• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת העתיקה / בין חורבן לבניין

בין חורבן לבניין

מאדם חדש לקיסר
להותיר חותם
משלל המלחמה
תהלוכה חקוקה באבן
בהקשר רומי
משמעותו של שלל
ניצחון או הנצחה?
עניין של נקודת מבט
מאת: דורון לופז

הקיסרים הפלווים, מדכאי המרד ביהודה ומחריבי ירושלים, היו אחראים גם לתנופת בנייה של ממש ברומא. האם המבנים הגדולים נועדו להלל את הניצחון על יהודה ולהשפיל את המנוצחים? יהודים רבים חשים כך בראותם את שער הניצחון, אך ההקשר הרומי מרמז אחרת // דורון לופז

פורסם בגיליון 133, אב תשפ”א, יולי 2021

אחד האתרים הראשונים המופיעים ברשימותיהם של תיירים מודרנים המבקרים ברומא הוא פורום רומאנום – הפורום הרומי – הלב הפועם של רומא העתיקה. הם פוסעים ליד בניין הסנט, חוזים בשרידי המקדשים הרומיים השונים, ומגלים כי מאות שנים של היסטוריה רומית מתכנסות לשטח של מאות מטרים. אפשר לדמיין אותם עומדים לרגע לנוח בנקודה הדרומית של הפורום, ממש בדרך ליציאה. מולם הקולוסאום, לידם שער טיטוס, ומימינם, על גבעת הפלטין, ניצב הארמון הקיסרי אדיר הממדים. אלה שלושה מהמבנים השמורים ביותר והמפורסמים ביותר ברומא העתיקה, ושלושתם נבנו בימי הקיסרים מהשושלת הפלווית – אספסיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס – ששלטו במשך 27 שנה בסוף המאה הראשונה. לא מדובר במדגם מקרי אלא בייצוג מהימן להיקף הבנייה של הקיסרים הפלווים ששינו בפרק זמן קצר את פניה של רומא במפעלי בנייה מרשימים.

מאדם חדש לקיסר

הקיסרים הפלווים שלטו אמנם פרק זמן קצר, אך הותירו חותם של ממש לא רק על פניה של העיר רומא אלא גם על ההיסטוריה הרומית ועל ההיסטוריה היהודית. אספסיאנוס, אבי השושלת, הגיע ממעמד חברתי נמוך. הוא היה הראשון ממשפחת אביו שהגיע לסנט ולכן כונה אדם חדש.

נירון קיסר, ששלט באותם ימים, היה בחרדה מתמדת מפני מרידות, חרדה שהתבררה לבסוף כמוצדקת. יוסף בן מתתיהו סבור כי זו הסיבה שנירון העדיף להפקיד בידיו של אספסיאנוס את הכוח הצבאי הגדול שנשלח לדכא את המרד הגדול ביהודה בשנת 67. מוצאו הנמוך יחסית הבטיח שאספסיאנוס לא יפנה את הלגיונות נגד הקיסר עצמו. אספסיאנוס יצא ליהודה יחד עם בנו הבכור טיטוס, ותוך מעט יותר משנה כבשו השניים את הגליל, את השומרון, את עבר הירדן ואת מישור החוף.

בעיצומה של המערכה ביהודה מצאו עצמם האב והבן במערכה נוספת, גדולה בהרבה. נירון קיסר התאבד, ורומא נזרקה לתקופה של מאבקי שלטון עקובים מדם שנקראה לימים ‘שנת ארבעת הקיסרים’, שנה שבה תפסו מצביאים את השלטון בזה אחר זה (ראו חגי אולשניצקי, “איך מיהודה יצא קיסר”, גיליון 97). אספסיאנוס הצטרף למרוץ על הקיסרות. מוצאו הנמוך היה אמנם נקודת זינוק בעייתית, אך היו לו גם יתרונות על פני המועמדים האחרים – היו לו שני יורשים, בניו טיטוס ודומיטיאנוס, לצדו היו הלגיונות שהופקדו בידו לדיכוי המרד ביהודה, והוא השכיל לכרות ברית פוליטית מפתיעה עם מושלי הפרובינקיות השכנות מצרים וסוריה.

טיטוס נותר ביהודה כדי לסיים את דיכוי המרד, ואספסיאנוס עשה את דרכו לרומא כדי לסיים את מלחמת האזרחים. בראשית חורף 70, כאשר שלושת הקיסרים ששלטו לפניו כבר לא היו בין החיים, נכנס אספסיאנוס לרומא כקיסר, ובקיץ הביא טיטוס את המרד ביהודה לסיומו המעשי עם חורבנה של ירושלים.

בזמן שדיכא את המרד ביהודה עלה אספסיאנוס לכס הקיסר ודאג לכונן שושלת. קיסרי רומי בסוף המאה הראשונה הצילומים מימין לשמאל: Shakko, José Luiz Bernardes Ribeiro, Sailko

להותיר חותם

לאחר תפיסת השלטון על ידי אספסיאנוס עמד בפני הפלווים האתגר המורכב לבססו. הסיכויים היו נגדם: הם נכנסו לנעליים הענקיות של השושלת היוליו-קלאודית – יוליוס קיסר, אוגוסטוס וקלאודיוס, שאחרי מותם הוכרזו כאלים; ושנת ארבעת הקיסרים הותירה חוסר יציבות מסוכן, הרס רב ברומא ובאיטליה כולה ומשבר כלכלי מתמשך. כיצד ניתן היה לצפות ממשפחה נטולת יוקרה להצליח במשימה?

אספסיאנוס וטיטוס הפשילו את שרוולי הטוגה שלהם והחלו להתמודד עם האתגר הכביר בעשייה בלתי פוסקת בשני אפיקים – פעלתנות מגוונת ותעמולה בלתי פוסקת. הם ארגנו תהלוכת ניצחון מפוארת, העמיקו את גביית המסים, טבעו מטבעות שהאדירו את שמם, סללו כבישים, תמכו ביוצרים ובסופרים והרחיבו את גבולות העיר רומא. חלק ניכר מעשייתם הראוותנית הושקע כאמור בבנייה רחבת היקף.

מצעד ניצחון ותנופת בנייה. מסלול משוער של הטריומף, תהלוכת הניצחון שערך אספסיאנוס בקיץ 71 שרטוט: חיים שוורץ, הזכויות שמורות למחבר

 

הם בנו את הקולוסאום, את שער טיטוס ואת מקדש השלום שלא שרד אך נחשב בזמנו לאחד המבנים היפים ברומא. שלושת המבנים הללו קשורים לדיכוי המרד ביהודה. יוסף בן מתתיהו, שנקרא פלוויוס כשם שושלת הקיסרים ששירת, תיאר את הקמתו של מקדש השלום, שהיה הראשון שהוקם:

עם תום החגיגות של תהלוכת הניצחון … החליט אספסיאנוס לבנות מקדש לשלום. ואכן המקדש הוקם במהירות רבה והתעלה מעל לכל דמיון בני אדם. (לבנייתו) השתמש בסכומי כסף עצומים מעושרו הרב, ונוסף על כך עיטר אותו ביצירות מופת קדומות של ציור ופיסול. הוא אכן אסף והניח במקדש זה את כל היצירות אשר כדי לראותן היה על האנשים לפנים לתור את העולם הנושב כולו, שכן היו מפוזרות בארצות שונות. כאן שם אספסיאנוס גם את כלי הזהב ממקדש היהודים, שעליהם הייתה גאוותו. אך את ספר התורה שלהם ואת פרוכת הארגמן של הדביר ציווה להניח בארמון ולשומרם שם (יוסף בן מתתיהו, ‘תולדות מלחמת היהודים ברומאים’, מהדורת אולמן, ז’, 158-162).

בעזרת שרידיו של תבליט השיש הסוורי – מפה של רומא מתקופה מאוחרת יותר – אפשר לשרטט את צורתו של המקדש. בחזית עמד מזבח, משני צדדיו היו חדרים נוספים וסביב לו הייתה חצר גדולה מוקפת באכסדרה ובה גינה עם ערוגות פרחים, עצים ומזרקות. כפי שכתב יוסף בן מתתיהו, במקדש השלום הוצג גם שלל המקדש מירושלים המוכר מהתבליט המפורסם שעל שער טיטוס – המנורה ושולחן לחם הפנים. יש חוקרים הטוענים כי הקמת מקדש השלום הייתה צעד יחצני שנועד לחגוג את הניצחון ביהודה, את השפלתה של היהדות ואת הניצחון על א-לוהיה.

שרידיה של מפת השיש הסוורית גילו לנו איך נראה מקדש השלום. אחד משברי השיש של המפה הסוורית והדמיה של מקדש השלום. DeAgostini

משלל המלחמה

המבנה השני שבנו הפלווים היה הקולוסאום, אמפיתאטרון עצום שעומד עד היום. היה זה מפעל מורכב ביותר, ועל אף שבנייתו החלה בשנות שלטונו הראשונות של אספסיאנוס רק טיטוס בנו זכה לחנוך אותו בחגיגות מרשימות, ובתקופת שלטונו של הבן הצעיר דומיטיאנוס נוספו לו עוד אגפים. האמפיתאטרון הוקם על גבי אגם מלאכותי שהיה חלק מ’בית הזהב’ – ארמונו של נירון. הקרקע לא הייתה שייכת לאיש, המיקום היה מצוין, ואדמת החומר שנותרה לאחר ייבוש האגם יכלה לשאת את משקלו העצום של המבנה המתוכנן.

חוק שימור החורבן והבניין. לאחר החורבן בירושלים נהנתה רומא מפריחת בנייה בתקופתם של אספסיאנוס וטיטוס. הקולוסאום צילום: Yana Drabyshchak

 

בין המאפיינים המרשימים של המבנה אדיר הממדים הייתה מערכת מתוחכמת של מסדרונות, חדרים וכלובים מתחת לבמה, שאפשרה לגלדיאטורים ולחיות הטרף להגיח מבעד לדלתות מוסוות. הייתה גם מערכת להזזת התפאורות השונות ולהחלפתן. 76 כניסות ומערכת של מעברים ומסדרונות הבטיחו מעבר מהיר וקל לרוכשי הכרטיסים. המצאות אלה היו קיימות כבר קודם לכן, אבל הן שוכללו על ידי מהנדסי הקולוסאום, ויחד עם ממדיו המדהימים גרמו למרקוס ולריוס מרטיאליס, משורר בן התקופה, לתאר אותו כעדיף על כל אחד מפלאי תבל בימיו.

מערכת מתוחכמת של מסדרונות, חדרים וכלובים אפשרה את כניסתם של הגלדיאטורים וחיות הטרף היישר לזירה, וכניסות רבות ומסועפות ויסתו את כניסת הקהל הרב ואת יציאתו. הקולוסאום צילום: Gary Todd

מעל לכניסה הראשית לקולוסאום התגלו בראשית המאה ה-19 שלוש שורות של נקבים זעירים באבן, שרידים מכתובת ההנצחה המקורית של המבנה שנכתבה באותיות מוזהבות אשר חוברו לקיר במסמרים. כיוון שניתן היה לזהות רק כמחצית מהנקבים נותרה הכתובת כתעלומה חסרת פתרון, ורק בשלהי המאה העשרים הצליח גזה אלפולדי, חוקר גרמני ממוצא הונגרי, לצרף את הנקבים והציע פענוח של הכתובת. קריאתו התבססה על ההנחה כי כתובות הקדשה היו בעלות מתכונת קבועה שכללה את שם המבנה, את שמו של האחראי על הבנייה ואת מקור המימון שלה. הנחה זו, בשילוב פענוח מאתגר ויצירתי של הנקבים, אפשרו לאלפולדי לשער כי נוסח הכתובת היה: הקיסר טיטוס אספסיאנוס ציווה להקים את האמפיתאטרון החדש מכספי השלל.

I[MP(ERATOR)] [T(ITUS)] CAES(AR) VESPASI[ANUS AUG(USTUS)]

AMPHITHEATRU[M NOVUM]

[EX] MANUBI(I)S [FIERI IUSSIT]

(שחזורו של אלפולדי לכתובת. בסוגריים מרובעים הצעותיו להשלמת אותיות לא ברורות, בסוגריים עגולים השלמות של קיצורים)

האות T המופיעה בכתובת נמצאת דחוקה בין הקיצורים IMP – אימפראטור, ו-CAES – קיסר, באופן שמרמז על כך שהיא הוכנסה כנראה רק לאחר שהכתובת כבר הייתה קיימת. סביר להניח כי מדובר בתוספת מאוחרת של טיטוס שייחס לעצמו את הקמת המבנה לאחר מות אביו. קריאתו של אלפולדי מגלה לנו שהמקור למימון הבנייה היה ‘אקס מנובייס’ – משלל המלחמה. על סמך הפענוח של אלפולדי, שהחוקרים סמכו את ידיהם עליו, מקובל לטעון כי הקולוסאום הוא אנדרטת זיכרון לניצחון ביהודה, וייתכן שברווח המצוי בין המלים הראשונות לאחרונות בשורה האחרונה אף נכתב כי מקור השלל הוא מיהודה.

תהלוכה חקוקה באבן

לכבודם של אספסיאנוס וטיטוס הוקמו גם שערי ניצחון. ההיסטוריון הרומי בן המאה השלישית קסיוס דיו מספר:

בעקבות ניצחון זה [ביהודה] שני המפקדים [אספסיאנוס וטיטוס] קיבלו את התואר אימפרטור, אך אף אחד מהם לא קיבל [את התואר] יודאיקוס, למרות שהוחלט להעניק להם את כל שאר הכיבודים המתאימים לניצחון כה מרשים, כולל שערי ניצחון (Cassius Dio, Roman History, LXVI, 7).

נראה כי קסיוס דיו מתייחס לשני שערי ניצחון. האחד, שרק יסודותיו השתמרו, הוקם לכבוד טיטוס בקירקוס מקסימוס – זירת ההיפודרום הגדולה. השער השני, המתייחס לניצחון ביהודה, עומד עד היום בקצה הפורום הרומי ומוכר לנו כשער טיטוס המפורסם. כתובת ההנצחה של השער מספקת לנו מידע דל למדי:

הסנט והעם הרומי מקדישים את השער לטיטוס האלוהי, בנו של אספסיאנוס אוגוסטוס האלוהי.

המידע היחידי שניתן לשאוב מהכתובת הוא שהשער נבנה לאחר מותו של טיטוס ולכן הוא מתואר בו כאל.

בניגוד לכתובת התמציתית, התבליטים רבי הרושם בחלקו הפנימי של השער מגוללים סיפור מפורט. השער עומד באמצע ויה סקרה – הדרך הקדושה – כנראה הדרך שבה עברה תהלוכת הניצחון בדרכה מההיפודרום לגבעת הקפיטוליום, והתהלוכה המתוארת בתבליטים פונה לכיוון שאליו פסעו הצועדים במקור. במרכז העיטורים שבתקרת השער יש מסגרת המזכירה חלון, ובה נראית דמותו של טיטוס הנישאת למרומים על ידי נשר, תיאור המייצג באמנות הקיסרית את הפיכתו לאל.

צילום: Cassius Ahenobarbus

 

בתבליט הדרומי נראה טיטוס במרכבה מפוארת כשהוא מתנשא מעל לצועדים ואלת הניצחון ויקטוריה מחזיקה מעל לראשו את נזר הניצחון. לצד המרכבה עומדים שני גברים – צעיר המסמל את העם הרומי, וזקן המסמל את הסנט.

צילום: Cassius Ahenobarbus

 

בתבליט השני מתואר השלל שהובא מיהודה. מנורת הזהב נמצאת במרכז התבליט, ולצדה שולחן לחם הפנים המצופה זהב וצמד חצוצרות.

צילום: Cassius Ahenobarbus

 

מקובל לראות בתהלוכת הניצחון הפלווית, כמו גם בהנצחתה על השער, הפגנה של חגיגת ניצחון על יהודה ועל היהדות. הצגתם המשפילה של כלי המקדש בתהלוכה, והעמדתם לראווה במקדש השלום ובתבליטי השער, היו צעד הפגנתי שמטרתו להראות את תבוסתו של הא-ל היהודי בפני רומא.

 

במרוצת הדורות שימש שער טיטוס תזכורת כואבת ליהודים, וסימל את חורבן המקדש ואת ראשית הגלות. יהודי רומא אף הקפידו לא לעבור דרך השער לאורך הדורות. רק לאחר החלטת האו”ם על תכנית החלוקה בכ”ט בנובמבר 1947 התכנסו יהודי העיר ליד השער לתפילה חגיגית, וצעדו דרכו בכיוון ההפוך במעין התרסה על זמנית כלפי טיטוס.

אחרי ההצבעה באו"ם על חלוקת הארץ והקמת מדינה ליהודים צעדו יהודי רומא דרך השער בכיוון ההפוך כדי לסגור חשבון היסטורי עם טיטוס מתוך עיתון

 

שלושת המבנים – מקדש השלום, הקולוסאום ושער טיטוס – שנבנו תוך עשור במרחק עשרות מטרים זה מזה, נתפסים במחקר כחלק ממהלך תעמולתי רחב היקף של הפלווים שרצו להתהדר בניצחון על יהודה תוך השפלת המנוצחים. מסר דומה הביעו הפלווים במטבעות ‘יהודה השבויה’ (Iudaea Capta), המתארים את יהודה בדמות אישה אבלה למרגלות עץ תמר, כפופה בפני המנצח הרומי. גם הטלת מס על היהודים כתחליף מתסכל למחצית השקל שנתרמה למקדש הייתה התהדרות פומבית וכואבת בניצחון. אך למרות הנטייה הטבעית לאמץ זווית ראייה זו, יש לבחון את כוונתם של הפלווים בהקמת המבנים בהקשר הרומי שבו הם נוצרו.

בהקשר רומי

התקופה הארוכה שבה שלטה רומא בכל אגן הים התיכון מכונה Pax Romana – השלום הרומי. אך מושג השלום בתרבות הרומית התייחס לא רק להפסקת המלחמות באויבים חיצוניים אלא גם להקשר פנים רומי. הביטוי Pax Civilis, המתייחס לשלום אזרחי, מקביל פעמים רבות למלה concordia – אחדות. מלחמות אזרחים איימו על שלומה של רומא לא פחות משאיימו עליה אויבים חיצוניים. רוב התבליטים במזבח השלום מציגים את אוגוסטוס מוקף בבני משפחתו ובנציגי החברה הרומית, ומבטאים את השלום הפנימי שהקיסר במרכזו.

נראה כי גם ההתייחסויות לשלום בתעמולה הפלווית, שציינו את השלום שהשתרר בזכות הפלווים בכל רחבי האימפריה, כולל ביהודה, התייחסו בראש ובראשונה לשלום שהשתרר ברומא. חיסולו של האיום המרוחק בקצה המזרח היה הישג שהלהיב את תושבי רומא פחות מאשר סיומה של מלחמת האזרחים והחזרת השלום לרחובותיה של העיר. גם אם נסכים כי מקדש השלום התייחס לניצחון ביהודה, הרי שמדובר היה רק בזירה אחת מני רבות שבהן, הודות לפלווים, שככה המלחמה והשתרר השלום. בהתפארות בהשגת השלום, כמו בהתפארות בהשגת הניצחון, יהודה הייתה אמצעי בלבד בתעמולה הפלווית ולא עיקרה. תוכנו של מקדש השלום, תיאוריו על ידי בני התקופה ומשמעות המונח ‘פקס’ מעידים כי הניצחון ביהודה לא היה עיקר מהותו.

כאמור, יוסף בן מתתיהו ציין שאספסיאנוס הציב את המנורה והשולחן במקדש השלום, אבל הוא התייחס אליהם כחלק מאוסף גדול של יצירות מופת שהוצגו במעין מוזאון. בחיבורו המקיף ‘תולדות הטבע’ מביא פליניוס הזקן, בן תקופתו של יוסף בן מתתיהו, רשימה של יצירות האמנות המרשימות ביותר בתקופתו, ובהן פסל ארכאי של אפרודיטה, פסל הפרה הידוע של הפסל מירון, פסל של דמות הנילוס ו-16 ילדיה חצוב מגוש אדיר של בזלת ותמונה של קרב איסוס מעשה ידיה של ציירת בשם הלנה. בסיום הרשימה הוא כותב:

מכל העבודות שציינתי עד כה, המפורסמות ביותר נמצאות כיום ברומא, הוקדשו על ידי הקיסר אספסיאנוס למקדש השלום ולמבנים הציבוריים האחרים שלו. הן הובאו לרומא כשלל על ידי נירון והוצגו רק בחדרים הפנימיים של בית הזהב (Pliny the Elder, The Natural History, XXXIV, 84).

פליניוס לא מזכיר ברשימה את כלי המקדש, ולכן סביר להניח כי הם לא היו בין המוצגים החשובים במקדש השלום ולא עמדו במרכזו. המסר התעמולתי הבולט של המבנה לפי פליניוס לא היה הניצחונות הפלוויים, אלא ההחלטה להציג את שכיות החמדה לציבור. בניגוד לנירון, ששמר את יצירות האמנות הנשגבות הללו לעצמו והציג אותן בבית הזהב – הארמון המגלומני שבנה לעצמו – אספסיאנוס בנה מקדש שיאפשר לקהל הרחב ליהנות מהן.

משמעותו של שלל

באנדרטאות ניצחון אחרות שהיו נפוצות במרחב הציבורי הרומי הייתה התייחסות מפורשת לניצחונות שונים: בעמוד טריאנוס ישנם תבליטים המתארים בפירוט את הקרבות נגד הדאקים ואת כניעתם; בפסלו של אוגוסטוס שהתגלה בפרימה פורטה מופיעות על השריון שהוא עוטה אומות מנוצחות מתאבלות וחייל פרתי נמוך קומה המביע הכנעה בפני המנצח הרומי; ובתאטרון שהקים פומפיוס היו 14 פסלים של אומות שנוצחו על ידו. ואילו בקולוסאום אין לנו שום עדות ארכאולוגית או כתובה לכך שהניצחון ביהודה צוין במבנה באופן כלשהו. כתובת ההנצחה שצוינה לעיל אמנם ציינה כי הוא נבנה באמצעות השלל, אקס מנובייס, אך חשוב להבין ביטוי זה בהקשרו הרומי.

כאשר המטרה הייתה להתהדר בניצחון צבאי ידעו הרומים להותיר אחריהם תיאורים מפורטים של מלחמה. חלק מתיאור הקרבות נגד הדאקים על גבי עמוד טריאנוס צילום: Gary Ullah

 

הביטוי ‘אקס מנובייס’ מופיע בכתובות כבר בתקופה הרפובליקנית, עוד לפני שיוליוס קיסר מינה עצמו לדיקטטור. שלל הניצחון היה שייך למצביאים המנצחים שעשו בו כאוות נפשם, אך מצביאים עטורי ניצחון השתמשו בדרך כלל בשלל שנפל ברשותם כדי לפאר את רומא ואת שמם שלהם במבנים לתועלת ההמון. ברוב המקרים צוין הניצחון שהושג כמקור למימון הבנייה, ולעתים המבנה אף שימש להאדרת הניצחון. עם התבססות השלטון הקיסרי יוחסו הניצחונות השונים של הצבא הרומי לקיסר, וגם השלל נחשב לשלו. תהלוכות ניצחון נערכו רק לקיסר ולבני משפחתו הקרובים, ובהתאם לכך גם הקמת מבנים ‘אקס מנובייס’ לא הייתה עוד מנת חלקם של המצביאים בפועל אלא רק של הקיסר עצמו. כך למשל התגאה אוגוסטוס באחרית ימיו על נדיבותו כלפי העם הרומי:

לכל אחד הנמנה על הפלבס הרומי שילמתי בהוראת הצוואה של אבי 300 ססטרציות. בשמי שלי נתתי בקונסולט החמישי 400 לכל אחד משלל המלחמה [אקס מנובייס] … בשנת הקונסולט החמישית שלי הענקתי אלף ססטרציות לכל איש מתוך שלל המלחמה, וכ-120 אלף מהמתיישבים בקולוניות שיצאו מצבאי קיבלו מענק זה … בניתי את המקדש של מארס אולטור ואת הפורום של אוגוסטוס על אדמה פרטית שנרכשה מההכנסות של שלל המלחמה … מהכנסות שלל המלחמה הקדשתי מתנות בקפיטול למקדשים של יוליוס האלוהי, של אפולו, של וסטה ושל מארס אולטור. זה עלה לי כמאה מיליון ססטרציות (Res Gestae, Divi Augusti, 15, 21).

אוגוסטוס לא טורח לציין את המלחמות שמשללן מימן את הפעולות הללו. שלל המלחמה מתואר כחלק מהאוצר המסמל את תהילתו, והגבול בין הונו הפרטי של הקיסר לבין אוצר המדינה וכספי השלל מהניצחונות מטושטש אם הוא קיים בכלל. מטרת כתובת ההקדשה בקולוסאום לא הייתה להתהדר בניצחון, אלא בנדיבות הלב של הקיסר – תחילה אספסיאנוס ובהמשך טיטוס – שהעניק לתושבי רומא מבנה מרהיב ואדיר ממדים על חשבונו. פירוש הביטוי ‘אקס מנובייס’, מימי הרפובליקה ועד לדורות שלאחר השושלת הפלווית, היה שהמצביא המנצח העניק לאזרחים את מה שעל פי דין היה שייך לו. ההתפארות בניצחון הייתה טפלה לעומת הנדיבות הקיסרית. מסר זה הודגש גם בשירו של מרטיאליס, המתאר בחנופה אופיינית את האופן שבו רצו הפלווים להציג את הפרויקט האדיר:

כאן, היכן שאותו הפסל השמימי מופיע / מתרומם, מתנשא ולכוכבים כמעט מגיע / שכן מלך ששפך דם רב ועורר שנאה / ביתו נדמה היה וממלא העיר ומלואה / כאן, היכן שאמפיתאטרון אדיר עומד עכשיו / קודם לכן במקום זה אגמו של נירון היה ניצב / כאן, היכן שזכינו ליהנות ממרחצאות מעולים / אחוזה שחצנית גזלה מהעניים את בתיהם הדלים / היכן שהחצר של מקדש קלאודיוס עומדת ממול / עד לכאן הארמון ההוא היה משתרע ללא גבול / עתה רומא הוחזרה לעצמה, קיסר, ותחת שלטונך / בתענוגותיו של האדון העם חזר וזכה (M. Valerii Martialis, Liber Spectaculorum, 2).

‘מלך’ ו’אדון’ היו כינויי גנאי בעיני הרומאים בעלי המסורת הרפובליקנית, ומרטיאליס מייחס אותם לנירון. הוא מנגיד בינו לבין השליט הפלווי רב החסד והנדיב שבנה את הקולוסאום – שהוקדש להנאותיו של הציבור – על אדמות ‘בית הזהב’ של נירון שנועד להנאתו הפרטית.

ניצחון או הנצחה?

יוסף בן מתתיהו ופליניוס הזקן, שני סופרים בוגרי המערכה ביהודה שהיו קרובים לחצר הפלווית, סיימו את כתיבת חיבוריהם סמוך למועד חנוכת הקולוסאום. שניהם לא הזכירו כלל את המבנה, וכמובן שגם לא את הקשר שלו לניצחון ביהודה. באופן דומה, לא נמצא כל מטבע הקושר את המבנה לניצחון ביהודה.

נהוג לכנות מבנים כמו שער טיטוס שערי ניצחון, אבל גם את בנייתם יש להבין בהקשר הרומי. בפועל, לרבים משערי ההנצחה לא היה קשר ישיר לניצחון כלשהו. שער טיטוס לא בא להאדיר את הניצחון, והמנוצחים אינם מופיעים בו. שלט ההסבר המוצג באתר מתאר את היהודים כמי שנושאים את אוצרות המקדש על גבם, וכך הדבר מושרש בזיכרון הקולקטיבי, אך לבושן של הדמויות החקוקות על השער וזרי הניצחון שלראשיהן מעידים כי אלה חיילים רומים. כובדם של כלי המקדש מודגש בתיאור: החיילים נשענים על מקלות הליכה, על כתפיהם מונחות כריות ריפוד והמאמץ ניכר בשפת הגוף שלהם.

טיטוס הוצג לרומאים כמנהיג שקול, רב חסד ומתון, ולא כמצביא אכזר. גישה תעמולתית זו מודגשת בתיאוריו של הסופר הרומי סווטוניוס שייחס לטיטוס אמירות מוגזמות:

כשהעירו לו סוכני ביתו כי הוא מבטיח יותר משיש בידו לקיים ענה להם: “אין זה מן הראוי שאיש שראה את פני הקיסר יצא ממנו בעצבות”. כאשר נזכר פעם בשבתו אל השולחן כי במשך כל אותו יום לא גמל חסד לאיש, הביע אותה אִמרה הראויה לזיכרון ולשבח: “חברים, אבד לי יום!” … הוא היה חוזר ונשבע כי “מוטב שיֹאבַד מאשר יאַבֵּד” (סויטוניוס, ‘שנים-עשר הקיסרים’, בתרגומו של אלכסנדר שור, “חיי טיטוס”, 8-9).

סביר להניח כי אמירות מעין אלה הופצו על ידי תועמלניו של טיטוס עם עלייתו לשלטון כדי לייצר לו תדמית מתונה ונדיבה שתעמעם את האיבה כלפיו ואת החשש ממנו. התבליטים בשער טיטוס מציגים את הקיסר כמי שסיפק לבני העיר חגיגת ניצחון מרשימה, ואף העניק להם את השלל שזכה בו במלחמה כדי שיוכלו ליהנות ממנו יחד עם יצירות האמנות האחרות שהוצבו בעבר בארמונו הפרטי של נירון. לא הניצחון בן העשור עמד במרכז שער טיטוס אלא הנדיבות.

עניין של נקודת מבט

אדם שביקר ברומא בתקופה הפלווית לא יכול היה להתעלם מהמבנים החדשים שהוקמו בה בכל פינה. מקדש השלום, הקולוסאום ושער טיטוס עוררו במיוחד תשומת לב והתפעלות. ייתכן שעבדים שנשבו ביהודה היו בין אלה שאולצו לעבוד בפרך כדי לבנות אותם, ואין עוררין על כך שיש בהם התייחסות לניצחון הפלווי ביהודה, אך למרות הנטייה לראות בהם סמלים לשעבוד היהודי לרומא ואמצעי בוטה להצגת היהודים כאויב מושפל ואת היהדות כדת מנוצחת, ראוי לבחון אותם מזווית הראייה של מי שבנו אותם. לאורך כל הדורות מבקרים יהודים בשער טיטוס ראו במנורה סמל לאלפיים שנות גלות, אך עבור טיטוס והעם הרומי מדובר בהצגה של הנדיבות הקיסרית.

הקולוסאום, שנבנה בהדרגה על ידי הקיסרים הפלווים לאורך שנים רבות, נועד גם הוא להעביר מסר של נדיבות. מקדש השלום אמנם שימש אכסניה לכלי המקדש, אך הם הוצגו שם בין שכיות חמדה רבות אחרות. אחרי מלחמת אזרחים הרסנית הרווח התעמולתי שהיה גלום בהתהדרות בניצחון על פרובינקיה קטנה ורחוקה היה מוגבל. התהדרות בשיקום העיר, באספקת לחם ושעשועים לציבור ובנדיבות מרשימה הייתה יעילה פי כמה. שלושת המבנים המרכזיים לא הוקמו במטרה להשפיל את היהדות, אלא כדי להעצים את הקיסרים הפלווים ולהציג את הניגוד בינם לבין הקיסר האנוכי נירון. כמו במקרים רבים אחרים, ההיסטוריה מלמדת אותנו כי כדי להבין את מטרותיו ואת מסריו של הצד השני יש להיכנס לנעליו ולא לנתח את פעולותיו כפי שהן נתפסות בעינינו.

 

 

יהודה השבויה – רומא והיהודים לאחר החורבן

דורון לופז

מרכז זלמן שזר, תשפ”א, 348 עמ’

הספר בוחן את מהלך האירועים בעקבות הכנעת המרד ביהודה מנקודת המבט הרומית, בעיקר על סמך עיון בכתביהם של טקיטוס, סווטוניוס, קסיוס דיו ויוסף בן מתתיהו, לצד ספרות חז”ל והספרות הנוצרית. בין השאר הוא שואל האם הרומאים התכוונו לשרוף את המקדש או שהתגלגלו לכך מתוקף הנסיבות; על שום מה זכה הניצחון ביהודה לתיעוד נרחב כל כך; מדוע הוטל על היהודים מס ייחודי; ואיך בכלל התייחסו הקיסרים הפלווים ליהודים. בניגוד למה שעולה מנקודת המבט היהודית, מתברר כי את קיסרי רומא לא אפיינה שנאה ליהודים, ועל אף שרפת המקדש הם נהגו ביהודים בדרך כלל במתינות.

העת העתיקה

70
לספירה

תגים

אספסיאנוס, המנורה, הקולוסיאום, חורבן בית שני, טיטוס, יהודה, יהודה השבויה, רומא, שער הניצחון
מאת: דורון לופז

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

חיל המרכבות של אחאב

חיל המרכבות של אחאב

יופייה הדומם של עיר הקודש

יופייה הדומם של עיר הקודש

משיח לפי תומו

משיח לפי תומו

הסיפור נותר חתום

הסיפור נותר חתום

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס