• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / גאלדענע מדינה

גאלדענע מדינה

על ספון האנייה
סחורה אנושית
לקנות בזול ולמכור ביוקר
אשראי ביידיש
חורבן המקדש הקפיטליסטי
מאת: רבקה קוברין

מאות אלפי המהגרים שהגיעו מאירופה לארצות הברית לא עשו זאת בכוחות עצמם. קומץ מתווכים יהודים זריז וממולח עשה הון עתק מהשאיפה של היהודים לעבור לעולם החדש. סיפורו של המתווך סנדר ירמולובסקי הוא גם סיפורה של ההתעשרות המהירה בארצות הברית ושל מחירה // רבקה קוברין

על סיפון האנייה

ב-29 באוגוסט 1914 פרצה מהומה בפינת הרחובות אורצ’ארד וקנאל בלואר איסט סייד שבניו יורק. המהומה פרצה מחוץ לבנק של סנדר ירמולובסקי, אחד מבתי העסק המכובדים ביותר בלואר איסט סייד. החשש ממלחמה ארוכה וממושכת הוביל אלפי יהודים לרוץ לשם כדי למשוך את חסכונותיהם. אמנם בית העסק של ירמולובסקי כונה ‘בנק’, אך למעשה הוא החל את דרכו כסוכנות שמכרה כרטיסים להפלגות, העניקה הלוואות קטנות כדי לאפשר ללקוחות לרכוש כרטיסים ואפשרה להפקיד אצלה פיקדונות בסכומים נמוכים. לבנק של ירמולובסקי לא היו רזרבות בסכומים שיאפשרו לו להחזיר לכל לקוחותיו את כספם בבת אחת. ה’ניו יורק טיימס’ דיווח על הזעם של האנשים: “אספסוף של כ-5,000 איש ערך הפגנה נגד הבנקאים, נגד מחלקת הבנקאות של מדינת ניו יורק ונגד התובע המחוזי שלדעתם אמורים להשיב להם את כספם” (30.8.1914). ההמון הזועם צעד לעבר בניין העירייה כשהוא נושא שלטים ביידיש עם הכיתוב “שישים אלף חסרי המזל שהפקידו את כספם בבנקים של האיסט סייד תובעים את כספם”, ותקף את עובדי עירייה. בסופו של דבר עצרה המשטרה תשעה גברים ונשים.

'מלך המהגרים' סנדר ירמולובסקי בתמונה נדירהבאדיבות פרנק ירמות

‘מלך המהגרים’ סנדר ירמולובסקי בתמונה נדירה

סחורה אנושית

מעטים האנשים שהשם ירמולובסקי מוכר להם או שיוכלו לזהות את הסניף המרכזי של הבנק שזכה לכינוי ‘מקדש הקפיטליזם’, למרות שהמבנה עדיין מתנשא מעל הלואר איסט סייד. אבל מהעיתונים שיצאו לאור ביידיש בתחילת המאה העשרים ברור שהשם ירמולובסקי היה מוכר לכל יהודי בעולם החדש ובעולם הישן בשל עסקיו: הזמנת כרטיסים להפלגה באנייה. עלייתו של סנדר ירמולובסקי לגדולה הייתה קשורה להגירה ההמונית שעיצבה באופן מכונן את התנועה הדמוגרפית הגדולה ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית שנעשתה מרצון ולא מכפייה. בעשורים שקדמו למלחמת העולם הראשונה החליטו יותר משלושה מיליון וחצי יהודים לעזוב את מזרח אירופה ולהעתיק את חייהם לצפון אמריקה, לדרום אמריקה ולפלשתינה. הם לא היו מצליחים להגיע ליעדם לולא מתווכים כמו סנדר ירמולובסקי שהשתלטו בסוף המאה ה-19 על שוק הכרטיסים המשולמים מראש. ירמולובסקי שלט בשוק הזה דרך ‘משרדי המעבר והחליפין’ שלו בניו יורק ובהמבורג, ועזר לאלפי יהודים להגיע לאמריקה. הוא הרוויח מיליוני דולרים והשתמש בעושרו בין השאר כדי להקים מוסדות דת, תרבות וצדקה עבור המהגרים היהודים ממזרח אירופה שחיו בניו יורק.

 

ספק בנק, ספק חברת אשראי, ספק סוכנות כרטיסים. הכותרת שהתנוססה מעל לכניסה לבנק של סנדר ירמולובסקי(Architects & Builders XLIV, 11/1912)

ספק בנק, ספק חברת אשראי, ספק סוכנות כרטיסים. הכותרת שהתנוססה מעל לכניסה לבנק של סנדר ירמולובסקי

חוקרים רבים שעסקו בהיסטוריה של ההגירה היהודית ממזרח אירופה בחנו את חוויותיהם של המהגרים לפני ואחרי שהגיעו לארצות הברית, אבל חייו של סנדר ירמולובסקי והקריירה שלו גוררים אותנו להתמקד בממדים הכלכליים של תהליך ההגירה עצמו – שנמשך חודשים – ולא במצבם של היהודים במדינות המוצא שלהם או בחייהם החדשים בארצות הברית. סיפור ההגירה היהודית ההמונית לארצות הברית נשמע קצת אחרת כאשר מעמידים במרכז את העובדות הכלכליות הקשורות בהגירה. סוכנים כמו ירמולובסקי היו המתווכים העיקריים בעסקי ההגירה שחצו מדינות וחיברו בין המהגרים היהודים לחברות הספנות ולרשויות בכל מדינה. הם התייחסו לאחיהם – המהגרים היהודים ממזרח אירופה – כאל סחורות, ושינו לא רק את הדמוגרפיה של יהדות ארצות הברית אלא גם את הבנקאות המסחרית באמריקה.

אל המזח. מהגרים יורדים מהספינה באליס איילנד, נמל ניו יורק-

אל המזח. מהגרים יורדים מהספינה באליס איילנד, נמל ניו יורק

לקנות בזול ולמכור ביוקר

חייו של סנדר ירמולובסקי מהווים דוגמה לשינוי הקיצוני שחוללה ההגירה ולעסקים שהתפתחו סביבה. ירמולובסקי נולד ב-1841 בגרייבו שבפולין. הוא התייתם מהוריו בגיל שלוש וגדל אצל הרבי מוורבלו (Werblow). הרבי, שהתרשם מאוד מיכולותיו האינטלקטואליות, שלח אותו לישיבת וולוז’ין ובה הוסמך לרבנות. בשל היותו תלמיד חכם שודך ירמולובסקי – על אף שהיה חסר פרוטה – לרבקה מרקלס, בתו של סוחר עשיר. למרות שהשידוך אפשר לירמולובסקי לשמש רב במשרה מלאה הוא החליט לפנות לעסקים. משגילה את הפוטנציאל האדיר הגלום ברצונם הגובר של היהודים לעזוב את אירופה, פתח ב-1868 משרד בהמבורג בשותפות עם חותנו ובו קנה ומכר כרטיסים זולים בספינות שהפליגו לארצות הברית.

ירמולובסקי לא היה היחיד שזיהה את הפוטנציאל העסקי הטמון בהגירה ההמונית. יהודים מזרח אירופים נוספים פתחו משרדים בערי נמל שונות, ובהן המבורג, רוטרדם ולונדון, וגם הם מכרו לאחיהם במזרח אירופה כרטיסים מראש. הסוחרים ניצלו את התחרות העזה בין חברות הספנות שהובילה לירידת מחירים דרסטית, ואת כוח ההתמקחות שלהם בשל יכולתם לספק לחברות הספנות זרם קבוע של מהגרים שימלא את ציי הספינות ההולכים וגדלים שלהן. חברות הספנות האירופיות לא השכילו להתאחד כדי להגביר את כוחן מול מתווכי ההגירה, ותחת זאת הן שילמו עמלות גבוהות למתווכים כדי לדרבן אותם לקנות כרטיסים דווקא מהן.

ירמולובסקי פרס במזרח אירופה רשת של סוכנים רב לשוניים שמכרו כרטיסים אשר נקנו מראש ונתנו אשראי לנוסעים. כיוון שהכרטיסים ששולמו מראש היו תקפים לשנה, רכש ירמולובסקי מאות כרטיסים בחורף, כשהמחירים היו נמוכים יותר, ורשם אותם על שמם של נוסעים פיקטיביים. שינוי השם הכתוב על הכרטיס לא היה כרוך בתוספת תשלום, וכך יכול היה ירמולובסקי למכור אחר כך את הכרטיסים ללקוחות אמיתיים. במהלך חודשי הקיץ, כאשר יהודים רבים ערכו את המסע לעבר נמלי גרמניה, העלו חברות הספנות את מחירי הכרטיסים. בתקופה זו מכר ירמולובסקי את הכרטיסים שרכש בחורף במחיר נמוך מעט מהמחיר הנקוב ברציף, וכך הרוויח את רוב ההפרש שבין מחיר הכרטיס בחורף למחירו בקיץ. מתיק שנידון בבית המשפט העליון של ניו יורק ב-1890 מתברר שהרווח שלו עשוי היה להגיע ל-16 דולר לכרטיס – סכום גבוה למדי באותם ימים. כספו של ירמולובסקי היה מוגן גם אם לא הצליח למכור את הכרטיסים או אם המחירים ירדו, מכיוון שלפי התקנון של חברות הספנות דמי הביטול הוגבלו ל-5%.

 

התחנה האחרונה בדרך לארץ המובטחת. מהגרים ממתינים על הרציף באליס איילנד לסירה שתיקח אותם לניו יורק, 1912צילום: אנדרווד ואנדרוורד, מאוסף ספריית הקונגרס

התחנה האחרונה בדרך לארץ המובטחת. מהגרים ממתינים על הרציף באליס איילנד לסירה שתיקח אותם לניו יורק, 1912

תוך זמן קצר משכו אליהם ירמולובסקי ומתווכים מזרח אירופים נוספים כל כך הרבה לקוחות עד שנציגי הקווים מהולנד ומהמבורג לאמריקה התלוננו שיכולתם של המתווכים לקבוע את מחירי הכרטיסים רבה מזו של חברות הספנות עצמן. ב-1873 החליט ירמולובסקי, שחיפש הזדמנויות חדשות, לעבור לניו יורק. הוא פתח משרד בפינת רחוב קנאל, הרחיב את עסקיו והציע למהגרים יהודים ממזרח אירופה שהתגוררו בארצות הברית לשלם בתשלומים עבור הבאת קרוביהם האירופים לאמריקה. בלומנסון תיאר כיצד עסקיו של ירמולובסקי שגשגו:

בכיכר [רטגרס] ניצב גורד השחקים הירוק עם סורגי הברזל שבו שכן הבנק של ירמולובסקי, שם שהיה מוכר בכל כפר, עיירה ועיר ברחבי אירופה. ירמולובסקי הוא שסיפק את השיפסקארטן – הכרטיסים לאניות הקיטור – עבור כמחצית מהמגרים בעשרים השנים האחרונות של המאה ה-19 (S.L Blumenson, “Culture on Rutgers Square”, Commentary 10, 1950, pp. 66).

כפי שעולה במרומז מהזיכרונות של בלומנסון, המונחים ‘בנק’ ו’מוכר כרטיס לספינה’ היו כמעט זהים בתמונת העולם הכלכלית של המהגרים היהודים. ב-1900 כבר ניהל סנדר ירמולובסקי את הבנק הגדול ביותר בלואר איסט סייד, שהופקד בו כספם של יותר מ-35 אלף מהגרים יהודים ממזרח אירופה, ומיליוני דולרים הוחלפו שם ברובלים שנשלחו לרוסיה. עסקי ההלוואות שלו הניבו לבנק רווחים נאים בזכות ריבית בשיעור של 6% שגבה.

במאה ה-19 המסע מאירופה לארצות הברית נמשך לעתים חצי שנה. מהגרים על סיפונה של ספינת קיטור גומאים את המטרים האחרונים בדרך הארוכה לניו יורק בשנים שבהן היא הפכה לריכוז היהודי הגדול בעולם. איור מ-1887מאוסף ספריית הקונגרס

במאה ה-19 המסע מאירופה לארצות הברית נמשך לעתים חצי שנה. מהגרים על סיפונה של ספינת קיטור גומאים את המטרים האחרונים בדרך הארוכה לניו יורק בשנים שבהן היא הפכה לריכוז היהודי הגדול בעולם. איור מ-1887

אשראי ביידיש

הצלחתו של ירמולובסקי הציתה את דמיונם של אלפי יהודים מזרח אירופים שראו בו התגשמות של ההבטחה הגלומה באמריקה. במסגרת מחקר שערך העיתונאי דיוויד ורפילד ב-1902 נכתב על סנדר ירמולובסקי תוך שינוי שמו:

הבנק של יובלאוסקי הוא מוסד נערץ באיסט סייד. הוא נוסד בעידן פרה היסטורי, כלומר לפני תחילתה של ההגירה ההמונית מרוסיה. בראש המוסד עמד אדון פטריארכלי … יובלאוסקי היה עשיר כמו רוטשילד … ללא ספק הוא היה שווה מיליונים והכנסתו זרמה אליו ביציבות כמו שמימי ההדסון זורמים לים. הוא היה הבנקאי של האיסט סייד. היו אמנם בנקים ובנקאים גם שם [ברוסיה], אבל אם העסקים שלהם היו בהיקף של מאות, שלו היו באלפים … חברות נאמנות קיבלו את חתימתו כפי שהיו מקבלות את חתימתו של שר האוצר של ארצות הברית. מדי יום נכנסו לבנק שלו בין 200 ל-500 אנשים כדי להפקיד או למשוך, ללוות או לחתום, והכל יצאו משם משוכנעים שהבנק הזה איתן כמו ההרים הנצחיים (David Warfield & Margherita Hamm, Ghetto Silhouettes, pp. 81-82).

הצלחתו של ירמולובסקי לא נבעה משירות מהפכני או ייחודי שהציע ללקוחותיו אלא מהעובדה שהבנק הלך לקראת לקוחותיו בתחומים שבהם הבנקים האמריקנים הממוסדים סירבו לעשות זאת. שעות העבודה של הבנק למשל נקבעו בהתאם לצורכיהם של לקוחותיו, המהגרים היהודים: יום ראשון, שבו הבנקים האחרים בניו יורק היו סגורים, היה יום העסקים הארוך ביותר של הבנק. בנוסף, כדי למזער אי הבנות ובלבול ניתנו כל שירותי הבנק גם ביידיש, ובין אנשי הצוות היו כאלה שתפקידם היה לעזור ללקוחות לתרגם מסמכים, לכתוב מכתבים ולמען מעטפות במגוון שפות.

בעזרת ההון שצבר הפך ירמולובסקי לאחד הפילנתרופים הגדולים של הלואר איסט סייד והיה אחראי על בניית בית הכנסת ברחוב אלדרידג’ ב-1887, על הקמת האיחוד האורתודוקסי ב-1898 ועל הקמתו מחדש של הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה ב-1902. העיתון היידי ‘מורגן ז’ורנל’ כתב עליו לאחר מותו: “ירמולובסקי היה הוכחה חיה לכך שבאמריקה אפשר להיות איש עסקים עשיר אבל גם יהודי אדוק אמיתי” (“ירמולובסקי געבראכט צו קבורה מיט גרויס כובד” [ירמולובסקי הובא לקבורה בכבוד גדול], 4.6.1912).

 

תג שהוצמד לבגדו העליון של כל אחד מהמהגרים עם הוראות באנגלית, בגרמנית, ברוסית, ביידיש ובשפות נוספות-

תג שהוצמד לבגדו העליון של כל אחד מהמהגרים עם הוראות באנגלית, בגרמנית, ברוסית, ביידיש ובשפות נוספות

משהבינו חברות הספנות שהתחרות העזה ביניהן פוגעת ברווחיהן הן התכנסו והקימו קרטל שחילק ביניהן את השוק וקבע תעריפים אחידים. המערכת שאפשרה לירמולובסקי לעשות הון עמדה להיעלם. ההסכם בין חברות הספנות סימן את סופן של מלחמות המחירים שניטשו מאז 1870 ואפשרו לדמויות כמו ירמולובסקי להרוויח סכומי עתק.

חורבן המקדש הקפיטליסטי

למרות הקמת הקרטל הצליח סנדר ירמולובסקי לשמר את עושרה של המשפחה באמצעות השקעה בנדל”ן ובסיועם של בניו מאיר ולואי. משפחת ירמולובסקי, שרכשה בניינים בלואר איסט סייד ובהמשך גם בהארלם, החלה להרוויח כסף מהשכרת בתי מגורים למהגרים שהגיעו לארצות הברית, במקום מהבאתם לשם.

סנדר ירמולובסקי עזב את הלואר איסט סייד ב-1892 ועבר להתגורר בשדרה החמישית. בנו מאיר, שהיה חוד החנית בתחום השקעות הנדל”ן של המשפחה, דחק במשפחה להקים בניין שיהיה ראוי לשמו של סנדר ירמולובסקי. ב-1912 שכרה המשפחה את שירותיו של משרד אדריכלים בעל שם ומימנה את הקמתו של בניין דירות בן 12 קומות באותה פינה של רחוב קנאל שבה ביסס עצמו סנדר ירמולובסקי שלושים שנה קודם לכן. בני משפחת ירמולובסקי שאפו שהבניין יביא את “האלגנטיות והקלסה של האפטאון ללואר איסט סייד” (Architects & Builders Magazine, גיליון 44, נובמבר 1912), ולכן השתמשו במהלך הבנייה רק בחומרים המשובחים ביותר. החלק התחתון של הבניין למשל בנוי מאבן גיר מסותתת. מבנה הבנק נבדל מהבניינים שמסביבו בגודלו ובאלמנט העיצובי העגול, הענק והמקורה שהיתמר 15 מטר מעל הבניין ונראה כמו מזבח הסוגד לקפיטליזם. מראה זה העניק לבניין את הכינוי ‘מקדש הפיננסים היהודי’. חזית הבניין המפוארת ופנים המבנה העשוי שיש תוארו בפרוטרוט במגזין האדריכלי New York Architectural Digest, ואילו העיתונות היהודית התפעלה מבית המדרש שנבנה מתחת לקומת המסחר. הפתיחה החגיגית בשישה במאי 1912 לוותה בתהלוכה ובהתלהבות רבה. בעיתון היידי ‘פארווערטס’ פורסם שהבנק וחנוכת הבניין החדש שלו ייזכרו לנצח בשל השינוי שיביאו לחיים היהודים באמריקה (4.5.1912).

סנדר ירמולובסקי לא הספיק לראות את מקדש הקפיטליזם שלו משנה את פניה של אמריקה. פחות מחודש לאחר חנוכת המבנה, בשניים ביוני 1912, הוא הלך לעולמו. מכיוון שהיה נדבן נערץ ואדם מוכר בלואר איסט סייד, הופיעה מודעת אבל על מותו בעמוד הראשון של כל עיתוני היידיש הגדולים. את הבנק הוריש לבניו מאיר ולואי, ורבים הוכו בתדהמה לנוכח העובדה שהעיזבון שירמולובסקי – לכאורה מולטי מיליונר – הותיר אחריו לאשתו עמד על כחצי מיליון דולר בלבד. התשובה לשאלה כיצד נעלם כספו של סנדר ירמולובסקי טמונה בעסקי הנדל”ן של בנו מאיר, שקנה 37 בניינים בהארלם ובאיסט הארלם במהלך העשור שבו ספקולנטים בתחום הנדל”ן העלו את מחירי הדירות מחמישים דולר ליותר מ-3,000 דולר לדירה. מאיר האמין שהוא יצליח לעשות מיליונים בקלות אם ימכור במהירות את הבתים שקנה, אלא שהאירועים באירופה סיכלו את תכניותיו.

ביולי 1914, עם פרוץ מלחמת העולם, צבאו אלפים על הבנק ותבעו את פיקדונותיהם כדי שיוכלו לשלוח את הכסף לקרובי משפחתם באירופה. אבל בנק ירמולובסקי לא יכול היה להחזיר את הפיקדונות כשבעתודות הנכסים שלו היו 654 אלף דולר ובלבד וההתחייבויות שלו עמדו על 1.73 מיליון דולר. יוג’ין למב, המפקח על הבנקים במדינת ניו יורק, סגר את הבנק. המהומה שפרצה בעקבות הסגירה הפחידה את נבחרי העיר והם מינו את השופט הנודע לרנד הנד ליישב את ההדורים. השופט לא נזקק לזמן רב כדי לגלות שכל נכסי הבנק מושקעים בנדל”ן ולא ניתן יהיה להופכם במהירות לכסף נזיל. 37 הבניינים שהיו בבעלותה של משפחת ירמולובסקי עברו לנאמנות, מהלך שגרר אחריו תביעות משפטיות רבות וגרם להנד לכתוב החלטות משפטיות תקדימיות. תוך זמן קצר נחקק בעיר חוק חדש שנועד למנוע ממוסדות קטנים נוספים שבהם הפקידו כסף להשקיע בנדל”ן. אופן הניהול של הבנקים הקטנים בניו יורק השתנה לתמיד.

 

 

ידיעה שפורסמה ב'ניו יורק טיימס' מספרת על הקשיים בבנק של ירמולובסקי ועל הדרך שבה נמלט בנו מאיר, 21.7.1915באדיבות ארכיון הניו יורק טיימס

ידיעה שפורסמה ב’ניו יורק טיימס’ מספרת על הקשיים בבנק של ירמולובסקי ועל הדרך שבה נמלט בנו מאיר, 21.7.1915

בניו של סנדר ירמולובסקי, שלא היו מסוגלים להתמודד עם הכתם שהוטל על שמם, שינו את שם משפחתם לג’רמל וג’רמות’, אך גם שינוי השם לא יכול היה להשכיח את השם ירמולובסקי. משפחת מהגרים זו צברה את הונה באמצעות חדירה לכלכלה האמריקנית שהחלה כשמכרה כרטיסי נסיעה ועזרה לאחיה היהודים לבנות לעצמם חיים טובים יותר בארצות הברית. מחיקת זכרו של סנדר ירמולובסקי מהכרוניקה של ההיסטוריה היהודית העלימה את היסודות הכלכליים שעיצבו את ההגירה ההמונית של היהודים ממזרח אירופה בתחילת המאה הקודמת. סיפורו מבהיר כיצד הדגשת ההיבטים מסחריים של הסיפור משנה את נקודת המבט ההיסטורית. ניתן לשאול כמה מבין האנשים שאמה לזרוס כינתה “ערב רב של המונים הכמהים לנשום כבני חורין” (מתוך השיר ‘הקולוסוס החדש’ שנחקק על לוח ברונזה ונקבע על הכן של פסל החירות) לא היו מצליחים להגיע לאמריקה לולא היוזמה והפעלתנות של סנדר ירמולובסקי.

העידן המודרני

1914
לספירה

תגים

Eldridge street Synagogue, Morgn zhurnal, Shiffskarten, The Jarmulowsky bank building, אוניות, אליס איילנד, אמה לזרוס, אמריקה, ארה"ב, בנקאות מסחרית, הגירה, הפלגה, יהדות אירופה, יהדות ארה"ב, כלכלה, לואר איסט סייד, ניו יורק, סנדר ירמולובסקי, פסל החירות, פשיטת רגל, קפיטליזם, שיפסקארטן
מאת: רבקה קוברין

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס