• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / מנהיגות רוחנית בתקופת השואה

מנהיגות רוחנית בתקופת השואה

שרידה מוסרית
משענת רופפת והסתר פנים
תקווה באפלה
כבוד יהודי
ידע כתמצית החיים
לבד עם א-להיו
לבכות על העתיד
גוונים של מנהיגות
מאת: יצחק הרשקוביץ

המאבק להישרדות חומרית היה כמעט מאבק אבוד בימי השואה, לכן מנהיגים יהודים שחיו בימי האימה ניסו למצוא עבור קהלם מזור בדרכים אחרות. ארבע דרכי הנהגה שונות המציעות נחמה, נקמה, כבוד, ידע ועמידה רוחנית כדרכים לשמור על צלם אנוש בתוך גיא ההריגה

שרידה מוסרית

השואה הציבה את קרבנותיה בפני האנושיות של קרבנותיה. לא פשוט היה לשרוד בשואה מבחינה גופנית, אך קשה אף יותר היה להיחלץ מהשואה עם נפש שלמה. יהודים רבים שרדו במחיר אובדן צלם אנוש וויתור על כל עמדה מוסרית, ולעומתם היו רבים אחרים ששרדו והוכיחו שיש להם עמוד שדרה רוחני ומוסרי.

לצד ההתמודדות של אנשים פרטיים, היו גם דמויות רוחניות שהשכילו, כל אחת בדרכה, לעמוד בחזית ההנהגה הרוחנית של עם ישראל בעת השואה ולהציע דרכי התמודדות עם מוראותיה. בשורות שלהלן נתמקד בארבע דמויות בולטות בעולם היהודי באותם ימים, שכל אחת מהן מייצגת גישה שונה לחלוטין להתמודדות רוחנית.

משענת רופפת והסתר פנים

דמותו המיוסרת והמצולקת של האדמו”ר מבעלז, רבי אהרן רוקח (1880-1957) – שהתמנה לאדמו”ר בתרפ”ז (1926) לאחר פטירת אביו – מבטאת יותר מכל את הטרגדיה האנושית הגדולה שבמנהיגות רוחנית בשואה. לא רבים זוכרים כי ששת ילדיו נרצחו במהלך השואה. אין ספק שמותם רבץ על נפשו של רבי אהרן, אך חסידיו העידו שהוא עצמו מעולם לא הזכיר אותם בפומבי.

כיום איש כמעט אינו זוכר את הטרגדיה האישית הקשה שחווה. ברבות השנים הפכה דמותו של האדמו”ר מבעלז מוכרת ושנויה במחלוקת בעיקר על רקע מנוסתו מהונגריה לארץ ישראל, ודרשתו המפורסמת של אחיו, רבי מרדכי מבילגוריי, בטבת תש”ד, יום לפני נסיעתם. בדרשה זו, שלימים הודפסה בגרסה מצונזרת על ידי נאמני ביתו, הבטיח רבי מרדכי מפורשות בשם אחיו כי ליהודי הונגריה לא יאונה כל רע וכי הם עתידים לצלוח את המלחמה בשלום, בין השאר בזכות התפילות שיתפלל בעדם הצדיק בארץ ישראל. בכ”ב באייר תש”ד, חודשים ספורים לאחר יציאתו מהונגריה, החלה השמדתם של יהודי הונגריה, וכחצי מיליון יהודים, כולל פליטים מפולין ומסלובקיה שנמלטו להונגריה, מצאו את מותם במחנות המוות.

 

 

לפני השואה היה רבי אהרן רוקח ידוע כצדיק הממעט בשינה ובאכילה ומרבה בתפילה ובלימוד. בשנת תרפ"ז נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו כאדמו"ר מבעלז. הרב אהרן רוקח בתר"ץבאדיבות קדם מכירות פומביות

לפני השואה היה רבי אהרן רוקח ידוע כצדיק הממעט בשינה ובאכילה ומרבה בתפילה ובלימוד. בשנת תרפ”ז נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו כאדמו”ר מבעלז. הרב אהרן רוקח בתר”ץ

האדמו”ר מבעלז הורה לחסידיו הרבים שלא לעלות לארץ, ויש מי שתלו בהוראתו את האחריות למותם של רבים. בדרשה, שפורסמה גם בביטאון הרשמי של החסידות ‘בעלזער נייעס’ (פרשת יתרו תשס”ג), התייחס האדמו”ר הנוכחי, רבי יששכר דב, בנו של רבי מרדכי, לביקורת:

יש שתי מיני הסתרת פנים, יש הסתר פנים שאין מראים לצדיק מה שעתיד לקרות, ויש הסתר יותר גדול והוא הסתר בתוך הסתר, דהיינו שמראים לצדיק את ההפך, דהיינו שהוא טוב, וזהו הנקרא הסתר בתוך הסתר (אהרן פרלוב, ‘בקדושתו של אהרן’, עמ’ שס”ג).

כלומר, מקור הטעות של האדמו”ר מבעלז היה בגלל הסתר פנים – מן השמים הטעו אותו במתכוון והראו לו שיהודי הונגריה לא יושמדו.

תקווה באפלה

מרגע שפלשו הגרמנים לפולין ב-1939 נדד רבי אהרן ממקום למקום, לעתים בזהות בדויה, בניסיון למצוא מקום שבו נשקפה לו סכנה פחותה. הוא עבר מבעלז לסקול, לפרמישלאן, לוישניצה, לקרקוב, ולבסוף הגיע לגטו בוכניה. בכל אחד מהמקומות היה עד לזוועות נוראות ובריאותו הרופפת ודאי לא השתפרה. גם חילוצו מבוכניה והברחתו בדרך לא דרך מפולין לבודפשט שבהונגריה היו מבצע לא פשוט. עדויות רבות מימי מנוסתו של הרבי מלמדות כי האדמו”ר לא נטש את מחויבותו המנהיגותית בתקופה זו ושימש משענת ואוזן קשבת לכל יהודי.

רבי אהרן מבעלז השתדל להעניק לחסידיו נחמה גם בזמן השואה כשם שעשה זאת בימים שקדמו לה. רבי אהרן וגבאי חסידות בעלז לפני מלחמת העולםבאדיבות קדם מכירות פומביות

רבי אהרן מבעלז השתדל להעניק לחסידיו נחמה גם בזמן השואה כשם שעשה זאת בימים שקדמו לה. רבי אהרן וגבאי חסידות בעלז לפני מלחמת העולם

הרב משה הלוי שטיינברג, רבה של פרמישלאן שבגליציה בתקופת השואה ולימים רבה של קרית ים, תיאר את דאגתו הכנה של רבי אהרן לגורלו ולגורל סבו הישיש הרב שמעיה בעת ששהה בפרמישלאן ב-1941, וסיפר כי בחצרו הסתופפו כל יהודי העיירה בימי חשש ומצוקה:

בלי אפוא לחשוב הרבה החליטו כמעט כל היהודים להתאסף במשטח בית הכנסת שממול דירתו של הרבי, בתקווה שבזכותו של האדמו”ר לא יאונה להם כל רע. מכל הרחובות והסמטאות רצו אנשים כל אחד עם החבילה על הכתף לכיוון הבית כנסת, היינו ‘למקלט’ … תיכף כשהגענו למקום הוזמנו לעלות לחדרו של הרבי. הוא היה מאוד רציני, מתוח ושקוע במחשבותיו, ומדי פעם בפעם נאנח עמוק. לא ישב אפילו רגע אלא היה מתהלך מפינה לפינה עם האבנט בידו. בינתיים הזמן רץ והשעה הייתה שתים עשרה וחצי. פנו אליי לבקש מהרבי שנתחיל להתפלל כי השעה מאוחרת מאוד. “הגיע הזמן להתפלל”, אמרתי לרבי בקול רועד. “בשמים אינם רוצים את תפילתי”, הכריז הרבי … הוא קם מכיסאו ופנה אליי: “אתה חייב לעזוב מיד את פרמישלאן” … דבריו של הרבי שכנעו אותי והסכמתי לפעול כפי שיעץ הרבי … הרבי תפס את שתי ידיי בשתי ידיו ועמדנו פנים אל פנים בערך רבע שעה אם לא יותר, וכל הזמן דיבר בלי שאבין את תוכן דבריו, כי הייתי נרגש ונפחד לקראת הבאות. רק משפט אחד הבינותי: “אם ירד גשם דע לך שאלה הם גשמי ברכה”. ומה היה הקשר עם ברכת הפרדה, לא היה לי ברור (‘שו”ת משברי ים’, ירושלים תשנ”ב, קונטרס “על נסיך שבכל יום עמנו”, עמ’ קכ”ז-קכ”ח).

תיאורים דומים ניתן למצוא מתחנות נוספות במסלול בריחתו של האדמו”ר, שהיה קשוב למצוקותיהם הנוראות של יהודי אירופה ורבים מהם ייחלו למוצא פיו, לברכתו ולישועותיו. התחושה שהכזיב את חסידיו ליוותה אותו עד מותו, והיא משתקפת בהסתגרותו, בשינוי אורחות חייו לאחר המלחמה, וברגש האחריות שהוביל אותו להקים מחדש את מוסדות החסידות ולהוכיח את חיותה.

כבוד יהודי

בעוד האדמו”ר מבעלז ניסה להוות משענת ליהודים בתוך הצרה, היה הרב מנחם זמבה (1883-1943) טרוד בנושא אחר – שאלת כבוד העם היהודי והמלחמה על זהותו, גם ללא אפשרות להצלה. הרב זמבה, שנמנע במשך שנים ארוכות מלשמש ברבנות והעדיף ללמוד תורה במימון חותנו ובהמשך לצד עיסוק במסחר, הפך למעשה עם כניסת הנאצים לוורשה לרבה של העיר. גדלותו העצומה בתורה, שנלוותה אליה תעוזה גדולה ונכונות לייצג את עמו אל מול הצורר, הובילה אותו לעמדות מפתח בגטו. עדויות אחדות מימי הגטו מתארות את השפעתו הגדולה של הרב זמבה על היוזמה למרוד. הוא סבר כי גם אם המרד חסר סיכוי מבחינת היכולת המעשית להציל יהודים ממלתעות הנאצים, הוא בעל פוטנציאל ממשי לשיקום התודעה היהודית ולהעצמת הגאווה הלאומית.

בהקדמת הספר ‘אותיות פורחות’, המלקט את תורתו, מופיעה רשימה של בני משפחתו הקרובה של הרב זמבה שנספו בשואה, ונראה כי הם נספו ברובם עוד קודם שפרץ המרד בגטו ורשה, וממילא תמיכתו של הרב זמבה לא נבעה מניסיון להצילם אלא מהתחושה שיש להיאבק על דמותו של העם. אשתו ושתי בנותיו הצעירות נשלחו לטרבלינקה באקציה הגדולה הראשונה באלול תש”ב, בנו, כלתו וחמשת בניהם, ובתו וחתנו נשלחו למיידנק. בן נוסף, ובת נשואה נוספת עם בעלה ושני ילדיהם נספו אף הם. כך נמחתה משפחתו של אחד מגדולי הדור ללא שריד ופליט.

ד”ר הלל זיידמן, מחבר ‘יומן גטו ורשה’, ציטט מדברי הרב זמבה המשקפים את תחושותיו באותם ימים:

יש דרכים שונות לקידוש השם. אילו הכריחו כיום את היהודים לשמד, ואפשר היה להינצל על ידי השתמדות, כמו בספרד או בשעת גזרות תתנ”ו, הייתה מיתתנו כשלעצמה בחינת קידוש השם. הרמב”ם אומר אפילו שבשעה שיהודי נהרג משום שהוא יהודי הרי זה בלבד קידוש השם, והלכה כמותו. אך כיום הזה הדרך היחידה לקדש את השם היא התנגדות מזוינת בפועל (‘יומן גטו ורשה’, עמ’ 221).

יש המערערים אמנם על הטענה שהרב זמבה תמך במרד, וביניהם אחדים מתלמידיו הסבורים כי התנגדות אלימה לא תואמת את השקפת עולמו של הרב זמבה. אולם אלה לא שהו במחיצתו במהלך המלחמה, וממילא לא הכירו את תגובתו לנסיבות הסוערות שאליהן נחשף בגטו. גם בן אחיו של הרב זמבה, הרב אברהם זמבה, העיד לימים שדודו הסתייג מאוד מהתנהגותם הכנועה של היהודים ועודד אותם שלא לשתף פעולה עם גחמותיהם המרושעות של הנאצים.

כניעה רבת הוד. נראה כי תפיסת העולם שהדריכה את הרב זמבה כשתמך במרד גטו ורשה ניצחה על אף הכל, שכן עבור יהודים רבים הפך המרד לנקודת אור של כבוד יהודי בתקופה של השפלה וסבל. נשים יהודיות נכנעות בסופו של המרדצילום: AP

כניעה רבת הוד. נראה כי תפיסת העולם שהדריכה את הרב זמבה כשתמך במרד גטו ורשה ניצחה על אף הכל, שכן עבור יהודים רבים הפך המרד לנקודת אור של כבוד יהודי בתקופה של השפלה וסבל. נשים יהודיות נכנעות בסופו של המרד

בעוד האדמו”ר מבעלז קיבל בהכנעה את המצב הנורא וניסה להציע בתוכו מזור ליהודים במצוקתם ולהעניק להם נחמה בתוך המשבר האישי והלאומי, הרב זמבה לא היה מוכן להשלים עם המצב הקשה ולהכילו. הוא חתר לשנות את מצב היהודים, בין אם בפועל ובין אם באמצעות הצהרת כוונות רוחנית וגשמית.

ידע כתמצית החיים

דברים אלה מביאים אותנו לדמותו המיוחדת של הרב ד”ר ליאו בק (1873-1956). בינואר 1943 נשלח בק, יחד עם רבים מיהודי גרמניה, למחנה הריכוז טרזנשטט. בק, שעד אותה עת שימש רב רפורמי וראש ארגון הגג של יהדות גרמניה, סירב להגר מגרמניה ולנטוש את עדתו, ועל אף שיכול היה להציל רבים ממקורביו לא עשה כן ושלוש מאחיותיו נרצחו בידי הנאצים. עם עליית הנאצים לשלטון, שנים לפני שחלומות העוועים על השמדה ורצח עם התממשו, חזה בק את הסכנות הגלומות במשטר הנאצי ונאבק נגדו בכל כוחו הציבורי. בק, שבמהלך מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב צבאי בצבא הגרמני, עסק במשמעות היהדות באקלים אירופי כל ימיו. ספרו הגדול והמפורסם, ‘תמצית היהדות’, שנכתב ב-1905 כחלק מפולמוס בין דתי, ביטא יותר מכל את ניסיונותיו לייצר יהדות אירופית מודרנית הנאבקת על זכותה לשאת בגאון זהות יהודית איתנה ומשולבת עמוקות בהישגי התרבות האירופית המערבית.

 

חכמה יהודית בתוך התופת. הרב ד"ר ליאו בק במחנה הריכוז טרזנשטטבאדיבות מוזיאון יד ושם

חכמה יהודית בתוך התופת. הרב ד”ר ליאו בק במחנה הריכוז טרזנשטט

רבים מבין האסירים בטרזנשטט זכרו לימים את בק בזכות הדרשות וההרצאות שנשא במחנה, שבעזרתן ביקש לשקם את הזהות האנושית ולאפשר לאנשים להתמודד עם צרותיהם מתוך גאון ואצילות, תוך ניסיון להתגבר על השבר הנפשי המוחה כל אנושיות בסיסית.

שתי החלטות שנויות במחלוקת של בק מעידות על משנתו החינוכית ומנהיגותית, ובמבט לאחור ניתן אולי להבין אותן על רקע התחושה שהוא אחראי על רוחם של יהודי המחנה יותר מאשר על גופם. באוגוסט 1943, בעודו בטרזנשטט, החליט בק להימנע מלחשוף בפני אסירי המחנה את המידע שקיבל מאדם בשם גרינברג על גורלם של יהודי אירופה המובלים לטבח. לימים הסביר שהחלטה זו נועדה למנוע מאנשים לשאוף אל מותם ולעודדם להמשיך במאמציהם לחיות. הוא חשב שהידיעה כי יהדות אירופה עומדת בפני חיסול לא תועיל לאסירים במאבקם לשמירת צלם האנוש שלהם ולא תסייע להם לשרוד באימה שבה הם נתונים.

מטרת הרצאותיו בתחום הפילוסופיה המערבית – שנערכו במחנה שבו מצאו רבים את מותם – הייתה לשמר את השאיפה לידע ולרוחניות כתמצית החיים, ולהעניק למאות אנשים משאב רוחני משמעותי.

בהתאם לגישה זו מובנת הכרעתו אחרי המלחמה שלא לפגוע בשומרי המחנה הגרמנים שהרוסים מסרו לידי האסירים. בק ביקש להעצים את האנושיות שבאדם ואת דרישת הצדק המסודרת, הממוסדת והאנושית, ולא למשש את רוח הנקמה הטבעית שפיעמה בלב האסירים ידועי הסבל שאיבדו את קרוביהם בידי הגרמנים. הוא ביקש לחשוב על כל השנים שיבואו אחרי מסעות הנקמה, המוצדקים לחלוטין. הוא חלם על עולם שבו יוכלו יהודים לחיות חיי רוח מלאים ועשירים מתוך תחושת שלמות ואנושיות.

לשמור על צלם אנוש לפני השחרור ולאחריו. אישה ששרדה אוכלת מרק במחנה הריכוז טרזנשטט ביום השחרורצילום: גטי אימג'ס

לשמור על צלם אנוש לפני השחרור ולאחריו. אישה ששרדה אוכלת מרק במחנה הריכוז טרזנשטט ביום השחרור

לבד עם א-להיו

רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו”ר מפיאסצנה (1889-1943), היה מחשובי המנהיגים החסידיים בפולין שבין מלחמות העולם. בדומה לרב זמבה, גם האדמו”ר מפיאסצנה היה בתקופת השואה בוורשה, ובדומה לו גם הוא מצא את מותו בזמן המלחמה, אולם בניגוד אליו הוא שרד בגטו ורשה עד חיסולו, וכנראה נרצח לבסוף במחנה עבודה ליד לובלין. האדמו”ר, שמוכר בעיקר בזכות יצירת המופת שלו מימי השואה ‘אש קודש’, היה מחנך דגול והוגה דעות מרשים עוד בטרם הקיץ הקץ על יהדות אירופה. כתביו מלפני המלחמה, ובפרט ספרו ‘חובת התלמידים’, שופכים אור על דמותו של מנהיג חינוכי חסר פשרות, בעל משנה תובענית ומעמיקה שהעמידה תלמידים בעלי שיעור קומה.

רבי קלונימוס איבד בצעירותו שלושה אנשים קרובים: אביו, האדמו”ר רבי אלימלך שפירא מגרודזי’סק, נפטר בהיותו בן שלוש, וגם סבו, רבי חיים שמואל מחנצ’ין, שהיה לו כאב שני, וחותנו, רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז’ניץ, שהיה לו אב שלישי, נפטרו עוד קודם שמלאו לו 19 שנה. אולי בזכות ניסיונו האישי השכיל רבי קלונימוס לבנות לעצמו אישיות הורית כלפי תלמידיו הקרובים. בהתכתבויותיו הענפות אתם הוא התעניין בתזונתם הראויה ובבגדיהם החמים לא פחות מאשר בהישגיהם הרוחניים. אהבתו ודאגתו ניכרות גם בכך ששלח את כל תלמידיו הקרובים לארץ ישראל. את עצמו סירב להושיע, במיוחד לאחר פטירת אשת נעוריו כשנתיים לפני פרוץ המלחמה.

עוד בטרם נכנסו הנאצים לוורשה איבד האדמו”ר את בנו, רבי אלימלך בן ציון, את כלתו ואת אמהּ, ואף אמו שלו נפטרה זמן קצר לאחר מכן. אחרי שגם בתו וחתנו נעלמו במהלך האקציה הגדולה בקיץ 1942 נשברה רוחו לחלוטין. גלמוד וערירי סכר את פיו ונמנע מכתיבה מרגע זה ואילך.

האדמו"ר מפיאסצנה היה דמות רוחנית נדירה בשיעור קומתה. לפני השואה שאף להחיות מחדש את הרוח המהפכנית שאפיינה את הדורות הראשונים של החסידות וצעירים רבים שיחרו לפתחו. האדמו"ר מפיאסצנה לפני השואה—

האדמו”ר מפיאסצנה היה דמות רוחנית נדירה בשיעור קומתה. לפני השואה שאף להחיות מחדש את הרוח המהפכנית שאפיינה את הדורות הראשונים של החסידות וצעירים רבים שיחרו לפתחו. האדמו”ר מפיאסצנה לפני השואהאולם לפני המשבר האחרון הרבה האדמו”ר מפיאסצנה לדבר ולכתוב. במהלך שנות השואה הוא ביקש שוב ושוב להזכיר לשומעי לקחו כי אין להם רשות להפקיר את יהדותם. הוא דיבר על החובה לשמור על הערך המוסף שיש ליהודי – הקשר האיתן עם בורא עולם – חרף התנאים הנוראים של הקיום הפיזי והרוחני בגטו.

עם הזמן הפנה האדמו”ר אט אט את חציו דווקא כלפי שמיא. קריאותיו מראשית השואה להתמיד בתפילה, בהקפדה על כשרות, בשמירת שבת ובלימוד תורה במסגרת כלשהי, התחלפו עם הזמן בציפייה שהקדוש ברוך הוא יכיר באחריותו לא רק לאסון הפיזי שעם ישראל חווה, כי אם גם, ובעיקר, לסכנה הרוחנית הגלומה בו. הוא סבר כי העובדה שבתי המדרש שוממים מסוכנת פי כמה מהחשש לחייהם של היהודים, כיוון שהיעדר תורה מונע את היווצרותן של עתודות רוחניות לעם ישראל. אם וכאשר ייוושע עם ישראל, תהה האדמו”ר מפיאסצנה, מי ישקם אותו? מי יחזיר את לימוד התורה? אלה שאנושיותם נפגעה לבלי הכר וחושיהם הרוחניים התקהו עד כדי חוסר אמונה מוחלט?

לבכות על העתיד

בשנת תש”ג הוסיף בספרו ‘אש קודש’ הערה לדרשתו על פרשת עקב בשנת תש”א ובה פנייה לשמים בקריאה נרגשת:

אין דברים אשר בהם נוכל לקונן על צרותינו, אין מי לייסר ולא לב לעורר אותו לעבודה ותורה. בכמה ניסיונות עולה התפילה, ובכמה שמירת שבת גם למי שרוצה באמת לשמרהו, וכל שכן לבכות על העתיד ועל בניין הנהרסות בעת אשר ירחם ה’ להושיענו, שאין רוח ולא לב, רק ה׳ הוא יחוס ויושיענו כהרף עין, ובניין הנהרסות רק בגאולה שלמה ותחיית המתים הוא יתברך יכול לבנות ולרפאות, אנא ה’ רחם ואל תאחר מלהושיענו (‘אש קודש’, תשס”ח, עמ’ קע”ו).

אולם גם בימים הקשים ההם לא הסתפק האדמו”ר מפיאסצנה באמירות מסוג זה, והמשיך לתבוע מהאדם לעשות ככל יכולתו לשמור על אנושיות, על יהדות ועל מתח רוחני.

האדמו"ר מפיאסצנה הדריך את שומעי לקחו לנסות לשמור על זהות יהודית גם בתוך הגטו. ילדים יהודים על חשמלית בגטו ורשה, 1940צילום: גטי אימג'ס

האדמו”ר מפיאסצנה הדריך את שומעי לקחו לנסות לשמור על זהות יהודית גם בתוך הגטו. ילדים יהודים על חשמלית בגטו ורשה, 1940

גוונים של מנהיגות

מנהיגות רוחנית, ובפרט בימים קשים כמו אלה שעברו על עם ישראל בתקופת השואה, אינה עשויה מקשה אחת אלא גוונים גוונים. גישות שונות של מנהיגות שצמחו בשואה מעידות על תפיסות שונות של אחריות ציבורית, ונגזרו מהן מנגנונים שונים שבעזרתם ביקשו המנהיגים לאפשר ליהודים למצוא זיק של תקווה, ויותר מכך זיק של אנושיות, בעת צרתם האיומה.

הדרכים השונות מבטאות גם דרכי התמודדות אישיות של אנשים גדולים ובעלי שאר רוח עם משבר אישי קיומי בלתי נתפס. כולם, ללא יוצא מן הכלל, שילמו מחיר אישי ומשפחתי בלתי נתפס, ומהם שאף נספו בסערת המלחמה, ולמרות זאת הבינו כולם את גודל האחריות המוטלת על כתפיהם וביקשו להפיק את המרב בנסיבות שנותרו ולספק לעדתם מזור לכאב.

העידן המודרני

1943
לספירה
מאת: יצחק הרשקוביץ

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

אחרית לאיש שלום

אחרית לאיש שלום

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס