• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / הגנרל היהודי

הגנרל היהודי

דמות אגדה אמיתית
מחפש את מקומו
חייל במשרה חלקית
המלחמה הגדולה
פריצת דרך אסטרטגית
במשרה חלקית
יהודי בלי בושה
מאת: חגי אולשניצקי

הוא התחיל בשירות צבאי במשרה חלקית ולא התבלט כקצין זוטר, אבל כשניתנה לו הזדמנות לתכנן את הקרב בעצמו הוא פרץ דרך חדשה. במלחמה שבה טרומפלדור וז’בוטיסקי חלמו על גדוד עברי ושירתו כקצינים בריטים זוטרים ג’ון מונש הוביל אוגדות אוסטרליות לניצחונות מזהירים // חגי אולשניצקי

דמות אגדה אמיתית

סר ג’ון מונש זוכה כיום באוסטרליה לכבוד הראוי לו. דיוקנו של הקצין היהודי שפיקד על הכוחות האוסטרליים בצרפת במלחמת העולם הראשונה והיה מופת למנהיגות צבאית מופיע על שטרי כסף בארץ מולדתו ועל שמו קרואים רחובות, אוניברסיטה ואפילו עיר קטנה באוסטרליה.

היהודי שהיה ליקיר האומה האוסטרלית. ג'ון מונש במדים. קהיר, 1915 באדיבות המוזאון באנדרטת המלחמה של אוסטרליה (a01241)

היהודי שהיה ליקיר האומה האוסטרלית. ג’ון מונש במדים. קהיר, 1915

ההתעניינות בקורות חייו של מונש החלה רק ב-1958, לאחר שבמדינת ויקטוריה – אחת המדינות המרכיבות את אוסטרליה – הוחלט להקים בעיר הבירה מלבורן אוניברסיטה על שמו. רק בשנות השמונים הופיעו ספרי ביוגרפיה ראשונים על מונש, שכן צאצאיו מנעו עד אז גישה למכתבים ולחומרים פרטיים נוספים. ברבות השנים הפכה דמותו לאגדה, לאחר שהישגיהם של כוחות אנז”ק – הגיס המשותף של האוסטרלים והניו זילנדים – במלחמת העולם הראשונה באירופה נזקפו לזכות יכולתו הפיקודית. לשיא מעט מוגזם הגיעו הדברים באביב 2018 כאשר בכפר הצרפתי וילר-ברטונה (Villers-Bretonneux) הוקם ‘מרכז ג’ון מונש’ לשימור מורשת החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. בטקס נאמו ראשי הממשלות של צרפת ואוסטרליה, והאחרון ייחס למונש את ניצחונם של חיילי אנז”ק בקרב שנערך בכפר, על אף שמונש כלל לא היה באזור באותה עת.

בניגוד לכבוד שמונש זכה לו באוסטרליה ובצרפת, במדינת ישראל כמעט שאין אזכור לפועלו. זאת למרות שהיה הגנרל היהודי המצליח ביותר ובעל הדרגה הצבאית הבכירה ביותר בצבא לא יהודי בעידן המודרני, ולמרות שלאחר שובו משדה הקרב שימש נשיא ההתאחדות הציונית באוסטרליה.

מחפש את מקומו

ג’ון מונש נולד ב-1865, הבכור מבין שלושה ילדים במשפחה יהודית שמוצאה מקרוטושין, עיר בחבל פוזן שבפרוסיה המזרחית (היום פוזנן שבפולין). אביו היגר לאוסטרליה ב-1854, אך שב ב-1863 לפרוסיה כדי להתחתן. הוא הביא את רעייתו הטרייה למלבורן, שם נולד ג’ון. הוריו של ג’ון לא הקפידו על אורח חיים דתי, אך הם ערכו טקס בר מצווה לבנם והוא אף היה חבר במקהלת בית הכנסת של מזרח מלבורן. בבית הספר התגלה כתלמיד מצטיין, הוא ניגן בפסנתר, שיחק שחמט ואהב מאוד תאטרון. ג’ון נהג ללכת להצגות פעמיים בשבוע, ולא אחת התגנב לשם כך מהבית על אף התנגדותה של אמו.

ב-1884 החל מונש ללמוד באוניברסיטת מלבורן, ובמהלך לימודיו האקדמיים נפלה אמו למשכב ואחותו מטילדה נטלה על עצמה את עול ניהולו של הבית. כדי לסייע לאחותו החל לעבוד כמהנדס מתלמד בפרויקטים לבניית מסילות ברזל ולהקמת גשרים. עבודתו ומצבה הכלכלי של משפחתו עיכבו את סיום לימודיו לתואר ראשון בהנדסה, והוא קיבל אותו לבסוף ב-1891.

מונש נודע בקשריו עם נשים רבות, אך בסופו של דבר נישא. חנה ויקטוריה מוס, אשתו של ג'ון מונשארכיון אוניברסיטת מונש

מונש נודע בקשריו עם נשים רבות, אך בסופו של דבר נישא. חנה ויקטוריה מוס, אשתו של ג’ון מונש

ג’ון נודע כאוהב נשים, וב-1888 עורר שערורייה כאשר החל לנהל רומן עם אנני גבריאל, אישה נשואה ממוצא לא יהודי שאִתה קיווה לברוח. הוא נותר בקשר עמה גם לאחר שהתחתן ב-1891 עם חנה ויקטוריה מוס, ואף לאחר הולדת בתם היחידה ברטה ב-1893. ייתכן שהרומן המתמשך היה אחד המניעים בהחלטתה של משפחת מונש שלא לחשוף את מסמכיו הפרטיים עד לפטירתה של בתו ב-1979.

בשנות התשעים המשיך ג’ון מונש בלימודיו האקדמיים. הוא השלים תואר שני בהנדסה ותארים ראשונים במשפטים ובאמנויות, אך קבלת התארים בפועל נדחתה עד שהשלים את חובו לאוניברסיטה. מצבו הכלכלי לא היה מזהיר, אך השתפר קלות ב-1897, כאשר החל להופיע בבתי משפט כעד מומחה להנדסה, ולשמש עורך דין בתחומי הנדסה ובנייה. במקביל עסק בייצור צינורות בטון ובבניית גשרים, אבל החברה שהקים עם שותפים דשדשה בעקבות קריסתו של אחד הגשרים שהקימו – דבר שחייב אותם לבנות אותו מחדש על חשבונם – ובשל מוסר תשלומים ירוד של לקוחותיהם. ב-1905 החלה החברה להקים בתי מגורים, ונחלה הצלחה בזכות ניצול פטנטים שהיו בידה ובזכות המונופול שהיה לה על בנייה בבטון. עד מהרה כיסה מונש את חובותיו, וכאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה כבר היה אדם אמיד.

התמוטטותו של הגשר הכניסה את המהנדס מונש לקשיים כלכליים. גשר המלך (King’s Bridge) לפני קריסתוארכיון אוניברסיטת מלבורן

התמוטטותו של הגשר הכניסה את המהנדס מונש לקשיים כלכליים. גשר המלך (King’s Bridge) לפני קריסתו

חייל במשרה חלקית

הקריירה הצבאית של מונש החלה עוד בזמן לימודיו באוניברסיטה. ב-1884 הצטרף לפלוגה אוניברסיטאית, וכעבור 14 חודשים קודם לדרגת סמל הדגל, המקבילה לסמל ראשון בצה”ל. כשהפלוגה האוניברסיטאית פורקה ביולי 1886 ניסה מונש להתמנות לקצין הנדסה. לאחר שנכשל בכך הצטרף לסוללת הארטילריה של צפון מלבורן וב-1887 מונה לקצין. באותה תקופה החל להתעניין בתאוריה צבאית. בעוד שבעולם העסקים היה עליו להילחם על מעמדו ולהיות נתון לתהפוכות המציאות, הרי שהצבא הציע מערכת היררכית ברורה שתגמלה את המצטיינים והעניקה למונש כבוד וכוח לפקד על אנשים. בהמשך שימש בתפקידים שונים ועלה בסולם הדרגות. ב-1897 קיבל דרגת מייג’ור (רב סרן) ומונה לפקד על הסוללה של צפון מלבורן. בתפקיד זה נשאר במשך 11 שנים שבהן התקדם בעיקר בחייו האזרחיים.

נתן לו הזדמנות ראשונה לפיקוד בכיר. קולונל ג'יימס מקיי-

נתן לו הזדמנות ראשונה לפיקוד בכיר. קולונל ג’יימס מקיי

ב-1907, כאשר נראה כי הגיע למבוי סתום בקריירה הצבאית שלו, הציע לו מפקד חיל המודיעין קולונל ג’יימס מקיי (McCay) לפקד על אגף ויקטוריה. ההצעה הייתה מפתיעה במיוחד, כי בשלב זה מונש עדיין לא התאושש לגמרי מבחינה כלכלית, וחובות נחשבו ככתם על שמו הטוב. מינוי למרות הכל יכול ללמד על אמונו של מקיי במונש, שאותו הכיר עוד מימי לימודיהם האקדמיים. בתפקידו החדש הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל (סגן אלוף) ועסק בעיקר במיפוי, אך זכה גם בהצצה ראשונית לתפקודו של מטה הפיקוד הכללי של הצבא. הוא החל לשמוע שיעורים בנושאים צבאיים באוניברסיטת סידני, חיבורים שכתב באותה תקופה על היסטוריה צבאית זיכו אותו בפרסים, והחוברת שפרסם A Hundred hints for company commanders (מאה עצות למפקדי פלוגה) הפכה לקריאת חובה בקרב קציני הצבא.

המלחמה הגדולה

ביוני 1913, כשנה לפני פרוץ המלחמה, קיבל מונש את הפיקוד על חטיבת הרגלים ה-13 וקודם לדרגת קולונל (אלוף משנה). בתחילת המלחמה שימש במשך ארבעה שבועות בתפקיד מטה, ואז קיבל פיקוד על החטיבה הרביעית של הכוחות האימפריאליים האוסטרליים. בסוף דצמבר 1914 נשלחה החטיבה למצרים, וכשהגיעה לשם בינואר 1915 סופחה לאוגדת אנז”ק בפיקודו של מייג’ור גנרל אלכסנדר גודלי, וזה שיבח את מונש על הכושר שאליו הביא את חיילי היחידה תחת פיקודו.

הם נלחמו לראשונה במערכה בגליפולי. החטיבה נשמרה בעתודה, וביום השני לנחיתה הוטל עליה להדוף את מתקפת הנגד העות’מאנית. פתיחת החזית בגליפולי נחשבת עד היום לכישלון של מדינות ההסכמה, אך יחידתו של מונש תפקדה לא פחות טוב מכל יחידה אחרת. הכתב הצבאי ולימים היסטוריון המלחמה הרשמי של אוסטרליה צ’רלס בין, שהתלווה למערכה בגליפולי לכל אורכה, ציין לאחר סיום המערכה כי עוד קודם לכן היו שניבאו שמונש יהיה מפקד אוגדה טוב יותר ממפקד חטיבה, ומפקד גיס טוב יותר ממפקד אוגדה. ואכן, לאחר המערכה בגליפולי המשיך מונש להתקדם במעלות הפיקוד הצבאי.

בינואר 1916, עם כישלונו של מאמץ ההבקעה בגליפולי, הוצבה חטיבתו של מונש בחזית המערבית. ביולי הוא קודם לדרגת מייג’ור גנרל (אלוף) וקיבל את הפיקוד על האוגדה השלישית שהתאמנה במישורי סולסברי שבאנגליה. ב-1917 נפרסה האוגדה בצרפת והשתתפה בקרבות באזור מסין. מונש זכה לתשבחות על תפקודו במערכה. האוגדה המשיכה למערכה הצבאית באיפר שבמערב בלגיה והשיגה ניצחון חשוב בקרב ברודסיינדה (Broodseinde). בהמשך נשחקה יחידתו של מונש בקרבות האכזריים, אך למרות זאת היה ברור שמונש הוא קצין מעולה, ועל כן הודיע לו פילדמרשל דאגלס הייג, המפקד העליון של חיל המשלוח הבריטי, על כוונתו לקדמו למפקד גיס. ביוני 1918 קיבל מונש פיקוד על גיס וזכה לדרגת לוטננט גנרל (רב אלוף) – הדרגה השנייה בחשיבותה.

כשיוסף טרומפלדור הוביל פרדות בגליפולי ג'ון מונש פיקד על חטיבה לוחמת. טרומפלדור בגליפולי

התקדמותו של מונש בצבא לא עברה ללא התנגדות. חוגים שונים נימקו את התנגדותם במוצאם הגרמני של הוריו. במהלך המלחמה צצו שמועות בלונדון, במלבורן ובקהיר כי מונש הוא מרגל גרמני. שמועות דומות נפוצו אף בשעה שקודם לדרגת בריגדיר גנרל. הטענות בדברי זיקתו לגרמניה מוזרות למדי, לאור העובדה שמונש נאלץ לפרוש מהמועדון הגרמני של מלבורן ב-1889 בגלל שנחשב לבעל דעות אנגליות מדי.

גם יהדותו הייתה מניע לעוינות כלפיו. בעודו מקדיש את מלוא המאמצים לניהול המערכה נגד הגרמנים בקיץ 1918 נאלץ מונש לפעול במקביל כדי למנוע את הדחתו מהפיקוד. העיתונאים צ’רלס בין וקית’ מרדוק – אביו של איל העיתונות רופרט מרדוק – עשו ככל יכולתם כדי לשכנע את ראש ממשלת אוסטרליה בילי יוז להחליף את מונש במקורבם הגנרל ברודנר וייט ולתת בידיו את הפיקוד. צ’רלס בין נימק את פעילותם נגד מונש בחסרונותיו של הגנרל היהודי, שכללו הולכת שולל, הטעיה, רמייה וחוסר כנות, והוסיף:

איננו רוצים שאוסטרליה תיוצג בידי בני אדם שהגיעו לתפקידיהם בעיקר בשל כושר ההידחפות שהנו טבעי ומולד בקרב היהודים (Peter FitzSimons, Monash’s Masterpiece: The battle of Le Hamel and the 93 minutes that changed the world, ch.1).

פריצת דרך אסטרטגית

לאחר קבלת הפיקוד על גיס, ובעודו מתמודד עם מאמצי העיתונאים האוסטרלים להדיחו מתפקידו, התיישב מונש בטירתה של משפחת קלרמון-טונר, משפחת אצילים צרפתית רבת מוניטין, כדי להתרכז בתכנון קרב האמל. בימי ההכנות לקרב ביקר ראש ממשלת אוסטרליה בילי יוז בצרפת כדי לבחון את הטענות נגד מונש. כשבוע לפני הביקור סיפר מונש על חששותיו במכתב לרעייתו:

זו טרדה גדולה להילחם בפוגרום מסוג זה [פעילותם של בין ומרדוק] בתוך כל החרדות האחרות (Geoffrey Serle, John Monash: A Biography, p. 322).

ענני הדאגה הוסרו לאחר התרשמותו של ראש הממשלה יוז מדברי השבח שהשמיעו פקודיו של מונש. בארבעה ביולי החל קרב האמל ומונש הוציא לפועל את התכנית שעליה עמל. ביצועה המזהיר השתיק באופן סופי את הניסיונות להדיחו.

תכניתו של מונש לשילוב בין זרועות הצבא בקרב האמל הובילה לשינוי בתפיסת המלחמה המודרנית. חיילים ממדינות ההסכמה בהפוגה באזור האמל-

תכניתו של מונש לשילוב בין זרועות הצבא בקרב האמל הובילה לשינוי בתפיסת המלחמה המודרנית. חיילים ממדינות ההסכמה בהפוגה באזור האמל

מונש שילב בתכנית הקרב זרועות שונות – ארטילריה, רגלים, שריון ואוויר – לראשונה במאה העשרים. מונש התחיל בריכוך מתוזמן היטב של כוחות אוויר וארטילריה כהכנה להתקפה, השתמש בטנקים ככוח פריצה ומיקם את הרגלים בעקבות הטנקים כשהם מוגנים מאחוריהם ומגבים אותם בטיהור היעדים ובהתבססות בהם. לימים הכתיר תכנון זה את קרב האמל בתואר ‘הקרב המודרני הראשון’. התכנית המהפכנית שנהגתה בטירה הצליחה באופן מזהיר בשדה הקרב. בתכנונו הדקדקני העריך מונש כי הקרב יימשך 90 דקות בלבד. הקרב אכן התנהל כמתוכנן, אך נמשך לבסוף 93 דקות, וההכרעה הייתה חד משמעית. מאז נחשב מונש לאחד מאבות הלוחמה המשולבת, לגאון צבאי ולקצין מודרני ופורץ דרך השואף ליישם טכנולוגיה מודרנית בשדה הקרב. קרב האמל נלמד עד היום בהכשרות צבאיות באוסטרליה ובארצות הברית.

חיילים לפני המתקפה בקרב האמל

בשמונה באוגוסט 1918 החלו בעלות הברית במתקפה שהכריעה את המלחמה. מונש היה אחראי על המערכה באזור אמיין ותכנן בקפידה את הקרב. הגנרל הקנדי ארתור קורי פיקד לצדו על הכוחות בגזרה. שניהם זכו בתשבחות רבות על הפריצה המוצלחת הראשונה בחזית המערבית, שבה חדרו לעומק 16 קילומטר בשטח האויב, ופריצה זו הייתה נקודת הפתיחה ל’מתקפת מאה הימים’. גנרל אריך לודנדורף, הקצין השני בחשיבותו בצבא גרמניה, אמר על קרב אמיין:

שמונה באוגוסט הוא היום השחור של הצבא הגרמני בהיסטוריה של המלחמה הזאת (Erich Ludendorff, Meine Kriegserinnerungen 1914-1919, p. 547).

לאחר הניצחון בקרב אמיין, שהוביל להתקדמות מדינות ההסכמה במתקפת מאה הימים, זכה מונש לכבוד חריג והמלך ג'ורג' החמישי העניק לו תואר אבירות בשדה הקרב-

לאחר הניצחון בקרב אמיין, שהוביל להתקדמות מדינות ההסכמה במתקפת מאה הימים, זכה מונש לכבוד חריג והמלך ג’ורג’ החמישי העניק לו תואר אבירות בשדה הקרב

הצבא הגרמני הוכה קשות בשדה הקרב והמורל והמשמעת של חייליו נפגעו אנושות. בעקבות הניצחון המוחץ בקרב אמיין ביקר המלך ג’ורג’ החמישי בחזית ב-12 באוגוסט, ובו במקום העניק למונש את תואר האבירות הבכיר – ‘אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג’ורג’ הקדוש’. מונש היה הראשון שזכה בתואר אבירות של האימפריה הבריטית מידי מלך בשדה הקרב מאז 1743, אז העניק המלך ג’ורג’ השני את התואר לסר תומס בראון בקרב דטינגן.

במשרה חלקית

מדינות ההסכמה זכו ברצף ניצחונות אדיר שראשיתו בשמונה באוגוסט 1918. הצלחה מיוחדת נחל הכוח בפיקודו של מונש שכלל יותר ממאתיים אלף חיילים, כולל יחידות אמריקניות. בתקופה זאת התגלה מלוא כישרונו הצבאי של מונש, כאשר בתום חודשיים אינטנסיביים של קרבות מספר ההרוגים מקרב הצבא האוסטרלי היה זעום במונחים של מלחמת העולם הראשונה. בניגוד לקצינים בכירים אחרים מונש לא נתפס כקצב קל דעת השולח את חייליו לקרבות חסרי תוחלת.

מונש במדים עונד דרגות מייג'ור גנרל

כושרו הניהולי, אופיו הדקדקני, חשיבתו האנליטית והשפעתו על פקודיו, קצינים כחיילים, גרמו למונש לבלוט על פני הקצינים האחרים. צ’רלס בין ציין לשלילה את העובדה שמונש לא בחר בקריירה צבאית כבר בנעוריו, וסבר כי הוא אינו ראוי לפיקוד בכיר בשל היעדר ניסיון קרבי מספיק ובשל העובדה שלא הייתה לו התעוזה הפיזית שחיילים מעריכים. כיום סבורים היסטוריונים וביוגרפים כי היעדר קריירה צבאית במשרה מלאה היה דווקא סוד הצלחתו של מונש. השכלתו המדעית והמתמטית ופעילותו ההנדסית עוררו אותו לחשיבה מקורית ורעננה, ועל כן הוא לא נשבה בתפיסות הצבאיות שהיו מקובלות בעידן הפרשים והמרכבות. הוא היטיב להכיר את החידושים הטכנולוגיים ובעקבותיהם הבין מהם השינויים הנדרשים בשדה הקרב המודרני, והוא ידע לתכנן ולנהל את הקרב המשולב באופן דקדקני.

יהודי בלי בושה

בנובמבר 1918, לאחר סיומה של מלחמת העולם, פיקד מונש בהצלחה ובזריזות על החזרת הכוחות האוסטרליים לארצם. הוא שקל להשתלב בפוליטיקה, אך זכה ליחס צונן מצד המערכת הפוליטית, ובראשה ראש ממשלת אוסטרליה בילי יוז שחשש מהפופולריות של מונש ומשאפתנותו. כאשר יוז הזכיר בנאומיו בפרלמנט ניצחונות אוסטרליים הוא נמנע מלנקוב בשמו של מונש ולהצביע על תרומתו הפיקודית. אפשר שסלד ממונש באופן אישי בשל היותו גאה ובטוח בעצמו, דעתן ועקשן, ואפשר שחשש כי בזכות הילת הקרבות הוא יסחוף אחריו המונים. ייתכן שחששו של יוז היה מבוסס, שכן מונש זכה לאהדה עממית רחבה עוד בחייו, וביטוי השיא לכך היה בעת מסע הלווייתו ב-1931. 300 אלף איש גדשו את רחובותיה של מלבורן, ובהם עשרת אלפים חיילים לשעבר ששירתו תחת פיקודו.

לאחר שמונש הבין כי עתידו אינו בפוליטיקה הוא חיפש תעסוקה אחרת. הצבא צומצם לאחר המלחמה והשכר שקיבלו בעלי התפקידים הבכירים היה נמוך. מונש חזר לעבוד בחברת הבנייה שבבעלותו, וב-1920 מונה ליו”ר הוועדה הממלכתית לחשמל במדינת ויקטוריה. בתפקיד זה הביא לידי מיצוי את יכולותיו הניהוליות וההנדסיות. פעילות הוועדה הייתה רווחית כבר ב-1926, ועד 1930 הצליחה לסיים את משימתה – לחבר את כל מדינת ויקטוריה לחשמל.

פסל בדמותו של מונש הוצב בקמפוס קלייטון באוניברסיטה ב-2015Crisco

פסל בדמותו של מונש הוצב בקמפוס קלייטון באוניברסיטה ב-2015

במקביל לעיסוקיו הבין מונש כי מעמדו מטיל עליו חובה לפעול גם במישור הציבורי ולכן קיבל על עצמו תפקידים מנהיגותיים וסמליים בקהילה היהודית. הבעת תמיכה גלויה בציונות לא אפיינה יהודים בתפקידים בכירים – בוודאי לא באוסטרליה – אך מונש לא נרתע מכך, וב-1927 מונה לנשיא  ההתאחדות הציונית באוסטרליה. מונש לא נדרש לנושא האנטישמיות שרווח במקומות אחרים בעולם, והיו שסברו כי מעמדו ונוכחותו הפעילה בחיים הציבוריים באוסטרליה הפכו את האנטישמיות לדעה לא מקובלת במדינה באותה תקופה.

ב-1927 שקלה הממשלה למנותו למושל הכללי של אוסטרליה, אך לבסוף נמנעה מכך. ב-1929, ביום השנה ה-11 לסיום המלחמה, ביקשה הממשלה בראשות ג’יימס סקאלין לכבד את מונש והעלתה אותו לדרגת גנרל – דרגתו של המפקד העליון של הצבא כולו. באותם ימים מונש כבר סבל מבעיות בלחץ הדם. ב-1931 התדרדר מצבו הבריאותי של הגנרל בדימוס, והוא נפטר בגיל 66 ממחלה בכלי הדם הכליליים.

בוועידת אוויאן שהתכנסה בצרפת ב-1938 כדי לדון בבעיית הפליטים היהודים תירצו האוסטרלים את סירובם לקלוט פליטים יהודים רבים בטענה שאין להם בעיה יהודית והם אינם רוצים ליצור בעיה כזו. ניתן רק לשער מה היה קורה לו מונש היה עדיין בחיים. קשה להאמין שבימי חייו של גיבור המלחמה האוסטרלי היו מגדירים את בני עמו כבעיה, וייתכן שאוסטרליה אף הייתה פותחת את שעריה בפניהם.

 

 

חיילים משוחררים שעלו לארץ ישראל הקימו על שמו מושב. הקמת כפר מונש, 1946זולטן קלוגר, לעמ

חיילים משוחררים שעלו לארץ ישראל הקימו על שמו מושב. הקמת כפר מונש, 1946

במדינת ישראל נשאר ג’ון מונש אלמוני למדי, על אף שנקראו על שמו רחובות בערים מרכזיות. המחווה הגדולה ביותר שניתנה לו בארץ הייתה פרי יוזמתם של חיילים יהודים משוחררים, חלקם יוצאי אוסטרליה, ששירתו בשורות בעלות הברית ב-1942 בקרב אל עלמין. לאחר מלחמת העולם השנייה הם עלו לארץ ישראל והקימו מושב שיתופי בעמק חפר. הם העניקו למושב את השם כפר מונש, הן כהוקרה לגנרל היהודי והן משום שאדמות היישוב נרכשו בסיוע הקהילה היהודית באוסטרליה שמונש היה נשיא הכבוד שלה בשנים האחרונות לחייו.

העידן המודרני

1918
לספירה

תגים

אוסטרליה, אריך לודנדורף, בילי יוז, ג'ון מונש, גליפולי, האמל, הרב המשולב, טנק, טרומפלדור, מלחמת העולם, מלחמת מאה הימים, קרב אמיין
מאת: חגי אולשניצקי

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

הרוזן ממגידו

הרוזן ממגידו

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס