• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / המנון לאודסה

המנון לאודסה

עורג ונכסף
העיר ויהודיה
נקודת מוצא
בית ז'בוטינסקי
ספר, משורר, ספרות
הגנה יהודית
מאת: יואל רפל

לאודסה, עיר הולדתו של זאב ז’בוטינסקי, היה תפקיד חשוב בעיצוב אופיו ותפיסת עולמו. המנהיג הציוני הגדול שלחם כל חייו למען ארץ ישראל הותיר בלבו פינה חמה לעיר הרוסית הקוסמופוליטית שאליה ערג בכל נימי לבו, ושילב תיאורים עשירים שלה ברומן ‘חמִשתם’ שהוקדש לעיר לא פחות מאשר ליהודיה // יואל רפל

עורג ונכסף

עיר חביבה, עיר עליזה, עיר ‘גנבית’ הייתה העיר … אודסה לא התעמקה בשום דבר, אבל הודות לכך גם לא ‘חיטטה’. היא לא ידעה מסורת, הודות לכך לא חששה מפני צורות חדשות של חיים ופעילות. היא הכניסה בנו יותר טמפרמנט ופחות תאוות; יותר ציניות אבל פחות מרירות. ואם נשקול על כפות המאזניים ונשאל אם סך הכל הוא טוב יותר או רע יותר – לא אדע להשיב. אך עליי לומר את האמת: אילו שאלוני, לא מסכים הייתי בשום פנים להיוולד בעיר אחרת (“אודסה שלי”, קטלוג ‘מחווה לאודסה’, עמ’ 12).

זאב ז’בוטינסקי אהב את אודסה, ערג לאודסה ונכסף לשוב לאודסה, וכל כך התגעגע עד ששר לה שירי אהבה הכתובים כסיפורים. הוא אהב כמעט כל פינה בעיר שנוסדה פחות ממאה שנה לפני שנולד. הוא אהב את הרחובות ואת הבניינים, את הגנים ואת הגנבים, את חיי התרבות ואת חיי הנמל הסוערים, את מגוון העמים שבעיר ואת בליל השפות שדוברו ברחובותיה, עבורו “מלכה הייתה אודסה בימים ההם” (‘חמִשתם’, עמ’ 238).

ז'בוטינסקי ומשפחתו. פלג קופ תמר זבוטינסקי קופ זאב זבוטינסקי חוה זבוטינסקי, 1899

 

הרומן ‘חמִשתם’ הוא מעין ‘מדריך למטייל’ באודסה. בדומה לסופרים רבים מהספרות העברית והכללית – ובהם ש”י עגנון שהותיר לנו בספריו ‘אורח נטה ללון’ ו’שירה’ מדריך לעיירתו בוצ’ץ’ שבגליציה; אהרן אפלפלד שעל פי ספריו, וראשון לכולם ‘סיפור חיים’, ניתן לטייל בצ’רנוביץ; אלי ויזל שבספריו ‘עיר המזל’ ו’שערי היער’ תיאורים נרחבים של עיירתו סיגט – ז’בוטינסקי מתאר את אודסה האישית שלו בשפה שהיא לעתים רגשנית ומלאה געגועים וכיסופים למחוז ילדות שנעקר ממנו ונותר בחלומו:

רצוני לראותו [את הנמל] כפי שהיה בימי ילדותי: יער, ובכל רחביו מנסרים כבר קולות מלחים, ספנים, סוורים (שם).

הקשר העז לעיר מביא אותו לכתוב: “חש אני גירוי ידי לכתוב בהרחבה דברי שבח ותהילה גם לשאר הפינות” (עמ’ 80).

 

העיר ויהודיה

מדרגות פוטיומקין היו בימיו של ז'בוטינסקי - כפי שהן עד היום - הליבה התרבותית והחברתית של אודסה. אין תייר המבקר בעיר שפוסח על המדרגות, ורבים מהאירועים הפוליטיים בתולדות העיר התרחשו עליהןRina Olchovka, Shutterstock

מדרגות פוטיומקין היו בימיו של ז’בוטינסקי – כפי שהן עד היום – הליבה התרבותית והחברתית של אודסה. אין תייר המבקר בעיר שפוסח על המדרגות, ורבים מהאירועים הפוליטיים בתולדות העיר התרחשו עליהן

 

אודסה נולדה מן הים. כל קיומה של העיר הדרומית לחופו הצפוני של הים השחור בא לה מן הים. ראשיתה ב-1794, בעקבות יוזמה של הצארינה יקטרינה השנייה. הצארינה הרוסית – שפסלה ניצב עדיין במרכז הכיכר שמול ‘מדרגות פוטיומקין‘ – היא שבחרה לעיר את השם אודסה, על שם המושבה היוונית הקדומה אודסוס שהייתה במקום בעבר. שרידים מהעיר קדומה ניתן לראות בשעת טיול בשדרת פרימורסקי – השדרה שלפני שמונים עד מאה שנה הייתה ‘צבועה’ כולה בשבת אחר הצהריים ביהודים שטיילו בה לאחר הסעודה.

ארמן עמנואל דו פלסי דוכס רישליה, מתכננה של אודסה ומושל העיר הראשון. תומס לורנס, שמן על בד, 1818

גדולתה של העיר מיוחסת לארמן עמנואל דו פלסי דוכס רישליה, מדינאי צרפתי שברח מארצו בעקבות המהפכה שהתחוללה בה ושימש כמושל העיר בשנים 1803-1814. רישליה הוא שתכנן את תשתית העיר, ובעיקר את החלק המרכזי שלה המתאפיין עד היום בשדרות ישרות ומקבילות הנמשכות מתחנת הרכבת ועד רחוב דה-ריבס. השדרות נחצות על ידי רחובות מקבילים הבאים מכוון הקתדרלה העירונית, בדומה למבנה הרחובות של מנהטן בניו יורק.

ב-1819 הפכה אודסה לעיר נמל חופשית, מעמד שנשמר עד 1879. במשך שישים שנה התרכזו בעיר יוצאי לאומים שונים – יוונים, איטלקים, רוסים, אנגלים, צרפתים וכמובן גם יהודים. אופי העיר היה קוסמופוליטי ובשנים 1860-1892 שולשה אוכלוסיית העיר והגיעה ל-400 אלף נפש. הקהילה היהודית גדלה באותן שנים מכ-25 אלף ב-1860 לכ-140 אלף ב-1897, ובכך הייתה קהילת אודסה לשנייה בגודלה באירופה כולה. גדולה ממנה הייתה רק הקהילה היהודית בוורשה. ברחובותיה של אודסה, כפי שכותב ז’בוטינסקי, אפשר היה לשמוע את “שיר השירים של האנושות, מאה לשונות” (עמ’ 238). המשורר הרוסי הגדול פושקין, שחי באודסה בשנים 1823-1824, מספר באחד ממכתביו כי אודסה היא עיר שבה אפשר להריח את אירופה. מדברים בה צרפתית, ויש עיתונים ומגזינים אירופים לקריאה.

אודסה נבנתה כעיר בעלת סגנון אירופי קלאסי. רחוב קונדרטנקו בראשית המאה העשרים מדגים את האופי האורבני של העיר

 

הריכוז היהודי הגדול באודסה החל בעקבות נהירה של יהודים ממחוזות ווהלין וגליציה אל העיר שפתחה בפניהם אפשרויות מסחר ועסקים ומקורות פרנסה ותעסוקה שנסגרו באזורים אחרים. אודסה, שהפכה כאמור לאחד הריכוזים הגדולים של היהודים במזרח אירופה, שימשה גם מוקד חשוב של תנועת ההשכלה ושל התנועה הציונית. הספרות העברית זכתה באודסה לפריחה שאין שנייה לה – חיים נחמן ביאליק, אחד העם, יעקב פיכמן, יהושע חנא רבניצקי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, יהודה לייב פינסקר, אלתר דרויאנוב, יצחק דב ברקוביץ, שמעון דובנוב וגם זאב ז’בוטינסקי, חיו כולם באותה עת במרחב עירוני שאינו גדול משני קילומטרים מרובעים.

 

אך אודסה היפה והמבטיחה הייתה המקום שבו התרחשו גם הפוגרומים הראשונים ב-1821 וב-1859. סטיבן זיפרשטין, החשוב בחוקרי העיר והקהילה היהודית, כתב כי הכל החל בתגרות שנערכו בין יהודים ליוונים על רקע התחרות הקשה בסחר התבואות. הפוגרום השלישי, שהתרחש ב-1871, היה קשה ביותר והעיד על אווירה אנטי יהודית גואה. בראשית המאה העשרים היוו היהודים כשליש מכלל תושבי העיר והם סבלו מידו הקשה של שלטון אנטי יהודי. חרף זאת, במשך התקופה הסובייטית הייתה אודסה יעד הגירה אטרקטיבי ליהודים, ומספר תושביה היהודים בשלהי שנות השלושים, ערב השואה, היה כ-200,000 איש ואישה. על רקע המציאות שבה חיו יהודים עניים מרודים ברובע העוני מולדבנקה ולא ידעו בבוקר מה יאכלו בערב, לצד עשירים מופלגים שהתגוררו בלב העיר וניהלו את מסחר התבואות, נכתב הרומן ‘חמִשתם’, המשמש עבורנו מדריך להכרת אודסה.

שער המהדורה העברית של 'חמִשתם' שראתה אור יחד עם כל כתבי ז'בוטינסקי. בימים אלה תראה אור מהדורה מחודשת של 'חמשתם' בהוצאת מוסד ביאליק ומכון ז'בוטינסקי

אודסה המתוארת ב’חמִשתם’ משקפת, כהגדרתו של יהודה פרידלנדר, את עולמו של יהודי מתבולל באודסה הרב תרבותית. והאמת חייבת להיאמר: אף שהסיפור הוא על משפחה יהודית, הרי שאת החיים היהודיים כפי שהיו באודסה לא ניתן להכיר מתוכו. אפשר למצוא ברומן, המתמקד במשפחה יהודית בורגנית – בדומה למשפחתו של ז’בוטינסקי – את השפעתם של תהליכים היסטוריים ושל אירועים מדיניים וציבוריים על יהדות מזרח אירופה. גורלן של הדמויות בסיפור משקף מציאויות המוכרות היטב מהספרות ומהמחקר ההיסטורי. במרכז הרומן, שיש לו כנראה יסודות אמיתיים, עומדת משפחה יהודית מתבוללת באודסה בתחילת המאה העשרים. למשפחת מילגרום חמישה ילדים – ‘חמִשתם’ – שאיש מהם לא קשר את גורלו בגורל הציוני. הדבר מפתיע, שכן באותם ימים הייתה אודסה אחד משני המוקדים העיקריים של הפעילות הציונית באירופה. כל אחד מהחמישה – הבנות מרוסיה וליקה, והבנים סריוז’ה, טוריק ומרקו – הגיע בדרך פתלתלה, ובהתאם לאישיותו ונטיותיו, לסוף המר. בכך הם מייצגים חמש תגובות שונות למשבר שחוללו הנאורות וההשכלה בקרב יהודי מזרח אירופה. תגובה ציונית למשבר הגדול היא מחוץ לתמונה ומחוץ לסיפור, אף שהמחבר – זאב ז’בוטינסקי – כבר היה בעת כתיבת הרומן מנהיג ציוני בולט ומוכר.

נקודת מוצא

מסענו בעקבות ‘חמִשתם’ אינו מתנהל על פי סדר הפרקים בספר. נקודת המוצא מתוארת דווקא בפרק האחרון:

עיריית אודסה עברה ב-1899 לבניין הבורסה המפואר שנבנה בשנים 1828-1834Radek Linner

עיריית אודסה עברה ב-1899 לבניין הבורסה המפואר שנבנה בשנים 1828-1834

 

בית העירייה היה לבן, בן קומה אחת, בסגנון יווני פשוט … מימין, קו ישר של ארמונות לאורך השדרה – לא אזכור אם אפשר לראותם מבעד לעצי הדולב; אולם האחרון מימין נראה בלי שום ספק, הלוא הוא ארמון וורונצוב, ולו חזית עמודים בחצי גורן עגולה מעל לשפעת הירק שבמורד התלול. וגרם המעלות כרחוב הגון רוחבו, מאתיים מדרגות פאר נמוכות, שני אין לו, כמדומני, בעולם כולו. ואף אם יאמרו לי היכן ישנו, לא אסע לראות. ומעל לסולם המדרגות דוכס האבן מושיט את ידו וזוקף אצבעו כלפיך: שמי די פלסי דה רישליה – זכור כמה עמים מכל קצווי אירופה נתקבצו הנה כדי לבנות עיר אחת על תלה (עמ’ 238).

פסל של ארמן עמנואל דו פלסי דוכס רישליה המוצב בראש מדרגות פטיומקיןShutterstock, PPL

פסל של ארמון עמנואל דו פלסי דוכס רישליה המוצב בראש מדרגות פטיומקין

פסל רישליה, הניצב כעשרה מטר מהקצה העליון של מדרגות פוטיומקין ורבים מצטלמים לידו, הוא המקום שכל מבקר באודסה, ולא כל שכן מי שחי בה, אינו יכול להחמיץ. הפסל הוא נקודת היציאה לסיורים של מאות אלפי התיירים המבקרים באודסה מדי שנה. מדרגות פוטיומקין הן התמונה המוכרת ביותר של אודסה, והן מקשרות בין הנמל שבחלקה התחתון של העיר לעיר העליונה. ז’בוטינסקי מתאר את ההתרחשות בין הנמל לעיר:

ואולם דרך רחוב זה הובילו גם אומנות את פעוטותיהן אל גן הילדים … ופקידי חנויות ושליחים, עם חבילות או בלעדיהן, התרוצצו כאן אף הם בין העיר והנמל; ועַם הנמל עצמו, גברים בכובעים ובקסקטים שמוטים הצדה וגברות במטפחות לבנות לראשן, בחרו לעתים קרובות לא לשרך דרכם במורדות ובערוצים נחותי הדרגה שהוקצו למעמד זה, אלא להמריא אל מרומי הקריה ישר מן הנמל במאה תשעים ושמונה מדרגות החלמיש המפורסמות (אחד משמונה פלאי העולם) – ולמעלה, בעוברם על פני פסל הדוכס באצטלתו הרומית, לפלוש מיד לעולם הציביליזציה (עמ’ 78).

אין מבקר באודסה הפוסח על המדרגות. ברוב המקרים יורדים את 192 המדרגות ברגל אך עולים בחזרה באמצעות קרונית הנוסעת על מסילת רכבת. בצלו של הפסל ובמבט אל הים ניצב מימין בקצה השדרה בית העירייה, ואילו מצד שמאל, מוסתר על ידי עצי דולב, עומד ארמון וורנוצוב שנבנה במחצית הראשונה של המאה ה-19 בעבור המושל הכללי של המחוז מיכאיל סמיונוביץ וורונצוב. בית העירייה, הבנוי בסגנון הלניסטי עם מרכיבי ארכיטקטורה מהתרבות העתיקה, מבקש להזכיר באמצעות מראהו החיצוני את מי שייסדו את היישוב הראשון במקום, אנשי אודסוס היוונית. כחמישים מטר מאחורי פסלו של רישליה ניצב פסלה המרשים של הצארינה יקטרינה הגדולה, מייסדת העיר שחיפשה מקום עם מזג אוויר חם שתוכל להימלט אליו מסנט פטרבורג הבירה בתקופת החורף הקשה.

ארמון וורונצובצילום Posterrr

ארמון וורונצוב

בית ז’בוטינסקי

לפני שנים אחדות ראיתי ביום שישי אחר הצהריים קבוצה של חניכי בית”ר עומדת ליד בית מרופט ברחוב היברסקיה 1 ושרה את המנון תנועתה. עיניהם של החניכים היו נשואות לעבר פסל הקבוע על הקיר החיצוני של בית הדירות המוזנח. בחלקו התחתון של הפסל, העשוי בצורת גליל, מפה של ארץ ישראל הגדולה – זו המשתרעת מנהר מצרים עד נהר פרת – ובראשו דמות שמשון המשסף את האריה, שנועדה להזכיר את ‘שמשון’ – הרומן שכתב ז’בוטינסקי. במרכז הפסל שורות אחדות המגוללות את סיפורו חייו של ז’בוטינסקי. בבית זה התגורר ז’בוטינסקי בין השנים 1901-1907, ובית דומה לזה מתואר ב’חמִשתם’:

החצרן בחצר שלנו, שמו היה חוֹמא, והיה זה כפרי שחור זקן מפלך חרסון. התגוררתי באותו הבית מכבר, ועם חומא זה קיימתי מיטב היחסים. בלילות, לקול צלצולי בשער, היה מגיח מיד ממאורתו שבמרתף, פותח את הפשפש, ובקבלו מידי מטבע בן עשר פרוטות היה מרכין ברוב נימוס את בלוריתו, אף כשהיה מנומנם ביותר, ואומר: “מֶרְסִי לך, פַּניץ'” (עמ’ 60-61).

השער שעמד במקום לפני יותר ממאה שנה עדיין קיים, הפשפש נותר בדלת, המאורה עדיין בעליבותה ורק דיירי הבית התחלפו. במשך הקיץ מגיעות קבוצות של מטיילים ישראלים הנעצרות ליד הבניין, והדיירים – שלא שמעו על ז’בוטינסקי ורק רואים מדי יום את פסלו – מנידים ראש בשילוב של רחמנות וסלחנות לאותם המחפשים את מי שכבר יותר ממאה שנה לא גר במקום.

הדיירים אמנם אינם זוכרים את ז’בוטינסקי, אבל אודסה משמרת את זכרו בעיקר בבניין היפה ביותר בעיר, בית שהיה זה מכבר לסמל של מעמדה התרבותי – בית האופרה. בית האופרה של אודסה ניצב בראש הרכס העולה מן הים. הבניין, ששופץ בעשור האחרון, תוכנן על ידי אותו צמד האדריכלים שתכנן את בניין האופרה הנודע בווינה וגם את זה שבלבוב. בית האופרה בולט מאוד בצבעו הלבן הבוהק, בעיטוריו הרבים ובפיסול החיצוני הרב, והוא משמש היכל התרבות של העיר.

היכל האופרה והבלט

 

בבניין זה מתחיל הסיפור ‘חמִשתם’:

בפעם הראשונה ראיתי את הגברת מילגרום ואת בתה הבכירה בהצגת הבכורה של ‘מונה וואנה’ בתאטרון העירוני (עמ’ 11).

לאחר ההצגה מצויים הכל בהתרוממות רוח:

כיאה לבדולח הנברשות הלוהט, לקירות המופזים, לעמודי הפסלים, לקטיפה האדומה של הכורסאות והמעקים, לחליפותיהם החגיגיות של משלחי התבואה וגבירותיהם שחורות העין, לכל ברק הפאר של אודסה השאננה והשבעה (עמ’ 15).

שנים ספורות עסק ז’בוטינסקי בביקורת תאטרון, וזיכרון רשימותיו ומאמריו מאותם ימים הוא כזיכרון רשימותיו של חיים גמזו על התאטרון הישראלי. בבניין האופרה, בשורה השלישית, ניצב עד היום כיסא עם לוחית פח קטנה שעליה חרות שמו הספרותי של ז’בוטינסקי – אלטלנה.

הסתיימה ההצגה או האופרה ועל המבקר להגיש תוך זמן קצר את רשימתו:

המערכת שלנו נמצאה אז בקצהו העליון של הרחוב [רחוב דה-ריבס], בפסז’ שליד כיכר הקתדרלה, ובלכתי לשם עברתי יום יום לכל אורך הרחוב הזה, מלך הרחובות בעולם כולו (עמ’ 75).

ז’בוטינסקי ראה מדי יום את מיטב חמודותיה של אודסה, מה פלא אם כן שהתאהב בה? הפסז’ בולט ביופיו עד היום. שלטי החנויות המרופטים לא מצליחים לקלקל את היופי המיוחד שעיקרו פיסול אמנותי על הקירות והתקרה העשויה חלונות צבעוניים ומקרינה חגיגיות על כל המבנה הבנוי בצורת האות רי”ש. הקתדרלה, שצבע קירותיה מתקלף, ראתה מן הסתם ימים טובים יותר, ושוק המכירות שסביבה מושך רק מעטים, אך בעת שז’בוטינסקי פסע מבניין האופרה למערכת העיתון הוא עבר לצד הגן העירוני המושך עד היום אלפים מדי יום. גן זה שימש דגם ל’גן מאיר’ שהוקם בתל אביב. מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, היה במשך שנים אחדות תושב אודסה ואף הקים בה את בית הספר של רשת אורט. כאשר נבחר לראשות העיר תל אביב ראה באודסה דגם לעיר העתידית. בשל כך לא נבנו בתל אביב בתים גבוהים, ממש כמו באודסה; בשל כך נמתחו בה רחובות ישרים וארוכים ממש כמו באודסה; ובשל כך תוכנן בעיר גן עירוני גדול, כמו באודסה. הגן נקרא על שם מאיר דיזנגוף, והוא נמצא מול בית ז’בוטינסקי בתל אביב.

ספר, משורר, ספרות

בניין האופרה – שהעין אינה שבעה מלצפות בו, ושמומלץ לבקר בתוכו בעת הצגה או אירוע – ניצב מול קצהו של רחוב פושקין, ‘הרחוב האיטלקי’, כפי שמכנה אותו ז’בוטינסקי ב’חמִשתם’ בזכות הסגנון הארכיטקטוני של בתיו. במלון שבקצה הרחוב נולדה אחת מיצירות הספרות של ז’בוטינסקי, אך הוא אינו מגלה את זהותה:

אפילו בית המלון הגדול בפינה משום מה לא דקר את העין ולא החריש את האוזן, ופעם אחת שיקרתי לידידיי הרבים כי נוסע אני לחוץ לעיר והתאכסנתי בו חודש ימים, ואפילו סעדתי על מרפסתו, ושום מכר לא עבר על פניי (עמ’ 75-76).

רחוב פושקין הוא “רחוב נכבד, הדור בנמנומו” (עמ’ 75) הנמשך עד תחנת הרכבת. לאחר הליכה של כ-150 מטר בצלם של בתים שכמעט כולם שופצו בשני העשורים האחרונים, נעצור ליד פסל מתכת של אלכסנדר פושקין, גדול משוררי רוסיה שבשנות מגוריו באודסה התגורר בבניין שלידו ניצב הפסל. בבניין שוכן היום מוזאון צנוע אך מעניין המוקדש ליצירותיו של המשורר הנודע “אשר כתב כאן את אונייגין” (עמ’ 24). פושקין מת בסנט פטרבורג בגיל 37 לאחר שנפצע אנושות בדו קרב עם המאהב של אשתו. נמשיך עוד 150 מטר ונגיע אל מה שז’בוטינסקי מכנה “הארמון המפואר של הבורסה” (עמ’ 56) המשמש היום אולם קונצרטים לתזמורת הפילהרמונית של אודסה. בימים שאודסה הייתה מלכת המסחר בתבואות מצבו של הבניין היה טוב יותר, אך שרידי תפארתו עדיין ניכרים בו. ז’בוטינסקי מתאר נשפים סוערים בחדר צדדי של הבניין שכונה ‘חדר המתים’. למבקרים מומלץ להיכנס גם לחצר, שבשנים האחרונות התמקמו בה מסעדות אחדות. למעלה, בקצה העליון של הבניין, בולט מאוד מגן דוד, ועל עמודי השיש התומכים את הגג חרותים כפות תמר, סמל יהודי מוכר. אין ספק כי הבניין נבנה על ידי יהודי עשיר שטבע בו לדורות את חותם היהדות.

בית הכנסת ברודסקי שנוסד במאה ה-19 על ידי יהודים יוצאי העיר ברודי. בית הכנסת הגדול באודסה. תמונה מסוף המאה ה-19

נמשיך חמישים מטרים נוספים עד לפינת הרחוב הבא. מולנו ניצב בניין אטום שבשנים הקרובות ייפתחו דלתותיו וחלונותיו. זהו בית הכנסת של יוצאי ברודי שאכלס בשישים השנים האחרונות את ארכיון העיר. החזן הנודע של בית הכנסת היה פנחס מינקובסקי, ועל מתפלליו נמנה המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, אם כי הוא כבר לא ביקר הרבה בבית כנסת באותם ימים. לכבודם של ילדי בית הכנסת המתקדם באודסה כתב ביאליק את מלות השיר “החמה מראש האילנות נסתלקה”, וחזן בית הכנסת חיבר את הלחן. לפני פחות משנה נמסר בית הכנסת לרשות לקהילת חב”ד העושה גדולות ונצורות בעיר, וזו מתעתדת להקים בו מרכז פעילות גדול ומוזאון לתולדות הקהילה היהודית באודסה כדוגמת המוזאון היהודי שהוקם במוסקבה.

נחזור לקצהו של רחוב פושקין, ליד בית האופרה. נרד מהגבעה ימינה אל ה’ספרותון’, שם חיבה שהעניק ז’בוטינסקי למוזאון לספרות שבאודסה. פריחת הספרות העברית, וחייהם של יוצרים עבריים רבים בעיר, אינה מקבלת כל ביטוי במוזאון, ומכלל הסופרים מוקדש במוזאון מקום מיוחד רק לסופר יהודי אחד – שלום עליכם – וזאב ז’בוטינסקי מוזכר רק בדרך אגב. עלילת ‘חמִשתם’ מתארת את חוג הספרות שהתקיים במוזאון:

באותה תקופה של שלטון הצנזורה היה ‘החוג הספרותי’ בבחינת נאות מדבר של המלה החופשית. כולנו שהשתתפנו בו לא הבינונו בעצמנו למה התירה אותו הרשות ומדוע לא סגרה אותו אחרי כן (עמ’ 24).

הגנה יהודית

הקורא את ‘חמִשתם’ חייב לשאול את עצמו היכן הם אותם 140 אלף יהודים שחיו בעיר? האם ז’בוטינסקי התעלם מהם? האם לא הכיר את עולמם? עד כמה הייתה זהותו היהודית מרכיב בחיי היומיום שלו? והרי בקרבם החל את פעילותו הציונית. נראה כי כיוון שהסיפור עצמו עוסק במשפחה יהודית עשירה ומתבוללת ז’בוטינסקי ביקש לתת ביטוי להתרחקות מהעולם היהודי ולא לחיי יומיום יהודיים במסגרת קהילה מורחבת או סביב אחד מבית כנסת הרבים שפעלו בעיר. אך פטור בלא כלום אי אפשר, וז’בוטינסקי מוביל את הקורא גם אל הרובע היהודי העני מולדובנקה, הרובע שבו הושמדו עשרות אלפים בתקופת השואה, הרובע שבו ניצבת אנדרטה ליותר ממאה אלף מיהודי אודסה שהושמדו בשואה. ברובע זה היה ז’בוטינסקי שותף להקמת ארגון הגנה יהודי ב-1902. התיאור הוא ארוך ונאלץ להסתפק בקטע קצר:

באחד הימים הוזמנתי להתייעצות חשאית על הקמת הגנה עצמית … נתנו לי כתובת בלתי מוכרת במולדובנקה או בסביבתה … באותו מעמד החלטנו להכריז על עצמנו כעל ועד, לאסוף הון תועפות ולזיין המון אנשים (עמ’ 91-92).

ז’בוטינסקי, שפרסם את ‘חמִשתם’ ב-1933 כסיפור בהמשכים בשבועון הציוני ‘ראזסוויט’ (‘השחר’) בעת שהיה מנהיג הפלג הימני הנִצי בפוליטיקה הציונית, לא הסס לכתוב על אודסה כי היא העיר הגדולה ביותר והיפה ביותר בעולם, ובכך העמיד בפני הקורא את השאלה: את מה אהב ז’בוטינסקי יותר – את ארץ ישראל או אודסה? שהרי כדברים שכתב על אודסה לקראת סיום הספר לא כתב על שום מקום אחר:

בוודאי לעולם לא אראה עוד את אודסה. חבל, אותה אני אוהב. לגבי רוסיה הייתי אדיש אפילו בימי נעוריי. זכורני, תמיד שרוי הייתי בהתרגשות של שמחה בצאתי לחוץ לארץ, ואילו חזרתי כמי שכפאו שד. אך אודסה – עניין אחר … אין נפשי ‘קשורה’ קשר אמיתי בשום ארץ בכלל; אי אז הייתי מאוהב ברומא, ולא ימים מועטים אך גם זה חלף. אודסה – עניין אחר: לא חלף ולא יחלוף (עמ’ 237).

נמל אודסה הוא הבסיס הכלכלי של העיר מאז היווסדה ועד היום. הנמל גם עיצב את המבנה החברתי הקוסמופוליטי של העיר שנוצר כתוצאה מהמגוון אנושי שהגיע אליה דרכו. נמל אודסה בראשית המאה ה-20

***

לקריאה נוספת

רחל ארבל (עורכת), ‘מחווה לאודסה’ (קטלוג), בית התפוצות, 2002

זאב ז’בוטינסקי, ‘חמִשתם’, בתרגומם של יהושע השל ייבין וחנניה רייכמן, ערי ז’בוטינסקי, תש”ז (הספר עומד לראות אור במהדורה מחודשת בהוצאת מוסד ביאליק ומכון ז’בוטינסקי)

זאב ז’בוטינסקי, ‘אבטוביוגרפיה – סיפור ימַי’, ערי ז’בוטינסקי, תשי”ח

ניצה פרילוק, “‘חמִשתם’ של ז’בוטינסקי: סיפור על אהבה ועיר”, ‘האומה’ 155, תשס”ד, עמ’ 75-88

דימיטרי שומסקי, “האם ז’בוטינסקי אהב את אודסה יותר מאשר את ארץ ישראל?“, ‘הארץ’, כ”ה בתשרי תשע”ו (8.10.2015)

 

העידן המודרני

1899
לספירה

תגים

אודסה, אוקראינה, אחד העם, ביאליק, דוכס רישליה, ז'בוטינסקי, חיים נחמן ביאליק, חמשתם, פושקין, ציונות, רבניצקי
מאת: יואל רפל

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס