבני השבטים הבדואים. השבטים אף חלקו עם הממשל את עלויות הבנייה. מעל השער הראשי נקבע חותמו של הסולטן שסימן את הקשר בין התושבים לשלטון. בחצר המסגד הוקם בית ספר להוראת הקוראן לילדים.

המסגד לא נועד לשמש את בני העיר בלבד אלא גם את הבדואים שסביבה. מסגד באר שבע 1917

המסגד בבאר שבע כיום. צילום: צחי פן ופיקיוויקי

סמוך למסגד נבנה גם ביתו של המושל. בקומתו תחתונה היה אולם שנועד לקבלת פנים ציבורית, ובקומה העליונה היו מגוריו הפרטיים של המושל. כל מבני הממשל רוכזו באותו אזור. בניצב לסראיה הוקם מבנה הדואר שכלל מברקה, וסמוך אליו הוקם מבנה אירוח וניטע גן.

על הבאר העירונית הוקם בית מנוע ששאב את המים והזרים אותם למאגר מים שנבנה סמוך לסראיה. מהמאגר סופקו מים לבתי העיר באמצעות צינורות. כיוון שכמות המים בבאר הייתה מוגבלת היה צורך לעשות הפוגות בשאיבת המים. בעת ההפוגות נוצל המנוע להפעלת אבני ריחיים, וכך פעלה במקום במקביל גם טחנת קמח ממשלתית שעל משקופה נחקק סהר – סמל הממלכה. השלטון העות’מאני התרשם מפיתוח העיר, וב-1908 הוחלט להעלות את המרכז המנהלי בבאר שבע בדרגה ונקבע כי הוא יהיה משני לירושלים. עוד הוחלט כי נפה חדשה תוקם בניצנה, על הגבול עם סיני, וכי היא תהיה כפופה לבאר שבע. התורכים ראו בגבול שסומן באוקטובר 1906 קו מנהלי בלבד ולא השלימו עם אובדן מצרים. התחנה בניצנה נועדה להשפיע גם על השבטים שבסיני ולקרבם לאימפריה העות’מאנית.

במאי 1908 הגיע לבאר שבע מושל ירושלים עלי אכרם ביי, ובטקס החגיגי הבטיח לבדואים להקים עבורם בעיר גם בית ספר לחקלאות, מגדל שעון, בית מרחץ ומאפייה, אולם הבטחות אלה לא קוימו. מערבית לסראיה הוקם אמנם בית ספר מפואר בן שתי קומות אך הוא לא שימש להוראת חקלאות.

עיר במלחמה

על סף מלחמת העולם הראשונה חיו בבאר שבע כאלף איש. כשפרצה המלחמה שאפה האימפריה העות’מאנית להשיב את מצרים לתחומה, או לפחות למנוע מהבריטים את השימוש בתעלת סואץ. באר שבע שימשה בסיס ראשי ומפקדה לצבא התורכי, ולבני הברית הגרמנים והאוסטרים שנערכו בינואר 1915 למסע לתעלה דרך מדבר סיני. בעיר הוקמו מבנים צבאיים, מבנים קיימים הוסבו לשימוש צבאי ונסללו כבישים שחיברו את העיר לחברון ולגבול מצרים.

בתחילת המלחמה החלו העבודות להנחתה של מסילת ברזל מעפולה דרך טול כרם ונחל שורק עד באר שבע. באוקטובר 1915 נפתחה תחנת הרכבת מצפון לבאר שבע והתחבורה לעיר השתפרה מאוד.

תחנת הרכבת בבאר שבע שהפכה למוזיאון. צילום: ד”ר אבישי טייכר

חיילים תורכים ליד הרכבת זמן קצר לפני הכיבוש הבריטי

משם המשיכו בעבודות להנחת המסילה לכיוון סיני. לצד התחנה נבנו שלושה טורי מחסנים לציוד צבאי, מגדל מים לקטרים ובית מלאכה לתיקון קטרים וקרונות. נחפרו גם בארות חדשות שסיפקו מים לקטרים. על נחל באר שבע בנו פועלים יהודים גשר עבור מסילת הברזל.

גשר הרכבת התורכי העומד עד היום מעל נחל באר שבע. מאחוריו גשר בן זממנו

בעיר הוקמו בתי מלאכה לציוד צבאי, וסדנאות של בעלי מלאכה – ובהם חייטים, סנדלרים ומסגרים – שפעלו בשירות הצבא. הוקם גם בית דפוס שבו הודפס בתורכית עלון לחיילים שנקרא ‘מדבר’. כל אלה הופעלו והוארו באמצעות חשמל מגנרטורים.

הפיתוח הצבאי כלל גם ניסיון להפרחת המדבר באמצעות נטיעת עצים. על גדות נחל באר שבע מוקמה משתלה שעובדיה היהודים הועסקו גם בגינון עירוני וטיפחו בין השאר את הגן הציבורי הסמוך לסראיה, היום ‘גן אלנבי’. במרכז הגן, שעוצב בדגם גאומטרי, הוקמה אנדרטה שפיארה את הניצחון העות’מאני בדרדנלים.

גן אלנבי. עוצב בדגם גיאומטרי שבמרכזו אנדרטה. החיילים האירופים הרגישו בבית.

עבור אנשי הצבא הגרמנים והאוסטרים הוקמה גרסה מקומית של גינת בירה במתכונת בווארית. למענם, ולמען עובדי שדה התעופה הגרמני שמוקם צפונית לעיר, הובאו לבאר שבע סחורות אירופיות, ובהן יינות, כיכרות לחם וספרים בגרמנית. בזכות נוכחות החיילים האירופים נפתח גם בית החולים האוסטרי שמוקם באוהלים באזור שבו שוכן כיום גן רמז.

 

 

באר שבע הבריטית

ב-31.10.1917 נכבשה באר שבע בידי הצבא הבריטי, והפיתוח המואץ שהעיר זכתה לו בתקופת המלחמה התמתן. מפעלי הקדמה שהקימו מעצמות המרכז עבור צבאותיהן בעיר – ובהם החשמל, תעשיית הקרח ובית הדפוס – נעלמו. כעבור שנים אחדות הופסקה גם תנועת הרכבות. הבריטים אמנם הניחו בזמן המלחמה מסילת ברזל מרפיח מזרחה, וזו חוברה לאחר הכיבוש לקו התורכי שהגיע לבאר שבע, אך השימוש בה היה מועט. תחילה פעלה הרכבת רק בימי רביעי, יום השוק, וביולי 1927 בוטל הקו לגמרי והמסילה פורקה.

לאחר המלחמה שבו החיים בעיר לקדמותם. הבארות שהכוח התורכי הנסוג חיבל בהן שופצו. אחדים מהמבנים שהוקמו לצורכי המלחמה פורקו ואבניהם נוצלו לבנייה חדשה. בית הספר הגדול שבזמן המלחמה שימש בית חולים צבאי חזר לתפקידו כבית ספר פנימייתי לילדים בדואים – בעיקר ילדי המשפחות המיוחסות – וניסה להכשירם לעבודת אדמה. בבניין העומד היום ברחוב העצמאות, שבזמן המלחמה שימש כבית מלון, נפתח בית חולים קטן ובו שמונה מיטות.

בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע. צילום: אבישי טייכר

בבית העלמין הצבאי שבפאתי העיר נטמנו 139 החיילים האנגלים ובני בריתם שנפלו בקרב על העיר וסביבותיה. בהמשך העבירו אליו חללים מקרבות אחרים בנגב והוא היה לאחד מבתי הקברות הצבאיים היותר גדולים בארץ שקבורים בו למעלה מאלף חללים. בית הקברות נבנה על ידי חלוצים מחבורת העמק ונחנך על ידי הנציב העליון הרברט סמואל באביב 1923.

באותו מעמד נחנך גם פסל אלנבי הפסל שיצר אברהם מלניקוב. הפסל הורכב על גבי האנדרטה התורכית שניצבה בגן הסמוך לסראיה, ושם הגן הוסב לגן אלנבי. הנציב העליון חנך אז גם את בית הדין השבטי של הבדואים שפעל במבנה הסראיה. חברי בית הדין היו שייח’ים שהוסמכו לשפוט עבריינים בדואים לפי חוקיהם המסורתיים.

עיר שתוכננה בידי מהנדסים מאיסטנבול כרשת רחובות ישרים בדגם שתי וערב ברוח התפיסה המערבית. מפת באר שבע מראשיתה ועד ימי הבריטים, סגולה 120, סיון תש”ף, יוני 2020

לקראת סוף תקופת המנדט תיאר יוסף ברסלבסקי את באר שבע:

עיירה קטנה, שלווה ומנמנמת היא באר שבע. רחובה הראשי, הערוך חנויות ובתי קפה משני צדדיו, אינו רב תנועה והמיית קריות. הבדואי, איש הנגב, יפקוד את ‘בירתו’ על פי הרוב ביום השוק הקבוע, בו יבוא למכור את בהמתו ואת תוצרתו (יוסף ברסלבסקי, ‘הידעת את הארץ – ארץ הנגב’, עמ’ 240).

התרחבות

אוכלוסיית העיר המשיכה לגדול בקצב מתון עד שנות הארבעים. העיר התרחבה, אך שמרה על מבנה שתי וערב של הרחובות שהתוו מתכנניה הראשונים. ב-1937 הכין הנרי קנדל, מתכנן הערים הראשי של ממשלת המנדט, תכנית חדשה לעיר שהתבססה על המבנה הקודם. קנדל ניסה להגן על העיר מפני סופות החול המאפיינות את הנגב. ברחובות הישרים והפתוחים חדרו הסופות ושטפו את העיר באין מפריע, ולכן הוא הציע כי הרחובות החיצוניים יסגרו על העיר כקשת. כיוון שקצב הגידול של האוכלוסייה לא היה צפוי להמריא, לפי תכניתו הרחובות החיצוניים היו אמורים לתחום את גבולות העיר. עם הזמן נוספו לעיר שני פרוורים – שכונה קטנה על הדרך צפונה ושכונה נוספת מדרום לנחל. בשטח שבו היה שדה התעופה הגרמני מצפון לעיר הוקם מחנה של המשטרה הרכובה.

בספטמבר 1938, בשיאם של מאורעות תרצ”ח, השתלטה כנופיה ערבית מהרי חברון על באר שבע ושפכה את חמתה על המבנים הממשלתיים. בית הסראיה ובית הדואר נשדדו והועלו באש, ופסל אלנבי, סמל ממשלת המנדט, הופל ונותץ. לקח זמן עד שהצבא הבריטי השתלט על המצב והשיב את השקט לעיר. הנזקים תוקנו, תחנת הרכבת שופצה והוסבה למעון המושל, וב-1947 הומר פסל אלנבי באנדרטה מסותתת מאבן שעליה כתובים שמו ושנות פעילותו בארץ.

לאחר הפרעות נכלל מבנה הסראיה במצודת טגארט – מבנה משטרה מבוצר שכמותו הקימו הבריטים ברחבי הארץ – ועל כל המכלול נוצק גג בטון. המבנה החדש הוסיף לשמש מרכז מנהלי, אך נוספו אליו משטרה, בית סוהר ותחנת אלחוט. מבניין זה שלטה משטרת המנדט על מרחבי המדבר בעזרת תשע תחנות משנה שנפרסו בנגב.

סגולה 120, סיון תש"ף, מאי 2020

מלחמת העולם השנייה הייתה תקופת שגשוג לעיר. הבריטים ייחסו לאזור חשיבות אסטרטגית רבה כחיץ בין ארץ ישראל למצרים וכעורף לתעלת סואץ. באר שבע, שישבה על ציר תנועה מרכזי לסיני, שימשה עיר מעבר לצבא שהתפרס בנגב ובסיני. אספקת שירותים לצבא סיפקה פרנסה רבה לתושבי העיר ואפשרה גידול מרשים של האוכלוסייה. גם המסחר התפתח בזכות כוח הקנייה הגדול של החיילים, ובשל ריבוי התושבים. בין 1931 ל-1944 מספר התושבים בעיר כמעט הכפיל את עצמו, ושטחה גדל בשיעור גבוה עוד יותר.

 

ההתרחבות והפיתוח הכלכלי נתנו את אותותיהם בתעשייה. השטח דמוי משולש בין הרחובות הפלמ”ח, טרומפלדור ובית אשל היה במקור שטח חקלאי, אך ב-1940 הוא חולק מחדש והוקצה למתחם תעשייתי. השימוש הגובר בבטון לבנייה אפשר בנייה של תקרות רחבות ושל בתי מלאכה מרווחים. לצד מלאכות מסורתיות כמו נגרות, רצענות, רפדות ומסחר זעיר נוצרו מקורות תעסוקה חדשים ובהם מכונאי רכב וחשמלאים.

ביציאה הדרומית מהעיר, שהייתה גבול הארץ המיושבת, נבנה בית מכס ולצדו הוקם סבִּיל לרווחת העוברים והשבים.

אחת מבארות העיר ב-1940

שחזור הבאר מהשנים האחרונות. צילום: צחי פן פיקיוויקי

 

 

היהודים באים

כאשר דנה ועדת אונסקו”פ של האו”ם ב-1947 בחלוקת ארץ ישראל בין היהודים לערבים היא הציעה לכלול את באר שבע, שאוכלוסייתה הערבית מנתה אז 6,490 נפש, בתחום המדינה הערבית. את כל שטח הנגב שמדרומה, כולל בית אשל הסמוכה, היא הציעה לכלול בתחום המדינה יהודית. באר שבע הייתה אמורה להיות מעין מובלעת ערבית שגבולות בינלאומיים תוחמים אותה ממערב, מדרום וממזרח. מובלעת זו, שרוחבה המרבי היה 2.5 קילומטרים, הייתה נותרת מנותקת לגמרי מסביבתה.

סגולה 120, סיון תש"ף, מאי 2020

מפת תכנית החלוקה

אילו התממשה תכנית האו”ם באר שבע – שבעשור האחרון של תקופת המנדט שגשגה כתחנת ביניים בין חברון, עזה וגבול מצרים, והציעה שירותים לעוברי אורח – הייתה נותרת כיישוב ללא מוצא בסוף הדרך מחברון. ניתוקה מעזה, עיר המוצא של רבים מתושביה, היה פוגע באוכלוסייתה. בעיה נוספת הייתה מחסור גדול באספקת מים לעיר כתוצאה מהניתוק הפוליטי של אזור נחל באר שבע הרווי במי תהום. והבעיה העיקרית: גבולות החלוקה היו מבודדים את העיר מהתושבים שאותם נועדה לשרת – השבטים הבדואים בנגב. באר שבע הייתה צפויה להידלדל, והבדואים שמילאו את השוק היו כנראה מעדיפים את השווקים של חברון, דהריה או פלוג’ה. גורל של מובלעת היה גוזר על העיר הערבית ניוון.

לשמחתנו חזות עגומה זו לא התממשה. בי”ח בתשרי תש”ט (21.10.1948) נכבשה העיר במבצע משה. קודם שנכבשה העיר נמלטו ממנה רוב תושביה הערבים ורבים מהם הצטרפו למשפחותיהם בעזה ובחברון.

בעיר שהתפנתה מתושביה החלו מיישבים חיילים משוחררים ועולים חדשים. המתיישבים הסבו את הבתים לשימושיהם, לעתים תוך שינוי אופיים המזרחי המקורי. בשל אקלים הנגב המדברי שמרובות בו סופות החול נבנו בעיר פסאז’ים מקורים למסחר, בעיקר ברחוב הראשי שהפך למדרחוב.

בשנותיה הראשונות של המדינה נאסר על הבדואים להיכנס באופן חופשי לבאר שבע, ובעקבות הגעתם של עולים חדשים לעיר בתחילת שנות החמישים הוקמה מעברה בשטח שהתפנה משוק הבהמות. לאחר שכניסתם של הבדואים לעיר הותרה הוחלף מקומו של השוק הבדואי וגם אופיו השתנה מאוד ושיקף את השינוי שחל בחיי הבדואים: השימוש בגמלים פסק וגידול הצאן פחת. הם החלו להשתמש ברכב ממונע וכך יכלו להגיע לעיר בקלות רבה יותר ולקנות את הנחוץ להם בחנויות העיר. השוק, שיומו הוחלף ליום חמישי, הפך למעין בזאר לסחורות שאינן טיפוסיות דווקא לבדואים, כמו שטיחים, פרטי ביגוד וכלי זכוכית חברונית. סמוך לשוק הבדואי הפתוח נפתח שוק עירוני מקורה, והשוק הבדואי הפך בעיקר אטרקציה לתיירים. הוא המשיך לפעול במשך עשרות שנים ובסוף דעך ונסגר.

מבנים אחדים בעיר העתיקה עדיין משקפים את העשורים הראשונים של העיר, אבל מאז קום המדינה באר שבע היא עיר אחרת, עיר עברית.

סגולה 120, סיון תש"ף, מאי 2020
פורסם בגיליון 120, סיון תש”ף, יוני 2020

העידן המודרני

1900
לספירה

תגים

באר אברהם, באר שבע, בדואים, יוסף ברסלבסקי, מבצע משה, מדבר, מצודת פטיש, נגב, סולטן, עות'מאנים, עלי אכרם ביי, קאימקאם, רכבת, שימור מבנים, תוכנית החלוקה, תורכיה
מאת: אילן גל-פאר

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס