• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / היסטוריה ציונית במספרים

היסטוריה ציונית במספרים

עולים או מהגרים?
ישנים וחדשים
אחרי זרובבל ועזרא
הנה ימים באים
רוסלן
לחשב לאחור
רביעית וחמישית
אבני בניין
מאת: חזקי שוהם

כל תלמיד תיכון יודע לחלק את ראשית הציונות לעליות השונות ולאפיין כל אחת מהן. מניין הגיעה החלוקה הזו? מסע אל עיתוני התקופה חושף שהראשונים שדיברו על העלייה השלישית התכוונו בכלל למשהו אחר // חזקי שוהם

עולים או מהגרים?

גלי העלייה הממוספרים של הציונות מופיעים בכל מקום עד שהם נראים כמו חלק מההיסטוריה עצמה. היסטוריונים מקצועיים משתמשים בחלוקה הזו, תלמידי תיכון משננים אותה לקראת בחינות הבגרות והיא מתוארת בפירוט גם בוויקיפדיה. ההיסטוריה הציונית מתוארת לא לפי הקונגרסים הציוניים או לפי מלחמות והסכמים מדיניים אלא לפי גלי העלייה, החל מהעלייה הראשונה ועד לעלייה החמישית – מ-1882 ועד השואה. החלוקה הזו צובעת כל תקופה בצבעו של גל עלייה מסוים. כך למשל 15 השנים שקדמו לסיום מלחמת העולם הראשונה מתוארות כתקופת העלייה השנייה על אף שרוב העולים בעלייה זו הגיעו בתחילת התקופה.

החלוקה לעליות לא הייתה קיימת כלל בזמן העליות הראשונות. מתי ואיך החל מספור העליות ומי יצר אותו? כשעוקבים אחר השתלשלות העניינים נראה כי מעורבות בה כוונות אידאולוגיות עם מידה מרובה של מקריות, וכי היא יכולה לספר לנו הרבה על תפקידה של המודעות לתקופה בעיצובה של ההיסטוריה. הציונות הייתה רוויה במודעות לתהליכים בני אלפי שנים, אבל בעוד שהתהליכים הארוכים נותרו בגדר מלים נמלצות, דווקא המודעות להיסטוריה בזמן אמת עיצבה את תפיסת ההתרחשויות בראשית הציונות.

לא ידעו לאיזו עלייה הם שייכים. עולים בנמל יפו בראשית המאה העשריםמאוסף ספריית הקונגרס

לא ידעו לאיזו עלייה הם שייכים. עולים בנמל יפו בראשית המאה העשרים

מפליא הדבר עד כמה אנו מבטאים היום בקלות את המלים ‘עלייה שלישית’. כשאני לעצמי עליי לומר שעברו כמה וכמה שנים עד שהתרגלתי למושגים אלה: ‘עלייה שנייה’, ‘עלייה שלישית’. אליבא דאמת לא נודע לנו שאנו שייכים לדור העלייה השלישית אלא כעבור זמן רב. בראשונה לא היו נותנים מספרים לעליות. כל גל של עלייה היה בבחינת עלייה ראשונה. ולא זו בלבד, אלא בשעה שעלינו לארץ לא ידענו כלל שאנו ‘עולים’. בימינו עדיין היו יהודים נוסעים לארץ ישראל לא עולים אליה. רק כשהגענו לנמל יפו נודע לנו שעולים אנו, שכן אמרו לנו האנשים שבאו להקביל את פנינו כי יביאו אותנו מן האנייה אל ‘בית העולים’ (יהודה יערי, ‘ספר העליה השלישית’ כרך ב’, עמ’ 882).

למונח עלייה יש כמובן שורשים קדומים שנאחזים בקדושתה של הארץ. במשנה נאמר: “הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין” (כתובות י”ג, י”א). בראשית המאה העשרים המלה עלייה הייתה בשימוש בעיקר בקרב אנשי היישוב הישן, ואילו בתנועה הציונית השתמשו במלה אימיגרציה – הגירה – שהיא כללית יותר. עם הזמן החלו גם הציונים להשתמש במונח עלייה כדי לתאר הגעה לארץ מטעמים אידאולוגיים. במילון עברי-רוסי-יידי שהוציא לאור יהודה גור בראשית המאה העשרים לא הופיעה ההגירה לארץ תחת הערך עלייה עד למהדורה השנייה שיצאה לאור ב-1947.

ההבחנה האידאולוגית בין עולים למהגרים מלמדת אותנו כי המשתמשים בה ניסו להבחין בין הבאים לארץ לפי מניעיהם ולפי נכונותם להתגייס למשימות לאומיות. לאורך השנים נעשה לעתים שימוש במלה הגירה כדי לקונן על טיבם של הבאים באותו זמן, ולהנגיד אותם לקודמיהם שנתפסו בנוסטלגיה כאנשים אשר מניעיהם ודבקותם במשימות הלאומיות זיכו אותם בתואר הנכבד עולים.

איכרי המושבות לא תמיד הסכימו לשלם יותר כדי להציע עבודה לצעירים היהודים שרצו להיות פועלים חקלאים. מתיישבים בבאר טוביה בסוף המאה ה-19-

איכרי המושבות לא תמיד הסכימו לשלם יותר כדי להציע עבודה לצעירים היהודים שרצו להיות פועלים חקלאים. מתיישבים בבאר טוביה בסוף המאה ה-19

ישנים וחדשים

לאחר כישלון המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב-1905 החלו להגיע לארץ צעירים סוציאליסטים שביקשו לכונן מעמד פועלים ארץ ישראלי. על פי חזונם העיסוק במלאכת כפיים עתיד היה לחולל תמורה תרבותית שממנה ייווצר היהודי החדש. הם קיוו לעבוד בחקלאות כשכירים במשקי המושבות שהוקמו ביהודה, והאיכרים נדרשו להכריע בין תמיכה בפועלים בני עמם – פועלים ללא ניסיון שדרשו שכר גבוה יותר – לבין הסתמכות על פועלים ערבים זולים יותר ומנוסים יותר.

האידאולוגיה הסוציאליסטית ניחנה במודעות רבה לשינויים היסטוריים, והפועלים הצעירים היו עסוקים מאוד בשאלת היחס בינם לבין האיכרים. אלה גם אלה השתייכו למה שכונה היישוב החדש, בניגוד ליישוב הישן החרדי שפרנסתו הייתה על כספי החלוקה. אך הפועלים הצעירים הבדילו עצמם גם מהאיכרים, שכן רובם היו שומרי מצוות ולא חלקו אתם את האידיאולוגיה הסוציאליסטית. נראה שההבחנה בין היישוב הישן ליישוב החדש לא הספיקה להם והם ביקשו להגדיר עצמם כקבוצה נבדלת גם בתוך מה שכונה היישוב החדש.

המאבקים בין האיכרים לפועלים חידדו את ההבדל בין המעמדות, אך שתי הקבוצות לא ראו עצמן כבנות תקופות שונות. פועלים ביקב ראשון לציון, 1907פיקוויקי

המאבקים בין האיכרים לפועלים חידדו את ההבדל בין המעמדות, אך שתי הקבוצות לא ראו עצמן כבנות תקופות שונות. פועלים ביקב ראשון לציון, 1907

בעיתון ‘הד הזמן’ שיצא לאור בווילנה פורסם ב-1908 מאמר שבו הבחין הכותב בין שני מחנות בקרב המתיישבים החדשים בארץ ישראל – האיכרים שאותם האשים בהיטמעות בארץ ובהעדפת הפועל הערבי, והפועלים הצעירים שאותם הלל:

צריכים אנו להתבונן בסימפטיה ובכבוד הראוי לעולים החדשים של השנים האחרונות, לעולים לארץ ישראל שיש בהם הרבה מן האידאליות והקדושה של הביל”ויים הראשונים. אין אלו נודדים סתם שסחפם הגורל לארצות אחרות … אלו הצעירים, העולים לארץ ישראל האי מפותחה והאי מיושבת, עלו שמה למצוא גם פתרונים לכיליון נפשם, לגעגועיהם למשאלה לאומית (ספונ., “עליה ראשונה ושניה”, ‘הד הזמן’, כ”ח באדר ב’ תרס”ח, 31.3.1908, עמ’ 1-2).

נראה כי השימוש של הכותב עלום השם במושגים עלייה ראשונה ועלייה שנייה הוא סוציולוגי יותר משהוא היסטורי. הוא לא בא לתאר שתי תקופות של עלייה אלא שני סוגים של עולים, בדומה ליישוב הישן וליישוב החדש. מספור העליות החל רק במושג ‘העלייה השלישית’, וכוונתו הייתה שונה לחלוטין.

אחרי זרובבל ועזרא

ב-1914 נאם שמריהו לוין באספה ציונית בפריז, ותוכן הנאום נמסר על ידי כתב ‘הצפירה’. לוין פתח בתיאור היישוב החדש כאירוע היסטורי:

בשנות השמונים, אחרי הפרעות, התחיל יישוב חדש בארץ ישראל, ומאז ועד היום הכנסנו שישים אלף יהודים חדשים לארץ ישראל (“מיטינג ציוני גדול בפאריז”, ‘הצפירה’, ו’ בניסן תרע”ד, 4.2.1914, עמ’ 1).

בהמשך הגדיר לוין את התקופה הזו כעלייה השלישית:

ועכשיו, בשעת העלייה השלישית, רואים אנו אותו החזון של העלייה השנית, את ימי נחמיה: “ידם האחת עושה במלאכה והשנית מחזקת בשלח” (שם, עמ’ 2).

בדבריו של שמריהו לוין העלייה השלישית התייחסה לשתי עליות קודמות בתקופת שיבת ציון מבבל לאחר חורבן הבית הראשון. היסטוריונים בימיו חילקו את שיבת ציון לעלייה ראשונה לאחר הצהרת כורש שבראשה עמד זרובבל, ולעלייה שנייה שהתרחשה בימי עזרא כשמונים שנה מאוחר יותר. העלייה הבאה אחרי עזרא ונחמיה היא העלייה הציונית שהחלה בשנות השמונים של המאה ה-19, ועל כן היא כונתה בפיו של לוין ‘העלייה השלישית’.

לא כל הציונים הסכימו כי הגירה של כשישים אלף איש במשך כשלושים שנה צריכה להיחשב כפתיחה של שלב חדש בהיסטוריה היהודית. תומכי הציונות המדינית תלו תקוות בהסכמים בינלאומיים שיחוללו את השינוי המקווה ולא בפועלם של יחידים. הרצל עצמו חשש כי ההתיישבות הבלתי מאורגנת בארץ תסכן את מגעיו הדיפלומטיים עם המעצמות, ובנאומו בקונגרס הראשון הגדיר אותה ‘התגנבות’. אילו הרצל, נורדאו או ז’בוטינסקי היו צריכים לחלק את דברי ימי הציונות לתקופות, הם כנראה לא היו מתייחסים לגלי ההגירה האלה כאבני דרך בהיסטוריה היהודית. לוין, כמי שנמנה על אנשי הציונות המעשית, ראה חשיבות בגאולתה של ארץ ישראל באמצעות ההתיישבות בשיטת דונם פה ודונם שם, ולכן ראה בגל העלייה שהחל ב-1882 אירוע משמעותי שלא היה כמוהו מאז העלייה השנייה בימי עזרא הסופר.

"עכשיו אנחנו פה ואין לנו פרספקטיבה, ואחר כך כשסוף סוף תהיה פרספקטיבה אנחנו כבר לא נהיה פה". התיעוד והמודעות ההיסטורית תפסו מקום חשוב בחייהם של החלוצים. תמונה ממחזהו של נתן אלתרמן 'כנרת כנרת' בבימויה של שיר גולדברג בתאטרון החאן, 2015יעל אילן

“עכשיו אנחנו פה ואין לנו פרספקטיבה, ואחר כך כשסוף סוף תהיה פרספקטיבה אנחנו כבר לא נהיה פה”. התיעוד והמודעות ההיסטורית תפסו מקום חשוב בחייהם של החלוצים. תמונה ממחזהו של נתן אלתרמן ‘כנרת כנרת’ בבימויה של שיר גולדברג בתאטרון החאן, 2015

המושג האופטימי שטבע לוין לא היה בשימוש במהלך מלחמת העולם הראשונה, אולם מיד לאחר הצהרת בלפור – ועל רקע מלחמת האזרחים באוקראינה שגררה מעשי טבח וביזה ביהודים בדרום רוסיה – החלו ציונים מזרמים שונים לצפות, לתכנן ולדמיין הגירת ענק לארץ ישראל. הציפייה המתוחה להתגשמות הפלאית והכמעט משיחית של החזון הציוני והשוואתה של הצהרת בלפור להצהרת כורש הפיחו חיים חדשים במושג העלייה השלישית שטבע לוין, ודוברים רבים מכל הקשת הציונית החלו לדבר על עלייה שלישית הצפויה להגיע בימיהם ולהמשיך את שתי העליות של עולי בבל.

הנה ימים באים

אנשי הציונות המעשית ראו בעלייה לארץ את מימוש הציונות, אך התעורר בקרבם חשש מפני אופייה של עלייה המונית, שכן עלייה המונית וייסודה של מדינה היו מטרותיה של הציונות המדינית דווקא. הם חרדו מעלייתם של המונים שלא היו שותפים לשאיפה ליצור יהודי חדש החי מיגיע כפיו.

קבוצות חלוצים מאורגנות היו חידוש שהחל בימי העלייה השלישית והן היו לסימנה של התקופה. חברי גדוד העבודה סוללים כביש בעמק יזרעאלפיקוויקי

קבוצות חלוצים מאורגנות היו חידוש שהחל בימי העלייה השלישית והן היו לסימנה של התקופה. חברי גדוד העבודה סוללים כביש בעמק יזרעאל

עוד לפני תום המלחמה, כחודשיים לאחר הצהרת בלפור, פרסם איש תנועת המזרחי יצחק ניסנבוים מאמר אופטימי ובו טען כי היווצרותו של רוב יהודי בארץ ישראל עשויה להיות תרחיש אפשרי. כיוון שקיווה כי ההגירה הצפויה לא תהיה דומה להגירת יהודים שנדדו ממקום למקום בגלות, הוא השתמש בביטוי ‘עלייה שלישית’ כהמשך לשיבת ציון המקראית:

הרוב היהודי בארץ הוא רק היסוד לבניין ביתנו הלאומי, לתחיית האומה העברית, ועל כן אין פה לפנינו כניסה פשוטה, העתקת הדירה מארץ לארץ … כמו הנודדים היהודים הרגילים. פה לפנינו לא כניסה אלא עלייה, עלייה שלישית, כעין העלייה השנייה מבבל, עלייה לשם בניין בית לעם העברי, לשם תקיעת יתד לאומית בארץ ההיסטורית. פה לפנינו לא נודדים אלא עולים, עולים להחיות את אומתם בארץ אבותיה, עולים להשתמש בעצמם בתור אבני היסוד למרכז הלאומי. וכאן באמת מהראוי היה לשאול: מי ומי העולים בכלל? אבל שאלה זו לא נשאל. בטוחים אנו כי כל היהודים העולים לארץ ישראל זכאים הם להיות מבוני האומה ועתידותיה. אולם עלינו לשאול ולשאול: מי יהיו העולים הראשונים? כי העולים הראשונים, שיתפסו ראשונה עמדה בארץ וישפכו מרוחם על העולים אחריהם, צריכים להיות בעלי הכרה לאומית מפותחה, שלא יסיחו דעתם אף לרגע – אף בשעת העסקים היותר טובים – כי באו אל הארץ לא לקצור להם ניר, אלא להקים בה ניר לבית ישראל (יצחק ניסנבוים, “העולים הראשונים”, ‘הצפירה, 24.1.1918, עמ’ 2).

מדבריו של ניסנבוים ניכר כי לבו היה חצוי. הוא שמח על האפשרות של עלייה המונית ולא ביקש להגביל אותה, אך הוא גם הביע תקווה כי העולים יהיו בעלי הכרה לאומית וכי יהיו שותפים למשימות התרבותיות של הציונות. למרות החששות מזהותם של העולם סחפה הציפיה לעלייה השלישית את אנשי הציונות המעשית. יוסף קלוזנר ומנחם אוסישקין השוו את העלייה השלישית שעמדה בפתח לעליות בזמן שיבת ציון, וגזבר ‘הפועל הצעיר’ אליהו מונצ’יק, שהיה מקורב לתנועת ‘החלוץ’, קרא:

לעורר תנועה כבירה בעם ולקרוא לעלייה השלישית. בראש העם צריך ללכת המחנה, הטובים מבין חברי ההסתדרות הציונים ולפניהם גדודי ‘החלוץ’ (אליהו מונצ’יק, ‘לסידור העליה השלישית’ א’, עמ’ 18-19).

רוסלן

לאחר שחלפו שנתיים מהצהרת בלפור ולא נראה סימן להגירה המונית החלה סבלנותם של רבים לפקוע. פעילים ועיתונאים בארץ ובחו”ל חיפשו רמזים להגירה ולא מצאו. העולים הגיעו לישראל בקבוצות של עשרות עולים לכל היותר, ואלה היו קטנות מכדי שייחשבו לתחילת העלייה השלישית.

הקבוצה היחידה שעוררה תשומת לב חריגה הגיעה באנייה ‘רוסלן’, שהפליגה מאודסה ועל סיפונה 620 מהגרים ותושבים חוזרים – כאחוז ממספר תושביה היהודים של הארץ באותו זמן. האנייה עגנה בנמל יפו ביום גשום וסוער בדצמבר 1919, ויוסף ספיבק, אחד מנוסעיה דיווח על ההתארגנות שקדמה לעלייה:

כשבוע או כשבועיים בטרם יצאה אניית רוסלן … מאודיסה ליפו נפוצה השמועה בעיר כי ‘העלייה השלישית’ תצא בקרוב. והתכונה הייתה רבה מאוד. נאומים נלהבים נישאו, מאמרי תשבחות נכתבו, ורבים מעסקנינו ואחדים מסופרינו חשבו באמת כי מעתה תתחיל תקופה חדשה, תקופת העלייה השלישית (יוסף ספיבק, “השיירה הראשונה”, ‘הפועל הצעיר’, ד’ בטבת תר”ף, 26.12.1919, עמ’ 7).

האנייה, שהגעתה נחשבה לתחילת העלייה השלישית, הפכה ברבות הימים לאגדה. אך עלייה המונית וקוץ בה: על הספינה לא היו רק חלוצים מהסוג שאנשי הציונות המעשית ציפו להם, והפרופיל החברתי לא נשא חן בעיני כולם:

האנייה הראשונה הביאה ספקולנטים שונים מכל הסוגים, ורק קומץ קטן של אלמנט חיובי (יהודה לביטוב, “חמש שנים”, ‘הפועל הצעיר’, כ”ה בטבת תר”ף, 16.1.1920, עמ’ 11).

גם תקוותיהם של הציונים המדיניים לגל הגירה המוני לא התגשמו. בהמשך 1920 לא הגיעו שוב מהגרים רבים בבת אחת כפי שקרה ב’רוסלן’, על אף שמדיניות ההגירה הבריטית אפשרה אז כמעט לכל יהודי להיכנס לארץ.

"ספקולנטים, ומעט אלמנט חיובי". האונייה רוסלן שסימנה את תחילתה של העלייה השלישית בצאתה מקושטא, 1919ארכיון ז'בוטינסקי

“ספקולנטים, ומעט אלמנט חיובי”. האונייה רוסלן שסימנה את תחילתה של העלייה השלישית בצאתה מקושטא, 1919

העלייה החדשה לא השביעה אפוא את רצונם של הציונים המעשיים ולא את רצונם של הציונים המדיניים, אך היא העבירה את השימוש במושג העלייה השלישית מלשון עתיד ללשון הווה.

 

לחשב לאחור

במקורות מהשנים 1917-1920 נמצאו עשרות אזכורים של העלייה השלישית, ולצדם אזכורים מועטים בלבד של העלייה הראשונה והעלייה השנייה מבבל בימי זרובבל ועזרא. המונח התפשט בשיח הציבורי, אך בדרך כלל התנתק מהקשרו ההיסטורי ארוך הטווח וקיבל הקשר חדש, בלי שהדוברים נתנו דעתם על השינוי ואולי אף בלי שהיו מודעים לו. כדי לטעון שהעלייה הנוכחית היא אכן העלייה השלישית צריך היה להביט לאחור על ההיסטוריה של ההתיישבות הציונית ולמצוא שתי עליות שקדמו לעלייה השלישית שהחלה אז.

בעיני ציונים סוציאליסטים היה ברור למדי שהמושגים העלייה הראשונה והעלייה השנייה צריכים לתאר את שני המחנות האידיאולוגיים. הגבול שהם שרטטו עבר בין עולים למהגרים, בין פועלים לבורגנים, בין סוציאליסטים לקפיטליסטים, בין יצרנים לפרזיטים. מה שנדרש היה רק לשרטט את ההבדל האידאולוגי כהבדל בזמן. כחצי שנה לפני בואה של האנייה ‘רוסלן’ כתב נחום טברסקי:

מיום שהתעורר היישוב בארץ … מעת שהתחילה העבודה המעשית בציונות לאחרי אוגנדה, מראשית ‘העלייה השנייה’ עברו חמש עשרה שנה (נחום טברסקי, “לעניני השעה”, ‘הפועל הצעיר’, כ”ב בסיון תרע”ט, 20.6.1919, עמ’ 4).

המונח הופיע ללא כל הסבר, ונראה כי הכותב הניח שקוראיו יודעים בדיוק למה התכוון. מעניין לציין שהשנה שעליה הצביע טברסקי היא 1904, ואילו חוקרים רבים עמדו על כך שלא אירע בשנה זו דבר משמעותי מבחינת העלייה. כותבים אחרים באותה תקופה התייחסו ל-1905 – שנת כישלונה של המהפכה הקומוניסטית ברוסיה – כשנת הראשית, ואחרים הצביעו על 1906 או על 1907. טברסקי סימן את קו הגבול בין העלייה הראשונה לעלייה השנייה במועד שבו נכשלה ההצעה להקים מדינה יהודית באוגנדה, משום שכישלון זה סימל את כישלון הציונות המדינית ולכן את תחילת הציונות המעשית. מתברר אם כן שהחלוקה לעליות לא התייחסה לגלי העלייה אלא למחלוקות פוליטיות בתנועה הציונית.

מי שחילק את גלי העלייה לתקופות היה יעקב רבינוביץ. ברשימה שפרסם לזכרו של יוסף בוסל, ממייסדי דגניה, שטבע בהתהפכות סירה בכנרת באב תרע”ט, כתב רבינוביץ:

לפני 14 שנה, בשעה שהתחילה העלייה השלישית לארץ ישראל, מצאו הבאים – בעיקר אלה שבאו לשם עבודה בארץ – יישוב מת … העלייה השנייה, זו שבנתה את רחובות וחדרה, מצאה את דור הביל”ויים גווע (יעקב רבינוביץ, “רשימות”, ‘הפועל הצעיר’, ג’ באלול תרע”ט, 29.8.1919, עמ’ 8).

העלייה הופסקה בשל משבר כלכלי והתחדשה בעקבות הניסיון לגדל טבק בארץ, אך אופייה של העלייה לא השתנה באופן מהותי. חלוצות בשדות טבק בראשון לציוןמוזאון ראשון לציון

העלייה הופסקה בשל משבר כלכלי והתחדשה בעקבות הניסיון לגדל טבק בארץ, אך אופייה של העלייה לא השתנה באופן מהותי. חלוצות בשדות טבק בראשון לציון

רבינוביץ התייחס רק לאלה שבעיניו באו לארץ כדי לעבוד, ולא לאלה שכביכול התפרנסו ממעשה ידיהם של אחרים כבעלי קרקעות או כסוחרים בעיר, ועל כן הזכיר מאנשי העלייה הראשונה רק את אנשי ביל”ו. העלייה השנייה לשיטתו הייתה זו המכונה עליית טיומקין בתרנ”א (1890), ובעלייה השלישית הוא מונה את הפועלים הצעירים שבאו לעבוד במושבות לאחר כישלון המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב-1905. רבינוביץ חותם בציפייה לבאות:

 

והנה מתחילה עלייה רביעית … אך איה הם הבחורים ההם? איפה הם אלה מהעולים החדשים שיבואו להיות חלוצים בלי פחד ופקפוק? איפה הם בעלי השאיפה והחובה? (שם, עמ’ 10).

מנקודת המבט הרעיונית של הציונות המעשית היה בתפיסתו היגיון רב. העלייה שארגן זאב טיומקין, מאנשי ביל”ו, אכן זכתה להצלחה בעקבות גירוש יהודי מוסקבה ב-1890, ואנשיה – שהיו בהם לא מעט צעירים סוציאליסטים – הקימו את רחובות ואת חדרה. אך למרות ההיגיון ההיסטורי באותם ימים ידעו כולם שהעלייה הצפויה לבוא תהיה העלייה השלישית, ואילו לפי המניין של רבינוביץ הייתה זו העלייה הרביעית. כך נשמטו מקימי חדרה ורחובות ממניין העליות ונטמעו בעלייה הראשונה.

רביעית וחמישית

ב-1923 חל מיתון כלכלי חריף ובעקבותיו הייתה האטה ניכרת בהגירה לארץ. הצמצום בעלייה כלל אף את החלוצים, שכן גם הם חששו לעלות בעת משבר תעסוקתי שכלל הפסקה של עבודות ציבוריות שהציעה ממשלת המנדט, עבודות שמהן התפרנסו קבוצות חלוצים רבות. במרץ ובאפריל 1924 נוצר ביקוש לידיים עובדות בעקבות ניסיון חדשני לגידול טבק בארץ שהחל ב-1923. הניסיון נכשל כבר ב-1924, אך למרות הכישלון הכריז עורך ‘הפועל הצעיר’ יצחק לופבן בקיץ 1924 על בואה של העלייה הרביעית. זרם העלייה התגבר אז עקב הקשחתם של חוקי ההגירה בארצות הברית שנכנסה לתוקף ב-26 במאי 1924, ועקב הרעת המצב הכלכלי בפולין.

בעוד שהניסיון לחלק את העליות לתקופות מהעלייה הראשונה עד העלייה השלישית לא התפשט מעבר לחוגי תנועת העבודה, הרי שעם חידוש העלייה לאחר האטה של חודשים אחדים הביטוי העלייה הרביעית כבר נישא בפי כל.

בשלב הראשון לא הובחנה העלייה הרביעית מקודמותיה באפיון חברתי או אידאולוגי. אנשי תנועת הפועלים היו מרוצים מהתחדשות העלייה החלוצית עקב הביקוש לידיים עובדות בארץ ישראל, ולא זיהו בעלייה זו יחס מספרי שונה בין חלוצים לבין מהגרים אחרים בהשוואה לעלייה השלישית שגם בה היו החלוצים מיעוט מספרי. באוקטובר 1924 התקיף חיים וייצמן את עולי פולין על כך שאינם נוטלים חלק ביצירת התרבות העברית החדשה, אלא מביאים אתם את תרבות הסוחרים היהודים מרחובות ורשה. וייצמן לא הגביל את מושאי התקפתו למהגרים שבאו בזמן מסוים, וביקורות דומות על ספסרות ועל חומרנות הופנו כלפי תושבי הערים גם בזמן העלייה השלישית, אך לאור הסמיכות להתחדשות העלייה היה מי שיצר את החיבור.

באמצע 1925 התפרסם מאמר של חיים ארלוזורוב שטען כי העלייה הרביעית מורכבת מיהודי פולין שברחו משם בשל חוקים כלכליים חדשים שכנו בפיהם ‘גזרות גרבסקי’, וכי עולים אלה היו אדישים לאתוס החלוצי. ביקורתו הייתה דומה לזו של וייצמן, אלא שהוא הניח כי הבעיה החלה רק באפריל 1924, וכי קודם לכן היו רוב העולים חלוצים. היום כבר ידוע היטב כי שיעור החלוצים בעלייה הרביעית היה גבוה משיעורם בעלייה השלישית, אך החלוקה של ארלוזורוב התקבעה בתודעה, וכך נוצר המיתוס שהעלייה השלישית הייתה עלייה חלוצית ואילו העלייה הרביעית הייתה עלייה בורגנית.

נאומו של חיים וייצמן שגינה את העולים מפולין על אופיים הבורגני הפך למאפיין של העלייה הרביעית. בית הקפה 'קזינו גלי אביב' שנפתח בחוף תל אביב היה סמלה של החברה הגבוהה-

נאומו של חיים וייצמן שגינה את העולים מפולין על אופיים הבורגני הפך למאפיין של העלייה הרביעית. בית הקפה ‘קזינו גלי אביב’ שנפתח בחוף תל אביב היה סמלה של החברה הגבוהה

ב-1926 וב-1927 נוצר שוב משבר כלכלי שעצר את העלייה ואף הביא להגירה שלילית. שוב החלה ציפייה לגל עלייה חדש – עלייה חמישית. בסוף 1928 ובתחילת 1929 הכריזו העיתונים על פתיחת שערי הארץ בפני העלייה החמישית המקווה, ואף נערכו קבלות פנים חגיגיות לקבוצות חלוצים. באותם ימים נחשבה העלייה החמישית לחלוצית יותר מזו שקדמה לה והושוותה לעלייה השלישית, אך עם הזמן התקבע מסיבות לא ברורות גל העלייה הזה בתודעת היישוב כ’עליית הייקים’, אף שמספרם של העולים מגרמניה בין השנים 1933-1939 לא עלה על כרבע מכלל העולים.

קונצרט במדבר. העולים מגרמניה היו פחות מרבע מכלל העולים בעלייה החמישית, אך הם תרמו רבות בתחומים מקצועיים ותרבותיים והביאו לתנופה צרכנית ותעשייתית. התזמורת הפילהרמונית הישראלית שהוקמה על ידי עולים מגרמניה בהופעה בבאר שבע, 1948 אוצר תמונות הפלמ'ח

קונצרט במדבר. העולים מגרמניה היו פחות מרבע מכלל העולים בעלייה החמישית, אך הם תרמו רבות בתחומים מקצועיים ותרבותיים והביאו לתנופה צרכנית ותעשייתית. התזמורת הפילהרמונית הישראלית שהוקמה על ידי עולים מגרמניה בהופעה בבאר שבע, 1948

 

אבני בניין

החלוקה לעליות שהחלה בהתייחסות לשתי העליות בתקופה של שיבת ציון מבבל נעלמה, ומתוכה צמח הדימוי של העלייה השנייה והשלישית כעליות החלוציות המייסדות. הדוברים שהובילו את יצירת החלוקה הזו השתייכו לציונות הסוציאליסטית, אך מעקב אחר סיפור היווצרותה של החלוקה מעלה שלא הייתה כאן מחשבה אידאולוגית והיסטורית מסודרת שבה ניסה מישהו להשליט את עמדתו, אלא שיחה מתמשכת שבה התגלגלו דימויים ותפיסות של המציאות וקיבלו חיים משלהם.

התוצאה משקפת סיפור חלוצי סוציאליסטי המתעלם מתרומתם של תושבי הערים ואיכרי המושבות שפיתחו את החברה ואת הכלכלה בארץ ישראל, אך גם הסיפור החלוצי נאלץ להתפשר על האמת שלו. בשל ספירת העליות מהשלישית לאחור נאלצו הפועלים להודות בזכות הראשונים של איכרי המושבות בני העלייה הראשונה ולהסתפק במקום השני. קביעת ההתחלה בעלייה ההמונית אילצה אותם לוותר על נקודת המבט שלהם, שהעדיפה את קומץ העולים המחויבים לאידאולוגיה על עליית המוני בית ישראל שלא תמיד האמינו ביצירתו של היהודי החדש.

החלוקה לעליות ממוספרות מזכירה לנו שגם אבני הבניין של ההיסטוריה נוצרו  בתהליך היסטורי.

העידן המודרני

1920
לספירה

תגים

נמל יפו, עליות, ציונות
מאת: חזקי שוהם

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס