• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / הרב, המוהל והסנדק

הרב, המוהל והסנדק

פריחה בחסות היובש
הצאר היהודי
היורשים
מאפיה דוברת יידיש
ללא פרופיל
יחס אמביוולנטי
מאת: Robert Rockaway

גנגסטרים, מאפיונרים, סוחרי סמים, מבריחי אלכוהול, מנהלי הימורים ואפילו רוצחים. הקהילה היהודית של ניו יורק בראשית המאה העשרים כללה, לצד אישים חשובים, מכובדים ומהוגנים בכל תחומי העשייה הציבורית גם כמה מראשי ארגוני הפשע // רוברט רוקאווי

פריחה בחסות היובש

יהודי ניו יורק העלו לאורך השנים תרומה משמעותית בתחומי התרבות, האמנות, המדע, הרפואה והעיתונות. תחום פחות מוכר שבו הייתה ליהודים השפעה ניכרת הוא עולם הפשע המאורגן. פשיעה יהודית מאורגנת היא חלק מההיסטוריה של ניו יורק, והתעלמות מעובדה זו יוצרת תמונה מעוותת של החוויה היהודית בעיר. ניו יורק, שבה נמצא הריכוז היהודי הגדול ביותר בארצות הברית, כללה גם את המספר הגבוה ביותר של פושעים יהודים ושל כנופיות יהודיות.

החיים בתקופת היובש הפכו חסרי טעם. הקומיקאי ארנסט הייר 'מאיים' להתאבד על הבמה, סביבות 1920סוכנות הידיעות ביינס, מאוסף ספריית הקונגרס

החיים בתקופת היובש הפכו חסרי טעם. הקומיקאי ארנסט הייר ‘מאיים’ להתאבד על הבמה, סביבות 1920

על אף שגנגסטרים יהודים אחדים היו ידועים לשמצה כבר לפני מלחמת העולם הראשונה, רק עם חקיקת האיסור על אלכוהול ב-1920 נוצרו עבור המאפיונרים היהודים מניו יורק הזדמנויות שאפשרו להם להשיג השפעה וחשיבות. ב-1919 אשררו כל מדינות ארצות הברית תיקון לחוקה שאסר ייצור, מכירה או הובלה של משקאות משכרים, והחוק נכנס לתוקף ב-1920. מרגע זה נראה היה שכל אמריקני מעל גיל 12 הרגיש שהוא חייב לשתות אלכוהול. תוך שנה אחת צצו ברחבי ארצות הברית יותר ממאתיים אלף מסבאות בלתי מורשות שנקראו בלשון נקייה ‘ספיק איזי’ ו’חזירים עיוורים’. ‘תקופת היובש’ – כפי שכונו השנים 1920-1933 שבהן התקיים האיסור על האלכוהול – העניקה לצעירים מפוקפקים וקשוחים הזדמנות להרוויח סכומי עתק. כך נוצרו התארגנויות גדולות של מבריחים, ובראשם בניהם חסרי הרחמים ופורעי החוק של מהגרים אירים, איטלקים ויהודים, שסיפקו משקאות אלכוהוליים כדי לרוות את צימאונה של אמריקה. ההכנסה השנתית מענף האלכוהול הבלתי חוקי עמדה על מאות מיליוני דולרים בשנה.

על אף שהיהודים היוו פחות מארבעה אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית, מחצית מהמבריחים הגדולים באמריקה במהלך תקופת היובש היו יהודים. הם התבלטו ביכולתם לנצל את התוהו ובוהו ששרר בתקופה זו, את האכיפה הבלתי מספקת של החוק, את חוש העסקים החריף שלהם, את יכולתם הארגונית ואת קשיחותם. בניו יורק, שבה חיו 1.6 מיליון יהודים – כ-45% מכלל יהודי ארצות הברית – היו גנגסטרים וראשי ארגוני פשע יהודים יותר מאשר בכל מקום אחר, והעיר אף ייצאה גנגסטרים ומנהיגי כנופיות יהודים לערים אחרות. לדוגמה, בראש ‘כנופיית הארגמן’ הידועה לשמצה שפעלה בדטרויט עמדו האחים ברנשטיין, יהודים ניו יורקים.

לפקה בוכהלטר, מלך סחטני האיגודים המקצועיים, בתמונה מ-1939אל אומולר, תמונות מהעיתון 'סן', מאוסף ספריית הקונגרס

לפקה בוכהלטר, מלך סחטני האיגודים המקצועיים, בתמונה מ-1939

הצאר היהודי

האיש שעמד מאחורי העולם התחתון של ניו יורק לא היה גנגסטר במובן הרגיל של המלה, הוא היה מהמר מקצועי בשם ארנולד רוטשטיין. שמו נחרט בזיכרון הלאומי האמריקני כמי שהטה את תוצאות אליפות הבייסבול ב-1919, והוא נחשב לאבי הפשע המאורגן בארצות הברית. רוטשטיין, אדם בעל אינטלקט, דמיון ואנרגיה יוצאים מגדר הרגיל, שינה את פניו של הפשע האמריקני והעביר אותו מגנבות קטנות לעסקים גדולים. הוא נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית אמידה, אך בחר בנתיב הבלתי חוקי כדי להגיע לעושר ולתהילה. במהלך שנות העשרים של המאה העשרים הקים רוטשטיין את אימפריית ההימורים הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בארצות הברית, עמד מאחורי עסק של איגרות חוב גנובות בסך מיליון דולר, שלט במרבית כנופיות הפשע של ניו יורק, ועסק בסחר בסמים ובהברחות. מעלליו זיכו אותו בתואר ‘הצאר של העולם התחתון’. הסופר דיימון ראניון כינה את רוטשטיין ‘המוח’ ועיצב בדמותו את הגיבור הראשי במחזמר ‘ברנשים וחתיכות’, והסופר פרנסיס סקוט פיצג’רלד הנציח אותו בספרו ‘גטסבי הגדול’ בדמות המהמר מאיר וולפסהיים.

רוטשטיין השתלב בקלות בכל מעגל חברתי שבו מצא את עצמו – פוליטיקאים ואנשי ממשל, בנקאים או בטלנים. בשנות העשרים הוא העסיק גנגסטרים ניו יורקים – יהודים ולא יהודים -שמאוחר יותר הפכו מפורסמים בעצמם, ובהם ג’ק ‘רגליים’ דיאמונד, צ’רלי ‘לאקי’ לוצ’יאנו, פרנק קוסטלו, מאיר ‘איש קטן’ לנסקי, בנג’מין ‘באגסי’ סיגל, לואיס ‘לפקה’ בוכהלטר, ארתור ‘דאץ’ שולץ’ פלגנהיימר וואקסי גורדון. רוטשטיין שניהל עסקי פשע נרחבים אך לא ישב בבית הסוהר אפילו יום אחד, נורה ונהרג ב-1928 במהלך משחק קלפים בהיותו בן 46 בלבד. מתוך כבוד לאביו זכה ללוויה יהודית אורתודוקסית והרב ליאו יונג אף הספיד אותו.

שוטרי ניו יורק נכנעים לגנגסטרים. קריקטורה מתוך המגזין Ballyhoo, 1931-

שוטרי ניו יורק נכנעים לגנגסטרים. קריקטורה מתוך המגזין Ballyhoo, 1931

לאחר מותו של רוטשטיין חולקו עסקי הפשע שלו וחלקם עבר לבני טיפוחיו היהודים. הברחת משקאות חריפים עברה לידי ואקסי גורדון, דאץ’ שולץ, באגסי סיגל ומאיר לנסקי, ואילו לפקה בוכהלטר התמקד בסחיטת איגודים מקצועיים. רוטשטיין לימד אותם שלדולר יש לאום אחד ודת אחת – הרווחים – ולכן עדיף שיימנעו ממלחמות על טריטוריה וייצרו בריתות תוך התעלמות משיקולים אתניים. אחדים מהם הפנימו את הלקח הזה ובהמשך דרכם אכן שיתפו פעולה בעסקים בלתי חוקיים.

היורשים

אחרי מותו של רוטשטיין ניתן היה למצוא בין הגנגסטרים הבולטים של ניו יורק את תלמידיו לשעבר. ואקסי גורדון, שנולד ב-1888 כאירווינג וכסלר, החל את קריירת הפשע שלו ככייס. מספרים שהוא זכה לכינוי ‘ואקסי’ בשל יכולתו לשלוף בקלות ארנקים מהכיסים כאילו הם מצופים בשעווה (wax). הוא ישב בבית סוהר תקופה מסוימת, ואחרי שהשתחרר חזר ללואר איסט סייד של ניו יורק והיה סוכן הימורים, סוחר סמים, שובר שביתות וסוחט באיומים. הוא נעצר והורשע פעמים אחדות. ב-1920 החל ואקסי להבריח אלכוהול בעזרת הלוואה שקיבל מרוטשטיין, וב-1925 הוא כבר היה יצרן בירה ואחד המבריחים הגדולים ביותר של החוף המזרחי. רווחיו אפשרו לו לקנות בתי מלון, להפיק מופעים בברודווי, לשכור דירה בת עשרה חדרי שינה בשדרת ווסט אנד בניו יורק ולהחזיק משרתים. גורדון לא שילם מס הכנסה. הכנסותיו בשנים 1930-1931 הסתכמו ב-1,616,690 דולר, והוא שילם עליהן מס הכנסה בסך עשרה דולרים בלבד. הוא הורשע בהעלמת מס, נשפט לעשר שנים בבית הסוהר ונקנס בסכום של שמונים אלף דולר. ואקסי השתחרר מבית הסוהר ב-1940, לאחר שחלק מעונשו נוכה בגין התנהגות טובה. ב-1951, בגיל 63, הוא נעצר שוב והורשע בסחר בסמים. הוא מת מהתקף לב בבית הסוהר ב-1954.

 

משמאל לימין: לפקה בוכהלטר, עמנואל מנדי וייס, פיליפ כהן ולואיס קפונה - גנגסטר איטלקי ידוע - מחכים לשמוע מהו הרכב חבר המושבעים במשפט הרצח שלהם, אוגוסט 1941 אל אומולר, מאוסף ספריית הקונגרס

משמאל לימין: לפקה בוכהלטר, עמנואל מנדי וייס, פיליפ כהן ולואיס קפונה – גנגסטר איטלקי ידוע – מחכים לשמוע מהו הרכב חבר המושבעים במשפט הרצח שלהם, אוגוסט 1941

דאץ’ שולץ נולד ב-1902 למשפחה ממוצא יהודי גרמני. הוא זכור כאחד הגנגסטרים האקסצנטרים, הקמצנים והאכזרים ביותר בתקופת היובש. חבריו כינו אותו ‘דאץ’ שולץ’ בגלל שהזכיר להם חבר רצחני בכנופיית הברונקס בתחילת המאה העשרים. היו מעט מאוד גנגסטרים, לרבות אנשיו שלו, שחיבבו וכיבדו אותו. לשולץ הייתה שיטה פשוטה להיפטר מאויביו: הוא רצח אותם. בזכות יעילותו בתחום זה נחשב לאחד המאפיונרים הגדולים בניו יורק כבר בגיל שלושים. הוא שלט בעסקים בלתי חוקיים בשווי של יותר מעשרים מיליון דולר, ובכללם המסחר הלא חוקי בבירה בברונקס, האיגודים המקצועיים, ההימורים, וסחיטת סכומי כסף גדולים ממסעדות ניו יורק.

ב-1935 החל תומאס דיואי, התובע של ניו יורק, לחקור את עסקיו של שולץ בתחום סחיטת המסעדות. שולץ זעם על כך ונשבע להרוג את דיואי. שותפיו לפשע חששו שבעקבות רצח דיואי יקום נגדם כל הממשל הפדרלי ויהרוס את עסקיהם, וכדי למנוע זאת החליטו לחסל את שולץ. ב-23 באוקטובר 1935 סעד שולץ עם שני שומרי ראשו ב’פאלאס צ’ופ האוס’ בניוארק. שולץ נכנס לשירותי הגברים בדיוק כאשר שני רוצחים שכירים, צ’ארלי וורקמן ומנדי וייס, נכנסו למסעדה. הם אמרו לברמן להתכופף וריססו את אנשיו של דאץ’ באמצעות רובה ציד ואקדח. לאחר מכן נכנס וורקמן לשירותים וירה בשולץ שעמד במשתנה. שולץ מת מפצעיו בבית החולים, לא לפני שביקש לראות כומר. הוא הוטבל לנצרות ועבר את הטקסים שלפני המוות כפי שנהוג בכנסייה הקתולית.

מאיר לנסקי ובנג’מין סיגל היו חברי ילדות שנותרו קרובים זה לזה כל חייהם. לנסקי, שנולד בפולין ב-1902, הגיע לארצות הברית עם הוריו כשהיה בן עשר. למרות שעזב את בית הספר בגיל 15 אהב מאוד לקרוא. סיגל נולד בניו יורק ב-1906 והפך למאפיונר ארכיטיפי מהסרטים: נאה, חמום מוח, שאפתן וחסר רחמים. הוא היה כל כך פזיז ואלים שאנשים אמרו שהוא ‘באגס’ – משוגע בסלנג – ולכן כונה באגסי. סיגל שנא את הכינוי ואף אחד לא העז לקרוא לו כך בנוכחותו.

יעקב שפירא ולפקה בוכהלטר בכרזת מבוקשים, יולי 1937תמונות מהעיתון 'סן', מאוסף ספריית הקונגרס

יעקב שפירא ולפקה בוכהלטר בכרזת מבוקשים, יולי 1937

מאפיה דוברת יידיש

יחד הפכו לנסקי וסיגל לשילוב מזרה אימה; לנסקי היה המוח וסיגל הכוח. ב-1921 גייסו השניים קבוצה מיומנת של אקדוחנים שתפקידה היה לאבטח את העברתם של משלוחי אלכוהול לא חוקי. הם גם סיפקו למאפיונרים מכוניות ומשאיות גנובות, נהגים ואבטחה. המשטרה קראה לכנופיה הזו ‘המאפיה של באגס ומאיר’. סיגל היה אז בן 15 ולנסקי בן 19. על אף שלנסקי העדיף משא ומתן על אלימות, בעת הצורך השתמשה הכנופיה גם באלימות, בהפחדה וברצח. ב-1928 כללה הפעילות של סיגל ולנסקי גביית דמי חסות ממועדוני לילה, אספקת ‘חיילים’ למאפיונרים האיטלקים לאקי לוצ’יאנו ופרנק קוסטלו, בריונות בקרב איגודים מקצועיים, ומדי פעם גם מעשי שוד מזוין, גנבות וסחר בסמים. מאיר לנסקי נפטר ממחלת הסרטן ב-1983. לסיגל האיר המזל פנים מעט פחות: מתנקש ירה בו למוות ב-1947 כשישב בסלון אחוזתה של חברתו וירג’יניה היל בבוורלי הילס.

לואיס בוכהלטר נולד בלואר איסט סייד ב-1897. בבית משפחת בוכהלטר היו 11 ילדים, חלקם מנישואין קודמים. אמו כינתה אותו ביידיש לפקה’לה – לואי הקטן – וכך הודבק לו הכינוי ‘לפקה’. אחד מאחיו היה רב, אחר רופא שיניים, ואחות אחת הייתה מורה. אחיו של לפקה הציעו לו לממן לו לימודים בקולג’ אך הוא לא היה מעוניין בכך. הוא עזב את בית הספר בגיל 15 וחבר אל ג’ייקוב ‘גורה’ שפירו, בריון קולני וזועף ששקל תשעים קילוגרם. השניים היו לשותפים קרובים במשך שלושים שנה. תחום ההתמחות של לפקה היה ניצול לא חוקי של איגודים מקצועיים. הוא פיקד על צבא של גנגסטרים שסחטו מקרבנותיהם מיליוני דולרים. כלי הנשק שלהם היו חומצות הרסניות, אלות, סכינים, אש, דוקרני קרח ואקדחים. המעטים שהתנגדו לכנופיה או העזו לפנות למשטרה סבלו הרס, כוויות חומצה, פגיעות גופניות ורצח. ב-1930 שלט בוכהלטר במגוון רחב של ענפים ואיגודים מקצועיים בניו יורק, לרבות נהגי המאפיות והקונדיטוריות, הכובענים, עובדי ענף הטקסטיל, ההנעלה, שוק העופות, המוניות, מפעילי הסרטים ונהגי משאיות הפרוות. לפקה עסק גם בסחר בסמים ותוך זמן קצר הפך לאחד היבואנים והמפיצים הגדולים ביותר של הרואין, קוקאין ואופיום באמריקה. ב-1944 הורשע בוכהלטר ברצח ונידון למוות. הוא הומת באמצעות כיסא החשמלי בבית הכלא סינג סינג, והיה היחיד מבין ראשי המאפיה בארצות הברית שהומת כך עד היום.

באגסי סיגל ואנשיו בתמונה שצילמה המשטרה לאחר שפשטה על מלון פרנקוניה בנובמבר 1931. העילה למעצרם הייתה חוק 'אויבי הציבור', אך מכיוון שאי אפשר היה להוכיח שבפגישתם תוכנן מעשה פשע ספציפי המשטרה נאלצה לשחררם. ההשערה היא שבפגישה זו סיכמו מאיר לנסקי היהודי ולאקי לוצ'יאנו האיטלקי על שיתוף פעולה ביניהם בתחומים אחדים-

באגסי סיגל ואנשיו בתמונה שצילמה המשטרה לאחר שפשטה על מלון פרנקוניה בנובמבר 1931. העילה למעצרם הייתה חוק ‘אויבי הציבור’, אך מכיוון שאי אפשר היה להוכיח שבפגישתם תוכנן מעשה פשע ספציפי המשטרה נאלצה לשחררם. ההשערה היא שבפגישה זו סיכמו מאיר לנסקי היהודי ולאקי לוצ’יאנו האיטלקי על שיתוף פעולה ביניהם בתחומים אחדים

המאפיונרים היהודים הללו שעו לעצתו של רוטשטיין ושיתפו פעולה עם עמיתיהם האיטלקים, בעיקר עם צ’ארלי ‘לאקי’ לוצ’יאנו ועם פרנק קוסטלו. בסוף שנות העשרים ובתחילת שנות השלושים של המאה העשרים הם הקימו קונפדרציה של גנגסטרים וחילקו ביניהם את ארצות הברית לאזורים. כל ראש כנופיה קיבל הבטחה שלא יפריעו לו באזור שלו, שמאפיונר יריב לא יטריד את הנסחטים שלו, לא יערער על סמכותו ולא ינסה להרוג אותו. מאיר לנסקי היה הדוחף העיקרי להסדר זה. ב-1931 הוא ארגן במלון פרנקוניה בניו יורק פגישה של כל ראשי ארגוני הפשע מהחוף המזרחי. בין המשתתפים היהודים מניו יורק היו לפקה בוכהלטר, שותפו ג’ייקוב ‘גורה’ שפירו ובאגסי סיגל. לדברי סיגל הסכימו ראשי המאפיה בפגישה שהיהודים והאיטלקים יפסיקו להילחם זה בזה.

ללא פרופיל

ניתן לשרטט את דיוקנם של המאפיונרים היהודים שפעלו בניו יורק באותה התקופה. הם היו צאצאיהם של מהגרים יהודים ממזרח אירופה, בעיקר רוסים ופולנים. רבים מהמאפיונרים נולדו בארצות הברית או הגיעו אליה כילדים קטנים. הם היו דור שני ולכן היו אמריקנים לכל דבר ועניין ולמדו את מלאכת הפשיעה בארצות הברית. היו מהם אמנם שנולדו למשפחות עניות מאוד, אולם רבים הגיעו ממשפחות ממעמד הפועלים שבהן ההורים סיפקו לילדיהם את כל הצרכים הבסיסיים. אחדים מהם, כמו ארנולד רוטשטיין, אף באו ממשפחות מהמעמד הבינוני והבינוני הגבוה או אפילו ממשפחות עשירות. המאפיונרים גדלו ברובם במשפחות יהודיות מסורתיות ולא אורתודוקסיות אדוקות, והוריהם קיימו רק חלק מהמצוות, כמו הדלקת נרות שבת, שמירה על כשרות וביקור בבית הכנסת בחגים. רובם לא סיים מעולם את בית הספר התיכון ובדרך כלל המאפיונרים היו היחידים ממשפחתם שפנו לעולם הפשע. המאפיונרים היהודים של ניו יורק נהגו לדבר ביניהם יידיש, וכתוצאה מכך ביטויי סלנג שמקורם ביידיש הפכו לחלק מהלקסיקון של העולם התחתון עד היום. כך למשל ‘כשר’ הוא אדם שאפשר לסמוך עליו, ‘ינצר’ הוא רמאי, ‘שמק’ הם סמים ו’שמיר’ פירושו לשחד.

 

כרזת הסרט 'לנסקי' שהפיקה חברת HBO בכיכובו של ריצ'רד דרייפוס, 1999-

כרזת הסרט ‘לנסקי’ שהפיקה חברת HBO בכיכובו של ריצ’רד דרייפוס, 1999

מה הניע גברים אלה לעסוק בפעילויות פליליות ואפילו רצחניות? מאיר לנסקי טען שעשה מה שעשה כיוון שגדל במשפחה ענייה ולא רצה לחוות שוב עוני לעולם, אולם כאמור רוב הפושעים גדלו בתנאים טובים וילדותם לא הייתה קשה מזו של בני גילם שגדלו באותן שכונות מהגרים צפופות ופנו לקריירה לגיטימית.

ייתכן שחלקם הונע מאנטישמיות. ארצות הברית של שנות העשרים לא הייתה תמיד מקום נעים ליהודים. באותן שנים הנרי פורד פרסם והפיץ את הפרוטוקולים של זקני ציון, לאוניברסיטאות ולבתי ספר מקצועיים היו מכסות עבור יהודים, יהודים נתקלו באפליה תעסוקתית בבנקים מסחריים, בחברות ייצור, במגזר הציבורי ובחברות ביטוח, והייתה גם אפליה חברתית. מכיוון שנמנעו מהם דרכים מכובדות להשיג הצלחה ומעמד, היו יהודים שפנו לתחומים אחרים כדי להשיג עושר ותהילה, ובהם הספורט ותעשיית הבידור שהיו פתוחים ליהודים. לצד אלה היו אולי גם יהודים קשוחים שכעסו מספיק על החברה האמריקנית כדי לבחור בפשע כאמצעי להשיב לה כגמולה.

שוטרים ממחוז אורנג' שופכים אלכוהול שהוכן במזקקה בלתי חוקית. סנטה אנה, מרץ 1932באדיבות ארכיון מחוז אורנג'

שוטרים ממחוז אורנג’ שופכים אלכוהול שהוכן במזקקה בלתי חוקית. סנטה אנה, מרץ 1932

אולם בדרך כלל הגנגסטרים היהודים עסקו בפשיעה מתוך בחירה. היסטורית, הפשיעה בארצות הברית שימשה סולם למוביליות עבור אנשים חסרי השכלה שלא רצו לעבוד בעבודה מקובלת והיו מוכנים להשתמש באלימות כדי להשיג את מטרתם. צעירים קשוחים אלה בחרו בפשע כיוון שרצו כסף, כוח, הכרה ומעמד, ורצו להשיג זאת בגיל צעיר. הפשע משך אותם בהיותו הדרך הקצרה ביותר להגישם את חלומם. רבים מהם לא סיימו את לימודיהם והדבר הגביל את אפשרותם להצליח בחיים. אחרים ראו בעבודה קשה במקצועות לגיטימיים משהו שמתאים לפראיירים, והם בשום אופן לא ראו את עצמם כפראיירים. הם ראו בפשע משהו מלהיב ונוצץ יותר מהשעמום שבלימודים תיכוניים ואקדמיים או בעבודה במשך שעות ארוכות בחנות או במפעל.

יחס אמביוולנטי

הקהילה היהודית התייחסה לגנגסטרים היהודים שבקרבה באמביוולנטיות. מצד אחד היא הפגינה פחד, אימה ובושה בגין השם הרע שיצא להם וראתה בגנגסטרים התגלמות של היהודי הרע שימיט אשמה ושנאה על הקהילה כולה. הורים יהודים תמיד חששו שבניהם מעריצים בסתר את הגברים הקשוחים הללו וייתכן שיתפתו לחקות אותם. הרבנים גינו את הפושעים בחריפות, אמרו שהם פועלים בניגוד למוסר היהודי והזהירו שמעשיהם הבלתי חוקיים יגבירו את האנטישמיות ואת ההתקפות נגד יהודים. מאמרי מערכת בעיתונות היידיש גינו את הגנגסטרים בגין הבושה והסכנה שהמיטו על בית ישראל.

 

לואיס רוזנברג (משמאל) והארי הורוביץ (גיפ דם) יושבים לצד שותפיהם לרציחתו של הרמן רוזנטלמאוסף ספריית הקונגרס

לואיס רוזנברג (משמאל) והארי הורוביץ (גיפ דם) יושבים לצד שותפיהם לרציחתו של הרמן רוזנטל

מצד שני, חרף סלידתם מהמאפיונרים היהודים, היו מקרים שבהם מנהיגים יהודים מכובדים השתמשו בשירותיהם כאשר הדבר תאם את מטרותיהם. ב-1926 התקיימה שביתה גדולה ברובע הטקסטיל שטלטלה את הקהילה היהודית בניו יורק. מעסיקים יהודים שכרו את שירותיהם של גנגסטרים כדי להכות את השובתים ולפזר את הפגנותיהם, ואיגוד העובדים היהודי השיב מלחמה שערה ושכר גם הוא בריונים. מאוחר יותר התברר שהמאפיונרים משני הצדדים עבדו בשביל ארנולד רוטשטיין.

 

אפילו בשעות האחרונות לחייו הטיל דאץ' שולץ פחד גדול על סביבותיו. הפרמדיק שהגיע מזירת הפשע שבה נורה השיב לשולץ 10,000 דולר שזה נתן לו כדי לוודא שהטיפול בו יהיה הטוב ביותר. שולץ בתמונה מ-1935 מאוסף ספריית הקונגרס

אפילו בשעות האחרונות לחייו הטיל דאץ’ שולץ פחד גדול על סביבותיו. הפרמדיק שהגיע מזירת הפשע שבה נורה השיב לשולץ 10,000 דולר שזה נתן לו כדי לוודא שהטיפול בו יהיה הטוב ביותר. שולץ בתמונה מ-1935

תקופת היובש הסתיימה ב-1933. סיומה בישר את גדיעתו של מקור ההכנסה העיקרי של המאפיונרים היהודים של ניו יורק. אלה מהם שהיו מוכשרים ויצירתיים יותר מצאו אפיקים פליליים אחרים שפיצו אותם על ההכנסה שאיבדו. מאיר לנסקי התרכז במפעלי הימורים בארצות הברית ובקובה, לפקה בוכהלטר המשיך לשלוט בענף הטקסטיל של ניו יורק ובאגסי סיגל עבר לקליפורניה כדי להרחיב את השפעת המאפיה על תעשיית הקולנוע של הוליווד. סופם של מרבית הגנגסטרים היה רע ומר. באגסי סיגל אמר פעם שצריך לחיות מהר, למות צעיר ושהגופה שלך תיראה טוב. אכן, רבים מהגנגסטרים היהודים חיו מהר ומתו צעירים, אך במותם הגופה של איש מהם לא נראתה טוב.

העידן המודרני

1920
לספירה

תגים

אירווינג וכסלר, ארנולד רוטשטיין, בנימין סיגל, ג'ק דיאמונד, גנגסטרים, דאץ' שולץ, ואקסי גורדון, וואקסי גורדון, לואיס לפקה בוכהלטר, מאיר לנסקי, מאפיה, מאפיונרים, ניו יורק, פרנק קוסטלו, צ'רלי לוציאנו, רצח, תקופת היובש
מאת: Robert Rockaway

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס