• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / אמונה בוערת

אמונה בוערת

שלושה חיילים
א–לוהים נמצא בשברון הלב
השאלה חזקה מן התשובה
אמונה וגבורה
מאת: אדם צחי

יום הכיפורים מתקרב. עוד מעט יימלאו בתי הכנסת מתפללים. מאז מלחמת יום הכיפורים תקיעת השופר נדמית לרבים כצפירת הסירנה ההיא, הבכי והתחנונים כזעקות השבר ההן. העמידה לפני בורא אור תהיה אותה העמידה שלפני יוצר חושך | אדם צחי

שלושה חיילים

האחד היה טנקיסט. הטנק שלו חטף פגיעה ישירה, ורק הוא הצליח להיחלץ ממנו, בוער כולו. בחודשים שבהם שכב דומם ופצוע בבית החולים הנצו הניצנים של תפיסת עולמו האמונית והרוחנית המיוחדת. השני היה נח”לאי. על פסגת החרמון שזה עתה נכבש גילה שחברו הטוב נהרג, והדבר מילא אותו בשאלות על אמונה, על ארץ ישראל ועל השלום שמלוות אותו עד היום. השלישי היה קצין צנחנים. במשך שעות זחל תחת אש בקרב החווה הסינית וחילץ פצועים, תוך שהוא שואב כוחות מאמונתו באדם.

זהו מסע בין שלושה אנשים שפגשו במהלך מלחמת יום הכיפורים את המוות, ונאלצו למצוא מולו תשובה רוחנית, איש איש ודרכו. זהו ניסיון לגלות את קווי המתאר של האמונה הצומחת מתוך האש והחורבות.

צילום: ארכיון צה

א–לוהים נמצא בשברון הלב

הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג”ר) זצ”ל היה ראש בית המדרש ב’בית מורשה’ ולאחר מכן ראש ישיבת ‘שיח יצחק’ שבאפרת. הרב שג”ר היה הוגה דעות ייחודי, נאו–חסידי, בעל תפיסת עולם נועזת ומקורית. לפני כארבע שנים נפטר הרב שג”ר ממחלת הסרטן, והשאיר אחריו מורשת הגותית המתמודדת באומץ עם העולם הפוסט מודרני.

הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר)מרים צחי

הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג”ר)

הרב שג”ר השתתף במלחמת יום הכיפורים כנהג טנק בקרב השריון בנפח שברמת הגולן. כחצי שנה לפני המלחמה הוא נישא למרים רוזנברג. “הוא גויס במוצאי החג, וכבר ביום ראשון עלה לרמת הגולן. הכוח שלהם טווח מן המארב כבר בתחילת המלחמה”, היא מספרת לי בביתה שבאלון שבות. “הוא לא דיבר על זה כמעט. אני, כבת לניצולת שואה, חששתי לשאול. מצד אחד, חשוב לניצולים לדבר; מצד שני, כשאתה נוגע זה מביא למקומות קשים. הטנק שלו חטף פגיעה ישירה. הוא איבד את ההכרה והתעורר כשהתא שלו אפוף אש. הוא הצליח למלט עצמו בקושי רב מהטנק, חרוך בכל גופו, רגע לפני שהטנק החל לבעור בעוצמה. מאוחר יותר סיפר שמהטנק עלו להבות בגובה של כמה קומות. שניים מחבריו לספסל הלימודים נשארו בתוך הטנק, והמחשבה על כך המשיכה כנראה לייסר אותו”.

בסרט שצילם הרב מרדכי ורדי על הרב שג”ר, מספר הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, על הרגעים ההם: “טנקים סוריים דפקו אותם באותו סיבוב. פשוט צודדו עליהם וירו. היו רגעים שפשוט התפללתי. היה לי רק נשק אישי. המשכנו לנסוע, וגילינו את הפצועים מהטנקים הקודמים. הסורים ניסו לירות עלינו ולא פגעו. פתאום זיהיתי את הרב שג”ר. זו הייתה זוועה. ראית אדם עם פנים שרופות לגמרי במצב רע מאוד. לראות אותו בהלם קרב, כל כך פצוע, כל כך נואש, אתה רואה לאדם את המוות בעיניים”.

הרב מדן העלה את הרב שג”ר לטנק, הוביל אותו לתאג”ד, ומשם הוא הועבר לבית החולים רמב”ם שבו שהה חודשים אחדים. “הייתה לו תקווה סמויה שאולי אנשי הצוות כן שרדו”, מספרת הרבנית רוזנברג, “אבל שבועיים אחרי שאושפז בבית החולים הגיע אליו נציג של הרבנות הצבאית עם חפצים מזהים. ככה התברר לו גורלם. הוא הקפיד מאוד ללכת לאזכרות מדי שנה גם לאחר שהורי החיילים הלכו לעולמם. הילדים שלי אומרים שיום הדין שלהם היה בי”א תשרי, היום שבו חזר מהאזכרות. הוא היה אז נסער מאוד”.

בספר ‘פניך אבקש’, המלקט דרשות שנשא הרב שג”ר בישיבת הכותל בתקופת מלחמת שלום הגליל, מובא הספד שנשא הרב שג”ר על אחד מתלמידיו שנפל בלבנון, ובו אמר בין השאר:

והחיים יפים, ומול המוות מרגישים את יופיים יותר — האהבה שבין בני אדם, הרעות, הילדים, ואפילו סתם ללכת ולנשום את האוויר הזה תחת השמים הללו. הדשא שליד הטנקים המפויחים ירוק, ירוק מאוד, ומול הזוועה ועל ידה ניצב הא–לוהי החי והנושם, והאדם המוצל מאש תוהה ועושה חשבונו. ואוחז אותו מין רצון עז לכרוע ברך לא–לוהִי באותו מקום ולצעוק מול השמים: לשם מה הזוועה? ומדוע לא יכול להיות אחרת? והשאלה העצובה יותר: למה הוא חש את הדברים האלו רק בצל המלחמה? למה רק בייסורים לומד הוא את הדרך אל קונו? (עמ’ 214).

הרב יאיר דרייפוס, שותפו של הרב שג”ר להנהגת הישיבה עד לפטירתו וראש ישיבת שיח יצחק היום, מספר שהמלחמה הייתה אירוע אמוני מכונן עבור הרב שג”ר, שאמר כי מלחמת יום הכיפורים הייתה בשבילו אירוע דורי מכונן המקביל לשואה. את תפיסתו האמונית ביטא הרב שג”ר בכנס שנערך במלאות שלושים שנה לנפילת חברו שעיה הולץ הי”ד, שתועד בווידיאו: “התחושה שלי ביחס למלחמה היא לא רק התחושה של הכאב. זו תחושה של צל, של הסתר פנים, של שאלות. אני מודה ומתוודה, אני מניח שאנשים אחרים הם בדרגה יותר גבוהה ממני של אמונה, אבל אני מאמין שאמונה לא נובעת מכך שמחליקים שאלות. אולי האמונה נמצאת דווקא בקושיות שרבי נחמן אומר שאין עליהן תשובה. ‘לב נשבר ונדכה א–לוהים לא תבזה’ — א–לוהים נמצא דווקא בשברון הלב. שם יש נוכחות א–לוהית כפשוטו. תחושת השברון עצמה היא אולי נוכחות א–לוהית גבוהה ועליונה מכל נוכחות אחרת. אם כן, זה בעצם הלקח. הלקח הוא שהחיים לא מיצו את עצמם. תמיד אומרים שאדם אחד מספיק בזמן קצר מה שאחר מספיק בשנים ארוכות, אבל שוב, זה קשה לנו, החיים שלא נחיו”. ובמלים עמומות, שהן אולי המפתח לתפיסתו האמונית, הוסיף: “למעשה, באיזשהו אופן מהופך, הייסורים, העוול שאולי חשים במצב הזה, דווקא הם עשויים להביא לסוג של אמונה. ואמונה מאוד עמוקה”.

בשיח לוחמים בני ישיבות שנערך בחול המועד סוכות עשר שנים לאחר המלחמה העלה הרב שג”ר את הצורך באמונה אחרת, פחות מובנת מאליה:

השאלה היא אם אמנם למדנו את מה שהיינו צריכים ללמוד מאותה מלחמה? … האמונה שלי … היא לא תמיד אמונה בהירה … יש בה צל, יש בה תמיהות … כל המציאות שלנו, כל האידאולוגיה … הציונית דתית. אני חושב שיש כאן סימן שאלה גדול בכל הנושא הזה, ושאנשים לא העמיקו, לא התבוננו, לא תפסו את התשובות לאותו צל אמונה. זאת אומרת, מצד האמונה — האמונה אינה נחלשת. להפך, היא מתחזקת הרבה יותר, ודווקא מכוח הצל שבה … אני לא מרגיש שיש כאן ניצחון משום בחינה שהיא, לא מבחינה ארצית ולא מבחינה רוחנית פנימית, אבל את אותה נקודה של להמשיך הלאה ולהחזיק את הנשק — והכוונה ראשית כל לנשק הרוחני — אני חושב שזאת המסקנה הראשונה. וזה הניצחון הגדול שלנו, שנמשיך הלאה להילחם ולהיאבק ולא נניח את כלי הנשק מידינו (מתוך אתר דעת).

הפנים שיישארו צעירות לנצח. הרב שג"ר (משמאל) עם שני חבריו לטנק שנהרגו במלחמה, ישעיהו הולץ (מימין) ושמואל אורלן ז"לבאדיבות מרים רוזנברג

הפנים שיישארו צעירות לנצח. הרב שג”ר (משמאל) עם שני חבריו לטנק שנהרגו במלחמה, ישעיהו הולץ (מימין) ושמואל אורלן ז”ל

באזכרה שנערכה לרב שג”ר לפני חודשים אחדים בישיבת שיח יצחק אמר הרב אלחנן ניר, תלמידו של הרב שג”ר המשמש ר”מ בישיבה: “במובנים רבים, מלחמת יום הכיפורים והטראומה שבכנפיה, ייצרה את תורת הרב שג”ר ואת התפיסה הנאו–חסידית כולה”. הרב ניר סיפר על שיחה שניהל עם הרב שג”ר: “לפני כעשור פגש את אבי מכָּר שלו, וזה דיבר בגנות ישיבת שיח, דרכה הלימודית והעומד בראשה. אבי התקשר אליי וסיפר לי על כך כמֵשיח לפי תומו. הלכתי אל הרב שג”ר ושאלתי מדוע אומרים בעולם דברי גנות. הרב שג”ר הסתכל עליי, הסתכל על אצבעות ידיו שנשרפו במלחמה, ואז אמר לי: ‘נפצעתי בקרב בראשית מלחמת יום הכיפורים והייתי חבוש תקופה ארוכה בבית החולים רמב”ם. הייתי אז חבוש כולי בגבס ושם הבנתי שגם התורה חבושה כולה בתחבושות ומכוסה בכיסויים אינסופיים. שם הבנתי שגם היא, כמוני, זקוקה וראויה לצאת ולהיחלץ מהתחבושות שלה, מן המצר. מאז אני הולך עם התודעה הזאת בכל דבר שאני לומד ומלמד. מאז אני מבקש לחלץ את התורה מהתחבושות שלה ולחשוף אותה לאור השמש’. בעיניי זו אמירה אישית ומאוד נוקבת, שלמעשה חושפת את המוטיבציה המכוננת של חייו של הרב שג”ר. דרך הכאב הוא גילה אור חדש. הטראומה זיככה את העולם הדתי שלו לדיוק ולכנות בלתי מצויים. טראומת הפציעה לא עזבה אותו מאז, ובמחלתו אף דיבר אתי על כך מספר פעמים — על הטנק הבוער, על חבריו שמואל אורלן וישעיהו הולץ הי”ד שנהרגו שם, ועל מעשיו מאז שהושפעו מאותה טראומה”.

השאלה חזקה מן התשובה

הרב מנחם פרומן הוא רב היישוב תקוע, משורר, וממובילי התפיסה החסידית קבלית בציבור הדתי לאומי.

צילום: אמיתי אלון

הרב מנחם פרומן

הרב פרומן שוכב על הספה שבסלון ביתו, מכוסה בשמיכה. בשנה האחרונה הוא מתמודד עם מחלת הסרטן במעי הגס. הדיבור קשה עליו, והוא חוצב את המלים אט אט, תוך הפוגות. בפינת הסלון יושבת אשתו הדסה, מציירת ומשתתפת מדי פעם בשיחה.

הרב פרומן שירת בסדיר בנח”ל המוצנח, ובמילואים בגדוד מרגמות שסופח לחטיבת הצנחנים. במהלך מלחמת יום הכיפורים איבד את חברו הטוב ביותר. “השתתפתי בכיבוש החרמון. הגדוד שלי הפגיז מלמטה, ואחר כך עליתי ברגל עם הצנחנים. החבר’ה שאִתם עליתי לא היו צריכים לירות — גולני והצנחנים שעלו ראשונים כבר עשו את העבודה. כשהגענו למעלה נשקף לעינינו נוף נפלא, מושלג לחלוטין. מסביב היו עשרות גופות של חיילים סורים.

על החרמון ניגש אליי צנחן ושאל אותי אם אני מכפר חסידים. עניתי שכן. הוא סיפר לי שהמפקד שלו, קצין מצטיין מכפר חסידים, נפל בקרב בגולן. הוא סיפר את זה באופן חד, לא מרוכך, ותיאר כיצד הקצין רץ אל תוך בונקר סורי באזור צומת בוטמיה וחטף את כל האש שנורתה מתוכו. הוא לא ידע שהקצין הזה היה הטוב שבחבריי, יוסי יונאי מכפר חסידים. נכנסתי להלם ושלחו אותי הביתה. לימים קראתי לבני הבכור, ייבדל לחיים ארוכים וטובים, בשמו של יוסי”.

צילום: ארכיון צה

 

מה חוללה מלחמת יום הכיפורים מבחינה אמונית?

בעקבות המלחמה קמו שתי תנועות — שלום עכשיו וגוש אמונים. הדבר נבע מההיגיון הדתי של התשובה, שלפיו במצב של אסון הייסורים גורמים לאדם לצאת מהשגרה ולעשות חשבון נפש מחודש: מה העיקר אצלי, מה שורש החיות שלי. המלחמה פוררה את הרגשת העוצמה הישראלית, ובמצב הזה של שברון אנשים דתיים ולא דתיים חוזרים אל השורש שלהם, בודקים מה העיקר. הציבור הדתי לאומי חזר ברובו אל התחושה שהשורש שלו הוא ארץ ישראל השלמה, והציבור החילוני חזר אל התחושה שהשורש שלו הוא השלום.

יום הכיפורים הוא היום הכי שורשי. מה שמאפיין את עבודת יום הכיפורים הוא שנותנים שעיר לעזאזל. והלוא זה בוודאי סיטרא אחרא, הצד האחר — אז איך נותנים לו מתנה? אלא שיום הכיפורים הוא מעבר לטוב ולרע, הוא השורש של הכל. הזוהר, שמדבר על ההתפלגות בין הימין לשמאל — כולל הכל בא–לוהות. זו התפילה שלי על השבר הנוכחי, שנמצא מתוכו את השורש המשותף. צריך לחזור אל האינסוף, אל הדבר הלא נספר. הרב קוק כותב ששאלה של אמונה היא במובן מסוים מעל התשובה.

יש לי כאן על הקיר תמונה, ציור של הרב קוק. תליתי אותו כשהתגלתה אצלי המחלה, שתעמוד לי זכותו. גם בחדר המיטות יש לי תמונה של הרב קוק. לפעמים אני פונה אליו בשעות קשות, מדבר אתו על כך שאולי שורש העניין הוא ארץ ישראל ואולי הוא השלום, אבל שורש כל השורשים הוא האחדות, הסולידריות, האהבה בין התפיסות השונות. מה שקרא הרב קוק ‘האחדות הכוללת’.

כשנפלו שמונת נסיכי האדם ממרכז הרב, פניתי להסתדרות הסטודנטים בירושלים והצעתי להם לעשות כינוס של סטודנטים ובחורי ישיבה. הגיעו המון אנשים, ובין השאר הגיעו גם שלמה גרוניך, אהוד בנאי, ארז לב ארי ויונתן רזאל. לאחר השירה והדיבורים עמדתי ואמרתי שצריך להפגיש בין ימין לשמאל. אחר כך עמדנו וצעקנו, בחורי ישיבה וסטודנטים גם יחד: “אין א–לוהים, אין א–לוהים”. פעם אחר פעם. זו לא אמירה אפיקורסית. רבי נחמן מציע באחת התורות שלו קריאת שמע אלטרנטיבית, במקום “שמע ישראל ה’ א–לוהינו ה’ אחד” — “איה מקום כבודו”. לצעוק “איפה א–לוהים”.

לחזור בתשובה זה דבר יפה מאוד, אבל אולי לחזור בשאלה זה יותר חזק. לשאול, לשאול.

צילום: ארכיון צה
יהודה דובדבניצילום: מרים צחי

יהודה דובדבני

אמונה וגבורה

את תא”ל במיל’ יהודה דובדבני אני פוגש בביתו שביישוב רעות. הוא בן 69, חסון, נראה צעיר לגילו. עיניו כחולות צלולות, המלים שלו מאורגנות בסדר מופתי, כמו חיילים לקראת הקרב. במהלך שירותו הצבאי קיבל את עיטור המופת על לחימתו בחווה הסינית, שם חילץ פצועים תחת אש כבדה. דובדבני מתיישב על ספת העור שבביתו במכנסיים קצרים. הוא לא נראה כאחד שהמלחמה ערערה אותו. אולי להפך, כפי שמתברר במהלך הראיון. דובדבני, אדם מרשים מכל בחינה שהיא, מציג תפיסה שהיא אולי הפוכה משל קודמיו — לפיה המלחמה מחזקת את האמונה בכך שהיא יוצרת באדם צורך נואש ביד מכוונת, יציבה יותר מהמציאות המרוסקת. כשאני מבקש ממנו להגדיר מהי אמונה בשבילו הוא מסרב נחרצות ומחייך חיוך קטן. ואז הוא פותח במונולוג:

ברשותך, אני אתחיל קצת לפני מלחמת יום הכיפורים. אבא שלי עלה מפולין ב–1928. במלחמת העצמאות הוא שימש כמ”פ בחטיבה 7. בן גוריון הורה לשחרר את ירושלים בכל מחיר. היעד שנקבע היה לטרון, ואבא שלי, שידע רוסית, פולנית ויידיש, מונה למפקד המעפילים שהגיעו ממחנות ההשמדה ישר אל שדה הקרב. לאחר חמישה ימי אימון אבא שלי הוליך אותם לקרב על לטרון. הם ספגו אש כבדה, היו המון הרוגים ופצועים והתחילה נסיגה מבוהלת. אבא חילץ פצועים ונפצע במהלך החילוץ. בחור בשם מונדק, עולה חדש, סחב אותו על הגב כארבעה קילומטרים עד לקיבוץ הראל, שם כיתר אותם הלגיון. לא הייתה שתייה, לא הייתה תחמושת, היה חום אימים. מונדק היה מותש, ואבא שלי ביקש ממנו לרכז את הפצועים סביבו והורה לו להציל את עצמו. מונדק התנגד, ואבא שלי הצמיד לו אקדח לרקה. מונדק עזב אותם בשטח. היום אנחנו יודעים שהתנהל שם קרב קצר נגד הלגיון. במעשיו השאיר לי אבא צוואה לא כתובה שאומרת שהמפקדים הולכים בראש ולא משאירים פצועים בשטח. בנוסף הנחיל לי אבי את אהבת עם ישראל ואת אהבת ארץ ישראל.

חמישים שנה נחשב אבי לנעדר. חשבו שאולי הלגיון לקח אותו בשבי. כיוון שהיה בעל הדרגה הגבוהה ביותר מבין ההרוגים בלטרון חיפש אחריו הרב גורן באופן אישי, אבל לא הצליח למצוא אותו. הוא הקים מצבה לזכרו בהר הרצל. מדי שנה בז’ באדר היינו מגיעים להר והרב גורן היה מצביע על המצבה ואומר לנו:  “זו האבן שלכם”. אני אמרתי לרב: “אבל אני רוצה קבר, כמו כולם”. והוא היה משיב לי: “יהודהל’ה, אנחנו נמצא את אבא ויהיה לך קבר, אבל בינתיים תדבר עם אבא דרך האבן”. בהתחלה זה לא היה נראה לי, אבל עם השנים כשבאנו לאזכרה ועמדנו לפני האבן היא התחילה לאט לאט לקבל משמעות. התגייסתי לצבא ועברתי משברים וקשיים. יצאתי לפעולות, ובאתי אל האבן כדי לדבר עם אבא ולקבל חיזוק.

לחווה הסינית הגעתי מפו”ם, והצטרפתי כסמג”ד לגדוד 890 של הצנחנים. איציק מרדכי היה המג”ד. התחלנו לנוע על ציר טרטור כדי לפנות חוליות נ”ט, כמו שאמרו לנו, אבל נתקלנו בעוצמת אש אדירה שלא שיערנו. נפגעים מפקדים, כולל המ”פ של פלוגה ג’ שנהרג, ואני מתנתק מאיציק ורץ לפלוגה. אש תופת מסביב, אני נופל וקם שוב ושוב. הגעתי לפלוגה ונתתי לחיילים פקודה לחלץ את הפצועים שהיו בינינו לבין המצרים. החיילים לא נענו לי. הם לא היו מוכנים להיכנס לתוך האש. נכנסתי פנימה, כי זה מה שאבי קבע לי בחיים. זחלתי לכיוון הפצועים הזועקים, ובערך שישים מטר לפני עמדות המצרים הגעתי אליהם וזחלתי אתם איזה מאה מטר עם אלונקה. המצרים ירו לכיוון שלנו צרורות כי ראו כתם כהה זוחל על החולות הלבנים. סחבתי שלושה פצועים, ואני לא יכול להסביר לך איך, כי מבחינה פיזית נחשבתי בעל כושר לקוי. לא הייתי מסוגל לסחוב אפילו חייל אחד עם חגור. אין לי תשובה הגיונית לזה, פשוט קיבלתי כוחות. הגעתי לקו של כוחותינו ואמרתי: עכשיו תתחילו לבצע פקודות. יש הסתערות מצרית והיא נבלמת, ויש לי המון נפגעים.

כל הלילה חילצנו פצועים. ארטילריה נוראה ירדה עלינו. כשהשחר עלה הגיע אהוד ברק עם הטנקים. הם חטפו טילים ובערו, ואנחנו היינו צריכים לקפוץ על הטנקים ולהוציא את החברים. קיבלנו הוראת נסיגה. אני חיפיתי מאחור על הפלוגה שנכנסה לתעלה. רצתי לבד בשטח כשאני חשוף לטילים ולירי שטוח מסלול של המצרים, וירדתי שוב ושוב לשטח להוציא נפגעים.

הגעתי לתעלה וראיתי אנשים בהלם. עיניהם היו מלאות דם, כולם אחרי לילה נורא. בהמשך הוצאנו את הגדוד ואז אמרו לנו שצריך להיכנס שוב ללחימה בחווה הסינית. מכל פלוגה של מאה לוחמים נשארו שלושים. לא ידענו מי חי ומי מת. רק שליש מהפלוגה נשאר והיינו צריכים לארגן את גדוד 890 מחדש כגדוד לוחם. לא היה זמן למחשבות ולוויכוחים והיה צורך בכוחות נפש אדירים.

הקרב בחווה הסינית נגמר. מצאנו את עצמנו במצרים, מול איסמעיליה, מכתרים את הארמיה השלישית. התחילו שיחות נפש בין האנשים. אתה משחזר את מה שעברת ורואה שהאנשים סביבך מנסים להיתלות במשהו חזק, גם אלה שאינם דתיים. היו שדיברו על א–לוהים, היו שהשתמשו במלה אמונה, וכל אחד חיפש איזה כוח מעליו שיכסה אותו, שיחבק אותו, שהוא יתפלל אליו, שייתן לו אנרגיה להמשיך הלאה. היו גם שמוצניקים ושמאלנים שניסו להגדיר משהו גדול שיעזור להם. אחרים התפללו. ראיתי תופעות אדירות של אנשים שחיפשו מישהו שייתן להם יד וירים אותם בלחצים הנוראים שהיו שם.

ואתה?

אני הרגשתי קצת שונה. הרגשתי שהגעתי לרף שאבא שלי הציב לי. אני נשארתי לבד, חילצתי את הפצועים. הייתה לי שלמות בתחושה שאני ממשיך את דרכו. שהוא מסתכל עליי מלמעלה ונותן לי את הביטחון שאני עושה את הדברים נכון. שהוא שומר עליי. היו לי הרבה שיחות עם אבא שנתן לי את הכוח להמשיך הלאה.

כלומר, באיזשהו מקום מלחמת יום הכיפורים חיזקה אותך.

כן. השתוותי לרף שהציב לי אבי. יצאתי חזק יותר באמונה שלי, בתחושות שלי. חשתי שעכשיו אני מייצג את אבא, אני זה שממשיך את דרך העולים החדשים שהלכו להילחם.

מה לדעתך אפיין לוחמים שנשארו יציבים אחרי הקרבות?

למי שהייתה אמונה להיתלות בה היה יותר קל. במצב של מתח ושל לחצים אדירים, אם יש לך משהו להיתלות בו אתה צועק ומתפלל אליו. במהלך המלחמה ראיתי אנשים שעמדו בצד להתפלל מנחה ופתאום כולם הצטרפו אליהם. מה פתאום הם מצטרפים לתפילה הזו, אתה שואל. הם רצו את החוזק הזה, וזו עובדה. היו הרבה הרוגים, הרבה נפגעים, ואנשים הרגישו שהם מוכרחים את התפילה. ראיתי שם תופעות קיצוניות של חזרה בתשובה.

אתה רואה היום משפחות אדירות שיש להן אמונה. אתה שומע על משה נפתלי, לוחם גולני שנהרג, ואתה מנסה להבין מהיכן נובעים הכוחות של האמא שמדברת ככה. זה הדגל שלנו. אלה המשפחות שצריכות להיות סמל ומופת לחיקוי והערכה. לא כואב להן פחות, אבל האמונה נותנת להן כוח להמשיך.

בתנ”ך אתה רואה שכדי לקפוץ לים סוף נחשון צריך למצוא בעצמו אמונה. יהושע כבש את יריחו לא במאבק פיזי אלא בהקפות, בכוח האמונה. יהודה המקבי בחר את לוחמיו בקרב אמאוס לפי הכוח הנפשי שלהם. זו הנקודה שאני רואה כחשובה ביותר.

דובדבני בוחר לסיים את דבריו בסיפור הבלתי ייאמן של אביו ושל האבן שהעניקה לו כוחות נפש אדירים במהלך המלחמה. עיניו אדומות: “לאחר עשרות שנים של היעדרות, יחידת אית”ן מצאה את אבא שלי בקבר חייל אלמוני בבית הקברות בנחלת יצחק. רצו להשאיר אותו בבית הקברות שם, ואני אמרתי שאני לא מוכן, שצריך להעביר את עצמותיו להר הרצל. ביקשתי מהרב גורן להתערב. הוא אמר: ‘יהודה צודק. נפתח את הקבר’. חמישים שנה בדיוק לאחר נפילתו בקרב לטרון, באותה שעה שבה הוא נהרג, קברנו אותו בהר הרצל, במקום שממנו אני יכול להשקיף אל חלקת החייל האלמוני. את האבן ההיא העברתי והנחתי על הקבר שלו”.

צילום: ארכיון צה

העידן המודרני

1973
לספירה
מאת: אדם צחי

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס