• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / ימי הביניים / מעבר לסוף מערב

מעבר לסוף מערב

שני כיווני פזורה
אנוסים באמריקה
בחסות בעלי המניות
הקהילות הראשונות
בין ספרדים ואשכנזים
מאת: עליזה מורנו-גולדשמידט

העובדה שגירוש יהודי ספרד וגילוי אמריקה התרחשו באותה שנה נראית כאנקדוטה חסרת חשיבות, אבל כדי להבין את אופיין של הקהילות היהודיות הראשונות באמריקה הצפונית, צריך לחזור כ-150 שנה אחורה,  אל שנת 1492. על ספרדים, אשכנזים ואנוסים // עליזה מורנו-גולדשמידט

פורסם בגיליון 130, ניסן תשפ”א, אפריל 2021

ידוע לנו אך מעט על אודות האנייה הקטנה שהגיעה מברזיל לניו אמסטרדם, העיר שכעבור זמן לא רב שינתה את שמה לניו יורק. האנייה הזאת הביאה אִתה את הקהילה היהודית הראשונה לעיר, שעתידה להיות בירת יהדות התפוצות. אפשר לסרטט רצף קהילתי בין התושבים היהודים הראשונים לבין הקהילות שהתגבשו בהמשך בעיר, אך העדויות מהמאה ה-17 מעטות ומעורפלות, ואף התעודות מהמאה ה-18 אינן רבות או עשירות במיוחד. אפשר ללמוד על התיישבות מקבילה בעולם החדש באותה תקופה בזכות הרישומים של הקהילות היהודיות במושבות ההולנדיות בדרום אמריקה, כגון קהילות רסיפה וקוראסאו, היום בברזיל. ידוע לנו יותר גם על יהודים במושבות הספרדיות והפורטוגליות שבהן נוכחות היהודים הייתה אסורה לפי חוק. בתי דין של האינקוויזיציה בדרום אמריקה הותירו אחריהם תיעוד נרחב שממנו אפשר ללמוד רבות על התושבים האמריקנים הראשונים ממוצא יהודי, שאגב רדיפתם הנציחה האינקוויזיציה את זכרם לדורות.

 

שני כיווני פזורה

ב-1492 הועמדו יהודי ספרד מול דילמה קשה: להתנצר או לעזוב את ספרד. עד היום מתקיים ויכוח בין ההיסטוריונים בנוגע למספר היהודים שיצאו באותה שנה מספרד, אך יש הסכמה רחבה שמקצת היהודים עזבו את חצי האי האיברי, ואילו אחרים המירו את דתם ונשארו תחת שלטונם של המלכים הקתולים. רוב גולי ספרד הגיעו לפורטוגל, שבה אולצו להתנצר כעבור כחמש שנים, או לארצות האימפריה העות’מאנית, שבה התקבלו בברכה. הגולים הצטרפו בדרך כלל לקהילות יהודיות קיימות במקומות מושבם או שהקימו לצִדן קהילות חדשות, אך שמרו על המסורת הדתית והתרבותית הספרדית אשר הייתה מושרשת בתודעתם ובהווייתם.

בשלהי המאה ה-16 החל גל נוסף של הגירה מחצי האי האיברי, שבעקבות עבודתו של ההיסטוריון יוסף קפלן נהוג לכנותו ‘הפזורה הספרדית המערבית’. המהגרים היו בנים למשפחות של נוצרים חדשים או קונברסוס, יהודים שבחרו להתנצר – חלקם עשו זאת למראית עין בלבד וחיו כאנוסים – ורבים מהם עסקו במסחר מקומי ובינלאומי. באותה תקופה זכו סוחרים לעידוד מטעם הרשויות המקומיות וקיבלו אישורים לצאת מתחום חצי האי האיברי ולהתיישב באזורים חדשים, בעיקר בערי נמל במערב אירופה דוגמת אמסטרדם, ליוורנו, המבורג ולונדון. מקצת הנוצרים החדשים שיצאו מספרד ומפורטוגל באותה תקופה החליטו לחזור לחיים היהודיים.

משפחות אלה היו מנותקות מן העולם היהודי במשך למעלה ממאה שנה. למעשה אף אחד מהאנשים שעזבו את ספרד או פורטוגל במאות ה-16 וה-17 לא נולד כיהודי , וכולם – גם אם קיימו מסורות יהודיות בסתר בחיק המשפחה – גדלו והתחנכו כנוצרים לכל דבר. בתהליך הדרגתי שנמשך כמה עשרות שנים התבססו הקהילות היהודיות בפזורה הספרדית המערבית, מקצתן אף הפכו למרכזים חשובים ביותר בעולם היהודי של אותה תקופה, ובראשן קהילת אמסטרדם, שנעשתה לאחד המרכזים החשובים ביותר של הדפוס העברי והיהודי במאה ה-17. על אף השתלבותן המרשימה של הקהילות האלה בעולם היהודי, הרי שהניתוק הממושך של חבריהן מהחיים היהודיים הביא אותם להכיר את מושגיה ואת ערכיה של החברה הנוצרית הסובבת ולהפנים אותם.

בגל ההגירה השני הגיעו יהודים גם ליבשת אמריקה. הם הגיעו אליה עוד בזמן המכונה התקופה הקולוניאלית, לפני הקמתן של המדינות העצמאיות המודרניות שהתנתקו ממעצמות האם ביבשת אירופה החל מסוף המאה ה-18.

אנוסים באמריקה

בשנה שבה גורשו היהודים מספרד, הגיע קולומבוס לאמריקה. יש השערות רבות בנוגע לאפשרות שבין הכובשים הספרדים היו גם יהודים שהמירו את דתם לאחר צו הגירוש, אך למעט מקרים אחדים, אין לנו די ראיות היסטוריות לאישושן. לעומת זאת, אפשר לקבוע בוודאות כי בתקופה הקולוניאלית, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-16, הגיעו לא מעט נוצרים חדשים ממוצא יהודי לאזורים רבים במושבות הספרדיות והפורטוגליות, אף שהתקנות אסרו זאת עליהם. בידינו עדויות רבות לא רק על עצם נוכחותם ביבשת אלא גם על פעילותם ועל השפעתם על החברה הקולוניאלית במגוון תחומים, ובעיקר בתחום המסחר. בעוד שבספרד עצמה האינקוויזיציה פעלה נגד אנוסים כבר מסוף המאה ה-15, עוד לפני גירוש היהודים, הרי שבמושבות באמריקה החלה האינקוויזיציה הספרדית לפעול בסוף המאה ה-16 בפרו, במקסיקו ובקרטחנה (קולומביה של ימינו) רק במחצית הראשונה של המאה ה-17.

תחילתם של החיים היהודיים ביבשת אמריקה לא הייתה במושבות הספרדיות אלא דווקא במקצת המושבות ההולנדיות. ב-1630 כבשה הולנד מידי פורטוגל את פרנמבוקו (שהיום נמצאת בתחומה של ברזיל). הולנד הייתה מדינה קלוויניסטית ולא קתולית והייתה סובלנית יותר למיעוטים דתיים, לכן במושבות ההולנדיות התאפשרו לראשונה חיי קהילה יהודיים בעולם החדש. כפי שציין קפלן, כבר ערב הכיבוש פִרסמה חברת הודו המערבית בהולנד שביקשה למשוך מתיישבים חדשים לאזור מסמך, ובו הבטיחה חופש דת לכל מי שיגיע להתיישב במקום. החברה חזרה ואישרה את העקרונות הכלולים במסמך בשנים 1634 ו-1636.

כבר ב-1637 הוקמה קהילה יהודית ‘צור ישראל’ ברסיפה, בירת פרנמבוקו, וזמן קצר לאחר מכן הוקמה במוריסיה השכנה קהילה נוספת – ‘מגן אברהם’. במחצית הראשונה של המאה ה-17 הגיעו מאמסטרדם מאות יהודים ילידי ספרד ופורטוגל, וביניהם כמה מנהיגים דתיים ידועים כגון יצחק אבוהב דה פונסקה ומשה רפאל ד’אגילר.

ואולם ב-1654 שָבה וכבשה פורטוגל את רסיפה; יהודים רבים שהתגוררו במקום חזרו לאמסטרדם, ואחרים התיישבו באי קוראסאו ובאיים קריביים אחרים. ב-1659 ייסדו המתיישבים בקוראסאו את הקהילה היהודית ‘מקווה ישראל’, שהפכה לקהילה היהודית העשירה והחשובה ביותר באמריקה. ב-1671 הוקם בה בית כנסת מיוחד שגם הורחב מאוחר יותר, ומרבית הרבנים שכיהנו בו הגיעו מאמסטרדם.

האזורים שכבשו ההולנדים נהנו מחופש דת, אך זה נגמר עם הכיבוש הפורטוגלי. קרב גואררפס, 1758. המוזיאון הלאומי בריו דה זנרו

 

בחסות בעלי המניות

לצד המעצמות הקתוליות של חצי האי האיברי, פעלה באמריקה גם הולנד, האימפריה הלותרנית שהייתה סובלנית יותר. ההולנדים התיישבו לראשונה לאורך נהר ההדסון ב-1624, ושנתיים לאחר מכן הקימו את המושבה ניו אמסטרדם באי מנהטן, ורק ב-1664, ארבעה עשורים מאוחר יותר, השתלטו האנגלים על האזור והסבו את שמה של העיר לניו יורק.

נוף של ניו אמסטרדם, יוהאנס וינגבונס, 1664

 

היהודים הראשונים שהתיישבו במקום היו ככל הנראה קבוצה של 23 פליטים אשר יצאו מרסיפה על האנייה ‘סנט קטרין’ ב-1645 אחרי הכיבוש הפורטוגלי, בדרכם לחפש משטר מדיני נוח יותר.

בקבוצה היו ארבעה זוגות, שתי אלמנות ו-13 ילדים. היעד המקורי שלהם היה ככל הנראה האיים הקריביים, אך כאשר ספינתם הגיעה לנמלים בג’מייקה ובקובה, לא הניחו להם הספרדים להישאר במקום, ובסופו של דבר הם הגיעו לניו אמסטרדם ולימים הקימו בה את קהילת ‘שארית ישראל’, הפועלת במנהטן עד היום.

אנייה של החברה ההולנדית מול חופי ניו אמסטרדם, 1671. מאוסף פרטי

 

על פי תיאורו של יונתן סרנה – אחד ההיסטוריונים החשובים ביותר של יהדות ארצות הברית – היהודים שהגיעו מרסיפה לא היו הראשונים שנכחו על אדמת צפון אמריקה, אבל

שלא כמו מבקרים יהודים קודמים בצפון אמריקה שהגיעו לפרקי זמן קצרים, הפליטים מברזיל ביקשו להתיישב בצפון אמריקה ולהקים בה קהילה יהודית קבועה (Jonathan Sarna, ‘Colonial Judaism’, in: Stephen J Stein (ed.) The Cambridge History of Religions in America, p. 394 ).

אנשי הדת של הכנסייה הרפורמית ההולנדית שידה הייתה על העליונה בניו אמסטרדם התנגדו לבקשת היהודים להתיישב בה ולקבל חופש מצפון ודת, ופיטר סטויבסנט, המושל הכללי של הולנד החדשה, הזדהה עם הדעות האלה. הוא ביקש ממנהלי חברת הודו המערבית ההולנדית “לדרוש מהם [מהיהודים שהגיעו מרסיפה] בדרך ידידותית לעזוב את המושבה בניו אמסטרדם”, שמא “ידביקו ויטרידו את המושבה החדשה הזאת” (שם, עמ’ 395). ככל הנראה חשש סטויבסנט שמא יהיה במתן חופש הדת ליהודים משום תקדים עבור קבוצות אחרות כגון הלותרנים והקתולים.

ההולנדים לא ששו לאפשר ליהודים להתיישב בקרבם. תרשים מבצר אמסטרדם במנהטן, 1660. הספרייה הלורנציאנית, פירנצה

 

בין בעלי המניות של חברת הודו המערבית ההולנדית היו סוחרים יהודים מאמסטרדם, והם פנו למנהלי החברה שיעתרו לבקשתם של היהודים. עמדתם הייתה בין הגורמים שהובילו להחלטתה של הנהלת החברה שהורתה לסטויבסנט לאפשר ליהודים להישאר בניו אמסטרדם, לנוע, לסחור ולגור בה, בתנאי שידאגו לעניים שלהם ולא ייפלו למעמסה על המושבה. בעקבות ההוראה הם קיבלו את הזכות לסחור ברחבי המושבה, להחזיק מקרקעין ולקיים את פולחנם הדתי באופן פרטי בבתיהם.

הקהילות הראשונות

קבוצת היהודים קיבלה מן ההולנדים את האחיזה במנהטן, אך ההתארגנות הקהילתית התחילה לפרוח רק במאה ה-18, בתקופת השליטה הבריטית.

בית הכנסת במנהטן, ניו יורק

 

בתקופה הקולוניאלית, התקופה שלפני העצמאות האמריקנית, בנו יהודי המקום שני בתי כנסת: בית הכנסת של קהילת ‘שארית ישראל’ בניו יורק (1730) ובית הכנסת ‘ישועת ישראל’ בניופורט שברוד איילנד (1763), שהיום מכונה ‘טורו’.

בית הכנסת 'טורו' בניופורט, רוד איילנד

 

קבוצה של יהודים שהגיעה מאנגליה ב-1733 לסוואנה שבמדינת ג’ורג’יה הביאה איתה ספר תורה והקימה קהילה במקום, ואף קיימה מניין בבית פרטי, אך עלה בידה להקים בית כנסת רק במאה ה-19.

בית הכנסת בסוואנה, ג'ורג'יה. Ebyabe

 

ייתכן שהיו ריכוזים יהודיים נוספים בשלבים מוקדמים יותר, אך רק באמצע המאה ה-18 הן התפתחו לכדי קהילות מתפקדות, שקיימו תפילות סדורות במניין.

אף שלקהילות היהודיות הראשונות בצפון אמריקה הצטרפו גם יהודים אשכנזים, הרי שארגון הקהילה דמה לזה שבמקומות האחרים בפזורה הספרדית המערבית. בדומה לפרנסים בקהילות אשכנזיות, את הקהילות ואת בתי הכנסת הללו לא הובילו בדרך כלל הרבנים אלא גברים בעלי אמצעים שכונו ‘יחידים’, ותפקידם היה דומה לתפקיד הפרנסים בקהילות אשכנזיות. היחידים היו אלה שמימנו את רוב הוצאות הקהילה, ועם מספר קטן של בעלי תפקידים הם היו חלק מגוף המכונה ‘מעמד הקהילה’ שקיבל את רוב ההחלטות החשובות. ליתר אנשי הקהילה יוחדו מושבים בבית הכנסת, והם היו זכאים לשירותים הקהילתיים אך חסרי סמכויות.

בקהילות של הפזורה הספרדית המערבית, ובכללן הקהילות במושבות ההולנדיות בדרום אמריקה, דאגו למנות רבנים בולטים סמוך למועד ייסוד הקהילות, ואילו בצפון אמריקה התעכב מינוי רבנים עד לאמצע המאה ה-19. לטענת סרנה, זה קרה עקב גודלן המצומצם של הקהילות ובעטיים של משאביהן הדלים. הרב הקבוע הראשון בצפון אמריקה, הרב אברהם יוסף רייז, קיבל את מינויו בקהילת ‘נדחי ישראל’ בבולטימור רק ב-1840, כמאתיים שנה לאחר הגעתם של היהודים הראשונים. במקרים רבים נטל החזן תפקידים נוספים שבנסיבות אחרות נפלו בחלקו של רב הקהילה. הציבור הלא-יהודי העניק לחזן את הכבוד הראוי למנהיג הדתי של הקהילה היהודית, אך בעיניהם של אנשי הקהילה הוא נותר בעל תפקיד בלבד שמבצע את מה שמטילות עליו רשויות הארגון הקהילתי.

נוכחותו של העולם התרבותי-ספרדי בקהילות היהודיות באמריקה לא הייתה מוגבלת להיבטים הארגוניים, וזאת אף על פי שהיו בה מהגרים הן ממוצא ספרדי והן ממוצא אשכנזי, כפי שקובע החוקר יעקב מרקוס:

מנהג ספרד רווח בכל העולם החדש בתקופה הקולוניאלית, אפילו בקהילה האשכנזית לכאורה בסורינם. הוא היה מקובל כאן מאז הגעתם של הספרדים לברזיל ההולנדית במחצית הראשונה של המאה ה-17. במרוצת הזמן הוא התקבע כמנהג האמריקאי המקובל, אפילו בקרב מהגרים ממוצא לא ספרדי, שקיבלו זאת באופן אוטומטי למדיי. לעתים ניסו אשכנזים למחות, אך לא לאורך זמן ולא בתוקף רב (Jacob Marcus, The Colonial American Jew 1492-1776, p. 966).

לפי הסברו של מרקוס, היהודים שהגיעו מגרמניה או מפולין קיבלו את המנהג הספרדי לא רק משום שהיהודים הספרדים קדמו להם והקימו את הקהילות, אלא גם, ואולי בעיקר, עקב מעמדם החברתי והכלכלי הגבוה של היהודים הספרדים באותה תקופה:

המהגרים הגרמנים והפולנים שדרגו את עצמם באמצעות אימוץ הפולחן הספרדי והזדהות עם המורשת הספרדית (שם, עמ’ 967).

היהודים הספרדים הובילו את הקמת הקהילות היהודיות הראשונות על אדמת ארצות הברית. עוד באירופה הייתה השתלבותם של היהודים הספרדים בעולם התרבותי של סביבתם עמוקה הרבה יותר מהשתלבותם של אחיהם האשכנזים. התערות היהודים בסביבתם הייתה ניכרת יותר באמריקה מאשר באירופה, משום שגירוש היהודים מספרד ומפורטוגל הביא אותם לעולם החדש בזמן התהוותן של המושבות, עוד לפני עצמאותה של ארצות הברית. עם זאת נראה שתיאורו של מרקוס שלפיו הציבור האשכנזי השלים בטבעיות עם התפקיד הדומיננטי של היהודים הספרדים לוקה בחסר ואינו מספק תיאור מהימן של היחסים המורכבים בין העדות.

בין ספרדים לאשכנזים

ב-1976 חשף מלקולם שטרן כמה עדויות מעניינות שמקורן דווקא במסכמים לא יהודיים, ושמהם אפשר ללמוד על מורכבות היחסים בין יהודים ספרדים ליהודים אשכנזים במאה ה-18. ב-1735, כשנתיים לאחר הגעתם של יהודים לסוואנה, דיווח הכומר המקומי קווינסי לכנסייה באנגליה:

יש לנו כאן שני סוגים של יהודים, פורטוגלים וגרמנים; הראשונים, אשר נהגו כנוצרים בפורטוגל או בברזיל, מקפידים פחות ומוותרים על חלק גדול מן הטקסים היהודיים שלהם. כמו כן שני גברים צעירים, בניו של רופא אחד, מגיעים לפעמים לכנסייה, ומסיבות אלה נחשבים בעיני אנשים מסוימים לנוצרים, אבל אני לא יכול להתייחס אליהם כאל נוצרים, אלא שהחינוך שלהם במדינות מוצאם שבהן אולצו להיראות כנוצרים, גורם להם להיות פחות נוקשים בדרכם. יהודי גרמניה, שנחשבים ליהודים טובים יותר, מחמירים הרבה יותר בדרכם ומקפידים על החוק שלהם (Stern, Malcom H., New York’s Early Jews: Some Myths and Misconceptions, pp. 9-10).

יהודים אשכנזים על גלוית 'שנה טובה' מראשית המאה העשרים. Williamsburg Art Company. מאוסף הספרייה הלאומית

 

העדות המרתקת הזאת מחזקת את מה שנאמר לעיל בעניין תהליך ההסתגלות של היהודים הספרדים, האנוסים לשעבר, לסביבה הנוצרית. אין באפשרותנו לדעת בוודאות מה הניע את שני היהודים הספרדים שהזכיר הכומר בדבריו, וכנראה לא נוכל לדעת, אם ענייני אמונה הביאו אותם לבקר בכנסייה או שמא היה זה ניסיון להשתלבות חברתית. ואולם אין ספק שהיהודים הספרדים הכירו הרבה יותר לעומק את הסביבה הנוצרית והרגישו בה הרבה יותר בנוח מאחיהם האשכנזים. אפשר להניח שתחושת הקִרבה הזאת הובילה לעתים וביתר קלות לתהליכי התבוללות. אשר ליהודים הגרמנים, כלומר האשכנזים, עולה תמונה מעניינת. הם אמנם השתלבו בקהילות שהתנהלו על פי מנהגי הספרדים, אך הם היו אלה שניהלו אורך חיים יהודי אדוק יותר.

עדות נוספת ליחסים המורכבים בין האשכנזים לספרדים מגיעה מעטו של איש כנסייה אחר מסוואנה. הכותב – הכומר בולזיוס – עמד בראש הכנסייה הפרוטסטנטית של המהגרים מזלצבורג, ועל כן הייתה לו שפה משותפת עם יהודי גרמניה. כך הוא כתב למטה הכנסייה שלו בגרמניה:

יהודים אחדים בסוואנה התלוננו בפניי לפני כמה ימים שהיהודים הספרדים והפורטוגלים רודפים את יהודי גרמניה באופן שאף נוצרי לא ירדוף נוצרי אחר. אחד מהם ביקש ממני להפעיל את השפעתי על השלטונות לטובת יהודי גרמניה (שם, עמ’ 11)

הכומר מנסה להסביר את הרקע לסכסוכים בין העדות:

הם [היהודים] רצו לבנות בית כנסת, אך יהודי ספרד וגרמניה לא הצליחו להגיע להסכמה. הסיבות לכך אינן ידועות לי.

יהודי ספרד ופורטוגל אינם מחמירים כל כך בענייני אכילה כמו האחרים. למשל, הם אוכלים את הבקר [שמוגש] בבית האכסניה או שנמכר בכל מקום. לעומת זאת, יהודי גרמניה מעדיפים לרעוב מאשר לאכול בשר בהמה שהם לא שוחטים בעצמם (שם, עמ’ 11).

מתברר שהיחסים בין הצדדים לא היו הרמוניים כמו בתיאורו של מרקוס, שלפיו היהודים האשכנזים מתאימים את עצמם בקלות לקהילות הספרדיות הקיימות. אפשר לשער שבמקרים רבים נאלצו האשכנזים להתאים את עצמם לקהילות הספרדיות, יותר מחוסר ברירה מאשר מתוך רצון להיקלט או להידמות לאחיהם הספרדים.

שנים חלפו וגלי ההגירה שהחלו במאה ה-19, ובעיקר אלה שבאו ממזרח אירופה, שינו מן היסוד הן את ההיקף והן את אופיין של הקהילות היהודיות באמריקה, עד כדי כך שבמקרים רבים אף נשכח התפקיד המרכזי של יהודי ספרד בראשיתה של הקהילה היהודית הגדולה והחשובה הזאת.

פורסם בגיליון 130, ניסן תשפ”א, אפריל 2021

ימי הביניים

1492
לספירה

תגים

אנוסים, גילוי אמריקה, גירוש ספרד, יהודי ספרד, ניו אמסטרדם, ניו יורק, ספרדים ואשכנזים, פורטוגל, צפון אמריקה
מאת: עליזה מורנו-גולדשמידט

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

החרב המגן והסוס

החרב המגן והסוס

מדף חדש בארון הספרים היהודי

מדף חדש בארון הספרים היהודי

הקיר הפילוסופי

הקיר הפילוסופי

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס