• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת העתיקה / ויהי בימי אחשורוש

ויהי בימי אחשורוש

עוף מוזר בגן החיות
מהודו ועד כוש
מלך טיפש?
אין להשיב
מלכה ומלכה
חילופי גרסאות
היה או לא היה?
מאת: תמר עילם גינדין

האם יש ביסוס במקורות היסטוריים אמינים לסיפור מגילת אסתר? האם הדמויות הדרמטיות שכל ילד וילדה בעם היהודי מתחפשים אליהן כבר מאות שנים חיו ופעלו בפרס הקדומה או שמא הן רק אגדה? מקורות מהתקופה מציגים תמונה מורכבת ומרתקת שבהתאם לרוח המגילה עשויה ללמד על דבר והיפוכו // תמר עילם גינדין

עוף מוזר בגן החיות

מגילת אסתר היא עוף מוזר בגן החיות התנ”כי: א-לוהים אינו נזכר בה, אין שום גינוי להתבוללות, וחלק מרכזי בסיפור מתרחש בחג הפסח – אף כי חג זה כלל אינו מוזכר. חז”ל עמדו אף הם על שונותה של המגילה והתלבטו אם להכניסה לאסופה הקנונית של ספרי המקרא (מגילה ז.). נקודה מרתקת נוספת היא אמינותה ההיסטורית של המגילה: הבסיס ההיסטורי למגילה איתן ורעוע בו זמנית. את המסקנה הסופית בשאלה האם המגילה היא תיעוד היסטורי או מיתוס קדום שעבר גיור – גם אם לא לגמרי כהלכה – נשאיר לקוראים.

הריבועים שבקדמת התמונה הם שרידי ארמונו הפרטי של מלך פרס שהתגלו בשושן. ברקע ניצבת הטירה שבנה הארכאולוג הצרפתי ז׳אק דה מורגן בשלהי המאה ה-19 כמתחם מגונן עבור הארכאולוגים שעסקו בחפירת שטחה הענק של שושן צילום Pentocel

הריבועים שבקדמת התמונה הם שרידי ארמונו הפרטי של מלך פרס שהתגלו בשושן. ברקע ניצבת הטירה שבנה הארכאולוג הצרפתי ז׳אק דה מורגן בשלהי המאה ה-19 כמתחם מגונן עבור הארכאולוגים שעסקו בחפירת שטחה הענק של שושן

מהודו ועד כוש

נתחיל כמובן בהתחלה. תחילתו של פרק א’ במגילת אסתר היא העוגן ההיסטורי של המגילה כולה: השם אחשוֵרוש מופיע במקרא גם בספרי עזרא ונחמיה הנחשבים היסטוריים לגמרי, והמלך אחשורוש מזוהה עם המלך האחמני חְשַיָארְשָֹא. בשושלת היוחסין מובאים שמותיהם של מלכי השושלת האחמנית בפרסית עתיקה וביוונית, וכשיש תיעוד עברי גם בעברית. המלך שהביא את השושלת ממעמד של מלכים מקומיים (שָׁאהּ) הכפופים לאימפריית מַדַי, למעמד של מלכי המלכים (שָׁאהַנְשָׁאהּ) הוא כורש הגדול, המוכר בהיסטוריה היהודית בזכות הצהרת כורש שאפשרה את שיבת ציון, ובהיסטוריה הכללית בשל הצהרת זכויות האדם הראשונה בתולדות האנושות. כורש היה פלורליסט ואפשר לכל אדם לעבוד את אלוהיו ולעשות כרצונו כל עוד אינו פוגע באחרים. בגליל כורש, המוצג כיום במוזאון הבריטי, מודה כורש לאל הבבלי מרדוכּ, מציין כי השיב לכל האלים את אנשיהם ובנה להם את מקדשיהם החרבים, ומבקש מכל האלים להיות מליצי יושר שלו בפני מרדוכ.

גליל כורש הוא מהממצאים הארכאולוגיים המרגשים ביותר משום שהוא מאמת את המסופר בתנ"ך. אמנם בספרי עזרא ונחמיה הדברים מסופרים מנקודת מבט יהודית ומוזכר רק כי כורש הרשה ליהודים לבנות מחדש את המקדש, ואילו בגליל נאמר כי כורש התיר לבנות מחדש את מקדשיהם של כל האלים, אך הגליל מוכיח שהמלך הפרסי אכן נתן אישור גם ליהודים. גליל כורש המוצג במוזאון הבריטיצילום Mike Peel

גליל כורש הוא מהממצאים הארכאולוגיים המרגשים ביותר משום שהוא מאמת את המסופר בתנ”ך. אמנם בספרי עזרא ונחמיה הדברים מסופרים מנקודת מבט יהודית ומוזכר רק כי כורש הרשה ליהודים לבנות מחדש את המקדש, ואילו בגליל נאמר כי כורש התיר לבנות מחדש את מקדשיהם של כל האלים, אך הגליל מוכיח שהמלך הפרסי אכן נתן אישור גם ליהודים. גליל כורש המוצג במוזאון הבריטי

יורשו של כורש היה בנו כַּנְבּוּזִי ואחריו בנו השני בַּרְדִיַּה או מתחזה – תלוי את מי שואלים, כפי שנראה בהמשך. ברדייה המתחזה לכאורה נרצח על ידי דריוֶש, בן הדוד מהענף המקביל של השושלת האחמנית. דריוש נשא לאישה את הוּטַאוּסַה בת כורש, ויחד הם הולידו את גיבורנו אחשורוש הראשון. אחשורוש השני מלך רק 45 ימים, ולכן ברור שאינו יכול להיות אחשורוש של מגילת אסתר.

היקף האימפריה – מהודו ועד כוש – מתאים למפות האימפריה האחמנית שבידינו. גם במפה מצוינים שמות פרסיים לצד שמות יווניים ועבריים. השם הודו מתייחס לעמק האינדוס – בפרסית עתיקה הינדוש – המדינה המזרחית ביותר באימפריה, וכוש או כושייה היא הנקודה הדרומית ביותר, בסודן של היום. 127 הוא מספר טיפולוגי החוזר גם במקומות אחרים במקרא ומחוצה לו ומציין מספר גדול, ולכן אין צורך או טעם לנסות להתאים אותו למספר יחידות השיפוט באימפריה האחמנית.

'מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו': 'שער כל האומות' שהקים ח'שיארשא I בפארסה (פרספוליס). בשער המזרחי הוצבו שני פסלי לַמַסוּ - יצורים מורכבים שהגנו על השער ודמותם נשאלה מן האמנות האשוריתPhoto Westend61 Getty Images Israel

‘מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו’: ‘שער כל האומות’ שהקים ח’שיארשא I בפארסה (פרספוליס). בשער המזרחי הוצבו שני פסלי לַמַסוּ – יצורים מורכבים שהגנו על השער ודמותם נשאלה מן האמנות האשורית

סצנת המשתה מתרחשת בשושן הבירה – בירת החורף של המלכים האחמנים. תל שושן נמצא עד עצם היום הזה ליד העיר שוש במחוז ח’וזסתאן שבאיראן. מחוז זה היה בימי קדם ממלכת עילם, שהייתה ממלכה חשובה לפני עליית האימפריה הפרסית. כאשר מונים המלכים האחמניים את מדינות מלכותם הם מתחילים תמיד בשמות פרס, מדי ועילם וממשיכים משם. גם את בירותיהם קבעו המלכים האחמנים בבירות הממלכות החשובות שכבשו: אַחְמְתָא, בִּירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּא, המוזכרת בעזרא (ו’, ב’) וידועה היום בשם המדאן, ושושן בירת עילם המוזכרת גם היא בספרי עזרא ונחמיה. מלבד זאת הייתה גם בירה בפרס בשם פארסא, היא פרספוליס של היום. מדינת פרס היא היום מחוז פָארְס שבאיראן. שושן הייתה כנראה הבירה המפורסמת ביותר של האימפריה, כי בכתבי ההיסטוריונים היוונים מזכירים רק אותה.

האימפריה האחמנית בתקופת אחשורוש

מלך טיפש?

המגילה נפתחת בסדרת משתאות שערך אחשורוש. המלכים האחמנים עצמם אינם מתעדים משתאות, אך תיאורי המשתה מתאימים למה שאנחנו מכירים מכתבי ההיסטוריונים היווניים: הן הפאר הרב של הארמון – העמודים, הבדים המקשטים את האולם וכלי הכסף והזהב – והן השתייה המופרזת.

וכלים מכלים שונים - כלי זהב לשתיית יין שהתגלה בארמונו של דריוש

הרופא וההיסטוריון היווני קטסיאס, שחי שנים אחדות בארמון האחמני, מתלונן על כך שלא נותנים לו לשתות מכלי חרס כמו בן תרבות, כי אצל הפרסים השקיית אורח מכלי חרס היא עלבון ושותים רק מכלי כסף וזהב. ההיסטוריון היווני המפורסם הרודוטוס מספר כי לאחר קרב שאחשורוש נחל בו תבוסה טבעה אחת מספינותיו מול נחלתו של אציל יווני, והלה התעשר מאוד מכלי הכסף והזהב שנסחפו לחוף. הרודוטוס גם מספר כי המלכים האחמנים השתדלו לקבל החלטות בעת שכרותם ולאשר אותן כשהם פיכחים, ואם בטעות קיבלו החלטה בפיכחות הם היו מאשרים אותה כשהם שיכורים. דבר זה יכול להסביר מעשים שנראים לנו תמוהים, כמו ההחלטה לגרש את ושתי שהתקבלה בשכרות, והישיבה לשתות מיד לאחר מתן הפקודה להרוג את כל היהודים.

היכרות עם שפתם ועם מנהגיהם של המלכים האחמנים יכולה לעזור לנו להבין מקרים נוספים שבהם נדמה כי אחשורוש מתנהג בטיפשות. למשל, המלך כנראה אינו יודע קרוא וכתוב, שכן הוא מצווה כי יקראו לפניו מספר הזיכרונות (אסתר ו’, א’). ההסבר לכך פשוט: בעת העתיקה ידיעת קרוא וכתוב הייתה מוגבלת לאנשים שזהו מקצועם. המלך אינו אמור לקרוא ולכתוב אלא לשלוט ולהילחם.

שני מלכים בכיפה אחת. תבליט המציג את דריוש א' יושב ומאחוריו בנו ח'שיארשא (כסרכסס). פרספוליס, איראן-

שני מלכים בכיפה אחת. תבליט המציג את דריוש א’ יושב ומאחוריו בנו ח’שיארשא (כסרכסס). פרספוליס, איראן

טיפשות נוספת, לכאורה, היא היעתרותו של המלך לבקשת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים ושללם לבוז, אך סירובו להצעה כי המן ישלם לו על כך ואמירתו: “הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ, וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ” (שם, ג’, י”א). כאן יש הסבר פסיכולוגי והסבר לשוני. ההסבר הפסיכולוגי נמצא בכתבי הרודוטוס. גם שם מסופר על אדם עשיר שאירח ברוחב לב את כסרכסס, הלוא הוא אחשורוש, ואת כל חילו, ורצה לתרום את כל כספו לצד הפרסי של המלחמה ביוונים. אחשורוש סירב להצעה ואף נתן למארחו סכום כסף שישלים את הכסף שבאוצרו לסכום עגול כדי לא להיות חייב לו. מאוחר יותר, כאשר אותו נדיב ביקש מאחשורוש לקחת רק ארבעה מחמשת בניו למלחמה ולהשאיר לו אחד שיטפל בו בזקנתו, זעם אחשורוש על כפיות הטובה, ציווה לבתר את הבן שעבורו ביקש האב פטור וכל הצבא צעד בין שני חלקי הגופה. ייתכן שגם בסיפור המגילה אחשורוש לא רצה להישאר חייב להמן ולכן ויתר על הכסף. ההסבר השני קצת פחות דרמטי: בפרסית עתיקה, הדרך המקובלת ביותר לומר “עשיתי” היא “עשוי לי”, ובדומה לכך “אכלתם” – “אכול לכם”, ו”נתת” – “נתון לך”. ועל כן, בתרגום מעברית לפרסית עתיקה ובחזרה לעברית נקבל “הכסף נתת”. כלומר, תן לי את הכסף ותוכל לעשות בעם כטוב בעיניך.

אין להשיב

תיאור אחשורוש כאדם הנתון למניפולציות של נשים מתאים אף הוא לדמותו של כסרכסס כפי שאנו מכירים אותה מכתבי ההיסטוריונים היוונים. כסרכסס מתואר כרודף נשים באופן מיוחד, וכל הנשים בתקופה ההיא התערבו בהחלטות הגברים. באחד הסיפורים המזעזעים כותב הרודוטוס כי אמסטריס – מלכתו הראשית של כסרכסס שיש המזהים אותה עם אסתר – ארגה לכסרכסס גלימה צבעונית משובבת עין. הגלימה מצאה חן מאוד בעיניו והוא לבש אותה לפגישת אהבים עם ארטאינטה – אחייניתו, אשת בנו ומאהבתו. כיוון שהנערה מצאה חן בעיני כסרכסס הוא הבטיח לתת לה כל שתבקש, וארטאינטה ביקשה את הגלימה. כסרכסס ידע שאמסטריס תצא מדעתה מרוב קנאה ועל כן הבטיח לארטאינטה כל דבר אחר שתבקש. הוא הציע לה ערים, זהב וצבא פרטי, אך היא סירבה לכל.

מקורות היסטוריים רבים מעידים על כך שמלכי פרס אהבו להשתמש בכלי זהב. כלי זהב מהתקופה האחמנית-

מקורות היסטוריים רבים מעידים על כך שמלכי פרס אהבו להשתמש בכלי זהב. כלי זהב מהתקופה האחמנית

בעל כורחו נתן כסרכסס לארטאינטה את הגלימה, והיא עוד החמירה את המצב והסתובבה במכוון עם הגלימה בארמון כשהיא מנפנפת בה לכל עבר. אמסטריס חיכתה לשעת כושר שבה המלך יהיה חייב למלא כל משאלה שלה – משתה יום הולדתו. היא ביקשה מכסרכסס את אמה של הנערה – אשת אחיו של כסרכסס ששמה אינו מוזכר – אישה שכסרכסס התאהב בה אולם היא סירבה לחיזוריו. כסרכסס השיא את בנו דריוש לבתה כי חשב שאולי כך תתרצה, אבל האם עדיין לא נענתה לו ובינתיים הוא התאהב בבת. כך או כך, אמסטריס ביקשה את האם ולא את הבת. היא אמנם לא הרגה אותה, אך בהשוואה למה שעשתה לה בפועל רצח היה אולי אנושי יותר, כפי שתיאר הרודוטוס:

בינתיים … שלחה אמסטריס את נושאי הכידון של כסרכסס להביא את אשת מסיסטיס והשחיתה את גופה. היא חתכה לה את הדדים והשליכה לכלבים, כמו כן חתכה את האף ואת האוזניים ואת השפתיים ואת הלשון, ושלחה אותה כולה מָשחתה הביתה (‘כתבי הירודוטוס’ בתרגומו של אלכסנדר שור, ספר תשיעי, 112).

מסיפור זה אנו למדים לא רק על השפעת הנשים על אחשורוש, אלא גם על המציאות המשתקפת בהסבר “כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב” (אסתר ח’, ח’). ולא צריך אפילו חתימה בטבעת המלך: כסרכסס אינו מסוגל להפר הבטחה שנתן בעל פה לארטאינטה או לסרב לבקשתה של אמסטריס במועד מוגדר. כתבי ההיסטוריונים היוונים מלאים בסיפורים על הבטחות שניתנו על ידי המלך או בשם המלך והוא היה חייב למלאן.

'אסתר ומרדכי', ציור שמן של ארט דה-גלדר, תלמידו האחרון של רמברנדט, 1685מאוסף המוזיאון לאמנות יפה, בודפשט

‘אסתר ומרדכי’, ציור שמן של ארט דה-גלדר, תלמידו האחרון של רמברנדט, 1685

אמסטריס ואסתר

הזכרנו את אמסטריס, שיש המזהים אותה עם אסתר, וזו הזדמנות מצוינת לעבור מהראיות לכך שמגילת אסתר היא סיפור היסטורי לראיות המטילות בכך ספק. השם ‘אמסטריס’ אמנם כולל את כל עיצורי השם ‘אסתר’ ועיצורים נוספים, אך המבינים בחוקי ההעברה בין שפות יוכלו למצוא הקבלה דווקא לשם ושתי – ו”ו ומ”ם מתחלפות, ולפעמים נוספת אל”ף שאינה במקור. ובכן, אמסטריס בוודאי לא הייתה ושתי של המגילה, כי היא נשארה בעמדת כוח עד סוף מלכותו של בעלה וגם בזמן מלכותו של בנם ארתכסרכסס, המוזכר במקורותינו כארתחשסתא. למרבה הצער, שום דבר מלבד השם גם לא תומך בזיהוי עם אסתר. אנו יודעים בדיוק מי היה אביה – הוּתָאנַה – ויודעים שהיה ממוצא פרסי. לא רק שאמסטריס לא הייתה יהודייה, היא גם לא נבחרה בתחרות ‘מלכה נולדת’ אלא נולדה לאחת מהמשפחות ‘הנכונות’ – שש משפחות האצילים שעזרו לדריוש לשחרר את הפרסים מידי המדים, כפי שנספר בהמשך. בסיפור זה מככבים אחותה הגדולה של אמסטריס ואביה בתפקידים המזכירים מאוד את תפקידי אסתר ומרדכי במגילה.

סיפורה הדרמטי של מגילת אסתר הצית את דמיונם של אמנים רבים לאורך הדורות ואינספור יצירות נעשו בהשראת סצנות מתוכה. אחשורוש מושיט לאסתר את השרביטיעקובו די אקנטלו, שמן על עץ, איטליה, המאה ה-15

סיפורה הדרמטי של מגילת אסתר הצית את דמיונם של אמנים רבים לאורך הדורות ואינספור יצירות נעשו בהשראת סצנות מתוכה. אחשורוש מושיט לאסתר את השרביט

השם מרדוכא – כשמו של האל הבבלי הראשי מרדוכ – דווקא מוזכר במקורות איראניים בני התקופה. היו פקידים אחדים בחצר המלך שזה היה שמם, והדבר אינו מפליא, שכן המלכים האחמנים היו פלורליסטים והעסיקו גם עובדים לא איראניים. אולם ככל הידוע לנו אף אחד מאלה ששמם היה מרדוכא לא שימש בתפקיד בכיר בחצר המלך. רובם היו פקידים זוטרים וגובי מס שאת שמותיהם אנחנו מכירים מחרסים בלתי מרגשים בעליל שהיוו קבלה על תשלום מס בקמח. אגב, כמו מרדכי גם אסתר נקראת על שם אלה בבלית – אשתר, אלת האהבה והפריון. אלות אהבה ופריון זוהו בכל רחבי המזרח הקדום עם פרח ההדס, ואם כן נמצא הסבר גם לשמה שני של המלכה – הדסה (אסתר ב’, ז’).

למעשה, שני העוגנים המשכנעים ביותר בסיפור הם שם המלך ושם הבירה, אולם בתרגום השבעים מסופר בדיוק אותו סיפור על מלך אחר – ארתכסרכסס, הוא ארתחשסתא בן אחשורוש – אם כי אפשר תמיד להאשים את המתרגמים ולטעון כי לפניהם עמדה גרסה עם השם אחשורוש והם התקשו להתאים אותה למלך שהם מכירים והחליפו אותו עם בנו. בנוסף, תרגום השבעים נעשה כ-500 שנה לאחר האירועים. גם גרסות מאוחרות אחרות למגילת אסתר, כמו ‘ארדשיר נאמה’ – גרסתם של יהודי איראן שנכתבה על ידי המשורר היהודי מולאנא שאהין שיראזי במאה ה-14 – מזהות את אחשורוש עם ארדשיר. השם ארדשיר הוא הגרסה הפרסית אמצעית של השם הפרסי העתיק אַרְתַחְשַׁסַה – בעברית ארתחשסתא וביוונית ארתכסרכסס – וגם שמו של מייסד השושלת הסאסאנית. ‘ארדשיר נאמה’ שוזר סיפורים מהמיתולוגיה האיראנית בסיפור מגילת אסתר. גם בתרגום הערבי היהודי של קהילת ארם צובא למגילת אסתר שם המלך הוא אלאזדשירי מזכיר את השם ארדשיר.

תוארו של המן משתנה גם הוא בגרסאות השונות. בתנ”ך הוא אגגי, מצאצאי אגג מלך עמלק שהמלך שאול היה אמור להרוג, וכמה מתאים שמרדכי – מצאצאי משפחת שאול – השלים את המלאכה. בגרסה היוונית – בתרגום השבעים ובתרגום אלפא – תוארו הוא בּוּגָאיוֹס, אולי מהמלה בַּגַה, ‘אל’ בפרסית עתיקה. באחת התוספות לתרגום השבעים הוא בכלל מקדוני.

חילופי גרסאות

הזכרנו את הגרסה היוונית וגרסות מאוחרות יותר לסיפור. מה עם הגרסה הפרסית מתקופת ההתרחשויות? ובכן, אין גרסה פרסית מהתקופה ההיא. יתרה מזו, יהודים לא נזכרים בכתבים איראנים עד המאה השלישית לסה”נ. רק במאה העשרים הומצאה גרסה איראנית לסיפור, וזו תפסה תאוצה בקרב אנטישמים איראנים. לפי גרסה זו מרדכי הנוכל שכנע את אחשורוש לגרש את ושתי ולשאת את אסתר במקומה. ‘שואת האיראנים’ היא תחבולה של שני היהודים האלה, ולזכרה חוגגים היהודים כל שנה את ‘חג הריגת האיראנים’.

במסורות יהודיות מאוחרות יש גרסאות אחדות של סיפור המגילה, ולא כולן תואמות לתיאור המקראי. אסתר ואחשורוש בארמונם, פרט מתוך כתב יד מאויר מהמאה ה-17 של החיבור 'ארדשיר נאמה'-

במסורות יהודיות מאוחרות יש גרסאות אחדות של סיפור המגילה, ולא כולן תואמות לתיאור המקראי. אסתר ואחשורוש בארמונם, פרט מתוך כתב יד מאויר מהמאה ה-17 של החיבור ‘ארדשיר נאמה’

התיאור הדומה ביותר לסיפור המגילה המצוי בספרות האיראנית הקדומה הוא תיאור עלייתו של דריוש לשלטון. לסיפור זה שתי גרסאות, קצרה בפרסית וארוכה ביוונית. הגרסה הפרסית נמסרה מפי דריוש עצמו. דריוש מספר כי לאחר מות כנבוזי ירש את כיסאו מתחזה, ודריוש הרג אותו בעזרת שישה חברים ומלך תחתיו. הגרסה היוונית של הרודוטוס מביאה סיפור עשיר הרבה יותר, עם מוטיבים המזכירים את מגילת אסתר. המלך כַּמְבִּיסֵס בן כירוס – בפרסית כַּמְבּוּגְ’יַה בן כּוּרֻשׁ ובעברית כַּנְבּוּזִי בן כורש – שלח מישהו להרוג את אחיו סְמֶרְדִיס (בַּרְדִּיַּה בפרסית) בעקבות חלום שבו הוזהר כי סמרדיס ינשל אותו מכיסאו. אך אבוי, החלום הזהיר אותו מפני סמרדיס המַגוּ – המֶדִי – כלומר בן מָדַי, והוא הרג את אחיו הנאמן. כמביסס הבין זאת רק על ערש דווי, אחרי שנפצע בטעות מחרבו, ואז קרא לראשי הפרסים וביקש מהם לעשות הכל כדי להשאיר את השלטון בידי הפרסים ולא לאפשר את חזרתו לידי המֶדִים.

זמן קצר אחר כך מת כמביסס מפצעיו. השליח שביצע את הרצח בפועל, בזמן שכמביסס דיכא מרידות במצרים, סירב להודות כי הרג את האח סמרדיס, שכן כמביסס כבר מת ולא יכול היה להעיד כי הרצח נעשה בשליחותו. כתוצאה מכך תפס את השלטון סמרדיס המגו – המדי – בלי לחשוף את זהותו האמיתית וטען כי הוא סמרדיס אחיו של כמביסס. לדברי הרודוטוס סמרדיס המזויף מלך שבעה חודשים תמימים, ואילו לפי גרסתו של דריוש הוא מלך רק שלושה חודשים ויום, מט’ בתמוז ועד י’ בתשרי. בתקופה קצרה זו הספיק סמרדיס להסב נזקים עצומים לאימפריה, ובין השאר העניק הנחה למדינות ממסים ומשירות צבאי. לאחר שהפרסים חזרו לשלטון התגעגעו כל תושבי אסיה – חוץ מתושבי פרס כמובן – לתקופתו של סמרדיס.

אציל פרסי בשם אוטָאנֶס (הוּתָאנַה בפרסית) הוא שחשד כי מדובר במתחזה, שכן מאז שסמרדיס מלך הוא מעולם לא יצא את גבולות הארמון ולא זימן אליו את אצילי פרס או אנשים אחרים שידעו איך נראה סמרדיס בן כירוס, אחיו של כמביסס. אוטאנס החליט לבדוק אם זהו אכן סמרדיס המקורי או מתחזה.

באיזו מידה יש לדמותו של המן ולסיפור המגילה עליו אזכור בתיעוד ההיסטורי? אסתר מוקיעה את המן, ארנסט נורמן, שמן על בד, 1888

באיזו מידה יש לדמותו של המן ולסיפור המגילה עליו אזכור בתיעוד ההיסטורי?

בצירוף מקרים נדיר הייתה בתו של אוטאנס פַאידִימֶה (שמה הפרסי אינו ידוע) נשואה לכמביסס, ועל כן עברה עם כל נשותיו האחרות של כמביסס לידי סמרדיס. אך האמנם היה זה סמרדיס? אוטאנס שאל את בתו באמצעות שליח האם היא ישנה לצד סמרדיס בן כירוס או לצד מישהו אחר. הבת ענתה – גם היא באמצעות שליח, ממש כמו בפרק ד’ של מגילת אסתר – כי לא ראתה בעבר את סמרדיס בן כירוס, וכי היא אינה יודעת מיהו שותפה למיטה. אוטאנס ביקש ממנה לברר את זהותו באמצעות אַטוֹסָה בת כורש (הוּטַאוּסָה בפרסית) – לימים אשתו של דריוש ואמו של אחשורוש, ובשלב זה אחת מנשותיו של כמביסס שעברה לידי סמרדיס – שכן היא לבטח תזהה את אחיה. הבת השיבה שאינה יכולה לתקשר עם אטוסה, כי המלך פיזר את בית הנשים ושלח כל אחת מנשותיו לחיות בנפרד. חשדותיו של אוטאנס הלכו והתחזקו.

כך מתחיל המסר השלישי של האב לבת, הדומה למסר של מרדכי לאסתר:

בתי, יען היותך בת גדולים עלייך לסכן את נפשך אם אביך מצווה כי תקבלי עלייך (כתבי הרודוטוס, ספר שלישי, 69).

אוטאנס מצווה על בתו לחכות עד שבעלה יישן לצדה, ואז לבדוק אם יש לו אוזניים. אם יש לו אוזניים סימן שהוא השליט החוקי, ואם אין לו ברור כי הוא סמרדיס המגו, שכן כירוס כרת את אוזניו כעונש על פשע כלשהו שביצע. הבת עונה באמצעות שליח כי היא מסתכנת בכך שאם תיתפס היא תוצא להורג, אבל למרות זאת היא תעשה זאת. בהגיע תורה לבוא אל המלך חכתה עד שישן עמוקות ואז בדקה וגילתה כי אין לו אוזניים.

עם שחר שלחה להודיע על כך לאביה. אוטאנס אסף שביעיית פרסים מובחרת ויחד הם הרגו את סמרדיס המגו וערכו מרחץ דמים בקרב המדים שהיו בארמון. על אף שדריוש היה דווקא האחרון שהצטרף לשביעייה הוא שנבחר למלך. השישה האחרים קיבלו הטבות שונות, ובהן האפשרות להיכנס אל המלך ללא אישור והזכות כי נשות המלוכה יבואו רק ממשפחותיהם. דריוש עצמו נישא לבת דודתו אטוסה, ואת בנו כסרכסס השיא לאמסטריס, בתו של אוטאנס.

את הטבח ההמוני שביצעו הפרסים במדים באותו יום – י’ בתשרי 522 או 521 לפסה”נ – חגגו לפחות עד המאה הרביעית לסה”נ, בחג שהמנהג העיקרי בו היה כנראה איסור על אנשי דת לצאת מהבית.

סיפור עלייתו לשלטון של דריוש וסיפור מגילת אסתר מזכירים שניהם מיתוסים הקשורים לראשי שנים החלים סביב ימי השוויון בסתיו ובאביב. במיתוסים אלה יש תמיד סכנה לעולם או לעם – לפרסים או ליהודים – וכדי להשיב את הסדר על כנו צריך להרוג את האל או את נציגו עלי אדמות – המלך. אבל כיוון שלא נהוג להרוג מלכים הורגים את המשנה למלך – המן; או את המלך המתחזה – סמרדיס המגו. החג שנקבע בעקבות הסרת האיום מאופיין פעמים רבות בהיפוך הסדר החברתי ובשתייה מופרזת. סיפור הנערה שנישאה למלך והצילה את עמה בהדרכת בן משפחה מבוגר שעמד בשער המלך הוא ייחודי לסיפור דריוש ולסיפור אסתר.

היה או לא היה?

המקבילות ההיסטוריות שהבאנו לעיל מציירות תמונה מרתקת ומורכבת. מצד אחד, קשה לערער על קווי הדמיון בין המתואר במגילה לבין המקובל בתרבות הפרסית באותה תקופה, התיעוד ההיסטורי, הדמויות, השמות והשפה הפרסית. מצד שני, קשה למצוא אישוש היסטורי לסיפור המגילה כלשונו במקורות מהתקופה ובמסורות שנכתבו בתקופות מאוחרות יותר, ויש גם סתירות לא מעטות בין סיפור המגילה לבין עדויות במקורות היסטוריים שנכתבו באותה תקופה. כפי שכתבתנו בפתיחה, את התשובה לשאלה היה או לא היה נשאיר לכם הקוראים.

ואולי השאלה אם הסיפור המתואר במגילה קרה כלשונו, קרה באופן כלשהו אך הסופר המקראי הגזים במקצת, או שזהו סיפור דמיוני לחלוטין אינה רלוונטית כלל. פורים, ככל מועדי ה’נהפוך הוא’ ברחבי המזרח הקדום, מהווה הזדמנות מאורגנת לפרוק עול ולשבש את הסדר החברתי ליום אחד – וזה דבר שלא היינו רוצים לוותר עליו.

קבר מרדכי ואסתר בהמדאן, איראן

 

משחק מלים מגילתי

קשרים לשוניים בין מגילת אסתר לפרסית עתיקה מלמדים עד כמה נטועה המגילה בתרבותה של איראן הקדומה.

קריאה זהירה של מגילת אסתר, במיוחד על ידי מי שבקיא בפרסית עתיקה, מראה עד כמה הכיר מחבר המגילה את השפה הפרסית והרבה להשתעשע בה בכתיבתו. כשם ששמותיהם של מרדכי ואסתר נגזרו משמות האלים הבבליים מרדוכּ ואשתר, המן נקרא על שמו של האל הזורואסטרי ווהו מנה, ‘המחשבה הטובה’, שאפשר לפרשו גם כ’בעל המחשבה הטובה’. לא פלא אפוא שבסוף המגילה נאמר על המן: “יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ” (אסתר ט’, כ”ה) – משחק מלים משעשע מאוד באוזני מי ששולט בפרסית. בדומה לכך המלכה ושתי היא בפרסית עתיקה וַהִישְׁתִי – ‘הטובה ביותר’ – וממוכן מייעץ לאחשורוש: “וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה” (שם, א’, י”ט).

אביו של המן הוא המדתא – ‘בעל אותה דת’, וגם בשמות בניו יש כאלה הכוללים את המלה דת, שמשמעותה בפרסית ‘חוק’: פרשנדתא – ‘בעל הדת הנהדרת’, ארידתא – ‘בעל הדת הארית’, כלומר האיראנית. בשמותיהם של שני בנים נוספים מתחבא ‘ארי’ – דהיינו איראני – אריסי וארידי. קל להבין מהשמות האלה כי המן הוא אמנם אגגי, אבל ‘מתבולל’, שכן הוא דבק בחוק הפרסי. כאשר המן רוצה להטיל רפש ביהודים הוא אומר למלך “וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים” (שם, ג’, ח’) – ובכך מסמן את ההבדל בינו, שומר הדת והחוק, לבינם.

בנוסף למשחקי מלים עם שמות הגיבורים במגילה אנו מוצאים גם את הביטויים ‘והדת ניתנה’ ו’בהינתן דת’, המבוססים על מקורה של המלה ‘דת’ – בפרסית עתיקה dāta – ‘חוק’ וגם ‘נתון’ או ‘מה שניתן’. הדמיון למלה הלטינית data – נתונים – אינו מקרי. שתי השפות הן הודו אירופיות ועל כן מוצאן זהה.

העת העתיקה

480
לפנה"ס

תגים

אחשושוש, אמסטריס, אסתר, המן, הרודוטוס, השושלת האח'מנית, ז'אן פארו, כסרכסס, מגילת אסתר, מרדוך, מרדכי, פורים, פרס, פרספוליס, שושן, תמר עילם גינדין
מאת: תמר עילם גינדין

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

חיל המרכבות של אחאב

חיל המרכבות של אחאב

יופייה הדומם של עיר הקודש

יופייה הדומם של עיר הקודש

בין חורבן לבניין

בין חורבן לבניין

משיח לפי תומו

משיח לפי תומו

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס